הרשלנות של המשטרה, שמאחרת לזירות פשע ושוטריה אינם בודקים את השטח אליו נקראו פוגעת בביטחון האישי, גובה חיי אדם וגם עולה למשטרה ולמשלמי המסים כסף.

פסק דין שניתן באחרונה הורה למשטרה לפצות חברה ב- 45 אלף שקל לאחר שהתרשלה באי מניעת תרגיל עוקץ שהסב לחברה נזקים. האדם שרכש את הסחורה שהושגה באמצעות תרגיל עוקץ יחלוק עם המשטרה את תשלום סכום הפיצויים.

בפסק דין של השופט יחזקאל קינר מבית משפט השלום בראשון לציון. קבע השופט כי "למשטרה נתון שיקול דעת רחב לגבי אופן הטיפול, ואולם אינה רשאית להתעלם כליל מתלונה".

השופט הבהיר כי "המשטרה אינה זכאית לחסינות מאחריות בגין נזקים שגורמים פעולות או מחדלים שלה, והדין מכיר בחובת זהירות שלה כלפי התושבים. המשטרה חייבת לטפל בתלונות שאדם מגיש על מעשי עבירה שנעשו בו בעבר, שנעשים בו בהווה או שהוא חושש שייעשו בו בעתיד". השופט דחה את עדויות השוטרים שהופיעו בפניו וטענו נגד המתלונן שלא יידע אותם בנוגע לחשדות שהעלה.

חברת לוין ברזל, העוסקת בשיווק ועיבוד מוצרי פלדה, תבעה כ- 170 אלף שקל מחברת האחים בוחניק ושניים ממנהליה שלטענתה ביצעו נגדה תרגיל עוקץ. בנוסף נתבעו משטרת ישראל, שוטר סיור במשטרת קריית מלאכי ואדם שרכש את הסחורה שנלקחה מהחברה באמצעות תרגיל עוקץ.

באמצעות עו"ד עדו לוין טענה חברת לוין ברזל כי חברת האחים בוחניק ושניים ממנהליה רכשו ממנה באמצעות תרגיל עוקץ סחורות בשתי עסקות ושילמו בעבורן בצ'יקים דחויים שידעו כי לא יפרעו. לאחר פריקת הסחורות שהתקבלו בעסקה השנייה התעורר חשדה של חברת לוין ברזל כי מדובר למעשה בתרגיל עוקץ ולכן היא הזמינה ניידת משטרה.

חברת לוין הלינה כי אחד השוטרים שהגיע למקום שיתף פעולה עם אחד ממנהליה של האחים בוחניק שלו היכרות מוקדמת איתו והוא אפשר לו לקחת את הסחורה ולהעלימה. חברת לוין ברזל טענה כי "גם לאחר שהיא מסרה למשטרה את כל המידע הנחוץ על מנת שזו תוכל לפתוח מיד בחקירה מקצועית, המשטרה זלזלה בתלונותיה ולא פעלה כנדרש לחקירת העבירות ולהשבת הסחורה, ומשום כך נמנע איתור הסחורות במועד שיאפשר השבתן לתובעת".

המשטרה טענה להגנתה כי "משהגיעו השוטרים לזירת האירוע, התברר להם כי לא התבצעה כל עבירה פלילית, אלא המדובר היה לכל היותר בסכסוך עסקי בעקבות עסקה שהתבצעה בין שני צדדים". המשטרה הוסיפה כי "מאחר ולא התבצעה כל עבירה פלילית, לא היה זה בסמכותה של המשטרה להתערב בסכסוך האזרחי." המשטרה הכחישה כל היכרות מוקדמת בין השוטר לבין אחד הנתבעים, ואת "יחס מועדף" שהוענק לכאורה לנתבע בעקבות היכרות זו.

השופט קינר דחה את טענת השוטרים כאילו לוין לא הסביר להם את החשדות שהעלה בנוגע לעוקץ. השופט פסק כי "השוטרים היו מודעים היטב לסיבת החשד כפי שהועלה על ידי לוין, אך בעדויותיהם בחרו להרחיק עצמם כליל מכך, וטענו כי סיבת החשד לא נמסרה להם או כי אינם זוכרים זאת. התעלמותם של השוטרים מהאמור לעיל מביאה למסקנה כי חשד זה לא נבדק על ידם בשטח באופן כלשהו".

השופט קבע עוד כי היכרותו המוקדמת של השוטר עם אחד ממנהליה של בוחניק תרמה את תרומתה לכך שהשוטר "בחר להתעלם מאותו חשד ברור שעלה מדברי לוין, והעדיף להתמקד במישור האזרחי-עסקי מבלי להתייחס לפרטים המחשידים שנזכרו ולבודקם,כאשר בכך פעולותיו מוּטות, גם אם לא במודע".

התברר כי לחשוד בתרגיל העוקץ חמש הרשעות קודמות בעבירות דומות, הוא היה דרוש לחקירה במכס והוצא נגדו צו מעצר בהעדרו ב-2006 בחשד להפצת חשבוניות מס פיקטיוביות בתחום הסחר במתכות. מכיוון שעברו הפלילי כלל לא נבדק על ידי הוא לא עוכב.

השופט קבע כי התנהלות המשטרה בעת האירוע "היוותה הפרה של חובותיה" וחייב אותה ואת האדם שרכש את סחורה של החברה שנלקחה ממנה במסגרת "תרגיל העוקץ", לשלם חברת לוין ברזל סכום של כ-45 אלף שקל.