בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) את העתירות שהגישו איגוד הנאמנים בשוק ההון, איגוד תעודות הסל שבלשכת המסחר בתל אביב, איגוד חברי הבורסה לניירות ערך ואיגוד מנהלי הקרנות להשקעה בדרישה לבטל את האיסור על שיפוי וביטוח בפני קנסות מינהליים שמופיע בחוק האכיפה המינהלית.

חוק האכיפה המינהלית נועד להביא להגברת האכיפה המינהלית על פעילים בשוק ההון, כדי להגן על המשקיעים - וזאת תוך שימוש באמצעים פחותים בחומרתם יחסית להליך הפלילי. החוק קובע מנגנון של אכיפה מינהלית שנפתח לפי החלטת יו"ר רשות ניירות ערך. ההליך עצמו מתקיים בפני ועדת אכיפה שמורכבת מנציג רשות ני"ע, משפטן נוסף ואדם בעל רקע פיננסי בשוק ההון. הוועדה מוסמכת להטיל עיצומים כספיים עד לסכום של חמישה מיליון שקל, להתלות רישיון של בעלי תפקידים כמו יועצי השקעות ולאסור על אדם לכהן במשרה בכירה בחברה ציבורית. על החלטת הוועדה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

משרד האוצר ורשות ניירות ערך טענו מנגד כי מניעת האפשרות לבטח או לשפות את נושא המשרה נועדה להרתיע שחקנים בשוק ההון ולהגן על ציבור המשקיעים. "כשם שאין אדם יכול לרכוש ביטוח כנגד קנסות שעשוי הוא לחוב בהם בשל עבירות פליליות של רשלנות - כך, לדעת המשיבה, אין הוא יכול לרכוש ביטוח כנגד הפרות מנהליות" הסבירה המדינה.

המשנה לנשיאת בית המשפט השופט, אליעזר ריבלין, החליט לדחות את העתירה מאחר שסבר שהיא אינה בשלה. ריבלין מציין כי "טרם הוחל ביישומם המלא של ההסדרים הקבועים בחוק. ממילא אין להניח, כבר היום, כסברת העותרים, כי ההליכים שינקטו בעתיד יהיו פוגעניים במיוחד. אין בסיס, לעת הזו, להנחה כי שיקול הדעת אשר יופעל על-ידי גופי האכיפה – יהא שיקול דעת בלתי סביר. ממילא מוקדם להניח כי בעקבות הפעלה חמורה, אם בכלל, של הסנקציות, ייפגע השוויון בין אלה העשויים להיפגע מהן לבין אחרים, ותפגענה זכויות חוקתיות אחרות של השחקנים השונים בשוק ניירות הערך". ריבלין מבהיר כי אחד מכללי השפיטות הוא שבית משפט העליון אינו דן בעתירות חוקתיות כוללניות ובלתי בשלות לדיון והכרעה.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו, מסר בעקבות דחיית העתירות כי האיגוד יפנה ליו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר ויבקש ממנו, גם לאחר דחיית העתירות, לבחון את סבירות מבנה האכיפה המנהלית, בלי מנגנון שיפוי וביטוח, כמקובל בעולם המערבי.

לדברי פלטו, "לתפיסת האיגוד, מנגנון האכיפה המנהלית הוא בעצם הודאה בכישלון של מערכת המשפט הישראלית והעברת האחריות לגורמים מנהליים שמשמשים במקביל כחוקר, שופט ותליין. איסור על שיפוי וביטוח גם במקרים שנעשו בתום לב אינו סביר ויש לבטלו".