האם החיים הכפולים של איש העסקים הישראלי יעלו לו מאות מיליוני שקלים? - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם החיים הכפולים של איש העסקים הישראלי יעלו לו מאות מיליוני שקלים?

איש העסקים אשר חויב בשנים 2007-2005 בתשלום מס של כ-830 מיליון שקל, הפסיד בערעור בבית המשפט העליון ■ הוא ייחשב תושב ישראל לצרכי מס למרות שחי באופן קבוע גם בשתי מדינות אחרות ■ המחלוקת בנוגע לסכום שעליו לשלם חזרה לפקיד השומה

18תגובות
בית המשפט העליון
גיל כהן-מגן

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה במחלוקת בין איש עסקים ישראלי מוכר לבין רשות המסים, בשאלה האם בשנים 2007-2005 הוא נחשב לתושב ישראל לצרכי מס. זאת לאחר שאותו איש עסקים, שחויב על ידי פקיד שומה אשקלון בתשלום מס של כ-830 מיליון שקל עבור שנים אלו, חלק גם על הקביעה כי היה תושב ישראל באותן שנים וגם על סכום השומות.

"קביעת בית המשפט המחוזי לפיה המערער היה תושב ישראל בשנות המס שבערעור היא קביעה נכונה, ואין כל עילה להתערבות ערעורית בה", נקבע על ידי השופט יורם דנציגר - אליו הצטרפו השופטים צבי זילברטל ודפנה ברק ארז.  

השופט דנציגר קבע כי ניתן לפרסם את פסק הדין, מאחר שקיימות בו קביעות נורמטיביות שראוי שיתפרסמו ויהיו ידועות לציבור. עם זאת, הוא פורסם ללא ציון שמו של איש העסקים או פרטים מזהים של בני משפחתו ומקורביו, על מנת שלא לפגוע בפרטיותו.

החל מ-2003, שיטת המיסוי בישראל היא על בסיס פרסונלי ולא טריטוריאלי, כלומר מי שמוגדר כ"תושב ישראל", יחויב במס בישראל על כלל הכנסותיו, לרבות אלו שהופקו או נתקבלו בידיו מחוץ לישראל. פקודת מס הכנסה קובעת מבחנים שמגדירים מי ייחשב תושב ישראל לצורכי מס - המבחן הכמותי והמבחן המהותי.

המבחן הכמותי הוא חזקה הניתנת לסתירה הבודקת את משך זמן שהותו של הנישום בישראל בשני אופנים חילופיים. הראשון - אם שהה בישראל בשנת המס (הנבחנת) 183 ימים או יותר; והשני - אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר. המבחן המהותי בוחן את מרכז חייו של הנישום על פי מכלול הנסיבות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות.

המערער עלה לישראל בגיל 11 וכאן הוא התחתן ונולדו לו ארבעה ילדים. עד ל-1991 הוא עבד בישראל כשכיר ובהמשך בניהול עסקים שונים. בשנים 2002-1991 הוא ניהל עסקים בחו"ל, במדינה בה נולד ובמדינה נוספת, וב-2002 העביר את עיקר פעילותו העסקית לאותה מדינה נוספת וממנה המשיך לנהל עסקים רבים ומגוונים.

למרות נישואיו בישראל, הוא ניהל ב 2002-1994 קשר זוגי עם אישה מקומית במדינת הולדתו, ובהמשך, כשעבר למדינה הנוספת, הוא ניהל בשנים 2009-2002 קשר זוגי עם אישה נוספת. הגרסה שלו הייתה כי למרות שנשאר נשוי לאשתו בישראל, מדובר ברישום פורמלי בלבד ומערכת היחסים שלהם עלתה על שרטון עוד ב-2000. הוא אמנם נהג להגיע לישראל מעת לעת ואף לתקופות משמעותיות, אך לגישתו היה זה לצורך ביקור ילדיו, ואין בכך כדי ללמד על המיקום של מרכז חייו.

אחת המחלוקות במשפט הייתה כיצד צריך לספור את הימים בהם שהה המערער בישראל. לפי גישת פקיד השומה, בחישוב ימי השהייה יש לחשב את יום כניסתו וגם את יום יציאתו מישראל - גם אם שהה בימים האלה בישראל שעות בודדות בלבד. לפי חישוב זה מספר הימים בהם שהה בישראל מקיים את דירשות החזקה השניה. המערער לעומת זאת, טען כי יש לבחון את שעת הכניסה או את שעת היציאה מישראל ולחבר את חלקי הימים ולא להתייחס לכל חלק כאל יום שלם. לפי החישוב שלו חזקת הימים אינה מתקיימת.

דנצינגר קבע בהקשר זה כי "המחוקק הבהיר במפורש כי ספירת הימים לצורך בחינת תחולת חזקות התושבות תעשה כך שיום ייחשב לרבות חלק מיום". לכן התקיימה חזקת תושבות לגבי כל אחת משלוש שנות המס.

בנוסף, דנצינגר קבע כי המערער לא הצליח לסתור את החזקה ולכן מרכז חייו היה בישראל באותן שנים. כך למשל, ציין השופט כי הגרסה העובדתית של המערער לפיה מאז שנת 1994 מרכז חייו היה בשתי המדינות מחוץ לישראל, לא מתיישבת עם העובדה שנולדו לו בשנים 2000-1994 שני ילדים בישראל. למרות שלא מדובר בשנים אליהן מתייחסת השומה, נתן השופט לעובדה זו משקל, שכן הסתירה "מכרסמת ופוגמת בשלמות הגרסה העובדתית שאותה ביקש המערער להציג בכללותה והיא מעוררת תהייה גם אודות מרכז חייו בתקופות אחרות".

אינדיקציה נוספת הייתה שבשנות המס המערער הקפיד לבלות את תקופות החג וחלק מסופי השבוע בישראל, וכששהה כאן הוא נהג להתגורר עם רעייתו וילדיו בביתם בישראל ואף לעבוד ממנו. "לא זו אף זו, המערער נהג להפקיד באופן שוטף כספים בסדר גודל של כמיליון דולר בשנה לחשבונות בנק בישראל, וזאת לצורך ניהול משק הבית בישראל". הוא גם החזיק ברכב בישראל לתקופות שהייתו ו"שקלול נתונים אלה מעיד כי ביתו של המערער היווה בית קבע עבורו בשנות המס, על כל המשמעויות שיש לכך".

התייחסות נוספת הייתה לכך שאיש העסקים בחר שלא להתגרש מאשתו בישראל. הוא טען כי עשה זאת בהתאם למסורת הקהילה אליה השתייך ומתוך החלטה לשמור על כבוד המשפחה ודאגה לשלומם של ילדיו. השופט קבע כי דווקא המחויבות הרבה של המערער לקהילה ולילדיו בישראל   מראה את הזיקה הקהילתית והישירה לישראל.

קביעה נוספת התייחסה לכך שלמרות פעילותו הענפה והמשמעותית יותר בחו"ל, היו לאיש העסקים גם השקעות משמעותיות בישראל. הוא החזיק בנכסים, לרבות בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים במספר חברות ישראליות, בדירות בישראל, בחשבונות בנק, בתוכניות חיסכון וברכוש נוסף. סכום השקעותיו בישראל נכון ל-2008 היה 89 מיליון שקל.

שאלה נוספת שעלתה היא מהי המשמעות שלמערער אין מעמד כאזרח או תושב באף מדינה אחרת, והוא אף מסרב להצהיר כי הוא משלם מס במדינה אחרת. על כך ענה דנציגר כי "אי תשלום המס באף מדינה אחרת עשוי, במקרים מסוימים, לשמש כאינדיקציה נוספת המחלישה את טענתו של הנישום כי הוא מקיים מרכז חיים מחוץ לארץ".

לבסוף ציין דנציגר, כי גם אם לא מדובר במקרה מובהק לאור הזיקות החזקות שיש למערער גם לשתי המדינות הנוספות, הקביעה כי מרכז חייו היה בישראל מבוססת היטב על חומר הראיות ולכן אין להתערב בה.

לאחר ששאלת התושבות הוכרעה, הליך ההשגה על סכום המס שעליו לשלם חזר לדיון בפני פקיד השומה. איש העסקים טוען, בין השאר, כי השומות הוצאו לו על בסיס כתבות בעיתון באופן בלתי מבוסס ותיאורטי, כאשר ההליך המנהלי שהתקיים היה רווי בפגמים. "איני מביע כל עמדה ביחס לטענות אלה, אשר נראות על פניו טענות רציניות וככאלו שאינן משוללות יסוד, והן טעונות ליבון ובירור מעמיקים", ציין דנציגר, והוסיף כי בנסיבות אלו, בהן הוסכם כי בית המשפט יחליט רק בהיבט התושבות, הטענות בנוגע לגובה החבות במס יישמעו בהליך מול פקיד השומה.

את איש העסקים ייצגו עורכי הדין קובי שרביט, מאיר לינזן ויצחק שרגאי ממשרד הרצוג פוקס נאמן ביחד עם עו"ד זיו שרון. את רשות המסים ייצג עורך דין יורם הירשברג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם