רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפסיקה המהפכנית שתחייב חברות הייטק וסטארט-אפים לשלם יותר מס בישראל

לפי שני פסקי דין שניתנו באחרונה, מרכזי פיתוח ישראלים נדרשים לכלול בבסיס המס גם את שווי האופציות שהוקצו לעובדים שלהם ■ התוצאה: תשלום מס גבוה בהרבה

12תגובות

שני פסקי דין דרמטיים שניתנו בחודשים האחרונים על ידי השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב, קובעים כי מרכזי פיתוח ישראליים ישלמו מס בישראל על סכומים גבוהים בהרבה מאלה ששילמו בעבר.

מדובר בפסיקה שרלוונטית לרבות מהחברות הרב־לאומיות שיש להן בישראל מרכזי פיתוח עם מאות ואלפי עובדים, הפועלים על בסיס +cost (קוסט פלוס). מדובר בשיטת תמחור לצורכי מס, שלפיה ההכנסה המיוחסת לחברה הישראלית מחושבת על בסיס ההוצאות של החברה - הכוללות למשל שכר עובדים, שכירות, שכר קבלני משנה - ובתוספת שיעור רווח מסוים מההוצאות שנע בין 5% ל–15%. החברה הישראלית משלמת מס חברות בשיעור 25% על הרווח.

משרדי גוגל ישראל, אדם מול מחשב ולוגו גוגל
ניר קידר

לשם המחשה, אם לחברה הוצאות של 50 מיליון שקל בשנה ונקבע בהסכם עם החברה האם כי היא תשלם לה עלות פלוס 10% - לחברה יש הכנסה כוללת של 55 מיליון שקל (50 ועוד 10%), שמתוכה יש לה הוצאה של 50 מיליון שקל, כך שהיא תחויב במס בישראל על המרווח - 5 מיליון שקל. במקרה זה, מס חברות יהיה 1.25 מיליון שקל.

פסקי הדין שניתנו בדצמבר וינואר עסקו בערעורים של חברות קונטירה טכנולוגיות ופיניסאר, שעובדות במתכונת של מרכזי פיתוח. השופט אלטוביה קיבל את העמדה של רשות המסים, וקבע כי בבסיס המס הישראלי צריך לכלול גם את שווי האופציות שהוקצו לעובדים של החברות, וכי לא ניתן לדרוש את ההוצאות האלה בניכוי לצורכי מס.

עורכת הדין ענת שביט, ראש מחלקת מסים במשרד פישר בכר חן, מסבירה כי התוצאה הכלכלית היא שחברות אלה ייאלצו לשלם מס על מלוא שווי ההוצאה ועל הרווח המיוחס לה - כלומר המס יחול על 105%–115% משווי האופציות המוקצות לעובדים.

כך, לפי הדוגמה הקודמת של הוצאות בגובה 50 מיליון שקל, אם שווי האופציות שנתנה החברה הוא 5 מיליון שקל, כעת יש לה הכנסה כוללת של 60.5 מיליון שקל (55 ועוד 10%). לעומת זאת, ההוצאה שמותר לה לנכות היא 50 מיליון שקל בלבד, כי הוצאה של אופציות אינה מוכרת לצורכי מס (במסלול ההוני). במקרה זה היא תשלם מס חברות על 10.5 מיליון שקל - כל עלות האופציות פלוס המרווח. מס חברות במקרה זה יהיה 2.6 מיליון שקל, שהוא יותר מכפול מהמצב לפני הכללת שווי האופציות.

ישראל מזניחה את ההשקעה במו"פ
הוצאה למו"פ לנפש ב– 2014 , בדולרים
בריטניה
צרפת
ממוצע OECD
הולנד
יפן
גרמניה
ישראל
דנמרק
אוסטריה
שוודיה
דרום קוריאה
ארה"ב
שווייץ
מקור: OECD
684
888
931
952
1,313
1,319
1,385
1,404
1,424
1,432
1,433
1,442
1,697
מקור: OECD

במקרה של חברות ענק שמעסיקות מאות עובדים בישראל, הפערים יכולים להיות גדולים בהרבה. עם החברות הרב־לאומיות שמחזיקות מרכזי פיתוח בישראל נמנות גוגל, פייסבוק, אפל, סאפ, IBM, מיקרוסופט, HP ואינטל.

בעניין קונטירה ופיניסאר, החברות הישראליות טענו כי אין לכלול את ההוצאות בגין הענקת האופציות בעלויות שלהן (שמהן נגזר שיעור הרווח), שכן הן הוענקו לעובדים על ידי החברה האם ומהוות הוצאה עקיפה בלבד.

רשות המסים טענה, לעומת זאת, כי הקצאת האופציות מהווה חלק מהשכר המשולם לחברה תמורת ביצוע עבודות המחקר ופיתוח, ולכן יש לכלול את שוויין בעלות של הסכם הקוסט פלוס, לצורך חישוב הרווח מההוצאות.

ההקצאה של האופציות נעשתה לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, היוצר הסדר מיוחד שלפיו מצד אחד מתאפשר לעובד שיעור מס מופחת, ומצד שני לא מתאפשר לחברה לנכות את ההוצאה הכרוכה בהקצאת האופציות.

תומר אפלבאום

השופט אלטוביה קבע כי מדובר בהוצאה שנועדה לאפשר לחברה לבצע את עבודות המחקר והפיתוח בעבור החברה האם, כדי לזכותה ברווח המוסכם ולזכות את החברה האם בתוצר המחקר והפיתוח. לפי קביעתו, האופציות הוענקו לעובדים במרכזי הפיתוח כדי לתמרץ אותם להשקיע במחקר ופיתוח, ממקום של שיתוף ואפשרות להגדלת הרווח של העובד, בשל עליית ערך מניות החברה האם כתוצאה מקידום המחקר והפיתוח. לכן קבע כי מדובר בהוצאה לצורך ייצור הכנסה, אף שההוצאה נעשתה בפועל על ידי החברה האם.

עוד נקבע כי העובדה שהחברה הבת אינה יכולה לנכות את שווי האופציות מההכנסות שלה (בהתאם להסדר שנקבע בסעיף 102 לפקודה) אינה מלמדת על כך שלא מדובר בהוצאה לייצור הכנסה בעבור החברה האם. כלומר המסקנה היא שאף ששווי האופציות לא יוכר כהוצאה, הוא ייחשב כחלק מהעלות לצורך הבסיס לחישוב הרווח.

שביט מסבירה כי ההחלטה עשויה לדחוף חלק לא קטן מהחברות להקצות אופציות במסלול הפירותי (המטיל על העובד מס בשיעור מלא אך מאפשר ניכוי של ההוצאה) ולא במסלול ההוני. בנוסף, היא מציינת כי בית המשפט לא עסק בשאלת האופן שבו יש לקבוע את שווי האופציות לצורכי מס. "בפסק הדין השופט נסמך על הרישום החשבונאי, אולם לא ברור שיש לאמץ כללים אלה בהכרח גם לצורכי מס", אמרה. "עוד שאלה שלא נדונה בפסק הדין היא באיזו שנה יש לזקוף את ההכנסה הזאת: האם במועד ההענקה או על פני השנים כמו בחשבונאות. כלומר, למרות פסיקת בית המשפט, הנושא של זקיפת השווי טרם מוצה".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם