בג"ץ על מונופול הרבנות: "גישה פטרנליסטית" - וידוא הכשרות זה לא עניין הרבנות, זה עניין של האדם הפרטי - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ על מונופול הרבנות: "גישה פטרנליסטית" - וידוא הכשרות זה לא עניין הרבנות, זה עניין של האדם הפרטי

שופטת העליון, חיות: "אם בית עסק יתלה שלט בו כתוב כי 'אין לנו תעודת כשרות מהרבנות הראשית, אבל אנו לא מחזיקים חלב ובשר, הבשר שאנו קונים הוא בשחיטה שעונה על דרישות כשרות' - זה תקין"

40תגובות
סיור כשרות במטבחי הכנסת
איציק הררי

הרכב של שבעה שופטי בית המשפט העליון התכנסו הבוקר (ג) לדיון נוסף בסוגיית מונופול הכשרות של הרבנות הראשית. במרכז הדיון עומד סעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות.

הסעיף קובע כי "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר". כיום הרבנות הראשית היא היחידה שמוסמכת להעניק תעודה זו, ואילו תעודות אלטרנטיביות נתפשות כמאיימות על המונופול, אף שפעמים רבות הן מציבות קריטריונים מחמירים הרבה יותר. השופטים התקשו להבין מדוע הרבנות מתנגדת בתוקף לאפשרות כי בתי עסק יוכלו להציג שלט שיסביר כי הם מציעים השגחה על כשרות המזון, ללא אישור של הרבנות, כשהלקוחות יוכלו להחליט אם לאכול במקום בעצמם, לפי שיקוליהם.

השאלות סביבן דנו השופטים נגעו גם לגבי האופן בו ניתן למנוע את הטעיית הצרכן ולגבי סמכותה הבלעדית של הרבנות כמי שקובעת בעצמה את מנגנוני האכיפה על התעודות האלטרנטיביות.

השופטת אסתר חיות תהתה בקול: "אם בית עסק שאין לו תעודת הכשר מהרבנות הראשית, יתלה בפתח העסק שלט בכתב, ויהיה כתוב בו אין לנו תעודת כשרות, הכשר מהרבנות הראשית, אבל אנחנו מקפידים למכור דגים רק עם סנפיר, אנו לא מחזיקים חלב ובשר, הבשר שאנו קונים הוא בשחיטה של מי שמבין יודע שזה שחיטה שעונה על דרישות כשרות, וזה כל מה שיהיה כתוב, ונניח עוד דברים שיבינו שהעסק הזה באופן אמיתי כשר. במובן הזה העסק מציג את עצמו ככשר, הוא גם אומר אין לי תעודת הכשר מהרבנות, זה אסור לשים בפתח בית העסק".

אביחי מנדלבליט
מוטי מילרוד

עו"ד אבינעם סגל-אלעד שמייצג את הרבנות הראשית השיב: "לשיטתנו אי אפשר לשים דבר כזה בבית עסק".

השופטת חיות: "זאת אומרת שתעודת ההכשר זה חזות הכל. מישהו באמת ובתמים מקיים את כל הלכות הכשרות אבל אין לו תעודה, מבחינתכם הוא לא כשר".

עו"ד סגל-אלעד: "אין לו תעודה. אותו בעל עסק מבקש באמצעות לא תעודת כשרות של הרבנות אלא באמצעות כיתוב אחר או הסברים אחרים, הוא רוצה להציג את עצמו ככשר, הוא מבקש לעשות זאת לא על ידי תעודה של הרבנות אלא על ידי כיתוב אחר".

השופטת חיות הגיבה לטענותיו המבקשת לאסור את השימוש במושג כשרות על ידי גופים שאינם הרבנות ושאלה: "למה אסור לו לכתוב את זה? זו גישה שהיא קצת פטרנליסטית, שאומרת שאדם לא יכול לעשות לעצמו את החשבון, אם זה חשוב או לא, ועל פי זה ייכנס או לא ייכנס. כל אחד נתקל בסיטואציה בחוץ לארץ, במקומות שקשה להגיע למקומות כשרים, יש שלל פתרונות שאנשים נוקטים לעצמם. במקומות אחרים יש תעודות כשרות מסוגים שונים, כל עוד המצג הוא אמת, ומספר מה הוא עושה ומה לא, למה לא יכול לכתוב את זה, את מי הוא מטעה?"

השופטת אסתר חיות
אתר בתי המשפט

הנשיאה מרים נאור: "יש אנשים שמספיק להם. יש אנשים שאומרים הם לא נכנסים למקום שאין לו הכשר בד"ץ או הרבנות, וזה זכותם המלאה. צריך לכבד את זכותם שלא יטעו אותם, אבל יש בני אדם, שיש להם אפשרויות אחרות, הם רוצים לדעת מה יש ומה אין בעסק. מה הפסול בכך שבעל בית העסק, האם זו הונאה, יציג דברי אמת, זו זכותו. על לא דברי אמת, אין מה לדבר, אני נגד קריצת עין וכיוצא באלה.

עו"ד סגל-אלעד: בעניין של מצג אמת, אין אפשרות לרבנות הראשית או לגורם אחר לבדוק שמדובר במצג אמת.

השופט אורי שהם: "זה לא עניין של הרבנות. היא לא מופקדת על זה".

השופט מלצר: "זה לא עניין של הרבנות, זה עניין של האדם הפרטי".

הנשיאה נאור: "מותר לאכול במקום שהוא טרף".

השופט מלצר: "אם בשלט כתוב שאין כשרות של הרבנות הראשית, זה תקין".

עו"ד סגל-אלעד: אני מניח שאין עם זה בעיה.

את העתירה המקורית הגישו שני בעלי מסעדות בירושלים, והיא מכוונת נגד הרבנות הראשית, המשרד לשירותי דת והמועצה הדתית ירושלים. נטען בה כי יש לאפשר לגופים נוספים, מלבד הרבנות, להעניק כשרות. בדיון היום הם טענו באמצעות עוה"ד אורלי ארז לחובסקי; עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג כי בג"ץ טעה כאשר העדיף את הפרשנות המרחיבה ולא המצמצמת של הסעיף, מבחינתם, הפרשנות המצמצמת היא זו שעולה עם חוקי היסוד.

בעלי המסעדות הציעו הסדר לפיו בתי העסק לא ישתמשו במילה כשר אלא במילה אחרת: השגחה, וגם יקפידו להבהיר כי אין להם תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית. "לטעמנו זו הדרך לשבור את המנופול של המילה כשר רק לרבנות אבל לאפשר לגופים אחרים להשתמש במילה אחרת תוך שהם מבהירים לאזרחים שבוחרים ברף אחר. אנו חושבים שבזה יש יותר מתן אוטונומיה וניתן לאזרחים לבחור בכשרות", אמרו. מבחינתם, הם יאמרו לצרכנים שהם שומרים על הכללים במטבח ומישהו משגיח עליהם והצרכנים הם אלו שיחליטו האם הם סומכים על מי שמשגיח.

המשנה לנשיאה רובינשטיין העלה תהיות בנוגע לאפשרות היישום של ההצעה ותהה האם הסועדים הלא מתוחכמים יבינו כי מדובר בעסק ללא תעודת כשרות של הרבנות, והאם יש בכך הונאה של הציבור בעניין הכשרות. "מה הסועד הסביר יתרשם, האם כולם שופטי בתי המשפט או הפרקליטים, או שיש אנשים שיודעים שכשר זה כשר, הסבתא של מישהו מאתנו או הדוד או הדודה שלנו, הם באו מקצווי הארץ לא מתמצים בדברים, הם רוצים לדעת שכשר, זה שכתוב זה אולי מדבר לצרכן המתוחכם".

כמו כן חלק מהשופטים התייחסו לאופן בו נאכפות תעודות הכשרות של בד"ץ, כמי שמציגה השגחת כשרות משלה (לפי תקן מחמיר יותר מזה של הרבנות) ו"עוקפת" את סמכות הרבנית.  השופט שהם אמר כי" יש קריצת עין לגבי מגזר מסוים", וגם השופט מלצר אמר כי האכיפה בשטח נעשית בפועל לפי סדרי עדיפויות. עו"ד סגל-אלעד אמר  בשם הרבנות גם כי "בתחום הכשרות האינטרסים אדירים, לא צריך להיות חכם להבין את האינטרסים, בעל עסק יש לו אינטרס כלכלי מובהק להגדיל את כמות הסועדים".

הרבנות הראשית - "מונופול רע"

איש יושב בבית קפה ומחזיק שלט עם הכיתוב "כשרות זה לא עסק"
אמיל סלמן

בשבוע שעבר הגישו בתי המלון והמסעדות בקשה להצטרף לעתירה הזו והדגישו כי המונופול של הרבנות הראשית על הכשרות הוא "מונופול רע - רע למסורת, רע לכשרות, ורע לציבור, מצביע ברגליו ומבכר לנפוש בחו"ל במקומות לא כשרים. יש צורך בשינוי מהותי וברפורמה יסודית שתקודם ותנוהל באופן מיידי".

התאחדות המלונות, איגוד המסעדות ותנועת נאמני תורה ועבודה, אליהם הצטרפו גם ח"כ אלעזר שטרן ועמותת כושרות, הסבירו את הצטרפותם על רקע המהפך בעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שאימץ בסיבוב הזה את עמדת הרבנות הראשית.

לפי הרבנות, בית אוכל אינו רשאי להציג בכתב מצג כשרותי כלשהו, אלא אם כן יש ברשותו תעודת כשרות מטעם הרבנות הראשית. אלא שעמדה זו מנוגדת שהציג היועץ המשפטי לשעבר, יהודה וינשטיין במסגרת הליכים קודמים שהתקיימו בנושא. בעמדה שהוגשה אז על ידי היועמ"ש נקבע כי יש לתת פרשנות מצמצמת להוראות סעיף 3(א), לפיה אין מניעה להציג בתי עסק באופן ההולם את מצבם הכשרותי, תוך הבהרה בכתב כי הם מפוקחים על ידי הגורם הרלוונטי, ובלבד שיוצג בכתב ובבירור כי תעודת הכשרות אינה מטעם הרבנות הראשית.

שופטי בג"ץ לא הצליחו להבין את המהפך בעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, ומתחו ביקורת נוקבת על השינוי החד בעמדה. "שלוש פעמים גרמתם למבוכה", הטיח השופט נעם סולברג בנציג המדינה, "בסיבוב הראשון מנעתם מהרבנות אפשרות להציג את עמדתה. היועץ המשפטי דאז נעמד כחיץ בין הרבנות לביננו. נאלצנו לעמוד לימין הרבנות במישור הדיוני ולחייב אתכם לאפשר לה להציג את עמדתה. בדעת הרוב קיבלנו את עמדת הרבנות". אמר. "לאחר מכן שיניתם את עמדתכם במאה שמונים מעלות", המשיך.

סולברג התייחס לחילופים שנעשו במשרד היועץ המשפטי לממשלה ואמר: "מבחינתנו השינוי בלשכת היועץ המשפטי לא משנה. זה לא עניין אישי, לנו חשוב מוסד היועץ המשפטי לממשלה". הוא התייחס גם לכך שעמדתו של שי ניצן, פרקליט המדינה היא שונה מעמדתו של היועמ"ש. "המבוכה הולכת וגוברת", הדגיש. "אתם טוענים שוב ושוב שהיועץ המשפטי לממשלה מדבר בקול אחד. זה חשוב למוסד היועץ המשפטי ואתם פוגעים בו. יש השלכות לדבר הזה. מחר יהיה תיק של העמדה לדין, ויבקשו לחשוף את עמדתו של פרקליט מסוים, מנהל מחלקה, פרקליט המחוז, ועוד. אתם אומרים שלמוסד של היועץ המשפטי לממשלה חשוב לדבר באופן חד וברור. זה נכון עליכם להקפיד על כך. הגישה הזאת גורמת לזילות במעמד היועץ המשפטי".

עו"ד סגל-אלעד שמייצג את הרבנות הודה כי יש מחלוקת בנושא הזה במשרד המשפטים ולכן היועץ המשפטי לממשלה סבר שיש הצדקה לדיון נוסף. "זה חלילה לא היה מתוך זלזול או ניסיון למבוכה", אמר. גם השופט מלצר הצטרף לביקורת: "עשיתם היפוך של 180 מעלות, אבל יש לכך השלכה אם לא מוסדי אלא אישי, בכל מקרה שיש חילוקי דעות, אתם צריכים להתיר לאותו גוף שחולק על העמדה לתת לו ייצוג עצמאי, כי הראיה שאצלכם קרה מהפך", אמר.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם