לבני קוברת את הרפורמה של נאמן - דין וחשבון - TheMarker

לבני קוברת את הרפורמה של נאמן

נאמן פעל בחשאי תוך החלשה זוחלת של שלטון החוק. לבני עושה בינתיים את ההפך

שרת המשפטים, ציפי לבני, יישמה השבוע לראשונה את החלטתה לפרסם את אופן הצבעתה בוועדת השרים לענייני חקיקה, וכבר ניתן להצביע על שינויים מובהקים ומהותיים בכהונתה לעומת תקופת כהונתו של השר לשעבר, פרופ' יעקב נאמן. השקיפות שהחילה על עצמה לבני מיוזמתה היא הזמנה למהפכה מבורכת ליתר חברי הוועדה. היא מלמדת גם על הצעדים האופרטיביים שעושה לבני כדי לקבור את רפורמת הדגל של נאמן לבוררות חובה בתביעות אזרחיות ולחזק את מערכת המשפט.

תקופת כהונתו של נאמן התאפיינה בחשאיות רבה, מידור ועבודה ישירה מול שרי הממשלה ובעיקר מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תוך החלשה זוחלת של מערכת המשפט ושלטון החוק. במקביל קידם נאמן את אחת הרפורמות החשובות ביותר בעיניו - בוררות חובה בתביעות אזרחיות. תוכנית הדגל של נאמן לבוררות חובה היתה אמורה להסמיך נשיא או סגן נשיא בבית משפט השלום להעביר לבוררות מחוץ לבית המשפט כל תביעה אזרחית המתנהלת בבית המשפט שסכומה עד 2.5 מיליון שקל, בלי לקבל את הסכמת הצדדים.

תזכיר החוק של נאמן עורר תרעומת בקרב עורכי דין, שופטים ומשפטנים. שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, קראה להצעה "אסון". פרופ' יצחק זמיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, המשיל את ההצעה לאונס ברוטלי. "הלב של בוררות הוא הסכמה", אמר זמיר. "בוררות חובה היא אוקסימורון, זו סתירה פנימית. אם זו חובה, זו לא בוררות. הצעת החוק מוטעית ומטעה. אני קורא לזה בוררות מאונס, או אונס של בוררות. בוררות אמיתית היא כמו יחסי מין בהסכמה. בוררות חובה היא כמו אונס ברוטלי".

נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, דורית ביניש, הסבירה שמדובר בהפרטה של שירותי משפט והתריעה "מהחשש כי הצעת החוק עלולה לפגוע בזכות הגישה לערכאות ויש בה כדי לכרסם בתפקידיה הבסיסיים ביותר של הרשות השופטת". גם פרופסורים למשפטים מהאקדמיה ויו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד יורי גיא רון, התנגדו ליוזמה. חרף התנגדותם הנחרצת של בכירי המשפטנים, ואולי בגללה, המשיך נאמן בקידום הצעתו עד שפרש מתפקידו.

לבני. "על השופטים מוטלת החובה לוודא כי בביצוע תפקידם אין הם פוגעים פגיעה נוספת בקורבן"
צילום: אמיל סלמן

מאז שנכנסה לבני לתפקידה התחלפה האווירה הנושבת מלשכת השר המשפטים. החשאיות הוחלפה באחת בשקיפות. המידור הומר בניסיון לשיתוף פעולה עם גורמים במערכת.

ביום ראשון עלתה להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של ח"כ יריב לוין ‏(ליכוד‏) לתיקון חוק בתי המשפט באופן שתחול בוררות חובה בתביעות לפיצויים. לפי הצעת החוק של לוין, תביעות לפיצויים בשל נזק שנגרם לנכס עקב ליקויים בבנייה ותביעות לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב תאונות דרכים, המוגשות לבתי המשפט יופנו להליך של בוררות חובה. לפי ההצעה, הבורר ימונה על ידי בית המשפט וייעשה ניסיון שהצדדים יסכימו לזהותו. עוד מוצע, כי השר יקבע בתקנות הליכי הכשרה לבוררים, תנאים לכניסה לרשימת בוררים והוראות בנוגע לשכר טרחת הבורר ואגרות.

מדובר בהצעת חוק מרוככת ברוח ההצעה של השר לשעבר נאמן שהונחה על שולחן הוועדה. פרסום עמדתה של לבני בהצבעה בוועדת השרים איפשר לראות שלבני התנגדה להצעה. בין היתר, התבססה התנגדותה על נייר עמדה שהגיש לוועדה נשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס, שבו נקבע כי ההצעה מעוררת קשיים חוקתיים ומעשיים משמעותיים. הנשיא גרוניס הזהיר שההצעה עשויה לפגוע בעצמאות מערכת המשפט, בזכות להליך הוגן ובזכות הגישה לערכאות. בנוסף, העלה הנשיא ספק ניכר אם אכן ההצעה תגרום להקלה בעומס המוטל על בתי המשפט - כפי שטוענים מנסחיה.

השקיפות שהחילה לבני על הצבעותיה בוועדה, והחלטתה להתנגד להצעת החוק, נותנים תקווה לחיזוק מחודש של שלטון החוק לאחר שנות החלשה שהשפעתה עדיין ניכרת.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
12
עו''דאורי פרייס
  • 05:13
  • 31.07.13

ישר כח, ציפי ליבני, טאטאי את תועבת נאמן המושחת ותכניות הרשע של פטרוניו, הון-שלטון-מתנחבלים, לפח האשפה של ההיסטוריה !!

11
לול
  • 19:59
  • 29.07.13

על פי החוק על הדיון המשפטי להיות פומבי, להוציא ענייני משפחה בין בני הזוג ועניני אישות וענייני בטחון המדינה או צורך בשמירה על פרטות, לצבור זכות למידע על תפקודו של בית המשפט כמו על שאר הרשויות למען בקורת וגיבוש סדר יום צבורי וגיבוש דעות והשקפות של האזרחים. פומביות הדיון נועדה גם לקדם את שיפור השפיטה ועשית צדק שיביאו לאמון במערכת. זכות פומביות הדיון מוגדרת כזכות עילאית. עד כמה הדיון אכן פומבי? לפי החוק לכל אדם זכות להכנס לכל אולם דיון שלא הוגדר כדיון בדלתיים סגורות. ישנם מאות אולמי משפט. בפועל הנוכחים בכל אולם הם בעלי דין – אנשים שיש להם משפט ומלויהם ועורכי דינם. לעיתים נדירות מופיעים גם עיתונאים לסקר משפטים. כל שאר הציבור עסוק בעניניו ואינו פוקד את בתי המשפט. גם לנוכחים מעקב חלקי בלבד, הם נוכחים בשעה מסוימת ורק חלק מהמשפטים מתחילים ומסתימים בו במקום. גם אלו שכן, פסק הדין או שניתן בכתב או שאינו ניתן בו במקום אלא נשלח בדואר. לנוכחים אין מעקב אחר תוצאות המשפט, במשפטים קטנים הנוכחים יכולים לנחש בערך את תוצאות המשפט. במשפטים אשר נמשכים כמה או הרבה דיונים לנוכחים המזומנים כל אחד בתאריכים שונים אין מעקב אחר התתפתחויות. בפועל כמעט ואין מעקב אחר מהלך רוב המשפטים. הנוכחות הינה חלקית לכן יוצא איפה שגם הפומביות הינה חלקית.
הנאמר בדיון הוא רק חלק מהמשפט, הנוכחים קולטים את מהלך הדיון ותגובות השופטים כפי התרחשותם. החלק החשוב והקובע הוא מה שנכתב בפרוטוקול אודות המתרחש בדיון. הנוכחים הנמצים בדיון יודעים רק מה היה בו, אין להם מושג מלבד השופט, בעלי הדין ובאי כוחם איך תועד. לפני שנות העשור הראשון המתקדמות של שנות האלפיים גם אלו לא ידעו כיון שהפרוטוקול לא ניתן להם. בין השניים, המתרחש בדיון לבין התעוד שופטים מתמרנים בתחבולות ובהונאות רבות:
*התנהגות השופטים - שופטים אינם מתעדים את הערותיהם שאלותיהם והתפרצויותיהם, המביאים לשינוי כיון הנאמר, כאן ניתן ליצור תעוד מעוות כאילו העדות היתה מבולבלת עם אמירות פתאומיות שאינן המשכיות לנאמר קודם, המעידות על רצון להשיג דבר מה ללא סימוכין עובדתיים.
*תאורים כוזבים של הדיון - שנית מכל העדויות שופטים בוחרים מה לכתוב ואיך לשנות. במשפטים פליליים כמעט תמיד הפרוטוקול שונה בתחליט בדרך שהיא לרעת הנאשם.
*מצגות שוא - בעת הדיון שופטים לפעמים מציגים התנהגויות המתאימות למתרחש כפי קליטת הנוכחים, אלא שהמניעים יכולים להיות שונים בתחליט. כך עד וגם יכול להיות בלתי אמין וללא מוצג מתבקש, ושופטים יגיבו בהתאם כיון שהדיון הוא פומבי, אך מה ששופטים באמת מנסים לעשות הוא הנעת העד שרוצים במיהמנות עדותו, ובמשפט פלילי כמעט תמיד עד התביעה, לתקן – למסור גירסא לדאוג למוצגים מתבקשים. במידה ואינו נמצא, וההגנה מביאה מוצג סותר גירסא, שופט יכול להעמיד פני משתכנע ואף מזועזע כמתבקש. בפסיקה לעומת זאת כבר ידאג להציגו כראיה לתביעה! באותו האופן אם לעד בלתי מהימן אין תשובות על שאלות מביכות בחקירה נגדית, שופט לעיתים מעמיד פני כועס מפסיקו ואף מסלקו מהאולם. מה שהשופט באמת עושה הוא להשתיקו כדי והוא עצמו ישלים לתשובות שעל פניהם נראות כמתקבלות על הדעת.. כך לנוכחים נדמה שהשופט הוגן ותגובותיו מתאימות לטיב העדויות אך השופט חותר לכיון אחר לחלוטין.
*תזמון דיונים על פי רמת הפומביות - גם את מועד קיום הדיון יכול שופט לכון לפי נוחותו. אם מסיבות כלשהן על הנאשם להעיד במועד אחר, שופטים מזמינים אותו כאשר הם יודעים שיהיו מעט נוכחים. למשל כאשר יש משפט אחר גדול ואין הרבה אנשים אחרים. אם ישנם עוד משפטים קטנים או הנאשמים מודים בעובדות, השופט ידאג לגמור קודם אתם מהר גם אם הללו הוזמנו ובאו אחרי משפטו של הנאשם שאת מהלך המשפט חשוב להם לעוות אף אם משפטו שלו אינו ארוך. כך יכול שופט להתעמר למנוע זכויותיו הבסיסיות בנוכחות מעטים בלבד.
* עקיפת החובה - לעיתים שופטים מוצאים דרך לעקוב את חובת פומביות הדיון על ידי הזמנה ללשכתם. שם אין קהל ישנם השופט/ים, בעלי הדין ובאי כוחם תכופות צד אחד – התובע..
ישנן שתי מערכות נפרדות המתרחשות במקביל אך ללא קשר בינהן. האחת הדיונים עצמם והשניה הפרוטוקולים האמורים לשקף את אותם דיונים. גורמים שונים נחשפים לחלקים שונים לבדם. כפי שהנוכחים נחשפים לדיון החי כך הרשויות נחשפות רק לפרוטוקולים. הקשר בינהם הוא ברוב המקרים רופף למדי ואף בעל משמעויות מנוגדות. אין לפומביות הדיון כל משמעות אם התעוד כוזב ואינו משקף. אם הנוכחים העדים לדיון אינם יודעים כיצד תועד וגם איש אינו שואל אותם להעיד, גם לא בעקבות תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים הלה שולח לשופט את התלונה כלשונה ומבקש את תגובתו. רשויות החוק – מלבד התובעים שהווה חלק עיקרי בהטיות וכזבים, נחשפות אך ורק לפרוטוקולים שאינם משקפים את הדיונים.

10
חיפוי
  • 10:29
  • 29.07.13

עקב העיוותים הרבים של גופי התביעה כמו הפרקליטות, והעוולות הנוראות הנשנות, חיוני גוף חיצוני שיפקח. אילו עשה בית המשפט את מלאכתו נאמנה לא היה כל כך חיוני בגוף כזה הרי ההחלטה בידי בית המשפט. הבעיה היא שבית המשפט פועל בתאום כמעט מלא עם התביעה. היועץ המשפטי לממשלה לא שש בלשון המעטה להקמת גוף כזה. יתרה מכך הוא מתנגד נמרצות למתן אפשרות לציבור להתלונן. תזכורות: היועץ המשפטי לממשלה לפי הממסד וללא שיתוף העם בחלטה זאת, תפקידו לדאוג לאינטרס הציבורי. בפועל היועץ המשפטי לממשלה דואג לאינטרסים של הממסד המשפטי. עתה אנו מתבשרים על ידי שרת המשפטים על הקמתו של גוף מפקח. על פי החלטתה הפיקוח יהיה על כל גופי התביעה, תתאפשרה תלונות ציבור אשר תוגשנה לאחר סיום ההליך המשפטי, המבקרים יהיו שופטים בדימוס. טוב שתהיה ביקורת על כל רשויות התביעה ולא רק על הפרקליטות שרק חלק קטן מהתביעות מוגשות האמצעותה. גם קבלת תלונות מהציבור – למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, הינה הכרחית בלעדי זה אין משמעות לבקורת. אלו הם שני המרכיבים החיוביים היחידם, השאר גרוע ביותר.
ראשית המבקרים יהיו שופטים בדימוס. ומי אם לא שופטים הם הסומכים ידיהם על התביעה ומצדדים בה כמעט תמיד? ראו אחוזי ההרשעות אותה החליט בית המשפט ללהסתיר – משנת 2011 לבקשת בית המשפט, הלמ"ס כבר אינה מפרסמת ברבים. נוסף על כך בית המשפט כפה על הלמ"ס צורת סקרים מעוותת – הרשעות בהן העונש מופחת או שלא היתה הרשעה על כל הסעיפים לא תחושבנה כהרשעה.– זו אחת מההמצאות הרבות שיש לבית המשפט כדי להשיג את התוצאה הרצויה לו. התביעה בדרך שגרה מרבה בסעיפי אישום כדי שתוכל להפחיתם בעסקאת טעון. בית המשפט העליון הוא אשר אסר לבטל סעיפי אישום כפי שהוא אוסר לבטל תביעה. בית המשפט גם ניסה לכפות את עמדתו לגבי הרשעות בהן הנאשם הודה – תכופות בלחץ ואיום להרשעות חמורות יותר, לא תחשבנה כהרשעה. אם שקיפות ואמינות כזו אין יוצאי בית המשפט ראויים להיות בגוף מבקר!
שופטים הינם בעצמם יוצאי גופים תובעים כמו פרקליטות או תביעה משטרתית. קיימת ברית בין גופי התביעה לשופטים. אלו האחרונים, דעותיהם מוטות ומובן שנאמנותם מעולם לא היתה כלפי הציבור ולכן חיוני גוף מבקר חיצוני. נוסף על כך תובעים ממלאים תפקיד מכונן בכוחם של שופטים. אישי ציבור ופוליטקאים הפועלים שלא כפי שדעתם של שופטים נוחה, "זוכים" לתפירת תיק במיוחד מטעם הפרקליטות. טרור משפטי זה הינו מקור כוחו של בית המשפט ומקור הענות הפוליטיקאים, ביניהם חברי כנסת האמורים ליצג את הציבור - לכל חפצו של בית המשפט. שופטים גם בדימוס אינם מיצגים את הציבור לא את נקודת ראותו ולא את סבלו, הם מיצגים את המערכת! על כן אין הם יכולים לתת שירות טוב לציבור.
שנית מועד הגשת התלונה. על פי ההחלטה רק לאחר סיום המשפט. תובעים פורעים חוק לאורך כל הדרך. החל בהכנת כתב האישום שאינו נאמן לעובדות ותכופות הוא מיותר, דרך הסתרת חומר חקירה מעיני הנאשמים ובאי כוחם וגם מבית המשפט, עדויות שקר בעת המשפט, השתלחות והפרעה לעדות ההגנה. שופטים אינם פוסלים התנהגויות פליליות מצד התביעה בעת הדיון המשפטי הם אף משתפים פעולה. ערכאות ערעור אינם מתקנות זאת היות וערכאות ערעור בדרך כלל מסרבות לעסוק בחומר ראיות אלא עוסקות רק ב"טעויות משפטיות" תוך התעלמות גם מסתירות פנימיות בתוך הפרוטוקול. לעיתים אף מגדילים לעשות ומצדיקים את הפסיקה בתוספת מחזקת הרשעה שגם אינה מתאימה לפרוטוקול הערכאה הדיונית. הגשת תלונה רק לאחר סיום המשפט, מראש מונעת מעקב אחר כל אלו. בכך לא מסתיימת אי השפעת הפיקוח. בית המשפט הוא הקובע וקביעתו נחשבת בעיני החקיקה הישאלית כמקודשת. כיון ששופטים הינם בדרך כלל מראש באופן בוטה לצד התביעה, לאחר שבית המשפט הרשיע גם אם לא בצדק ושיתף פעולה עם פשעי התביעה, שוב לא תבדק התלונה אם בית המשפט צדד בתביעה ובמיוחד כאשר הממונים על פיקוח זה יהיו שופטים. נראה שהשרה קבעה את השלב להגשת התלונה בעצה אחת עם השופטים. אלא שזו עצת אחיתופל, מטרת הפיקוח על התיבעה היא להוות את אחת הדרכים לגילוי ותיקון עוותי דין ולא להנציח אותם. תלונות צריכות להתאפשר בכל שלב! ובכל שלב יש לבדוק אותן לגופן באופן עצמאי בלא להתחשב בקיומם או בהחלטותיהם של גורמים אחרים. על שופטים כמו שאר יצורי אנוש, לדעת ששקרים ניתן לגלות כאשר גופים אחרים מסיבות ומהבטים שונים יבדקו את אותו נענין. עד כה שופטים הינם האחראים על ההחלטות והחלטותיהם מתגלות כעיוותים המאפשרים לתביעה להמשיך בסורה. הטלת התפקיד על שופטים בדימוס גרועה יותר מהמצב הנוכחי כיון שהוא נותן לו הכשר.
שופטים בדימוס ידרשו שכר גבוה במיוחד ואחר כך תוגדל הגמלא שלהם למאה אחוז מהמשכורת עקב שנים של עבודה אחרי גיל שבעים! גוף זה יעלה מידי שנה מליונים רבים אך ללא תועלת. הרי שרת המשפטים הצהירה שהיא תקים גוף ביקורת כדוגמאת נציבות תלונות הציבור על שופטים. זוהי דוגמא גרועה ביותר. זהו גוף העושק את הציבור ומנציח את עולות השופטים. כמוהו יהיה הגוף המבקר את התובעים! הגשת תלונות רק אחרי המשפט ופיקוח על ידי שופטים יש בהם כשל מובנה. במקום זאת צריך כפי שצריכה היתה להיות נציבות תלונות הציבור על שופטים,להיות מסונף לכנסת אשר ממנה הוא ישאב את ההחלטות על מדיניותו ודרך פעולתו. מתבקש שתהיה זו מועצה קבועה או כל מוסד האחראי כלפי הכנסת. עדיף שיהיו בו גם קבוצות מתחלפות של חבר מושבעים שאינם משפטנים, אשר יבדקו עובדות לגבי כל תיק שנשלחה לגביו תלונה וגם את התנהלות התובעים. תפקיד הכנסת הינו להתנגד להצעתה של שרת המשפטים ולקדם גוף מפקח במתכונת השונה מכפי שפורטה.

09
לא משרתי ציבור אלא עריציו
  • 20:54
  • 23.07.13

08
עפ
  • 20:36
  • 23.07.13

יש עוד חוקים.שהם הספיקו להעביק בכנסת הקודמת בקשר לבית המשפט. אם אפשר צריך להחזיר לקמותו את מה שהיה לפני כן.ולא להמשיך את הקומבינות שניסו לעשות לנו

07
גילה
  • 18:37
  • 23.07.13

05
נאמן לטייקונים
  • 10:04
  • 23.07.13

חברם של ביבי ושל גדולי המושחתים שהסתובבו במדינה.
והכל בחסות הכיפה ורוח הקודש.

01
השופטת אלשיך
  • 08:05
  • 23.07.13

שלא עשתה צעד נוסף - וביטלה את הדיל המביש של השר נאמן
שהשאיר בתפקיד את העבריינית

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בדין וחשבון
הצעות מיוחדות