רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
לשלם 30 אלף שקל בשנה?

סטודנטים למשפטים בשדרות ובצפת: "אנחנו עדיפים על בוגרי מכללות יקרות"

שכר הלימוד הנמוך, הכיתות הקטנות, האווירה הפסטורלית והקרבה לבית - כל אלה מושכים סטודנטים רבים ללמוד משפטים במכללות רחוקות מהמרכז ■ שישה סטודנטים ובוגרים טריים לא מתרגשים מהפירמות התל-אביביות

62תגובות

בתחילת שנות ה-2000, כשהועלו לראשונה ההצעות להקים בתי ספר למשפטים בפריפריה, במכללה האקדמית צפת ובמכללה האקדמית ספיר שליד שדרות, שיצטרפו ל-12 מכללות ואוניברסיטאות מקומיות שבהן לומדים משפטים, עלתה גם השאלה מדוע הדבר נחוץ. המרחקים הגיאוגרפיים בין מוסדות הלימודים קטנים יחסית, ומספר עורכי הדין בישראל שובר שיאים עולמיים.

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים - לחצו כאן

המתנגדים להקמת המסלולים למשפטים בפריפריה טענו כי המדינה אינה צריכה לסבסד עוד מאות תלמידי משפטים, לאור הגידול הניכר במספר עורכי הדין. לעומתם, יוזמי המהלך הסבירו כי הסטודנטים למשפטים שילמדו בפריפריה יחזקו אותה.

כתבות נוספות ב-TheMarker

"נכנס לניתוח ב-4 בבוקר, דקה אחרי שנרדמתי - ואמון על חייה של יולדת והתינוק שלה"

נס הנפט הנורווגי מתפוגג

ואולם, מתברר כי מכללות למשפטים הן כמו כבישים מהירים. אם הכביש מספיק טוב וחוסך זמן, הנהגים ימהרו להשתמש בו ולמלא אותו - וכך גם הסטודנטים למשפטים במכללות. כיום לומדים כ–17 אלף סטודנטים למשפטים ב–14 מוסדות לימוד ברחבי המדינה. מתוכם, כ–320 סטודנטים לומדים במכללת ספיר וכ–200 במכללת צפת. בשתי המכללות הוקמו בתי הספר למשפטים ב–2009. לאחר שיסיימו את ההתמחות, יצטרפו הבוגרים הצעירים ליותר מ–55 אלף עורכי דין פעילים שרשומים בלשכת עורכי הדין.

שכר הלימוד בשתי המכללות הוא שכר לימוד אוניברסיטאי, בסך כ–10,000 שקל בשנה, לעומת שכר לימוד של כ–30 אלף שקל בשנה במכללות פרטיות יוקרתיות, כמו המרכז הבינתחומי בהרצליה. תנאי הקבלה ללימודי משפטים בצפת ובספיר נוקשים יחסית לרבים ממסלולי הלימוד של המכללות הפרטיות. הכיתות קטנות, ואת הסטודנטים מטרידים, מעבר לציונים ומטלות שגרתיות, שאלות כמו מה לעשות אם בדרך למכללה תישמע אזעקת "צבע אדום".

מימין: נסים סויסה, אורה תמנו־אמסלם, אביה קצוני, דנה אלוש, אביאל בוקובזה, בן קבסה
עופר וקנין

כינסנו שישה סטודנטים ובוגרי לימודי משפטים, שלושה מצפת ושלושה מספיר, כדי לשמוע בין היתר האם הלימודים שלהם שונים מלימודי המשפטים במרכז; האם אינם חוששים מהגידול המסיבי במספר עורכי הדין בישראל; את מי הכי היו רוצים לראות כמרצה שלהם; ומהו פסק הדין שהותיר בהם חותם.

לדברי הסטודנטים, הם בחרו ללמוד בפריפריה בעיקר בגלל שכר הלימוד ושכר הדירה הנמוכים יחסית, וגם בגלל המרחב, השקט, אווירת הלימודים התומכת והסביבה החברתית, שדומה וקרובה להם. "בדרום, הפן החברתי הרבה יותר דומיננטי. החיים הסטודנטיאליים הם חוויה מהנה וסוג של קומונה", אומר אביאל בוקובזה מבאר שבע, שסיים השנה לימודים בספיר. לעומתו, בן קבסה מטבריה שלומד במכללת צפת, בחר לדבריו "להישאר בצפון כדי להפריח אותו".

רמת ההוראה והלימודים, מבהירים הסטודנטים, אינה שונה מהרמה במוסדות לימוד אחרים למשפטים, ולדעתם היא גבוהה מרוב המכללות. "אנחנו המחזור הראשון שסיים בספיר, וכדי לקבל את אישור המל"ג היינו צריכים להיות הטובים ביותר ולהקפיד על רמה אקדמית גבוהה כל הזמן. דרשו ותבעו מאתנו הרבה", אומרת אורה תמנו־אמסלם מבאר שבע, בוגרת לימודי משפטים במכללת ספיר.

אביה קצוני, סטודנטית למשפטים בשנת הלימודים השנייה שלה במכללת צפת, אומרת כי "אין ספק שהרמה בצפת גבוהה יותר מהמכללות שבהן הסטודנטים משלמים שכר לימוד של 30 אלף שקל בשנה. זה אינטרס של המכללה, שרוצה לבנות לעצמה שם טוב ושם של סטודנטים רציניים. הכיתות אצלנו קטנות והיחס אישי. המרצים מגיעים ללמד בצפון מתוך אידיאולוגיה וחשוב להם לעזור לנו להצליח".

קבסה מוסיף כי "בגלל הכיתות הקטנות נוצר שיח ער ומגיעים לעומקם של דברים. לא המקום עושה את המכללה, אלא האנשים, הרצון והמוטיבציה שיש אצלנו. בגלל שאנחנו מהפריפריה ואנחנו מהמחזורים הראשונים, הרצון שלנו להוכיח את עצמנו גבוה יותר".
לסטודנטים בצפת יש גם הצעות ייעול לשיפור לימודי המשפטים. "יש הרבה סטודנטים למשפטים שמסיימים את התואר ולא היו מעולם בבית משפט", אומר נסים סויסה, שלומד בשנה השנייה במכללת צפת ומתגורר במושב אליפלט. "במסגרת הלימודים עשו לנו סיורים בכנסת ובבית סוהר. ביקשנו שיעשו לנו גם סיור בבית משפט. בכל מקרה, סיור אחד לא מספיק. יש סטודנטים שמגיעים לפרקטיקה ומופתעים לגלות שוני מטורף לעומת הלימודים". קבסה מלין על כך שבמכללת צפת אין תוכניות שמשלבות בין תואר ראשון נוסף לבין התואר במשפטים, כפי שיש ברוב המכללות.

עמ 34 המכללה האקדמית צפת
דרור ארצי

"רגילים לשמוע קולות נפץ"

מכללת ספיר סבלה בשנים האחרונות מהמצב הביטחוני ומפגיעת רקטות קסאם מרצועת עזה הסמוכה. ביולי 2007 נורתה רקטת קסאם שגרמה לפציעתה של סטודנטית במכללה, ובפברואר 2008 נהרג סטודנט מפגיעת רקטה. עקב ההתקפות הופסקו הלימודים במכללה כמה פעמים.

איך משפיע המצב הביטחוני על הלימודים?

תמנו־אמסלם: "במהלך מבצע עמוד ענן השיח השתנה. היו המולה, לחץ ופאניקה. אני זוכרת שבשיעור אחד, שנייה אחרי שהמרצה נכנס לשיעור, נשמעה אזעקה והיתה בהלה. חלק מהמרצים שהגיעו מהמרכז פחדו. אבל היה גם הומור סביב העניין, היו בדיחות על כך שהמרצים מגיעים ללמד תוך חירוף נפש".

לדברי דנה אלוש מבאר שבע, בוגרת מכללת ספיר, "היתה הנחיה של פיקוד העורף שהמכללה לא תיסגר. כדי להגיע ללימודים נסענו בכבישים והדרך היתה מסוכנת. היתה לנו התלבטות, כי מצד אחד יש נוכחות חובה בשיעורים, ומצד שני הדרך מסוכנת ואנשים נפגעו בכבישים האלה. ערב אחד החלטנו פה אחד שכולנו לא מגיעים ללימודים. אף אחד מאתנו לא הגיע, חוץ ממאזין חופשי - אדם מבוגר שלא לומד לתואר, אבל בא לשיעורים".

גם במכללת צפת שומעים מדי פעם קולות נפץ. "אנחנו רגילים לשמוע כל הזמן בומים ברקע", אומרת קצוני בשלווה. סויסה מבהיר שקולות הנפץ האלה מגיעים מאימונים של צה"ל באזור.

אתם יכולים לזהות בעיות משפטיות שמאפיינות יותר את תושבי הפריפריה?

בוקובזה, שעשה התמחות של כמה חודשים במשרד עורכי דין בגבעתיים וחזר לדרום בשל פציעה, אינו מזהה מאפיין ייחודי. הוא מספר כי בהתמחות במשרד בגבעתיים עסק בתביעות פיצויים בסכומים גבוהים בשל הפקעות מקרקעין. לדבריו, "בבאר שבע התחום של פיצויים על הפקעות פחות מוכר".

עמ 34 המכללה האקדמית ספיר
אליהו הרשקוביץ

תמנו־אמסלם, שמתמחה בלשכה לסיוע משפטי של משרד המשפטים בבאר שבע, גם אינה מבחינה בעוולות משפטיות מיוחדות בדרום. אלוש התנדבה בעמותה שמעניקה סיוע משפטי בחינם למעוטי יכולת. לדבריה, "הרבה מאוד בעיות בשדרות, באופקים וביישובי עוטף עזה נובעות מהמצב הביטחוני: ממ"דים שלא נבנו נכון, או נזקים מפגיעת טילים". גם הסטודנטים למשפטים ממכללת צפת אינם מזהים עוולות משפטיות ייחודיות לתושבי הצפון.

מעדיפים להישאר קרוב לבית

עם סיום הלימודים יכולים הסטודנטים להתמחות בכל מקום במדינה, אך רובם מעדיפים להישאר קרוב למקום שבו גדלו ולמדו. הם לא שמעו על סיורי "הכוכבים", שעורכות חברות ההשמה לסטודנטים מצטיינים למשפטים שלומדים במרכז, שבמסגרתם הם זוכים למסע דילוגים בין משרדי עורכי הדין התל אביביים היוקרתיים. "זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים על זה", הם מודים.

רוב הסטודנטים אומרים כי הם לא מכירים את פירמות עורכי הדין מתל אביב. מבחינתם, השאיפה היא להתקבל למשרדים המקומיים, אך הבעיה היא שאלה בדרך כלל משרדים קטנים שלא מחפשים מתמחים. שעות העבודה בהתמחות במשרדים אלה הן לרוב מ–8:00 בבוקר עד 17:00, והשכר הוא שכר מינימום, כ–4,300 שקל בחודש.

קצוני: "אני רוצה לעשות התמחות בצפון, אבל למצוא כאן התמחות זה בעיה. יש פחות משרדים יחסית למרכז, והם קטנים. אם לא תהיה ברירה, אצטרך לעבור למרכז".
קבסה: "אני רוצה להתמחות במשרד טוב, גם אם אצטרך לעבור למרכז בשביל זה. אחרי ההתמחות אני מתכוון לחזור לצפון".

לדברי אלוש, חוסר הוודאות של בעלי המשרדים הקטנים בנוגע לעומס העבודה במשרד גורם לכך שהמשרדים בדרום מחליטים על גיוס מתמחים זמן קצר מאוד לפני איוש המשרה. "כשרכזת ההשמה שלנו ניסתה לתאם יום השמה מרוכז במכללה עם המשרדים בדרום, רוב המשרדים אמרו לה 'אנחנו לא יודעים מה יקרה אצלנו מחר'. זה יוצר חוסר ודאות אצל המתמחים, שרוצים להתמחות בדרום ולא לחכות לדקה ה–90", היא אומרת.
בוקובזה: "רוב משרדי עורכי הדין בפריפריה בכלל לא מגייסים מתמחים".

אילו משרדים תל אביביים אתם מכירים?

סויסה: "אנחנו מכירים את המשרדים הגדולים אצלנו בצפון, כמו למשל, עו"ד ששי גז שמתמחה במשפט פלילי".

קבסה מזכיר כי למשרד עוה"ד בלטר, גוט אלוני יש סניף בטבריה, והוא נוקב גם בשמה של עו"ד סיגלית גוזלן כבעלת משרד נחשק להתמחות בצפון.

סיור במשרד ש. הורביץ עמ' 25
עופר וקנין

קצוני: "אנחנו מכירים את מה שבסביבה שלנו. מבחינתנו, המשרדים הגדולים זה בחיפה".

בוגרי מכללת ספיר אמנם יודעים להזכיר כמה מהשמות של משרדי עורכי הדין הגדולים בתל אביב, כמו ש. הורביץ, גולדפרב־זליגמן, גורניצקי ומיתר, אבל הם מעולם לא ביקרו בהם.

אתם רוצים להיות עורכי דין?

בוקובזה, שהוציא השנה ספר ובו קובץ סיפורים, עדיין לא החליט. "זה לא מקצוע שבער בעצמותיי", הוא אומר. "זה מקצוע מאתגר ומעניין, אבל אם לא אהיה עורך דין, אני רוצה לעסוק בכתיבה או בתחום של פניות ציבור, או להגיע לאקדמיה".

תמנו־אמסלם רוצה לדבריה להיות עורכת דין. "הכיוון הוא משפט אזרחי, אבל ההחלטה מה בדיוק בתחום האזרחי עוד לא התגבשה אצלי", היא אומרת.

אצל אלוש, במהלך לימודי המשפטים, התחזק הביטחון שעריכת דין זה המקצוע שבו היא רוצה לעסוק. "ככל שעובר הזמן, אני בטוחה שאני רוצה להיות עורכת דין. תמיד ידעתי שדיני עבודה מהצד של ייצוג העובד מעניינים אותי. לכן בחרתי להתמחות בנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה, ואני רואה שזה מתאים לי", היא אומרת.

קצוני מעידה על עצמה כי היא "מתאהבת במקצוע תוך כדי הלימודים". קבסה, לעומת זאת, אומר כי אינו בטוח שהוא רוצה להיות עורך דין, אבל "אני רוצה את ההסמכה לעריכת דין. אולי אשלב את זה עם דברים אחרים". סויסה, שוטר לשעבר, מתלבט בין התמקצעות כעורך דין בתחום הפלילי או בתחום המשפט הבינלאומי.

הסטודנטים למשפטים לא חוששים, לדבריהם, מהגידול המסיבי במספר עורכי הדין, ונענים לאתגרים בתחום במרץ רב. מבחינתם, הטובים ביותר יצליחו. "מעצבן אותי שאנשים בוחרים במקצוע כברירת מחדל, רק בגלל שזה הדבר שהכי נוח להם ללמוד", אומר בוקובזה.

התמחות בשכר רעב

מהו, לדעתכם, הדבר הכי חשוב שעל לשכת עורכי הדין לטפל בו?

בית המשפט העליון
אמיל סלמן

תמנו־אמסלם: "על לשכת עורכי הדין להגביר את הפיקוח על ההתמחות, כדי שהיא לא תהיה רק לסמן V, אלא התמחות משמעותית. המתמחים צריכים לצאת עם כלים להמשך הדרך, ושידעו שהוכשרו ולמדו בדרך הקשה, כמו שצריך ובלי קיצורי דרך".

אלוש מסכימה ומוסיפה כי הפיקוח על ההתמחות צריך לכלול גם שמירה על זכויות העובדים של המתמחים. "יש לנו חברה שהתמחתה במשרד עורכי דין בתל אביב, ועבדה כל יום מ–8:00 עד 23:00 בשכר רעב של 5,000 שקל בחודש. זה מבזה", היא אומרת. בוקובזה מספר על חבר שלו, "שבראיון העבודה למשרד עורכי דין דרשו ממנו לבצע עבודות ניקיון".

קבסה סבור כי "הצפת המקצוע זו תופעה שצריך למגר. צריך להעלות את רף הקבלה ללימודי משפטים בכל המכללות שבהן שכר הלימוד הוא 30 אלף שקל בשנה. אני מכיר אנשים שלא יודעים להתנסח, לא משתפרים, ומקבלים שם ציונים של 90 ואפילו 100".
לעומתו, בוקובזה לא חושב שההגבלה צריכה לחול על אנשים שרוצים ללמוד משפטים, אלא על בחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין. "בחינת הלשכה לא צריכה להיות יישום של חומר ברמה התיאורטית, אלא ברמה המעשית. אולי כדי לטעון בבית משפט מישהו צריך לשים מחסום", הוא אומר.

מהו פסק הדין שהשפיע עליכם בצורה יוצאת דופן?

תמנו־אמסלם, שעלתה לישראל בגיל 3 מאתיופיה, אומרת כי פסק הדין האמריקאי בעניין בראון נגד מועצת החינוך של טופיקה, שביטל את דוקטרינת 'נפרד אבל שווה', שהיתה נהוגה לפני כן בארה"ב, מדבר אליה ברמה האישית: "אני מייחלת ליום שבו רוח הפסיקה הזו תיושם גם כאן. בואו לא ניתמם, יש בישראל אפליה. אני רואה את זה כל הזמן. למשל בחינוך, יש בבתי ספר מכסות לאוכלוסייה כזו או אחרת, וגם בתעסוקה. הגזענות עדיין קיימת בישראל. האופן שבו אוכלוסיות מסוימות מוצגות בתקשורת משפיע על התפישה הרווחת עליהן בחברה שמשמרת סטריאוטיפים. גם כלפי יש אמירות כאלה. אני מגיעה לראיון עבודה ואומרים לי 'וואו, איזה עברית יפה יש לך'. למה שלא תהיה לי, בעצם?"

אלוש מברכת על פסק דין שניתן לפני כארבעה חודשים בבית הדין לעבודה, וקבע כי דתייה רווקה שהרתה מבלי להינשא ופוטרה מעבודתה באולפנה תפוצה ב–180 אלף שקל. הרכב השופטים הדגיש בפסק הדין את חשיבות זכות ההורות ואיסור אפליית נשים. "כשקראתי את פסק הדין, הבנתי שאפשר לעשות שינוי משמעותי מאוד בהרבה מקרים. אמנם פסק הדין מדבר על הורות, אך הוא מטה את החברה החרדית למודרניזציה, שאני מקווה שתשפיע גם בתחומים אחרים".

קבסה התחבר לפסקי הדין שעוסקים בחופש הביטוי ובשוויון, כמו פסק הדין בעניין אליס מילר, שבזכותו נפתח קורס טיס לנשים, או פסק הדין "קידום, לך תצטיין", שהרחיב את חופש הביטוי כך שיחול גם על ביטויים מסחריים.

אצל איזה אדם שלא לימד אתכם קורס במשפטים הייתם רוצים ללמוד?

בוקובזה התרשם מהכתיבה של המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, מישאל חשין, ולכן היה רוצה ללמוד אצלו. תמנו־אמסלם סבורה כי "יש הרבה מה ללמוד מנלסון מנדלה".

אלוש התרשמה באופן אישי מהשופט בדימוס יוסף רבי. "כשהייתי סטודנטית עבדתי כמלצרית והיה לקוח קבוע בבית הקפה שכל הזמן היה יושב וקורא חומרים, ותמיד היה מסביר פנים. גיליתי שהוא יוסף רבי, שופט בדימוס, שהייתי רוצה שילמד אותי", היא אומרת.

הסטודנטים מצפת התרשמו מאוד משיעור אחד שהעביר להם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, שהוא כיום חבר סגל במרכז הבינתחומי בהרצליה. קצוני: "הוא בא אלינו, ישב עם כל הכיתה, ענה על שאלות ששאלנו אותו באדיבות, והסביר איך הוא הגיע לתוצאות של פסקי דין שכתב. הוא בא בגישה חברית, דיבר בכנות ושיתף אותנו בדילמות. לא היה מזיק עוד כמה שיעורים אתו".

קבסה התרשם גם מהרצאה של שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת יפעת שטרית־חדד. סויסה היה רוצה לשמוע עוד הרצאות מסגן נשיא בית משפט השלום בקרית שמונה, השופט סאאב דבור, שהעביר לסטודנטים בצפת שיעור אחד בדיני עונשין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם