הרגע שבו לא יהיה צורך בעורכי דין יגיע הרבה יותר מוקדם ממה שהם רוצים לדמיין - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרגע שבו לא יהיה צורך בעורכי דין יגיע הרבה יותר מוקדם ממה שהם רוצים לדמיין

עו"ד ארן היימן, שותף מנהל במשרד הישראלי שיבלת בניו יורק: "בחמש השנים הקרובות הצורך בעורכי הדין יפחת ב-50% - בגלל הטכנולוגיה והמיאוס של הלקוחות מהתעריפים הגבוהים"

40תגובות

אם אתם סטודנטים למשפטים, ומוטרדים בימים אלה ממחשבות לגבי העתיד שלכם והאפשרויות שלכם להיקלט במקצוע, לעו"ד ארן היימן יש משהו לומר לכם: הדאגות שלכם מוצדקות.

היימן סבור כי הצורך בעורכי דין יפחת ויילך - והוא לא מדבר על מגמה אטית, שאת תוצאותיה נראה רק בעוד כמה עשורים, אלא על שינוי קיצוני. “בחוגי המשפט מדברים על כך ששוק עריכת הדין בעולם שווה משהו כמו 300 מיליארד דולר", הוא אומר. "יש שמדברים על כך שהדרישה לשירותי עריכת דין תרד בכ–50% כל חמש שנים, ויש הסבורים כי קצב הקיטון יהיה אף גבוה יותר".

אורן היימן
שיר שטיין

היימן, 47, הוא שותף מנהל של משרד עורכי הדין שבלת בניו יורק זה עשר שנים. לדבריו, זהו משרד עורכי הדין הישראלי הגדול ביותר בצפון אמריקה, עם 30 עורכי דין בניו יורק וכ–140 בישראל. היימן, בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, עבד כמה שנים בישראל כעורך דין, עבר לניו יורק ב–1998, והקים שם משרד משלו, שלפני עשר שנים התמזג עם משרד שבלת. התחזית שלו לגבי התחום שבו הוא עוסק חדה וקודרת: "הטכנולוגיה והביג דאטה משנים תחומים ומקצועות שלמים", הוא אומר. "כמו שלא יהיו בעתיד תחנות מוניות או חנויות תקליטים, כך גם יהיה פחות צורך בעורכי דין".

הרושם שלי הוא דווקא שאין תחליף למוח של עורך דין.

היימן: "זה נכון לגבי חלקים מצומצמים מאוד בתחום עריכת הדין. למשל, בתחום הליטיגציה, תמיד נצטרך עורכי דין. לשכנע שופט ולהציג ראיות זו עבודה אישית ופסיכולוגית, שבה אין תחליף לאדם. כל עוד השיטה תהיה ששני צדדים מתייצבים בפני שופט וכל אחד מנסה לשכנע שהצד שלו צודק, נצטרך עורכי דין. אבל יש הרבה תחומים שבהם הטכנולוגיה מחליפה את עורכי הדין כבר כיום.

"כבר כיום יש ענפים שמצטמצמים באופן דרמטי, ובעבר הרבו להשתמש בהם בעורכי דין — למשל, הסכם גירושין פשוט, בקשה לפשיטת רגל, בקשה לסימן מסחרי, בקשה לוויזה או יצירת חוזה פשוט. יש כיום תוכנה ששואלת אותך שאלות ומייצרת את החוזה או המסמך המשפטי באופן עצמאי.

"בתחומים כמו רישום של שם דומיין הוציאו את עורכי הדין מהמשוואה, והכניסו מנגנון רישום לפתרון סכסוכים שמתאים להדיוטות. אם מישהו רוצה לערוך צוואה, לחתום על הסכם שכירות או להגיש בקשת גירושין בהסכמה, הוא לא צריך עורך דין. יש תוכנות ששואלות אותך את השאלות הנכונות ומכינות את המסמך. זה עדיין לא הסטנדרט בתחומים שונים של המשפט, אבל אנחנו בהחלט מתקרבים לשם. יש אפילו תוכנות שעושות גישור ממוחשב".

אחת הדוגמאות הטובות, לדברי היימן, היא בדיקת זכויות הקרקע לפני עסקת נדל"ן. "לפני 20 שנה עורך דין היה הולך לטאבו, עובר על ספרי הגוש והחלקה ונותן חוות דעת ללקוח על זכות הקניין. הלקוח היה צריך לשלם לעורך דין על עשרות שעות של עבודה. כיום, בדיקה בטאבו עולה משהו כמו 25 שקל. אתה עושה את זה דרך האינטרנט, ומקבל תשובה הרבה יותר מדויקת ואחראית", הוא מסביר. "עורך דין שמרני, שיגיד שהוא רוצה לעשות את הבדיקה באופן ידני, יהיה חסר אחריות ורשלן. הבדיקה של האזרח הרגיל בטאבו היא גזילה ממקצוע עריכת הדין. אדם פשוט יכול לקבל כיום תשובות לשאלות בנגישות גדולה הרבה יותר".

"הציבור עייף מלשלם הרבה כסף לעורכי דין"

הראיון עם היימן נערך בשני מקומות שונים — בפעם הראשונה במכון הדם של ניו יורק, שאליו הגיע כדי לתרום דם. הוא התבקש לתרום דם (יותר נכון טסיות דם) לטובת נערה חולת סרטן, ולצורך כך חובר למכונה מיוחדת למשך שלוש שעות. למרות התחזיות השחורות שלו בנוגע למקצוע, היימן הוא עדיין עורך דין עסוק מאוד, עם מעט זמן פנוי. הוא תיכנן לנצל את הזמן לטובת הראיון עמי — אבל מנהלת המכון חשבה שזה רעיון פחות טוב, ולכן המשכנו את הראיון למחרת, במסעדה שנמצאת ליד המשרד שלו במידטאון מנהטן.

לראיון במסעדה הצטרף גם אחיינו של היימן, עומר אוקמיאן בן ה–23. התחזיות של הדוד המנוסה לא עושות רושם גדול מדי על המשפחה, מתברר, כי אוקמיאן הוא סטודנט שנה ראשונה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

"בעתיד, ההורים הגאים יהיו אלה שבתם תהיה מהנדסת או רופאה, ולא הוריה של עורכת דין או רואת חשבון", אומר היימן. ואולם אחיינו שומע את נבואות הזעם ואינו מתרגש: "בשיחות שלנו אורן משתדל לא להביע דעה נחרצת ולתת לי חופש לבחור", הוא אומר. "יש משהו בעולם הזה שמרתק אותי. הוא מאפשר להסדיר יחסים בין בני אדם, ומסדר לנו את החיים. הטכנולוגיה מאפשרת את צמצום העבודה השחורה בתחום המשפטי — אבל אף אחד ממילא לא חולם לעשות את העבודה השחורה".

ובאוניברסיטה מדברים אתכם על העתיד של המקצוע?

אוקמיאן: "לא שמעתי על זה. חלק מהיופי באוניברסיטה הוא שמלמדים דברים תיאורטיים בתחום המשפט, ופחות על המקצוע".

מה שמפתיע לגלות הוא שלא רק באוניברסיטה לא מדברים על עתיד המקצוע, אלא גם בשטח. "זה רעיון שמדברים עליו מעט מאוד בקרב עורכי דין", אומר היימן. "הם עוצמים עיניים בעניין. שומעים על זה יותר בכנסים פילוסופיים בתחומי המשפט. למשל, בבית הספר למשפט של הרווארד היה באחרונה דיון שעסק בנושאים האלה".

וורן באפט
רויטרס

לדבריו, זאת לא רק הטכנולוגיה שנוגסת במקצוע. "הציבור עייף מלשלם הרבה כסף לעורכי הדין. עוד לפני ההתפתחות הטכנולוגית, עריכת הדין היתה סוג של עבודה או עיסוק שהקהל הרחב ראה בו תחום יקר באופן לא מידתי. עורכי דין בכירים בניו יורק גובים 1,000 דולר לשעת עבודה. באופן טבעי, הדבר מעורר אנטגוניזם והתמרמרות כלפיהם. זה אבסורד ולא הוגן שאדם יקבל על יום עבודה 10,000 דולר.

"אז קח את העולם של עורכי הדין, שרוצים להרוויח המון כסף ושאי אפשר להחליפם, ומצד שני את הקהל הרחב שחושב שהם מרוויחים באופן לא מידתי — ולתוך העולם הזה נכנסת הטכנולוגיה שמבטלת את הצורך במתווכים כמו סוכני נסיעות, סוכני ביטוח, תחנות מוניות או בתי מלון. כעת מתחוללים בשוק כל כך הרבה שינויים, שמביאים גם את ענף עריכת הדין לשינוי קיצוני".

אגב, היימן סבור כי מה שקורה בתחום עריכת הדין יקרה גם בתחום ראיית החשבון. "הכל ייהפך לאוטומטי", הוא אומר. "כללי המס ייהפכו לפשוטים יותר, ובכך יפחת הצורך ביועצי מס. הכלים המבוססים על ביג דאטה, מחשוב ענן ואפליקציות זמינות יחליפו יותר ויותר אלמנטים של ראיית חשבון".

מה שיזרז עוד את היעלמות עורכי הדין, לדעת היימן, הוא היחלשות הגילדות המקצועיות. "התפישה של הגילדה היא שלעורך הדין שלמד קשה, התמחה ועבר בחינות, יש זכות לעסוק בעריכת הדין, ושזה בלתי מוסרי להביא רובוט שיחליף אותו. גם סוכני הנסיעות היו במצב דומה. גם הם סברו שיש להם זכות מוסרית למכור כרטיסי טיסה, והנה סוכני הנסיעות נעלמים מהעולם", הוא אומר.

"גילדת עורכי הדין בישראל עדיין חזקה מאוד, ואי אפשר להיות עורך דין אם אתה לא חבר בגילדה. ואולם בארה"ב גילדת עורכי הדין כבר פחות חזקה, ואתה לא חייב להיות חבר בלשכת עורכי הדין האמריקאית. כללי ההגבלים העסקיים חזקים בארה"ב יותר מאיגודי עורכי הדין".

הכלים הטכנולוגיים מקצרים את העבודה

ובכל זאת, לדברי היימן, יש נקודה קטנה של אור לכל עורכי הדין המודאגים: הליטיגציה תמשיך להתקיים. עם זאת, גם בתחום זה הוא צופה שינויים. "אני מאמין שליטיגזציה זה המקום שבו אפשר לחוש בטוחים יותר", הוא אומר. "גם בתחום הזה קורים ויקרו שינויים משמעותיים, שיובילו לצמצום המקרים שמגיעים לבית המשפט, ולירידה במספר השעות הנדרשות לעיסוק בליטיגציה. כל הנושא של מחקר משפטי וחיפוש תקדימים ייהפך ליותר ויותר אוטומטי. אתה כבר לא הולך לספרייה לחפש תקדימים, אלא משתמש באפליקציה. גם כל עבודת ההכנה של עורך הדין נהפכת ליותר ויותר אוטומטית — דבר שגם מצמצם מאוד את שעות העבודה בתחום הליטיגציה.

"דבר שני שקורה הוא שהחוזים כיום מכוונים יותר ויותר לכך שעבודת הליטיגציה תצומצם. בזכות הביג דאטה יש לנו נגישות לכל הבעיות האפשריות בין שוכר למשכיר, למשל. בשלב עריכת ההסכם, באמצעות רשימת שאלות לא גדולה לשוכר ולמשכיר, אפשר להבהיר הרבה תחומים בנושאים שיכולים לעורר סכסוכים.

"כדי להגיע לליטיגציה אתה צריך אי ודאות, אך בחוזים כיום, ובעתיד עוד יותר, רמת האי ודאות תרד ותלך. אותו דבר יהיה נכון גם לגבי דיני עבודה, הסכמי שותפים והסכמים של יחסי ממון".

אז מה יהיה פה עוד עשר שנים?

"יהיה מספר קטן יותר של עורכי דין בעלי שם, שיתמחו בתחומים צרים מאוד. למשל, סנגורים בתחום הפלילי, שתמיד יהיה בהם צורך. יהיה צורך גם בעורכי דין שמתמחים במשא ומתן מורכב על סכומי כסף גבוהים במיוחד. למשל, אני יכול לעשות חוזה לרכישת דירה באינטרנט אם אני קונה דירה במחיר ממוצע — אבל אם אני קונה דירה ששוויה 30 מיליון דולר, כבר עדיף לי לשלם 10,000 דולר לעורך דין".

ובישראל?

"בעוד עשר שנים יהיו הרבה פחות עורכי דין פעילים בישראל. יש במדינה כיום כ–50 אלף עורכי דין פעילים, ואני מאמין שמספרם יקטן בצורה קיצונית. גם צורת החיוב תשתנה — מתעריף שעתי גבוה לדרכים אלטרנטיביות. זה קורה כבר עכשיו. הדרישה מעורכי הדין להשתמש בכלים הטכנולוגיים תצמצם את שעות העבודה שלהם".

עם זאת, היימן מוסיף, אולי לטובת האחיין שנוכח בחדר: "אני לא חושב שזה בזבוז זמן ללמוד משפטים. משפטים ועריכת דין יכולים לסייע לך בתחומים רבים, למשל בעולם העסקים. הלימודים גם מספקים לך רשת חברתית ומקצועית מצוינת".

היימן, הנשוי לטל ואב ללירי בת השנה, הוא דמות מפתח בקהילה הישראלית בניו יורק — גם מחוץ לתחום עריכת הדין. הוא היה בין מקימי המועצה המקומית — ניסיון לארגן את הישראלים בניו יורק — ועמד בראשה עד לאחרונה. הוא גם פעיל בארגונים נוספים, ומעת לעת הוא מארגן ארוחות צהריים במשרדו שבהן הוא מארח אישים מישראל. עם זאת, לדבריו, הדבר עשוי להשתנות בקרוב.

איך התחזיות המקצועיות שלך ישפיעו עליך באופן אישי?

"עם או בלי קשר למצב עריכת הדין כיום, בשנים הקרובות הייתי רוצה לבלות יותר זמן בישראל, ולהעביר את מרכז חיי לשם באופן הדרגתי. אני מוטרד מאוד ממה שקורה כיום בישראל מבחינה חברתית, ומתחיל לחפש דרכים שבהן אוכל להשפיע על הפיכתה של המדינה למקום שנעים לחיות בו".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם