נתניהו סולל את הדרך לגירסה הטלוויזיונית של "ישראל היום" - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו סולל את הדרך לגירסה הטלוויזיונית של "ישראל היום"

ביטול מגבלת השליטה הישראלית על הערוצים המסחריים כפי שמציע נתניהו בתזכיר החוק החדש יאפשר לראש הממשלה ושר התקשורת להביא לכאן שלל בעלי שליטה ותאגידי תקשורת בינלאומיים, וספק אם אלה יקימו בישראל ערוץ עצמאי וביקורתי

71תגובות
בני הזוג נתניהו באילת
עמוס בן גרשום / לע"

ההשתלטות מחדש של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על השידור הציבורי מרתקת, אבל היא אינה החדשה החשובה ביותר בהצעת חוק התקשורת שיזם. כולם יודעים שנתניהו לא אוהב את תאגיד השידור הציבורי "כאן" — אך מפתיע יותר האופן המתוחכם שבו הצעת החוק תאפשר לנתניהו להשתלט גם על תחום השידורים המסחריים.

הצעת החוק תאפשר לנתניהו לא רק להכתיב בקלות רבה יותר את הרגולציה על הערוצים המסחריים, אלא גם להכניס לתוך שוק השידורים בעלי שליטה חדשים, מקורבים לו, באמצעות שינוי של סעיף המגבלות על הבעלות בערוצי תקשורת מסחריים.

עד היום הוגבלה השליטה בערוץ מסחרי לבעלי שליטה שהם אזרחים ותושבים של מדינת ישראל. החוק הקיים קובע כי רק תאגיד ש–51% לפחות מכל אמצעי השליטה בו הם בידי אזרחים ישראלים תושבי ישראל או תאגידים שהתנאי האמור מתקיים בהם, יכולים לקבל רישיון שידורים. אלא שלפי הצעת החוק שגובשה עבור נתניהו, מתבטל התנאי הזה והדרישה החידה היא שיהיה בתאגיד המשדר בעלות ישראלית של 5% בלבד. תנאי נוסף הוא שיהיה למשקיעים הישראלים האלה נציג בדירקטוריון התאגיד.

זהו שינוי דרמטי שיאפשר כניסה של בעלי שליטה זרים לשוק התקשורת הישראלי, מהלך שחוקי התקשורת המקומיים מנעו עד היום. יש לכך סיבות רבות — החל מהצורך להבטיח גישה אפקטיבית של הרגולטור לבעלי השליטה בערוצי השידור, וכלה ברצון להבטיח שמי ששולט בערוצים המסחריים יהיה ישראלי שחי בישראל ואכפת לו ממה שקורה כאן. נתניהו חושב כנראה שאפשר להבטיח את האינטרסים האלה גם כשבעלי הערוצים הם זרים.

השינוי הזה עולה בקנה אחד עם הסכם סחר בינלאומי נרחב, שהחל להירקם לפני כשלוש שנים וישראל אמורה להיות בו צד. ההסכם יחייב שינויי חקיקה שנועדו לאפשר לתאגידים זרים להתחרות בתאגידים מקומיים בתנאים שווים. כל זה טוב ויפה, אבל לא ברור מדוע אצה ישראל לתקן את החקיקה עוד לפני גיבוש ההסכם.

על הנייר, ביטול מגבלת השליטה הישראלית עשוי להביא לכאן שלל בעלי שליטה ותאגידי תקשורת בינלאומיים. תחרות ופריחה בשיא תפארתה. נכון? בטח, בדיוק כמו שכל הבנקים בעולם מתחרים ביניהם כל הזמן מי יהיה הראשון שיפתח כאן סניף מתחרה לבנק לאומי ולבנק הפועלים.

מה בוער לנתניהו להוריד את דרישת השליטה הישראלית בערוצים המסחריים? אולי זה קשור לכך שנתניהו היה ועודנו בנקאי ההשקעות הבולט ביותר באיתור משקיעים בינלאומיים בתחום התקשורת.

המידע שנחשף במסגרת חקירת פרשת השיחות עם בעל השליטה ב"ידיעות אחרונות" נוני מוזס כלל פרטים על האופן שבו ניסה לכאורה נתניהו לסייע למוזס לגייס משקיע שיזרים מזומנים לקבוצה. לפי החשד, נתניהו רתם לעניין את חברו, הטייקון האוסטרלי ג'יימס פאקר, וגם פעל לקדם גישושים עסקיים מול תאגיד העיתונות הגרמני הפרו־ישראלי אקסל שפרינגר.

לא שכחנו את החבר הג'ינג'י הטוב מלאס וגאס, שלדון אדלסון. הוא דווקא לא יוכל ליהנות מהשינוי בחוק, משום שהחוק הותיר על כנו את המגבלות על שליטה צולבת בעיתון ובאמצעי שידור. אבל תמיד אפשר למכור את העיתון או להפוך אותו לתחנת שידור.

בהתחשב בפרטים האלה, ספק אם ערוץ השידור הבא שיוקם כאן לאחר הסרת מגבלת השליטה הזרה יהיה גוף שידור עצמאי וביקורתי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם