רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בגוגל כתוב שאתם עבריינים? למנוע החיפוש אין אחריות על הפרסום

בניגוד לרוח הפסיקה של בית דין אירופי, קבעה השופטת חנה ינון מבית משפט השלום בת"א כי למרות ששמו של עו"ד עמי סביר מעלה בחיפוש בגוגל פרסום שקרי לגביו, ועל אף שהחברה התבקשה להסירו לא הסירה את הפרסום עשתה כן- אין לה אחריות משפטית כלפיו ■ סביר: "אערער על ההחלטה" ועורכי דין בישראל ישראלים תוקפים את ההחלטה

15תגובות

בשבוע שעבר ניתן בבית משפט השלום בתל אביב פסק דין שיכול להיות רלוונטי לרבים שמגלים ביום בהיר אחד כי חיפוש לפי שמם בגוגל מביא לתוצאה מטעה, שיש בה - גם אם אין על כך ויכוח - הוצאת לשון הרע. 

בעבר, התובע, עו"ד עמי סביר, ייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים נגד עו"ד שהורשע בחמש פרשות שונות בבית הדין למשמעת של הלשכה.

ואולם חיפוש בגוגל לפי שמו, "עמי סביר" או "עמי סביר עו"ד", מביא בראש דף התוצאות את אתר Court.org.il - כשהכותרת בהקשת שמו של סביר היא "עו"ד שהורשע בחמש פרשיות שונות". כלומר, משתמע מכך כאילו סביר הוא זה שהורשע. גם אתמול, בהקשת שמו של סביר, התקבל אותו פרסום שגוי.

משרדי גוגל ישראל
ניר קידר

סביר תבע את שאול בר נוי, הבעלים והמפעיל של האתר, שסרב לתקן את הטעות ואת גוגל. סביר טען כי הוא פנה לגוגל שוב ושוב בדרישה לשנות את נוסח הכותרת, אך החברה סירבה. לדבריו, המוניטין שלו כעורך דין הוא ללא רבב וכי פונים אליו בתהייה אם הפרסום נכון. הוא דרש פיצוי של 200 אלף שקל בגין הוצאת לשון הרע.

בר נוי טען להתיישנות על פסק הדין ובכל מקרה, ולכך שאין לו שליטה על תוצאות החיפוש ועל גוגל מוטלת האחריות לפרסום. גוגל, שיוצגה על ידי עורכי הדין ברק טל, רותה לובן ויונת אפריאט־מנה ממשרד יגאל ארנון ושות', טענה מצדה כי האחריות והחובה מוטלת על בעלי האתר, שכן תוצאת החיפוש מועתקת באופן אוטומטי מהקוד הטכני שלו.

השופטת חנה ינון מבית משפט השלום בתל אביב קבעה כי אכן מדובר בדברי לשון הרע הפוגעים בתובע ומשפילים אותו, ולא קיבלה את טענת בר נוי בדבר התיישנות, שכן פסק הדין עדיין מתפרסם באתרו. היא הוסיפה כי "אין להתעלם מהעובדה כי הנתבע בחר לא לתקן את הפרסום לאחר שהתובע פנה אליו בעניין, וחרף המלצת בית המשפט בתיק זה ובאלה יש כדי לחייבו לשלם פיצוי הולם לתובע". בר נוי חויב בפיצוי של 80 אלף שקל בנוסף להוצאות משפט של 20 אלף שקל.

גישה שמקלה עם גוגל

ואולם חלק חשוב ועקרוני בהכרעה נוגע לחבות של גוגל. הטענה שלה היתה כי מכיוון שאין לה אפשרות מעשית לשנות את הכותרת, אין להטיל עליה אחריות להסיר לחלוטין את הפרסום, בלי שיש הכרעה שיפוטית בעניין. אחרת היא תיהפך ל"צנזור־על" שבידיו כוח למנוע גישה למידע שאין בו פסול. במקרה של סביר אמנם לא צריך לעשות דוקטורט כדי להבין מיד שיש כאן טעות בפרסום, אבל אפשר להניח כי גוגל לא רצתה לפתוח פתח לשטף בקשות להסרת פרסום, חלקן ברורות יותר וחלקן פחות.

סביר הפנה לפסק דין שניתן במאי בבית הדין האירופי לצדק בלוקסמבורג, שבו נקבע כי אם אדם פנה לבעל מאגר מידע לשם הסרת פרסום בטענה של פגיעה בפרטיות ופנייתו לא הועילה, הוא רשאי לפנות למפעילת מנוע החיפוש וזו נושאת באחריות משפטית כלפיו - אלא אם יש סיבות שמצדיקות את העניין הציבורי במידע. מדובר היה במקרה שבו התברר לעורך דין ספרדי כי חיפוש בגוגל הוביל להודעות משפטיות בעיתון ספרדי מ–1998 על חובות שצבר והובילו לכך שנאלץ למכור את רכושו כדי לממנם. הוא טען כי הנושא טופל לפני שנים והוא אינו רלוונטי יותר ולכן דרש למחוק את המידע הזה.

עפר שטרית

בית המשפט האירופי פסק כי הזכות לפרטיות שהופרה גוברת על האינטרס הציבורי הכללי וכי ניתן לבקש מגוגל למחוק מידע רגיש או לפנות לרשויות הרלוונטיות אם החברה לא מקיימת את הבקשה שלהם - אך לא נקבעו הנחיות לגבי האופן שבו ייושם פסק הדין כך שכל רגולטור יכול לבחור בפרשנות משלו לפסיקה - מרוככת יותר או פחות.

במקרה הנוכחי - למרות שהמידע המתקבל הוא שגוי ומטעה, ולא רק כזה שהתיישן או לא רלוונטי - ינון בחרה בגישה שמקלה עם גוגל כשלא קיבלה את טענתו של סביר. היא מציינת כי "אין לקבוע מסמרות בעניין ולקבוע נחרצות כי כל אימת שפלוני פונה לגוגל להסיר תוצאת חיפוש כלשהי שאינה לרוחו, יהיה עליה להסירו ללא כל תנאי, אפילו אם אותו ביטוי נוצר ופורסם על ידי צד שלישי ולא על ידה".

ינון קבעה כי מהתרשמותה אין לגוגל אפשרות לתקן את הקוד הטכני או לשנותו וכי אין מקום לחייב את גוגל כשאתר האינטרנט יכול היה לשנות את הכותרת בקלות ובכל עת. "הוא זה שפירסם בפועל את הפרסום נשוא התובענה, ועל כן עליו להיות מחויב בנזק שנגרם לתובע".

מבחינת סביר, שנקבעו לו הוצאות משפט של 8,500 שקל, זהו אינו סוף פסוק והוא מתכנן לערער לבית המשפט המחוזי על ההחלטה בנוגע לאחריות של גוגל..  "בכוונתי להגיש ערעור על חלק זה של פסק הדין ביחס לגוגל, מאחר שמדובר בעניין עקרוני ביחס לזכות כל אדם, כי מנוע החיפוש לא יפנה לפרסומים, שתוכנם מהווה לשון הרע, ולאחר שתשומת לב גוגל הופנתה לתוכן הפרסום, שמהווה לשון הרע", הוא אומר. "פסק דין זה אינו תואם גם פסיקה של האיחוד האירופי, בנוגע לאחריות המוטלת על גוגל ביחס לפרסומים, שמהווים עוולת לשון הרע, וראוי שעניין עקרוני זה ייבחן על ידי ערכאה שיפוטית גבוהה יותר".

לא רק "הזכות להישכח"

עו"ד רן שפרינצק, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ארדינסט בן נתן ושות', מציין כי אין בפסק הדין הסבר מספק מדוע בנסיבות העניין לא הוטלה על גוגל חובה להסיר תוצאת חיפוש לאחר שהנפגע פנה אליה וביקש להסירה, הגם שעל פני הדברים היה ברור שמדובר בפרסום פוגעני וחסר בסיס שנוצר על ידי המנגנון האוטומטי של גוגל. "נראה שפסק הדין אכן אינו עולה בקנה אחד עם פסק דינו של בית הדין האירופי ממאי האחרון, שמוזכר על ידי בית המשפט, ומעניין לראות במידה שיוגש ערעור על פסק הדין, כיצד תתייחס לסוגיה זו ערכאת הערעור".

עו"ד חיים רביה, שותף בכיר וראש קבוצת האינטרנט במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, סבור כי פסק דינה של השופטת ינון אינו תואם פסיקות קודמות של בתי משפט בישראל. "נראה שהדבר נובע מכך שהובאה בפניה אסמכתא אחת, והיא החלטתו של בית המשפט האירופי לצדק בדבר 'הזכות להישכח'. אכן, צודקת השופט ינון - לא כל פנייה למנוע חיפוש בדרישה למחוק תוצאות יכולה להיענות מניה וביה בחיוב. אם כך ייעשה, יועלמו ממנועי החיפוש תוצאות אמת בעלות חשיבות רק מפני שאינן נכונות לאדם מסוים. אבל לא זה המקרה כאן. פה פנה לגוגל עו"ד ואמר 'אתם מפרסמים עלי לשון הרע בכך שאתם מייחסים לי חמש הרשעות בעבירות משמעת בעוד שלא היו דברים מעולם', אבל גוגל נמנעה מהסרת הקישור הפוגע. למעשה, עד עתה זוהי תוצאת החיפוש הראשונה המופיעה במנוע החיפוש שלה כשמחפשים את שמו של עו"ד סביר".

רביה מוסיף כי העיקרון המשפטי של "הודעה והסרה" עוגן מאז 2002 בשורה ארוכה של פסקי דין, בבתי משפט שלום ומחוזיים בישראל. "לפי עיקרון זה, ספק שירותים דוגמת מנוע חיפוש לא נושא באחריות לעוולה שבוצעה באמצעות מערכותיו אלא אם פנו אליו והפנו את תשומת לבו המפורשת ללשון הרע, לשון הרע הוא ניכר וברור באופן חד משמעי על פניו ולספק היתה יכולת טכנית להסיר את לשון הרע אבל הוא נמנע כך. כל אלה מתקיימים במקרה זה. לכן, בלי קשר לזכות להישכח - הנדונה בהקשר להגנת פרטיות ולא בהקשר ללשון הרע - מן הדין היה לחייב את גוגל במקרה זה לשלם פיצויים לתובע: לשון הרע הוא חד־משמעי וקל להיווכח בו. כל מה שצריך הוא להסתכל בפסק הדין שאליו קישרו תוצאות החיפוש של גוגל. זוהי פעולה שאורכת שניות ספורות, לא יותר. מרגע זה צריכה היתה גוגל למחוק את המופע מעוד תוצאות החיפוש שלה, ואם לא מחקה - לשאת באחריות המשפטית הנובעת מכך".

עו"ד  תמר תורג'מן־קדם, שותפה במשרד פישר, בכר, חן, וול אוריון ושות', מציינת כי בפסק הדין האירופי נדונה "הזכות להישכח" כשהסעד המתבקש היה סעד ביצועי, להסיר את העמוד ואילו כאן היתה תביעה לפיצוי. על כן היא סבורה שהשופטת לא ראתה צורך לעסוק בשאלה האם להורות לגוגל להסיר את דף האינטרנט האמור. "אני מניחה שבבוא היום 'הזכות להישכח' תעלה לדיון גם בישראל ומתבקש כי בית המשפט יקבע מהם הקווים המנחים להסרת הפרסום".

עו"ד חיים רביה: "בלי קשר לזכות להישכח, מן הדין היה לחייב את גוגל במקרה זה לשלם פיצויים: לשון הרע הוא חד-משמעי וקל להיווכח בו. גוגל הייתה צריכה למחוק את המופע מתוצאות החיפוש, ואם לא מחקה – לשאת באחריות המשפטית"

עו"ד עמי סביר: "בכוונתי להגיש ערעור על חלק זה של פסק הדין ביחס לגוגל, מאחר ומנוע החיפוש של גוגל לא יכול להפנות לפרסומים שתוכנם מהווה לשון הרע, וזאת גם לאחר שתשומת לב החברה הופנתה לתוכן הפרסום. ראוי שעניין עקרוני זה ייבחן על ידי ערכאה שיפוטית גבוהה יותר"

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם