נשיא בית המשפט העליון, ד"ר אשר גרוניס, תוקף היום את הצעת חוק יסוד החקיקה. בנאום שנשא בטקס השבעה של 16 שופטים חדשים, שמונו בעיקר לערכאות השיפוט הנמוכות, ביקר גרוניס את המועד שבו פורסם תזכיר החוק, יום לפני ליל הסדר, ואת ההסדר החוקתי שקובע החוק.
גרוניס סבור כי "בנוסחה הנוכחי מעוררת הצעת החוק קשיים לא מעטים", והלין על המהלך החד צדדי. לדבריו, "ראוי כי תזכיר כה חשוב ומרכזי למשטרנו החוקתי יוגש לאחר עיון ושיתוף של בית המשפט העליון. לא אגזים אם אומר כי להסדר של סמכויות בית המשפט העליון בביקורת חוקתית ושל מערכת היחסים בהקשר זה עם הכנסת כרשות מכוננת יש חשיבות היסטורית... הסדרת היחסים בין הפרלמנט לבין בתי המשפט בהקשר החוקתי והגדרה של ההיררכיה הנורמטיבית של דברי החקיקה לסוגיהם, הינם מרכיבים מרכזיים של חוקה".
מבלי להיכנס לפרטי תזכיר החוק, מציין גרוניס כי התזכיר מבוסס על שני עקרונות: האחד, הכרה בסמכותו של בית המשפט העליון לקבוע כי חוק של הכנסת בטל אם הוא סותר חוק יסוד. השני מכונה "פסקת ההתגברות", ולפיו מוסמכת הכנסת לבטל פסיקה של בית המשפט העליון. גרוניס מוסיף כי עיקרון זה יובא ארצה מהצ'רטר הקנדי, שהתקבל שם בשנת 1982. לדבריו, "מדובר בהמצאה קנדית, שאינה מוכרת במדינות אחרות. חשוב גם לציין שהפרלמנט הפדרלי הקנדי מעולם לא עשה שימוש בפסקת ההתגברות. מעולם לא נחקק שם חוק על ידי הפרלמנט הפדרלי שביטל למעשה פסק דין חוקתי של בית המשפט העליון".
גרוניס איבחן את ההסדר הקנדי "על רקע התרבות הפוליטית והחוקתית של מדינת המקור", והוסיף כי הצעת משרד המשפטים סוטה מבחינות שונות מההסדר הקנדי ומהצעות שהועלו בעבר בארץ. "ההצעה שונה בנקודות חשובות ביותר מן ההצעה שנתפרסמה בשנת 2004, ושיצאה מתחת ידיה של ועדה בראשותו של שר המשפטים דהיום, פרופ' יעקב נאמן. דומה שאותה הצעה יצרה איזון ראוי וטוב יותר בין בית המחוקקים לבין בית המשפט מאשר ההצעה שנתפרסמה לאחרונה" אמר.
גרוניס התריע כי "יש להישמר שלא יהא בהצעת החוק כדי לפגוע בנורמות החוקתיות הבסיסיות שהן חלק מהמסורת המשפטית, החוקתית והחברתית שלנו. בנוסחה הנוכחי מעוררת הצעת החוק קשיים לא מעטים. על כן, יש מקום לדיון מעמיק בהצעה, לשיתוף פעולה ולדיאלוג בין כלל הגורמים הרלוונטיים לשם שמירה על כך שהצעת החוק תבצר את משטרנו החוקתי, ולא תהווה "בכייה לדורות".
בסיום נאומו ציטט הנשיא דברים שכתב ראש הממשלה המנוח מנחם בגין, בהיותו באופוזיציה בשנת 1952. "כבר אז הכיר בגין ברעיון של ביקורת שיפוטית על חוקי הכנסת. 'עליונות המשפט', הוא כתב, 'היא תוצאה של החוק היסודי, המגדיר את היחסים בין הרשויות ומתווה את הזכויות וחירויות היסוד של הפרט והחברה. עליונות המשפט תתבטא בכך שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק... גם הסמכות לחרוץ משפט, במקרה של קובלנה, האם החוקים, המתקבלים על-ידי בית הנבחרים... מתאימים לחוק היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו. 'רעיון עליונות המשפט', ציין בגין. 'איננו... רעיון תמים או רומנטי או תיאורטי. אם האווירה הציבורית תיתן למשפט בחברה ובמדינה את מעמד העצמאות הבלתי-מסויגת; אם לשופט תינתן ההכרה, לא רק החוקית כי אם הפנימית, של דיין צדק בלתי תלוי, הרי האווירה הציבורית הזאת, וההכרה הפנימית הזאת יקבעו את קיומה של 'עליונות המשפט', כערובה מעשית לחרות היחיד וכקו חיבור בין חרות האדם ובין תיקון החברה'".





