רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה בער לדסק"ש למכור את "מעריב"?

דסק"ש אינה זו שאמורה להחליט על עתיד העיתון

5תגובות

בקשת העיתון "מעריב" להקפאת הליכים שתידון היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב נפתחת במלים "זו אינה בקשה שגרתית". מנסחי הבקשה, עורכי הדין דוד פורר ושרית לויתן, המלווים את "מעריב" מאז נרכש על ידי דסק"ש, התכוונו לכך שהתאגיד המבקש את ההקפאה הוא עיתון. יש משהו בלתי שגרתי עוד יותר בבקשה: היא מגיעה עם קונה, שלמה בן צבי.

"מעריב" מבקש להקפיא את ההליכים נגדו ובו זמנית מגיע עם חוזה סגור "כפוף לאישור בית המשפט". לא בטוח שבית המשפט צריך להסכים למהלך כזה.

בסופו של דבר, "מעריב" מבקש להגיע להסדר נושים תחת מטריית הקפאת ההליכים, אבל הבקשה להקפאת הליכים מתעלמת מהרציונל הבסיסי של הסדר נושים. כאשר חברה אינה מסוגלת להמשיך לפעול, ובעל השליטה מבקש את הגנת בית המשפט מפני הנושים, הוא למעשה מעביר את השליטה בחברה לנושיה. הנושים אמורים להיות מעתה אלה שיחליטו מה ייעשה בחברה, באמצעות הנאמן שימנה בית המשפט.

עובדי מעריב מפגינים, היום
אלון רון

אם כך, איך יכולה דסק"ש לנהל משא ומתן על תנאי המכירה של העיתון לשלמה בן צבי, לסכם על מחיר ועל מתווה התשלום ולמכור את העיתון? הרי לא דסק"ש היא זו שאמורה להחליט על עתיד העיתון ולא היא זו שאמורה להכתיב לנושים מי יהיה הבעלים הבא שלו. הנושים הם אלה שאמורים להחליט.

נכון, אין שורה ארוכה של קונים שעומדים בתור לרכוש את "מעריב", ולכן יש להניח שגם נאמן מטעם בית המשפט היה מגיע לעסקה עם בן צבי בסופו של דבר. מצד שני, אולי הנאמן היה מצליח להשיג עסקה טובה יותר בגלל יכולתו להפעיל את העיתון תחת מטריית ההגנה של בית המשפט וללא הלחץ שתחתיו היתה נתונה הנהגת דסק"ש.

נכון, בן צבי התחייב לקלוט כ-300 עיתונאים ולהפעיל את מערך הדפוס והמנויים באופן שיבטיח פרנסה לעוד 900 עובדים במשך חצי שנה לפחות, וגם יבטיח רצף פעילות של העיתון שהוא תנאי להמשך קיומו. מצד שני, רצף פעילות של כלי תקשורת ניתן להבטיח גם באמצעות הקפאת הליכים ללא קונה. "מעריב" אינו כלי התקשורת הראשון המבקש הקפאת הליכים. עשו זאת לפניו ערוץ 10 וחברת הכבלים תבל. לפי הבקשה להקפאת הליכים יש בקופת "מעריב" די כסף למימון שוטף למשך 60 ימי ההקפאה. כלומר, בתקופה הזו גם הנאמן היה יכול להבטיח את רצף פעילות העיתון ולאתר בעצמו קונה.

הבקשה להקפאת הליכים מציינת אמנם כי העסקה עם בן צבי "תבוצע רק לאחר שיינתן לכך אישור על ידי בית המשפט ובתנאים שיקבע בית המשפט". ואולם, מרגע שהעסקה מונחת על שולחן בית המשפט קשה ולמעשה בלתי אפשרי לראות כיצד יוכל הנאמן להשיג עסקה טובה יותר.

אז מה בער לדסק"ש לסגור את העסקה עם בן צבי לפני הקפאת ההליכים? את השאלה הזו צריכה להפנות היום השופטת ורדה אלשיך לבאי כוחו של "מעריב" ומוטב גם שתטיל על הנאמן לוודא כי אמנם העסקה הספציפית שהושגה היא העסקה המיטבית שניתן היה להשיג עבור העיתון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם