מעדיפים הפגנות? פחות מ-6% מהתביעות הייצוגיות הן חברתיות - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מעדיפים הפגנות? פחות מ-6% מהתביעות הייצוגיות הן חברתיות

התביעה הייצוגית יצרה מהפכה צרכנית, אך היא נתקלת בחסמים המונעים ממנה לשמש כלי לשינוי חברתי בישראל ■ מגבלות החוק והניסיונות להתגבר עליהן יעמדו במוקד יום עיון במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן

תגובות

תביעות ייצוגיות אמורות להיות, בין היתר, כלי לשינוי חברתי ולהגנה על זכויות חברתיות וכלכליות. עיון בחוק התובענות הייצוגיות מראה כי כ–40% מהנושאים שהמחוקק ראה לנגד עיניו כעניינים שהחוק צריך לעודד הגשת תביעות בהם מגלמים אג'נדה חברתית, כמו אפליה פסולה או פגיעה בזכויות ביטחון סוציאלי. ואולם בפועל, מדובר בכלי משפטי לשינוי חברתי שאינו מנוצל כמעט.

בדיקה שערך בפנקס התובענות הייצוגיות עו"ד אסף פינק ממשרד עו"ד יעקב פינק ושות', המתמחה בתחום הייצוגיות החברתיות, מראה כי בשלוש השנים וחצי האחרונות - מחצית מתקופת יישום החוק - הוגשו 2,440 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות, אך רק כ–138 מתוכן עוסקות בנושאים חברתיים. כלומר, שיעור התביעות הייצוגיות החברתיות הוא פחות מ–6% מכלל התביעות.

הנושאים העיקריים שחוק התובענות הייצוגיות צפה אפשרות שיוגשו תביעות הנוגעות להם הם חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות, איסור אפליה במוצרים ושירותים, מפגעים סביבתיים, אפליה בעבודה ושכר שווה לנשים, ובמישור הכלכלי - ניירות ערך והגבלים עסקיים. בשלוש השנים וחצי האחרונות איתר עו"ד פינק בפנקס התובענות כ–91 תביעות חברתיות ועוד 
כ–47 תביעות בנושאי ניירות ערך והגבלים עסקיים.

עמ' 29, אסף פינק
דניאל בר און

חוק התובענות הייצוגיות קובע כי רשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לעניין שבו עוסקת התביעה הייצוגית, או ארגון שאישר השר לעניין זה הפועל לקידום מטרה ציבורית רלוונטית, יכולים להשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית כדי לקדם את ניהולה היעיל וההוגן. ואולם לדברי פינק, "למרות הזכות של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ונציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות ושל רשות הטבע והגנים להגיש ייצוגית ללא עילה אישית וללא צורך בהוכחת קושי, הם לא הגישו ולו ייצוגית אחת. כשהכינו את החוק הציעו לעוד רשויות להיות רשומות בחוק אבל כולן סירבו, עקב אי רצון להעמיס על עצמן עוד תחום עבודה".

המועצה הישראלית לצרכנות, גוף הרשאי להגיש באופן סטטוטורי תביעות ייצוגיות ללא עילה אישית, הגישה מספר מצומצם של תביעות כאלה בשנים האחרונות.

פינק יזם כנס וסדנה מיוחדת שיתקיימו היום במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן ובשיתוף שתי"ל ומרכז "הלכה למעשה" כדי לעודד ארגונים ועמותות להגיש תביעות ייצוגיות בנושאים חברתיים ולהיות מעורבים בהגשת התנגדויות והתייצבויות בהליכים.

אינפו התביעה הייצוגית לא חברתית

פינק מסביר כי "גם כאשר מוגשות ייצוגיות בתחומים החברתיים לעתים יש פשרות לא ראויות, ולכן יש צורך בארגונים שיתייצבו עם אורך רוח לנהל את התיק. עד היום ארגונים כמעט לא התייצבו בהליכים ולא קיבלו הכרה על ידי שר המשפטים, למרות האפשרות הזו בחוק".

מהנתונים שאסף פינק עולה כי "עד היום הוגשו לא יותר מעשר התנגדויות להסדרי פשרה על ידי הציבור. זה מראה שבקושי עושים שימוש בכלי הזה, וכל תהליך הפרסום טרם אישור הפשרה לא ממש עובד. הפתרון הטוב הוא שארגונים שתחום פעילותם נושק לאותה ייצוגית יהיו בעמדת פיקוח על ייצוגיות כאלה". פינק גם מתריע כי היועץ המשפטי לממשלה, המוסמך להתייצב בכל ייצוגית כדי לייצג את אינטרס הציבור, אינו מצליח לעמוד בדרישה. "היועץ המשפטי לממשלה לא מתייצב במרבית התיקים ולא מצליח לשלוט בעומס ובכמויות של הייצוגיות. רק ארגונים יכולים להחליף אותו".

הארגון שהחליף 
את המוסדיים

עד היום הוגשו כשבע ייצוגיות על ידי ארגונים. שתי תביעות הוגשו על ידי ארגון בזכות, אחת על ידי ארגון קולך, אחת על ידי עמותת ידיד ושלוש על ידי עמותת הצלח"ה, העוסקת בתחום הרגולציה הכלכלית וזכתה לאחרונה לתשומת לב מיוחדת בפסק דין של בית המשפט הכלכלי. פסק דינו של השופט חאלד כבוב בעניין התביעה הייצוגית של עמותת הצלח"ה הוא הראשון שהתווה קווים מנחים למעמדו של ארגון ציבורי המבקש להגיש תביעה ייצוגית אפילו כאשר לא נמצא תובע ייצוגי מהציבור.

אינפו התקציב לא מוצה

באותו מקרה הוגשה תביעה בגין עסקת בחברת כהן פיתוח, ועמותת הצלח"ה קיבלה רשות מבית המשפט לנהל את התביעה משלא נמצא ולו גוף מוסדי אחד שיהיה מוכן להגיש את הייצוגית. מאוחר יותר, בהחלטה נוספת, קבע השופט כבוב כי גם אם יופיע לאחר הגשת התביעה תובע שיהיה מוכן להיות תובע ייצוגי, אין בכך כדי לאיין את מעמד הארגון התובע כמוביל התביעה.

אחת הדוגמאות לתביעה ייצוגית בעלת מאפיינים חברתיים היא בקשה לאישור תביעה שהוגשה לפני כשנתיים לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד כ–20 חברות שירותי סיעוד, החולשות על 70% מהענף. התובעת הייצוגית היא עמותת ידיד, בשם 35 אלף עובדות סיעוד בישראל והיא מיוצגת בתיק על ידי משרדו של פינק. בתביעה נטען כי עובדות הסיעוד אינן מקבלות שכר על הזמן שהן משקיעות במעבר בין מטופל אחד למשנהו. סכום התביעה המצטבר הוא כ–600 מיליון שקל. כיום נמצא התיק בשלב ההוכחות בבקשה לאישור.

דוגמה אחרת היא בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה לפני כשנה נגד רוב חברות הביטוח הגדולות על ידי תובעים עצמאיים בסיוע של ארגון בזכות על אפליה בביטוח לאנשים עם מוגבלות. המבקשים טוענים כי חברות הביטוח מסרבות באופן גורף לבטח אנשים עם מוגבלות, אף שלא הראו כי קיימת מגבלה כלכלית אמיתית למכור ביטוחים כאלה.

דוגמה שזכתה לפרסום בולט היא הבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותת קולך נגד תחנת הרדיו קול ברמה המשדרת למגזר החרדי, בגין אפליה בהשמעת נשים בשידור. באחרונה זכתה התביעה הזו לרוח גבית מהיועץ המשפטי לממשלה, שאימץ דו"ח שלפיו חייבת הרשות השנייה לפעול להפסקת האפליה תוך כמה חודשים.

רדיו קול ברמה. תביעה על אפליית נשים
אלון רון

תהליך למידה

הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית אמנם פטורה מאגרה, אבל עדיין גוררת לא מעט עלויות. העלויות הן חסם המרתיע לא מעט תובעים ייצוגיים וארגונים חברתיים שתקציבם לרוב דל. במשרד המשפטים פועלת קרן למימון תביעות ייצוגיות שנועדה בדיוק למטרה זו, ותקציבה 1.3 מיליון שקל בשנה. "לפני שנה רק מחצית התקציב מוצתה", אומר פינק, ומוסיף כי "הקרן יכולה לעזור בייחוד בעניין גידור הוצאות ומימון חוות דעת של מומחה - שאלה בדיוק החסמים הגדולים בהגשת ייצוגיות חשובות".

מדוע נמנעים ארגונים חברתיים משימוש במכשיר התביעות הייצוגיות? עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, אומר כי יש חשיבות רבה לכלי התובענות הייצוגיות במיוחד במקרים של אפליה בעבודה, אפליה במכירת מוצרים ושירותים ופגיעה בזכויות עובדים. עם זאת עדיין לא ברור דיו, לטעמו, מה מעמדו של ארגון זכויות אדם כתובע כאשר לא ניתן לאתר תובע ייצוגי.

עמ' 29, דן יקיר
מוטי מילרוד

"החוק כולל שורה של חסמים שמצמצמים מאוד את האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד המדינה, רשויות מקומיות או רשויות ציבוריות אחרות", אומר יקיר. כדוגמה הוא מציין את העובדה שבתביעה ייצוגית נגד רשות בשל גביית מס או אגרה שלא כדין קובע החוק כי התביעה לא תאושר אם הרשות מודיעה תוך 90 יום על הפסקת הגבייה הלא חוקית. יקיר מדגיש כי "החוק מונע ללא הצדקה את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בשל עוולה חוקתית או בשל פגיעות המוניות בזכויות אדם, כמו מעצר לא חוקי של עשרות מפגינים או שימוש לא חוקי במחסומי גבייה לגביית חובות מס".

לדבריו, החוק גם חוסם תביעות שהיו יכולות להיות אפקטיביות במיוחד בעידן של הפרטה, מאחר שלא ניתן לתבוע את המדינה במקרה שבו נגרם נזק עקב אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לצדדים שלישיים. "עילה זו היתה יכולה להיות חשובה במיוחד בעידן הנוכחי של הפרטה, כששירותים חיוניים רבים מועברים לגופים פרטיים והמדינה לא עומדת בחובתה לפקח על מתן השירות וטיבו", הוא מסביר. יקיר מציין כי האגודה התנגדה להגבלות אלה בעת חקיקת החוק, אך משרד המשפטים עמד על הנוסח הנוכחי ועמדתו גברה.

לדברי פינק, מדובר בתהליך למידה ממושך. לטענתו, הנטייה הטבעית של ארגונים חברתיים היא לפעול במישור המינהלי, וחסרה להם היכרות עם חוק התובענות הייצוגיות. סיבה נוספת היא החשש מפני הוצאות משפט שיוטלו עליהם. בעת האחרונה הוטלו בכמה מקרים הוצאות גבוהות מאוד על תובעים ייצוגיים והיה לכך אפקט מצנן. פינק גם טוען כי "הארגונים אינם רגילים בחשיבה כלכלית, הם לא תמיד מבינים שמה לעשות, שינוי חברתי עובר דרך כלכלה וכסף. הרבה ייצוגיות מתיימרות לפגוע במעוול פגיעה כלכלית ולהרתיע אותו דרכה".

גידול בתמיכת המדינה במימון ייצוגיות

פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות במשרד המשפטים מתעצמת מדי שנה, למרות התקציב הקטן יחסית העומד לרשותה - 1.37 מיליון שקל בשנה. הסכום מיועד בעיקר למימון חוות דעת מומחה והחזר הוצאות משפט במידה שהתביעה נכשלת. הקרן החלה לפעול ולחלק תמיכות לפני שלוש שנים.

יו"ר מועצת הקרן, ד"ר עלי בוקשפן, מומחה למשפט ואתיקה מהמרכז הבינתחומי, מסביר כי "התובענה הייצוגית היא כלי משפטי מובהק שמעצים את כוחם של האזרחים בפעילות מלוכדת בלי להמתין רק לרגולטורים שישמרו על עניינם. התובענה הייצוגית מאפשרת אכיפה פרטית שיש בצדה גם שירות לכלל ותיקון עולם בדרך מעין ציבורית".

עמ' 28, הרכבת הקלה בירושלים. תביעה על נזק לתושבים ולסביבה
אמיל סלמן

בשנתיים שבהן פועלת הקרן באופן מלא הוגשו יותר מ–60 בקשות למימון תביעות ייצוגיות, מתוכן אושרו כ–40%. ב–2011 הוגשו 25 בקשות, מתוכן תשע נענו בחיוב, וסך המימון שניתן היה 687 אלף שקל. ב–2012 עלה מספר הבקשות שהוגשו ל–35. 15 מהן נענו בחיוב וסך המימון היה 982 אלף שקל ‏(70% מתקציב הקרן‏). השנה התקיימו בינתיים שתי ישיבות של הקרן ואושר בהן מימון של 563 אלף שקל, כך שהמגמה המצטיירת היא של גידול מתמיד במודעות לפעילות הקרן ובנפחה.

הקרן למימון תביעות ייצוגיות במשרד המשפטים מנוהלת על ידי מועצה של תשעה חברים. הם מעין חבר מושבעים הבוחן בקשות מימון ובגלל היותם אנשי מקצוע, בהחלט עשויה להיות להחלטת מימון של הקרן השפעה על סיכויי האישור של תביעה ייצוגית.

חברי הקרן מייצגים מגוון תחומים שבהם מוגשות תביעות ייצוגיות, ובהם נציגי הרשות והגנת הצרכן והסחר ההוגן; הגבלים עסקיים; המפקח על הבנקים; הפיקוח על קופות גמל; המשרד לאיכות הסביבה; נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; היועץ המשפטי לממשלה; נציגת ציבור; ויו"ר.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם