בני שטיינמץ נעצר בחשד למתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הותר לפרסום: בני שטיינמץ הוא איש העסקים שנעצר בחשד למתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים

החשד: המיליארדר ומעורבים נוספים - ישראלים המתגוררים לרוב בחו"ל - שילמו שוחד של עשרות מיליוני דולרים בתמורה לקידום ענייניהם העסקיים ■ שטיינמץ שוחרר למעצר בית עד ל-2 בינואר

35תגובות
בני שטיינמץ
תומר אפלבאום

המיליארדר הישראלי בני שטיינמץ נעצר היום (ב') על ידי יחידת להב 433 של המשטרה, בחשד למתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לעובדי ציבור בכירים בגינאה, בתמורה לקידום ענייניו העסקיים במדינה.

בית משפט השלום בראשון לציון הורה היום על שחרורו של שטיינמץ למעצר בית למשך שבועיים. נאסר עליו ליצור קשר עם מעורבים בפרשה והוא הורחק ממשרדו למשך 30 יום. בניגוד למקובל, שטיינמץ עצמו לא הובא מחדרי החקירה בלוד לבית המשפט, בעקבות סיכום של עורכי דינו עם המשטרה, כנראה בשל ריבוי הצלמים בכניסה לבית המשפט. לצורך שחרורו הוא גם נדרש לבצע הפקדה בסכום חריג של 50 מיליון שקל נזילים ו-50 מיליון שקל בנכסים.

שטיינמץ, 60, נשוי לאניאס ואב לארבעה. הוא ירש את עסקי אביו בתחום היהלומים, ואת רוב הונו עשה מכרייה וממסחר ביהלומים ומתכות במדינות באפריקה. הוא מקפיד שלא יהיה לו תפקיד רשמי בחברות שלו, וככל הידוע האחזקות העסקיות שלו מצויות בקרנות נאמנות משפחתיות הרשומות ומנוהלות בחו"ל, במדינות המוכרות כמקלטי מס.

שטיינמץ אמנם מעדיף לפעול באופן פרטי, אבל לעתים דרכו מצטלבת עם שוקי ההון. בעבר הוא הנפיק בלונדון חברות הנדסה וחברת מכרות, אבל אחרי שהמניות של חברות ההנדסה קרסו במשבר של 2008, הן נמחקו מהמסחר לפי שווי נמוך.

הקשר שלו עם שוק ההון הישראלי היה בין השאר עם חברת סקורפיו נדל"ן, המרכזת את השקעותיו במרכז אירופה ובמזרחה. אחרי שהחברה הנפיקה אג"ח בתל אביב, היא הגיעה לשני סבבים של הסדרי חוב עם המשקיעים.

שטיינמץ חשוד בעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר, לפי סעיף 291א' לחוק העונשין, ובעבירות של הלבנת הון. החקירה מנוהלת במשותף על ידי רשויות אכיפה בארה״ב, שווייץ, גינאה וישראל, במסגרת המאמץ הבינלאומי בהובלת OECD כנגד תופעת השוחד לעובדי ציבור זרים ברחבי העולם.

במשטרה אומרים כי הפרשה חובקת עולם ורחבת היקף, ובמרכזה חשדות למתן שוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון. על פי המשטרה, מעצרו של שטיינמץ בוצע בעקבות חקירה סמויה שהתנהלה בתיאום עם הרשויות בחו"ל, בהמשך לחקירה הגלויה שנוהלה בבריטניה ובשווייץ, ולממצאי שורת פעולות חקירה שבוצעו במסגרתה. החקירה מלווה מראשיתה על ידי פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) וגורמי פרקליטות המדינה.

עו"ד יובל ששון, המייצג את BSGR ואת שטיינמץ, מסר בתגובה: "ההליך הנוכחי הוא מיחזור של הליך ישן שמובילה ממשלת גינאה מאז עלייתו לשלטון של נשיאה המושחת, אלפא קונדה, במטרה להפקיע שלא כדין את זכויות הכרייה של BSGR. מדובר בניסיונות מתמשכים וחסרי בסיס, המיועדים להסוות את מעשי השחיתות שמטרתם הפקעת הנכסים שלא כדין".

עו"ד יובל ששון, פרקליטו של בני שטיינמץ, בבית המשפט
עופר וקנין

העונש של העבירה - עד שבע שנות מאסר

העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר היא עבירה חדשה יחסית, שהוכנסה לחוק העונשין ב-2008. העבירה נוספה בעקבות התחייבות של מדינת ישראל לאמנת האו"ם נגד שחיתות ולאמנת OECD בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקות בינלאומיות. סעיף 291א לחוק העונשין קובע כי מי שנותן שוחד לעובד ציבור זר תמורת פעולה הקשורה בתפקידו - דינו כדין נותן שוחד לעובד ציבור בישראל. העונש שקובע החוק הוא עד שבע שנות מאסר.

"מדינת ישראל רואה חשיבות במלחמה בשחיתות בינלאומית", אומר עו"ד ג'ואי אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, בלי להתייחס באופן ספציפי למעצרו של שטיינמץ. לדבריו, "האמנה שעליה חתמה ישראל כללה גם התחייבות להפליל בחוק העונשין את המעשה של עובד ציבור זר".

בהמשך לחוק זה, הוציא היועץ המשפטי לממשלה ב-2009 הנחיה בעניין. בהנחיה זו נקבע כי במסגרת השיקולים בדבר פתיחה בחקירה או העמדה לדין בעבירה זו, לא יישקלו שיקולים הנוגעים לאינטרסים כלכליים־לאומיים, להשפעה פוטנציאלית על היחסים עם מדינה זרה, או לזהותו של האדם או התאגיד המעורב. עוד נקבע כי במסגרת הבדיקה ביחס לפתיחה בחקירה תבחן המשטרה אם התשתית הראייתית הראשונית מצדיקה פתיחה בחקירה, ובין השאר תשקול את מהות החשד ואת מהימנות המידע שממנו נובע החשד.

לדברי אש, אין עוד עבירה בחוק העונשין שהמדינה משקיעה כל כך הרבה מאמצים באכיפתה. לצורך התמודדות עם עבירה זו הוקם בפרקליטות צוות בין־משרדי שמאחד גורמים מגופי אכיפה שונים. הצוות כולל גורמים מהפרקליטות, המשטרה, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות המסים, ומטרתו לתת דחיפה רצינית לנושא זה. "החלטנו לקחת את הדבר על עצמנו ולהשקיע מאמץ רב כדי לאכוף את זה, וזה לא פשוט", מוסיף אש. הצוות נפגש אחת לכמה שבועות.

אש גם מסביר איך זה עובד מאחורי הקלעים: "למשל, באופן היפותטי, מישהו שולח לנו כתבה ממדינה במזרח אירופה, שאומרת ששר הפנים חשוד בקבלת שוחד מחברה ישראלית תמורת זכייה במכרז כלשהו. זה כל מה שיש לנו. בשפה שלנו הכתבה הזאת אינה מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה. זה משהו ראשוני, ואי־אפשר לפתוח על בסיסו חקירה. לכן אנחנו נפגשים בצוות שלנו, וחושבים איך אפשר לעבות את זה. המשטרה מפעילה את הקשרים שלה, המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מפעילה את הקשרים שלה, ואנחנו מבקשים סיוע ממדינות שונות. זו עבודה קשה, די סיזיפית, אבל לאט־לאט אוספים עוד מידע".

ניפ גלובל נענשה על עבירה דומה

רק בשבוע שעבר הטיל בית משפט השלום בתל אביב עונש על חברה ישראלית שהורשעה באופן תקדימי במתן שוחד לעובד ציבור זר. השופטת דנה אמיר גזרה קנס וחילוט של 4.5 מיליון שקל על חברת ניפ גלובל, שהורשעה על פי הודאתה בכך ששילמה שוחד של יותר מ-500 אלף דולר כדי לקדם את העסקים שלה בממלכת לסוטו באפריקה. ניפ גלובל היא החברה הישראלית הראשונה שהוגש נגדה כתב אישום בעקבות סעיף 291א לחוק העונשין.

החברה עוסקת בין השאר בפיתוח פרויקטים שונים בתחום מרשם אוכלוסין והנפקת תעודות חכמות. ב-2010–2012 היא פעלה מול גופי ממשל שונים בלסוטו, לקידום זכייתה במכרז לביצוע פרויקט פיתוח והטמעת מערכת מרשם אוכלוסין, ביקורת גבולות ופיתוח תעודות אלקטרוניות שקשורות במרשם האוכלוסין במדינה.

ב-2012 החברה חתמה על שני הסכמים עם ממשלת לסוטו למכירת מוצריה בשווי של כ-30 מיליון דולר. על פי כתב האישום, כדי להבטיח את האינטרסים הכלכליים שאותם קידמה בלסוטו, שכרה החברה את שירותיו של סוכן מקומי המקורב למי שכיהן כמנכ"ל משרד הפנים של לסוטו בעת הרלוונטית.

בראשית 2012 הגיעה החברה לסיכום עם המתווך והמנכ"ל, שלפיו המנכ"ל יקדם את האינטרסים שלה, ובתמורה יקבל שוחד מהחברה שיועבר אליו באמצעות הסוכן. בהתאם לסיכום זה, העבירה החברה למתווך כ-500 אלף דולר, כדי שיעביר מתוכו למנכ"ל סכום משמעותי, וכן כדי שיניע אותו לבחון את מוצרי החברה שפעלה במדינות אחרות באפריקה, ויאפשר לה הזדמנות לזכות במכרז. בתמורה להסכמה על מתן טובות ההנאה, פעל המנכ"ל לקידום האינטרסים של החברה.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון שהוצג בבית המשפט, שבו טענו במשותף כי יושתו על החברה קנס וחילוט בסך כולל של 4.5 מיליון שקל (קנס של 2.25 מיליון שקל וחילוט של 2.25 מיליון שקל). בהסדר הטיעון החברה הודתה במיוחס לה והתחייבה לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי אכיפת החוק בלסוטו, ובכלל זה גם מתן עדות בבית המשפט שם.

במקרה זה ציינה השופטת כי הביאה בחשבון שמדובר במקרה הראשון שבו נאכפת העבירה, ולכן איפשרה שסכומי הקנס והחילוט בהסדר הטיעון יהיו נמוכים ביחס לתמורה המשמעותית (30 מיליון דולר) שלה היתה זכאית החברה כתוצאה מזכייתה במכרז וחתימתה על ההסכמים עם רשויות לסוטו. "ידוע כי על החמרה בענישה להיות הדרגתית" כתבה השופטת אמיר, "ובוודאי במקרה ראשון שבו מוגש כתב אישום בגין עבירה שהוספה לספר החוקים בשנים האחרונות".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם