העליון אישר: בנק רוסי יוכל לגבות 52 מיליון שקל מאיש עסקים ישראלי - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון אישר: בנק רוסי יוכל לגבות 52 מיליון שקל מאיש עסקים ישראלי

שופטי העליון קבעו אתמול כי יש לאפשר לבנק הממשלתי הרוסי VTB לאכוף בישראל פסקי דין אזרחיים שניתנו ברוסיה נגד איש העסקים יבגני מרגוליס, המחייבים אותו לשלם לבנק כספים בעקבות ערבויות שעליהן חתם ■ השופטים: למרגוליס ניתנה "הזדמנות סבירה להתגונן"

5תגובות
סניף הבנק הממשלתי הרוסי VTB במוסקווה
© MAXIM ZMEYEV / Reuters/רו

הרכב של שלושה שופטי בית המשפט העליון קבע אתמול (ב') כי יש לאפשר לבנק הממשלתי הרוסי VTB לאכוף בישראל פסקי דין אזרחיים, שניתנו ברוסיה נגד איש העסקים ד"ר יבגני מרגוליס. פסקי הדין האלה מחייבים את מרגוליס לשלם לבנק כ–52 מיליון שקל בעקבות ערבויות שעליהן חתם.

במרכז פסק הדין נדונה השאלה מתי יאפשר בית המשפט לאכוף בישראל פסק דין אזרחי שניתן במדינה זרה. מרגוליס, בעל אזרחות דואלית, ישראלית ורוסית, מתגורר כיום בישראל, אבל עד לפני כמה שנים גר ברוסיה. ב–2007–2008 נטלו חברות שבבעלותו שמאוגדות ברוסיה הלוואות מ–VTB, ומרגוליס ערב להלוואות באופן אישי.

במסגרת הסכמי הערבות האישית שנחתמו בין הבנק למרגוליס כדי להבטיח את ההלוואות, הוא מסר את כתובתו האישית במוסקווה, והוסכם כי הוא מחויב להודיע לבנק על כל שינוי במקום מגוריו. באוקטובר 2008, שלושה חודשים בלבד אחרי שחתם על ההסכם האחרון, עזב מרגוליס את רוסיה ועבר להתגורר בישראל. בניגוד להתחייבות שלו כלפי הבנק, הוא לא דיווח על שינוי מקום מגוריו.

לאחר שהחברות נקלעו לקשיים ולהליכי חדלות פירעון, הגיש הבנק הרוסי לבית המשפט במוסקווה שלוש תביעות נגדו. הבנק צירף לתביעה שלו בישראל את אישורי המסירה שביצע ברוסיה, אך באלה היו חסרים פרטים מהותיים.

השופט עוזי פוגלמן
תומר אפלבאום

מרגוליס לא התגונן מפני הליכים שניהל VTB נגדו ברוסיה, ופסקי הדין ניתנו נגדו בהיעדר הגנה. לאחר כמה שנים איתר אותו VTB בישראל והגיש נגדו בקשה לאכיפת פסקי החוץ. מרגוליס טען כי לא ידע על ההליכים שהתקיימו נגדו ברוסיה, וכי ההמצאה שבוצעה לו ברוסיה לא היתה כדין, שכן באותה עת הוא התגורר בישראל.

"אין טעם שסכסוך שהוכרע ייפתח שוב"

החוק שדן באכיפה של פסקי דין זרים הוא חוק אכיפת פסקי חוץ. החוק קובע כי פסק דין זר לא יוכרז אכיף בישראל, אם הנתבע יוכיח כי האפשרות שניתנה לו לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו לפני מתן פסק הדין לא היתה סבירה. בהתאם לכך, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי למרגוליס עומדת ההגנה הזאת, מפני שהוא לא קיבל הודעה כדין (בהתאם לדין הרוסי) על התנהלות ההליכים המשפטיים נגדו.

ואולם שופט העליון, צבי זילברטל, החליט להפוך את פסק הדין הזה. לפסק דינו הצטרפו השופטים אסתר חיות ועוזי פוגלמן. השלושה קבעו כי השאלה הרלוונטית היא אם ניתנה למרגוליס הזדמנות סבירה להתגונן. נפסק כי תנאי זה מתקיים במקרה זה.

השופטת אסתר חיות
אתר בתי המשפט

זילברטל התייחס לכך שהזימונים לדיונים בהליכים ופסקי החוץ עצמם הומצאו למען שנמסר על ידי מרגוליס במסגרת הסכמי הערבות, כשהסכם הערבות האחרון נחתם כמה חודשים לפני הפתיחה בהליכים על ידי הבנק.

מרגוליס עצמו העיד בבית המשפט המחוזי כי כבר בעת שמסר את הכתובת שנרשמה במסמכי הערבות, הוא לא התגורר בה, וכי בעת שהתנהלו ההליכים נגדו ברוסיה, התגוררו בנכס גרושתו ולסירוגין בתו. כל זאת, אף שהוא הצהיר בהסכמי הערבות שהכתובת הזו היא מקום מגוריו והתחייב לעדכן אותה אם תשתנה. "מרגוליס לא פעל כמוסכם ועתה הוא מנסה ליהנות מכך ולהיבנות מכך בטענה כי ההמצאה לכתובת שעליה הוסכם בין הצדדים לא עולה בגדר מתן אפשרות סבירה לטעון טענותיו", הדגיש השופט.

זילברטל הסביר כי כשבית המשפט הישראלי נדרש לדון בבקשה לאכיפת פסק חוץ, הוא לא צריך לבחון מחדש את ההליך שהתנהל במדינה הזרה, תוצאותיו וההנמקות שבבסיסו. לדבריו, אף אם נפלו טעויות בפסק החוץ, ואפילו טעויות קשות ובולטות, "לא יהיה בכך כדי למנוע את הכרזת הפסק כאכיף על ידי בית המשפט".

כל זאת, בין היתר, בשל הרצון לשים קץ להידיינויות המשפטיות, שכן אין טעם שסכסוך שנדון והוכרע ייפתח שנית במדינה נוספת באופן שיביא להכבדה מיותרת על המערכות השיפוטיות במדינות השונות; בשל הצורך לעשיית צדק עם הצדדים להליך, ולא להביאם להידיין פעם אחר פעם באותו עניין; ובשל השאיפה לכבד מערכות משפט ושיפוט זרות, ולטפח יחסי גומלין בינלאומיים שיבטיחו אכיפת פסקי דין מקומיים־ישראלים באותן מערכות.

השופט צבי זילברטל
שירן גרנות

זילברטל הוסיף כי בגדרי הליך קליטת הפסק הזר, בית המשפט בישראל אינו פועל כערכאת ערעור על בית המשפט הזר. "לפיכך אל לנו להיכנס לדקדוקיה ודקויותיה של הפרוצדורה הזרה, וכל שעלינו לבחון, כהוראת המחוקק, אם ניתנה למרגוליס הזדמנות סבירה לדעת על התקיימות ההליכים ולטעון טענותיו בגדרם, לפני מתן פסקי החוץ", אמר השופט.

את הבנק ייצגו עורכי הדין ברק טל, רותה לובן ושלומי שניידר ממשרד יגאל ארנון ושות'; את מרגוליס ייצגו עורכי הדין יואב אוסשרין, משה אביטל ושי כהן.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם