תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החל ב-2019: ישראל ושווייץ יחליפו באופן אוטומטי מידע פיננסי

החלפת המידע היא במסגרת תקן שפותח ב-OECD לצורך אכיפת מס ■ כבר בשנה הקרובה יחלו המדינות להחליף מידע בנקאי, על פי דרישה של שתי המדינות ■ במסגרת ההסכם יקבלו רשויות המס בישראל מידע על חשבונות ישראליים בשווייץ, שיכלול פרטים כמו יתרות והכנסות

תגובות

מנהל רשות המסים, משה אשר, חתם השבוע יחד עם מזכיר המדינה השווייצי לנושאים פיננסיים בינלאומיים, יורג גאסר, על הצהרת כוונות בנושא חילופי מידע אוטומטיים (CRS) בנוגע לחשבונות פיננסיים. המהלך התבצע אחרי משא ומתן שהתנהל בחודשים האחרונים ביחידה למיסוי בינלאומי של הרשות עם משרד האוצר השווייצי.

באוקטובר 2014 הודיע משרד האוצר ל–OECD כי ישראל תאמץ בספטמבר 2018, לאחר תקופת היערכות ויישום תיקוני חקיקה ותקנות, את הנוהל של חילופי מידע אוטומטיים אודות חשבונות פיננסיים לצורכי מס. ההסכם ותקניו פותחו על ידי OECD לצורך אכיפת מס. ההסכם מגדיר תקן הקובע, בין היתר, הוראות לגבי סוג המידע שהמדינות יעבירו, מועד העברת המידע והגופים הפיננסיים שעליהם תחול החובה של העברת המידע לרשויות. אחידות התקן נועדה לצמצם את העלויות הכרוכות בריבוי תקנים לממשלות ולמוסדות הפיננסיים ועל מנת לאפשר החלפת מידע ביעילות עם מדינות רבות בו זמנית.

בהתאם לנוהל, יערכו המוסדות הפיננסיים (כמו בנקים וחברות ביטוח) הליך לזיהוי של בעלי החשבונות המוחזקים בהם. לאחר מכן הם יעבירו לרשות המסים מידע הנוגע לבעלי חשבונות תושבי מדינות זרות. רשות המסים תעביר את המידע לרשויות זרות באופן אוטומטי אחת לשנה. המידע יכלול הן את היתרות בחשבון והן את ההכנסות.

במאי האחרון, בהמשך לאימוץ תקן CRS, חתם אשר על הסכם רשויות מוסמכות ליישום האמנה המולטילטרלית (רב־צדדית) לחילופי מידע אוטומטי הנוגע למידע פיננסי. המשמעות היא שכעת כל מדינה שחתמה על האמנה, תוכל להחליף מידע אוטומטי עם מדינה אחרת שחתמה על האמנה. מול שווייץ, לעומת זאת, היה צורך לעשות הליך אישור נוסף שנעשה השבוע.

אשר (מימין) וגאסר חותמים על ההסכם, שלשום
דוברות רשות המיסי

על פי ההבנות, העברת המידע בין ישראל ושווייץ תחל בספטמבר 2019. אשר ציין כי "שיתוף הפעולה המתהדק בין המדינות יגביר את המידע שיגיע לרשות המסים באשר למידע הפיננסי של תושבי ישראל בתאגידים פיננסיים בשווייץ וכך תסייע באכיפה שוויונית של המס בישראל ותשלום מס אמת וצמצום ההון השחור".

לאור העובדה ששתי המדינות חתמו על האמנה המולטילטרלית בדבר סיוע מנהלי הדדי בענייני מס ואשררו אותה, כבר ב–2017 יחלו המדינות להחליף מידע בנקאי — על פי דרישה (ולא באופן אוטומטי).

תקן CRS נשען במידה רבה על המודל שפותח במסגרת יישום המדיניות של הסכם FATCA, שעליו חתמה ארה"ב עם מדינות רבות ובהן ישראל, אשר מחייב בנקים מחוץ לארה"ב למסור לרשות המסים האמריקאית מידע על לקוחות שהם אזרחי ארה"ב. באחרונה נכנס הסכם FATCA לתוקף בישראל וכבר החלה העברת המידע הפיננסי לרשויות המס האמריקאיות. בהמשך עתידה ישראל לקבל מידע פיננסי על חשבונות ישראליים שמנוהלים בארה"ב גם מרשויות המס האמריקאיות.

בעוד שלפי FATCA יידרשו המוסדות הפיננסיים במדינות החתומות על ההסכם לזהות אזרחים של ארה"ב ותושביה, בנוהל של OECD יהיה צורך לערוך זיהוי על בסיס תושבות בלבד. נוהל זה צפוי להתבסס על הצהרת בעל החשבון, אך הבנקים גם יידרשו לבצע סדרת בדיקות עצמאיות כדי לוודא את אמיתות ההצהרה.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם