לימודי משפטים באנגלית: "העברית היא מה שמייחד אותנו, למה לשנות?" - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לימודי משפטים באנגלית: "העברית היא מה שמייחד אותנו, למה לשנות?"

100 שנה אחרי "מלחמת השפות" בטכניון, שהביאה להחלטה כי שפת הלימוד תהיה עברית, צריכים במועצה להשכלה גבוהה להכריע אם לאפשר לימודי תואר ראשון במשפטים באנגלית ■ המתנגדים מדברים על שיטת המשפט וציונות ואילו התומכים טוענים כי זאת הזדמנות לקפיצת מדרגה

22תגובות

באוקטובר 1913 סערה הארץ. זה קרה אחרי ש"עזרה", החברה הגרמנית־יהודית, החלה בהקמתו בחיפה של בית הספר הגבוה הראשון בארץ ישראל - הטכניון. הגוף המנהל החליט כי שפת ההוראה במקצועות טבע וטכניקה תהיה גרמנית.

מרגע זה החלה להתגלגל במהירות מחאה רחבה, שקיבלה את הכינוי "מלחמת השפות". מורים הצהירו שלא ילמדו במוסד ששפת ההוראה בו היא גרמנית, תלמידים נטשו במחאה את ספסל הלימודים, מאמרים רבים התפרסמו בעניין והכיוון היה ברור: יש ללמד וללמוד רק בשפה העברית - וכך היה.

כ–100 שנה לאחר מכן, שוב מתעוררת מלחמת שפות חדשה - הפעם על לימודי משפטים באנגלית. כמובן שלא מדובר בוויכוח סוער באותה המידה, אבל הדיון הוא ענייני ונוגע לאותה שאלה - אם אפשר וראוי ללמד תואר ראשון באנגלית בתחום שנוגע לשיטת משפט שהיא ייחודית למדינה, בניגוד למקצועות כמו מדעים, שהם אוניברסליים.

ההכרעה בעניין זה צפויה בקרוב. במאי 2013 מינתה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ועדה שתדון בשאלה אם לתת אישור עקרוני ללימודים אלה. חברי הוועדה הם פרופ' אמנון רובינשטיין מהמרכז הבינתחומי, שהוא גם יו"ר הוועדה, פרופ' אריאל בנדור מאוניברסיטת בר־אילן, פרופ' רות פלאטו־שנער ממכללת נתניה, פרופ' קנת מן מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' חיים זנדברג, מרצה במכללה למינהל בכובעו כחבר במל"ג. ככל הידוע, רובינשטיין ומן תומכים בהחלטה. מן הצד האחר, פלאטו־שנער וזנדברג מתנגדים.

משפטנים רבים בפקולטות באוניברסיטאות תומכים ביוזמה. פרופ' יובל שני, דקאן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, ופרופ' אייל בנבנישתי, מנהל התוכנית ללימודי תואר שני במשפטים באנגלית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שלחו לוועדה מכתב תמיכה. גם מאוניברסיטת חיפה הביעו תמיכה, וכן פרופ' אהרון ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, תומך ביוזמה.

אוניברסיטה ת"א פקולטה למשפטים
ניר כפרי

באוניברסיטת בר־אילן טרם החליטו בנושא, ומסרו כי הסוגיה מורכבת ויש פנים לכאן ולכאן, ולכן האוניברסיטה תצטרך לשבת על המדוכה כשהנהלת האוניברסיטה תדון עם הנהלת הפקולטה כדי לגבש את עמדתה בסוגיה.

לא מדובר בהחלטה שתעורר מהפכה בלימודי המשפטים בישראל, שכן רק שתי מכללות מעוניינות בתוכנית לימודים כזו - המרכז למשפט ועסקים ברמת גן והמרכז הבינתחומי בהרצליה - ולא צפויה נהירה רבה של סטודנטים לתוכנית מסוג זה. ואולם הדיון כבר חרג מגבולות המשמעות הפרקטית, ועבר לדיון עקרוני ואידיאולוגי בשאלה.

"פגיעה בשפה העברית"

מי שמוביל את המאבק נגד לימודי תואר ראשון במשפטים באנגלית הוא דקאן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, פרופ' סיני דויטש. מתנגדים נוספים הם מכללת צפת, שערי משפט בהוד השרון ולשכת עורכי הדין.

הטענה העיקרית של דויטש היא כי משפטים, בשונה מדיסציפלינות מדעיות אחרות, הוא תחום שיש בו חשיבות מכרעת למשפט הישראלי, כששיטות המשפט הזרות משמשות בעיקר למטרות השוואה ומחקר. "יש כאן יותר עניין ציבורי מאשר כמה מחלקות שיקומו וילמדו בהן באנגלית. אין שום סיבה בעולם שילמדו באנגלית תחום שהוא ישראלי מובהק", אומר דויטש.

"יש כאן גם פגיעה בשפה העברית, שמחזירה אותנו למלחמת השפות של 1913, שהסתיימה בכך שהציבור העברי הבין שבארץ ישראל צריך לדבר עברית. אין שום שיטת משפט זהה לזו הישראלי, שפותחה בשפה העברית. יש אלפי ספרי משפט בעברית, עשרות אלפי מאמרים, ויותר ממיליון פסקי דין. יש את המשפט העברי והמקורות. אני לא אומר שזה לא ראוי שכמה קורסים יילמדו באנגלית, וגם אני עשיתי את הדוקטורט בארה"ב. אבל תואר שלם זה כבר סיפור אחר. מי יפקח שהלימודים הם ברמה נאותה?

פרופ' סיני דויטש
אייל טואג

"בישראל יש אוכלוסייה מפולגת ובעייתית, אבל יש הסכמה על כך ששפת הדיבור היא עברית, אז גם את הדבר היחיד הזה, שהוא גורם מייחד, אמורים לבטל? האם יעלה על הדעת שבארה"ב יפתחו פקולטה למשפטים שתלמד בצרפתית? אולי במקום לחוקק חוקים בישראל, נתרגם חקיקה של מדינות אחרות? אפשר לעשות את זה בהרבה תחומים - ושלום על ישראל".

דויטש מוסיף כי אף שהוא מכבד את רובינשטיין, זה נראה לו תמוה שהוא עומד בראש הוועדה, בזמן שבמוסד שבו הוא מלמד החליטו לפתוח מסלול כזה.

הוא לא מסתפק במכתב ששלח בעניין האישור הנדון לשר החינוך, שי פירון, והוא מתכנן גם להיפגש בסוף החודש עם ח"כ שמעון אוחיון (ישראל ביתנו), עם ההיסטוריון ואיש החינוך ד"ר צבי צמרת, ועם ד"ר נטלי אקון, שעומדת בראש המרכז העולמי לקידום העברית. "נדון בשאלה איך להביא את העניין החשוב הזה לידיעת הממונים - זוהי שאלה ציבורית. תפקידו של שר החינוך לייצג לא רק את ההשכלה, אלא גם את הציבור", הוא אומר.

דויטש הולך צעד נוסף בטיעוניו. הוא סבור כי לימודי תואר ראשון במשפטים באנגלית יובילו לכך שסטודנטים ישראלים יעדיפו ללמוד לתואר כזה כדי שהשליטה במונחים הרלוונטיים תקל עליהם לעבור את בחינות הלשכה בארה"ב, במטרה לעזוב את ישראל.

"במרכז למשפט ועסקים ברמת גן יש כבר קורסים שמלמדים בהם איך לעבור את בחינות ההתמחות בארה"ב. עד כה לא הגבתי על זה, אבל מה בעצם המשמעות? עוזרים לסטודנטים ישראלים לעזוב את ישראל, כשמעטים מאוד חוזרים. השכר בארה"ב במשרדים ובאקדמיה הוא פי ארבעה לעומת השכר בישראל. זה נכון שמותר לאדם לא לגור בישראל, אבל זה לא ראוי שמבחינה מוסדית יעזרו לו לבצע זאת", אומר דויטש.

"פחד להתמודד עם עולם משתנה"

פרופ' שרון רבין־מרגליות - דקאנית בית ספר רדזינר למשפטים בבינתחומי
אייל טואג

המרכז למשפט ועסקים היה הראשון שביקש אישור לתוכנית ללימודי תואר ראשון במשפטים באנגלית. בניגוד לדויטש, ששם דגש על הפוטנציאל לעזיבה של ישראלים לחו"ל, דקאן הפקולטה למשפטים שם, פרופ' משה כהן־אליה, מדבר על כך שהתוכנית תעודד עלייה לישראל. "היא בעיקר תפנה ליהודים בעולם שיוכלו ללמוד בישראל בשפה שהם שולטים בה, תוך מתן אפשרות לגשת לבחינות לשכת עורכי הדין בישראל, כמו גם בניו יורק", הוא אומר.

לדברי כהן־אליה, "אין גם כל בסיס לחשש שתהיה נהירה המונית של סטודנטים ישראלים לתוכנית לימודים לתואר ראשון במשפטים באנגלית. מטבע הדברים, הסטודנטים הישראלים יעדיפו לקרוא את פסקי הדין בשפת המקור שהם שולטים בה. אני בהחלט יכול לראות מצב שבו סטודנטים ישראלים לוקחים חלק מהקורסים באנגלית, למשל משפט בינלאומי פרטי, אבל למה שסטודנט ישראלי ירצה ללמוד סדר דין אזרחי באנגלית?".

איך זה יעבוד? כהן־אליה מסביר שחומרי הלימוד יתורגמו מעברית לאנגלית, בשיתוף עם המרכז הבינתחומי. "המציאות מלמדת שבמדינות שבהן הפסיקה והחקיקה מתורגמת לאנגלית, גדל העניין העולמי במשפט של אותה מדינה, ולכן הדבר מעודד את פיתוח המחקר בה. למשל, תרגום המשפט העברי לאנגלית, תרם למחקר של המשפט העברי בעולם הן באנגלית והן בעברית. ולכן הטענה כאילו התוכנית תפגע במחקר על המשפט הישראלי אינה נכונה. תוכנית כזו תעלה את הרמה של המקצוע, תחשוף אותו לקהלים גדולים ברמה גבוהה ולא תוריד את הרמה. אנחנו רוצים לשאוף גבוה, ואנו רואים בזה הזדמנות לשפר את המחקר וההוראה במשפט הישראלי. יש כאן הזדמנות לעשות קפיצת מדרגה בחינוך המשפטי".

כהן־אליה מתאר את הגישה של דויטש לנושא כחרדה לא רציונלית. "התוכנית הזו תזרים לכאן סטודנטים זרים שיכירו את המשפט הישראלי וגם תנגיש את המשפט הישראלי לעולם, וכך הוא ישפיע יותר. נוכל להיות חלק משיח גלובלי על סוגיות שמעסיקות הרבה מדינות. זה יחזק את המשפט הישראלי, לא רק ישראלים יחקרו אותו, אלא גם אנשים בעולם יתרמו מהידע שלהם ויתייחסו לפסקי הדין הישראליים. יש פה פחד להתמודד עם עולם משתנה, במקום שנתפתח וניהפך לחלק מהשיח הגלובלי. העמדה המתנגדת היא פרובינציאלית, וזה מצער שהמשפט הישראלי יהיה קבור ולא מתפתח", הוא אומר.

פרופ' שרון רבין־מרגליות, דקאנית בית ספר רדזינר למשפטים בבינתחומי, שכבר מציע תוכניות שונות באנגלית מציינת כי יש ביקוש גם ללימודי תואר ראשון במשפטים באנגלית.

"את מקצועות היסוד ילמדו על סמך הדין הישראלי, זה גם מה שרלוונטי לסטודנטים מחו"ל, כי רובם רוצים להישאר בישראל. התקציב שיידרש לתרגום פסקי הדין הרלוונטיים לאנגלית הוא גבוה מאוד, אבל התפישה שלנו היא שיש חשיבות רבה לכך. האם גם סטודנטים ישראלים ירצו ללמוד באנגלית, כי זה יוקרתי יותר? אני לא יכולה לשלול את הטענה הזו, אבל אני גם לא רואה בזה פסול.

"אני מוכנה להתחייב להגביל את מספר התלמידים שילמדו בתוכניות הבינלאומיות, וגם להגביל את מספר הסטודנטים הישראלים. אי־אפשר לעצור את זה לאורך זמן, כי ההסתגרות הזו לא טובה למשפט הישראלי. הטענה כי יש כאן פגיעה אידיאולוגית בציונות היא לא רצינית. אני לא רואה איך הבאת סטודנטים מחו"ל ללמוד בישראל פוגעת במפעל הציוני. אני מוכנה להתחייב שבתוכנית לא יהיו יותר מ–25% בעלי תעודת בגרות ישראלית".

רבין־מרגליות מוסיפה כי בעקבות פרויקט התרגום של החומרים, חוקרים זרים יתחילו לחקור חומרים ישראלים ומרצים חיצוניים יחשפו לשיטת המשפט הישראלית. זה גם יאפשר חילופי סטודנטים בצורה יותר משמעותית.

פרופסור משה כהן אליה
עופר וקנין

לדבריה,"הוועדה הוקמה כדי לבדוק אם אפשר מבחינה אקדמית ללמד משפטים בישראל באנגלית בזמן שהתוכנית מבוססת על הדין הישראלי, אבל כשהופעתי בפניה, התחוור לי שהם הרחיבו את היריעה, ומה שמעניין אותם זה גם ההיבטים האידאולוגיים של הוראת משפטים בשפה האנגלית. אני לא בטוחה שזה במסגרת המנדט, וגם איני מבינה מדוע שאלה זאת מתעוררת דווקא לגבי לימודי המשפטים. הרי כבר כיום יש תוכניות באנגלית לתואר שני במשפטים, כמו מגוון תוכניות לתואר ראשון בתחומים שונים הנלמדות באנגלית. אם מדובר בנימוקים אידיאולוגיים של פגיעה במעמד השפה העברית, הם צריכים להיות תקפים לגבי כל תוכניות הלימוד באנגלית לתארים ראשונים ושניים".

סטודנטים מעדיפים ללמוד בעברית

פרופ' יורם רבין, דיקן בית ספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, שהופיע בפני הוועדה והביע תמיכה בהחלטה, לא חושב שתהיה התעניינות מצד סטודנטים ישראלים ללמוד לתואר ראשון למשפטים באנגלית. "אני מכיר את התלמידים, יש קורס חובה אחד בתואר באנגלית, וגם ממנו הם מפחדים ורוצים שהבחינה תהיה בעברית. לפחות בשלב הסטודנטיאלי הם יברחו מזה. מי שמתקבל ללימודי משפטים בדרך כלל עדיין לא יודע במה הוא ירצה לעסוק, ולכן ההחלטה ללמוד באנגלית תהיה מחיר גבוה מדי עבורו וברירת המחדל תהיה עברית.

"אם מוסד אחד או שניים יפתחו תוכנית כזו, זה יספק את הביקוש. מצד שני, פרויקט התרגום יוכל להנגיש את המשפט הישראלי לשיטות משפט אחרות. ידברו באנגלית על המשפט הישראלי - וזה יכול להיות רק יתרון".

ראש לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי, מציין כי הגיע למסקנה שזה לא יהיה נכון לאפשר את הקמתו של מסלול ללימודי משפטים בשפה האנגלית לתואר הראשון. "היכולת לתפקד כעורך דין בישראל כרוכה בקשר בל יינתק במידת השליטה בשפה העברית על בורייה, וללא עמידה איתנה של לשכת עורכי הדין על שליטתם המעמיקה של הבאים בשעריה בשפה העברית, הלשכה לא תוכל להבטיח כי עורכי הדין יוכלו להעניק את השירות המיטבי ללקוחות", אומר ברזילי.

מהבינתחומי נמסר: "ההסכמה של הוועדה היתה לדון בנושא העקרוני בלבד ולא בבקשות הפרטניות של מוסד זה או אחר. המלצותיה יועברו למליאת המל"ג, אשר תקבע את המתווה הסופי לאישור. מטענותיו של פרופ' דויטש עולה כי אם פרופ' רובינשטיין הוא חבר סגל בבינתחומי, הוא מנוע מלהשתתף בדיונים עקרוניים הרלוונטיים להשכלה הגבוהה בישראל. מסקנה זאת איננה מתקבלת על הדעת, לאור מעמדו האקדמי והציבורי של רובינשטיין. על פי היגיון זה גם עולה שמכיוון שלכל המוסדות בישראל יש עניין מעשי בשאלה העקרונית האם יפתחו תוכניות באנגלית, הרי כל חברי הסגל ממוסדות אלה אינם יכולים לשמש חברי הוועדה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם