תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבחן כפול לחופש הביטוי

השתקת התקשורת כל עוד מתקיים הליך משפטי תכניס לרוורס את חופש הביטוי

2תגובות

בית המשפט העליון עומד לבחון מחדש בחודש הקרוב בשני מקרים את ההגנה על חופש הביטוי והעיתונות החופשית. בשני המקרים עומדת במוקד תוכנית התחקירים "עובדה" עם אילנה דיין, ובשניהם השאלות משיקות זו לזו ולשופט נעם סולברג.

מחר ידון העליון בערעור של "עובדה" על החלטת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גדעון גינת, למנוע שידור תוכנית על שמעון קופר, הנאשם ברצח אשתו. במרכז התוכנית ראיונות שכבר שודרו בעבר, כשנחשף בתוכנית החשד שלפיו קופר רצח את אשתו. החשיפה הובילה לחקירה ולכתב האישום.

עמוד 29 נעם סולברג
שירן גרנות

השופט גינת אסר לפני כחודשיים את השידור, בנימוק של חשש להשפעה על המשפט. זו היתה החלטה חסרת תקדים. בתי המשפט אינם נוהגים למנוע מראש פרסומים על משפט תלוי ועומד. זכור למשל סירובו של העליון לבקשת המדינה למנוע את שידור התוכנית של רפי גינת על עד המדינה המנוח שמואל דכנר במשפט הולילנד.

העלילה מסתבכת. להרכב השופטים שידון בערעור צורף בשבוע שעבר השופט נעם סולברג, במקום השופט יצחק עמית. סולברג היה השופט המחוזי שדן בתביעה המפורסמת של סרן ר', מפקד מוצב "גירית" בעזה, נגד "עובדה", וקבע כי דיין הוציאה דיבה כשייחסה לקצין וידוא הריגה של ילדה פלסטינית בתקרית ליד המוצב.

סולברג חייב את דיין לפצות את סרן ר' ולשדר התנצלות. בערעור לעליון הפכו שלושה שופטים פה אחד את החלטתו ומתחו עליו ביקורת. בנוסף, הם קבעו כי קיימת חובה עיתונאית לפרסם מידע שיש בו אינטרס ציבורי, וכי עיתונאי יהיה מוגן מפני תביעת לשון הרע אם פעל על פי אמות מידה מקצועיות.

סולברג שופט מקצועי, ואין עילה פורמלית לפסילתו מלדון שוב בעניין הנוגע לדיין. שיבוצו לדון בערעור בעניין קופר צורם, כי לסולברג עמדה מגובשת מראש באיזון העקרוני. בפסק דינו בעניין סרן ר' קבע סולברג כי כשמתנהל הליך בבית המשפט, אין אינטרס ציבורי בשידור תוכנית על הנושא. בערעור נדחתה גישתו. האם ידבוק סולברג בשיטתו או יקבל עליו את תפישת העולם של קודמיו מקדמת דנא? דילמה.

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, עומד בראש ההרכב בעניין קופר וגם בראש ההרכב המורחב הנדיר של תשעה שופטים, שידון בעוד כחודש בדיון נוסף שביקש סרן ר'. בדיון המורחב סולברג אינו חלק מההרכב, כי הכרעותיו הן מוקד המחלוקת. גרוניס הגדיר שלוש שאלות לדיון הנוסף: האם פרסום שהיה "אמת לשעתה" יזכה להגנת אמת בפרסום בתביעת לשון הרע? האם הגשת כתב אישום שוללת את האינטרס בקיומו של דיון ציבורי תקשורתי? והאם לעיתונאי יש חובה מוסרית וציבורית לפרסם מידע שיש בו עניין ציבורי משמעותי, והוא מוגן מתביעת דיבה כל עוד הוא פועל בתום לב? מהתשובות לשאלות אלה אפשר להוליד פסק דין מונומנטלי שיכול לקבור את חופש הביטוי בישראל או להעמיד אותו על כנו לעידן ועידנים.

די לבחון את שתי השאלות הראשונות. השאלה אם "אמת לשעתה" מזכה בהגנה בתביעות דיבה כבר הוכרעה בחיוב בדיון נוסף של העליון לפני שנים ‏(פרשת קראוס‏). קשה להאמין שגרוניס מתכוון לשנות את ההלכה הזו ולהצעיד את העיתונות החוקרת לאחור.

השאלה אם קיומו של הליך משפטי שולל דיון תקשורתי-ציבורי היא כמעט אנכרוניזם ‏(ע"ע פרשת האסיר איקס‏). השתקת התקשורת כל עוד מתקיים הליך משפטי תכניס לרוורס את חופש הביטוי והעיתונות בכלל, לא רק את העיתונות החוקרת. קשה להאמין שזו כוונתו של גרוניס, וקשה לדמיין שיימצא רוב בקרב שופטי העליון לפליק-פלאק כזה בזכות כה יסודית של ההוויה הדמוקרטית.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם