תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לייק! אבל אפשר עוד

לפי המלצות הוועדה שופטים הם חבורת קשישים שבקושי יודעת לתפעל טרנזיסטור

תגובות

נתחיל במלה טובה: ההחלטה להקים ועדה שתבחן אם וכיצד להתיר לשופטים להשתמש ברשתות חברתיות היתה ראויה. הוועדה עשתה עבודה רצינית, וטוב שההחלטות במערכת המשפט מדודות ומושכלות. אלא מה? לנוכח קצב החיים הטכנולוגי, תפישת העולם שהוועדה התבססה עליה איבדה מתוקפה עוד לפני שהוקלדה המלה הראשונה של הדו"ח, וההמלצות מתייחסות לשופטים כאל חבורת קשישים שבקושי יודעת לתפעל טרנזיסטור.

בדברי המבוא מסביר הדו"ח מהן רשתות חברתיות וקובע כי "ביסודן עומד רעיון זהה – בנייה של קשרים חברתיים בין אנשים" וכי "יש רשתות מקצועיות (כמו לינקדאין), ישנן רשתות שמטרתן היא חברתית בעיקרה (המפורסמת בהן היא פייסבוק), יש רשתות שנועדו למטרת יצירת קשרים רומנטיים, ויש רשתות שמסווגות את המשתמשים שלהן לפי תחומי עניין או צרכים משותפים".

פייסבוק - שופטים

ההגדרה הצרה הזו נכונה לדור שנולד מחוץ לאינטרנט. היא תקפה לרוב השופטים המכהנים במערכת בתי המשפט, אבל כדאי למערכת המשפט למנות ועדה מתמדת למעקב אחרי התחום. דור השופטים הבא יחשוב על הרשת בצורה אחרת. לא מנגנון לטווייה של קשרים חברתיים, אלא ממש עולם וירטואלי שהחיים מתנהלים בו. לא רק תחליף לטלפון, אלא מקום שבו צורכים מידע, חדשות ובידור, מגבשים השקפת עולם פוליטית, מוחים, מתרגזים, מניעים מהפכות או מפזרים אותן.

מנקודת המוצא שלה ניסתה הוועדה בראשות השופט אברהם אברהם לפלס דרך בין ההחלטה לאפשר שימוש ברשתות כמו פייסבוק לבין הצורך להגן על המעמד השיפוטי, לשמור על כללי האתיקה של שופטים וגם למדר מהציבור את מעגל הפרטיות האינדיבידואלי של כל שופט ושופטת.

חלק מהמלצות הוועדה הגיוניות. למשל, היוזמה להעביר את השופטים הכשרה בהתמודדות עם שינוי הגדרות הפרטיות של פייסבוק. לא היה מזיק להעביר את ההמלצה הזו גם לשר החינוך. בלי ציניות, שיעור כזה היה מועיל לילדים בכיתה א'. גם למורים שלהם.

יש גם המלצות מוזרות. למשל, ההמלצה למנוע שימוש ברשתות חברתיות ממחשבי בתי המשפט בנימוק של הפרדה בין התחום הפרטי לתחום המקצועי־שיפוטי. קודם כל, המגבלה הזו שקולה לחסימת הטלפון בלשכת השופט לשיחות חוץ (אין חסימה כזו). שנית, קל לעקוף את האיסור. הזינוקים האחרונים במניית פייסבוק נבעו מהשימוש הגובר והרווחי של משתמשי הרשת בגלישה מהנייד - אולי בדיוק בגלל שמישהו חסם להם את הגלישה מהמחשב בעבודה. שלישית, מה, השופטים הם ילדים קטנים? הם לא יודעים להפריד בין הפרטי למקצועי? האם מישהו חושש שהשופטים יתמכרו לגלישה ברשת וישכחו לכתוב פסקי דין?

יש המלצות בדו"ח שרק עם הזמן נדע אם הן מתקבלות על הדעת. האיסור על שופט להביע דעה פוליטית ברשת, למשל. אם ממילא ממליצה הוועדה כי שופטים יגדירו את פרטיות חוג החברים בפייסבוק באופן סגור, שלא ניתן יהיה לצפות בו, ולא יצרפו כחברים ברשת אלא את מי שהם חבריהם במציאות - אזי מדוע צריך להגביל את הבעת הדעה? האם בשיחות סלון בחוג החברים הביתי שופטים לא מביעים דעות? מביעים. האם השיחות לא דולפות לעתים לציבור רחב יותר? דולפות.

השוני העיקרי ברשת הוא הנטייה האנושית להתבטא ביתר חופשיות, כשאדם נמצא לבדו מול מחשב, והקלות שבה יכול אדם מהצד השני לתעד את ההתבטאות ולהפיץ אותה. מאידך גיסא, שופטים כמעט תמיד נמצאים לבד מול מחשב, מה שהם כותבים מתפרסם, ואמורה להיות להם מיומנות ריסון עצמי. אפשר היה לשחרר להם עוד קצת את הרסן.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם