חוק הפייסבוק של שקד וארדן: זה מה שצריך לקרות כדי שיורידו את הפוסט שלכם - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חוק הפייסבוק של שקד וארדן: זה מה שצריך לקרות כדי שיורידו את הפוסט שלכם

חוק הפייסבוק מעניק לבית המשפט סמכות להורות לאתרי אינטרנט ומנועי חיפוש להסיר מהרשת תוכן שמהווה עבירה ■ השרה איילת שקד: "ישראל נמצאת בחזית המאבק העולמי בטרור וככזו היא לא יכולה להישאר מאחור בחקיקה נגד תכנים פוגעניים"

6תגובות
מארק צוקרברג מייסד פייסבוק
בלומברג

שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן הפיצו היום (ב') להערות הציבור את תזכיר "חוק הפייסבוק". לפי הצעת החוק, בית המשפט לעניינים מנהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לחברות אינטרנט כמו פייסבוק או גוגל, להסיר מהרשת תוכן שמהווה עבירה פלילית ויש בו סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה.

הצו יכול להיות מופנה כלפי מפרסם התוכן, כלפי בעלי האתר או המפעיל שלו - בין אם האתר או הספק מאוחסנים בשרת בישראל ובין אם הם מאוחסנים בשרת מחוץ לישראל. הצעת החוק מאפשרת לבית המשפט לתת את הצו גם נגד ספקי מנועי החיפוש שתוצאות החיפוש שלהם מאפשרות גישה לתכנים הבעייתיים. משמעות הצו לגבי מנועי החיפוש כמו גוגל למשל, היא שיהיה עליהם ובאחריותם למנוע גישה לתוכן על ידי הסרת תוצאות החיפוש.

שקד וארדן נפגשו באחרונה עם בכירים בחברת פייסבוק העולמית, ודנו עמם על נושאים המטרידים את גורמי אכיפת החוק, בראשם שימוש בפייסבוק לצורך הנעת פעילות טרור. השרים הדגישו כי בגל הטרור האחרון, נמצא קשר ישיר בין הסתה ברשת לבין ביצוע פעולות הטרור המכונות "טרור היחידים". ארדן גם תקף בפומבי את פייסבוק ובריאיון בתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 2 אמר כי פייסבוק אינה מסייעת בניטור פוסטים מסיתים ברשת ואף מחבלת בעבודת משטרת ישראל.

איילת שקד, שרת המשפטים
אוליבייה פיטוסי
גלעד ארדן
אילן אסייג

"פייסבוק הפכה למפלצת", אמר ארדן. "הדור הצעיר ברשות הפלסטינית מנהל את כל השיח שלו של ההסתה והשקרים שהוא אוגר ובסוף יוצא לבצע מעשי רצח על הפלטפורמה של פייסבוק".

הצעת החוק לא מחייבת את פייסבוק לסייע בניטור תכנים מסיתים אלא רק להסיר תוכן מסית שכבר נוטר על ידי המדינה, וזאת לבקשת פרקליטים מפרקליטות המדינה או תובעים מהתביעה המשטרתית, שיוסמכו לכך על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. בהצעת החוק מצוין כי בשל החשש לפגיעה בזכות לחופש הביטוי, מוצע לקבוע שני תנאים מצטברים שרק אם שניהם יתקיימו בית המשפט יוסמך לתת צו להסרת תוכן. התנאי הראשון הוא שפרסום התוכן מהווה מעשה שהוא עבירה פלילית; והתנאי השני - שהמשך הפרסום מהווה סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור או לביטחון המדינה.

בהקשר זה מודגש בהצעת החוק כי הכוונה היא לפרסומים שהסיכון שנשקף מהם אינו סיכון עקיף ותיאורטי וכי השימוש בסמכות זו ייוחד רק למקרים בהם המשך הפרסום עלול להביא לסיכון ממשי לאינטרסים המוגנים האמורים. עוד נכתב כי נוכח רגישות הדברים, פנייה לבית משפט בבקשה למתן צו להסרת תוכן תוגש בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך. החוק החדש אמור לעמוד לצד האפשרויות הפליליות, ולא כחלופה להן. בשונה מהדין הפלילי המכוון נגד מפרסם התוכן, הכלי המוצע נועד לאפשר התמודדות עם התוכן המזיק עצמו, על מנת להקטין את הסיכון הנשקף ממנו.

אשר לסדרי הדין לדיון בבקשה לקבלת צו, ברירת המחדל בהצעה היא קיום דיון במעמד הצדדים לפני מתן הצו, בו יוכל מי שעשוי להיפגע מהסרת התוכן להשמיע את טענותיו. לדיון הזה יזומנו מפרסם התוכן והבעלים, המנהל, או המפעיל של אתר האינטרנט בו פורסם התוכן וכן הנציגים של ספק מנועי החיפוש, ככל שאין מניעה לזמנם. במקרים מסוימים ניתן יהיה לקיים דיון במעמד צד אחד ללא נוכחות מי שעלול להיפגע מהסרת הפרסום. זאת למשל אם זהותם אינה ידועה; אם קיימים קשיים ממשיים לזמנם, כגון במקרים בהם הם נמצאים לפי המידע הקיים באזור או בחו"ל; אם מדובר בארגון טרור; אם קיימת דחיפות בהתחשב במידת הסיכון הנובע מהפרסום.

עוד נקבע כי המדינה תהיה רשאית לבקש מבית המשפט להציג מידע חסוי שלא בנוכחות ספקיות התוכן ובלי לגלות להן את תוכן המידע החסוי. בנוסף, בית המשפט לא יהיה כפוף לדיני ראיות, והוא יהיה רשאי לקבל ראיה, אף אם אינה קבילה במשפט. לאחר מתן הצו, עניין הסרת התוכן יפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

לפי דו"ח השקיפות שמפרסמת פייסבוק, ב–2015 הרשת החברתית הגבילה 236 פריטי תוכן לבקשת ממשלת ישראל. ברוב המדינות לא הוגבל תוכן בפייסבוק, ואילו בכמה מדינות הוגבל מספר גדול בהרבה — למשל כ–15 אלף פריטי תוכן בהודו בשנה שעברה, ויותר מ–37 אלף בצרפת. השרה שקד אמרה באחרונה כי פייסבוק וחברות אינטרנט אחרות נענות ל–70% מבקשותיה של ישראל להסיר תכנים מסיתים.

שרת המשפטים איילת שקד אמרה: "אנחנו מפעילים היום כלי של 'דמוקרטיה מתגוננת'. טוב היה אילו לא היה צורך בחוק שכזה וספקיות האינטרנט היו פועלות באחריות גדולה יותר מזו הקיימת היום. גופי הטרור וארגונים פוגעניים עושים שימוש פסול בזירת האינטרנט. על מנת לבלום את ההתפשטות יש לפעול במהירות וביעילות ולעדכן את החקיקה הקיימת לאתגרים המקוונים החדשים העומדים בפנינו. ישראל נמצאת בחזית המאבק העולמי בטרור וככזו היא לא יכולה להישאר מאחור בחקיקה נגד תכנים פוגעניים".

השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר: "חלק גדול מהמחבלים בגל הטרור האחרון שאבו השראה למעשיהם מההסתה ברשת, ומאחר ולצערי פייסבוק לא ממהרת להסיר תכנים מסיתים ורק חלק מהבקשות של משטרת ישראל להסרת תכנים נענה בחיוב, החוק הכרחי על מנת לתת לגורמי אכיפת החוק את הכלים הנדרשים כדי לפעול להסרת תכנים שעלולים להוביל למעשי טרור ורצח".

אתמול הגישו משפחותיהם של חמישה נפגעי טרור ישראלים-אמריקאים שנפצעו, או נרצחו, על ידי מחבלים פלסטינים, תביעה נגד חברת פייסבוק, על כך שהיא מספקת, ביודעין, את שירותיה כמדיה חברתית לארגון הטרור חמאס, ובכך מפירה את החוק נגד טרור בארה"ב. התביעה, שהוגשה בבית המשפט המחוזי הפדראלי של דרום מדינת ניו יורק, דורשת תשלום פיצויים של למעלה ממיליארד דולר ועונשים לקורבנות האמריקנים של חמישה פיגועים שונים, שאירעו בין יוני 2014 ומרץ 2016, כל ההתקפות הללו בוצעו על ידי החמאס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם