אלשיך היא רק פיון

המסר של לשכת עורכי הדין: כל פסיק שתחסירו יחזור אליכם כבומרנג

>> יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, מקורב לשר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, ויחד הם משלבים כוחות להגשמת אינטרס פוליטי מובהק. לצורך הגשמת מאוויהם הפוליטיים, פתחו השניים במלחמה קרה נגד מערכת המשפט על 700 השופטים שבה.

רוב השופטים אינם מעוניינים ליטול חלק בלחימה והם לומדים בהדרגה מיהם הכוחות הפועלים במאבק הבין-גושי שבמרכזו הם נתונים. מטרת המערכה הלא-מוצהרת של נאמן וברזילי היא להחליש את מערכת המשפט. נאמן הציע באחרונה להפריט את הדיונים המשפטיים בבתי משפט השלום ולמנות עורכי דין כבוררים בתביעות. הוא הרגיע ואמר שהיוזמה, שזכתה לכינוי "בוררות חובה", תופעל "באופן זמני בלבד בשל צורכי השעה".

נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, שופטים בדימוס, ארגונים חברתיים וחברי כנסת שנחרדו מהיוזמה הזאת הצליחו בינתיים לסכל אותה, אבל הרעיון של השר נזרע: מאות עורכי דין יכולים להכריע בסכסוכים משפטיים לא פחות טוב מאשר שופטים מכהנים. לשר הצעות נוספות להחלשת השופטים, ובהן היוזמה לדלדל את כוחם של השופטים בוועדה למינוי שופטים תוך חיזוק כוחם של עורכי הדין בוועדה, בייחוד אלו ממחנהו של ברזילי.

ברזילי הוא עסקן מנוסה שמתהדר בתמיכת השר שבה הוא אוחז. ברזילי נבחר, בין היתר, לאחר שהבטיח להחזיר את "משוב השופטים". במסגרת משוב זה, עורכי דין מחלקים ציונים לשופטים ומדרגים את איכות השירות שניתן להם. לכאורה זהו רעיון טוב, אלא שהשופטת ורדה אלשיך, יו"ר נציגות השופטים, הציעה רעיון לא פחות מוצלח - שהשופטים ידרגו גם הם את עורכי הדין שמופיעים מולם.

המאבק בין נאמן למערכת המשפט שעליה הוא אמון מתנהל מזה כשלוש שנים, והוא עלה מדרגה עם היבחרו של ברזילי ליו"ר הלשכה לפני כחצי שנה. לכוחותיו של נאמן נוספו אלפי עורכי דין שישמחו בוודאי "להראות לשופטים האלה שהם לא כל יכולים".

הפנייה של לשכת עורכי הדין להנהלת בתי המשפט, בבקשה לקבל את התייחסותה לטענות שהעלה עו"ד רפאל ארגז על תיקונים שערכה השופטת ורדה אלשיך בפרוטוקול דיון, היא שלב נוסף במלחמה הקרה. לכאורה, מדובר בפנייה תמימה, מנוסחת בלשון מעודנת. ואולם, מתחת לכסות העניינית, המתובלת "בכבוד רב" ו"נודה לקבלת התייחסותכם", סוערות הרוחות.

אלשיך מוכרת כשופטת שכועסת, מתרגזת, מוכיחה, גוערת ואף משפילה את הנוכחים באולמה - ולא תמיד בצדק. היא דורשת מעורכי הדין שמופיעים מולה בקיאות מקסימלית ורודה בהם כשהם חורגים מדרגת מלאך. ואולם, חרף כל הטענות נגדה, איש לא הצליח להוכיח שהיא אינה מקצועית או חלילה מושחתת. פסיקותיה וספריה נלמדים בפקולטות למשפטים.

ראוי שהתלונה נגד אלשיך תתברר עד תומה בהנהלת בתי המשפט, כשם שלשכת עורכי הדין צריכה לבדוק את תלונתה של אלשיך נגד עו"ד ארגז על שהסתיר ממנה מידע מהותי.

המסר של לשכת עורכי הדין לשופטים ברור: כל פסיק שתחסירו יחזור אליכם כבומרנג מעל עמודי העיתונים. במלים אחרות: שופט שלא יתנהג יפה - יושפל. המעוניינים בתחזית אופטימית על מצבה של מערכת המשפט יכולים אולי להתנחם בכך שהמלחמה הקרה נמשכה אמנם כ-50 שנה, אבל הסתיימה מבלי שהוטלו פצצות אטום, לאחר שהצדדים הבינו שיש להם יותר מדי מה להפסיד.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
22
אספקלריה
  • 00:54
  • 22.03.12

חיים מהמר כבד לווה כסף מאנשים תוך הבטחת תשואה גבוה ונותן בידם שקים מחשבונו המוגבל האים זו לא נוכלות כהגדרתה בחוק אין אנו מדברים על מקרה בודד אלה על דרך חיים ואיש זה ממשיך לעסוק במקצוע אז אוליי כבר תתחילו להוציא את השאור מהעיסה ותסלקו את בני נהרי משורותכם או שתמשיכו לטפל רק בבעיות שלא קשורות לתפקוד החברים "המכובדים" בלישכה

21
חוטר
  • 17:11
  • 07.03.12

השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תוכל מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות חוק זאת כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור.
השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות זו אינה חלה על המעבידה, המדינה, ואינה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים.

20
חוטר
  • 17:09
  • 07.03.12

במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים:
1.בחשש מפני הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, שמא יהפכו להססנים ולנטולי יוזמה. 2. בחשש מפני שיבוש בפעולת המנהל ולריבוי תביעות סרק ואיבוד השקעת זמן ומשאבים. 3. בחשש מפני עיוות השיקול הדעת. 4. בחשש בדבר עומס כבד על הקופה הציבורית ומפני הצפת בתי המשפט בתביעות. 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין :
"אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם, או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לרבות בורר - לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"...

19
חוטר
  • 07:42
  • 20.02.12

השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט וככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בהם עצמם. חסינות זו אינה חלה על המעבידה, המדינה, ואינה מונעת הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיד תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952 . אלא שחלה החמרה נוספת בשנת 1959 הונחה הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," סעיף כזה יבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים - הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן וחייבים קדם כל להגן על זכויותיו של אזרח העלול להפגע..
לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסויים - זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 המאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט, בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק עבור הניזוק, אלא עבור המערכת אשר תגביר את אמון הציבור במערכת השפיטה. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון ואלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כול מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה, הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.

18
אזרח מן השורה
  • 15:10
  • 09.02.12

טעות של רופה מומחה מותר לפרסם? ראוי שתובא לידיעת הציבור, ראוי שהמערכת הרפואית תפיק לקחים ותציג אותם בפני הציבור? רצוי שהמעסיק יעמוד בביקורת שההמלצות בגין אותו רופא מומחה אכן בוצעו? שופט אינו סתם פקיד. שופט עוסק בבני אדם, קובע את עתידם וגורלם.
בני תמותה כולנו. טועים כולנו. ועל טעויותינו אנו נענשים. השופטים אינם אלים ואינם בני אלים. טעויותיהם שהוכחו חייבות להתפרסם והלקח חייב להילמד. שופטים שמאמינים שהם בני אלים ראוי שלא ישבו על כס המשפט.

16
שי אלוני
  • 02:09
  • 30.01.12

את נורמלית?
או שהעורך הכריח אותך לכתוב את הטור הזה?
היא לקחה פרוטוקול חתום, שחולק לצדדים. "תיקנה" אותו בדיעבד. מבלי לדווח לאיש (אז כל מי שאומר "כן, שופטים מתקנים פרוטוקולים כדי לשקף מה שהיה בדיון", היה עוצר כאן). שלחה תלונה ללשכה על סמך הפרוטוקול שהיא עצמה תיקנה. וכל זה, בעינייך, זה "קצת עצבנית, אבל לא מושחתת"?!
יש דרגה יותר גבוהה של שחיתות ממסדית מזו?
מה רצית, שיעצרו אותה על פריצה לבנק באישון לילה?

15
מוסקוביץ -אזרח
  • 18:00
  • 29.01.12

כב' השופטת אלשייך מגינה על האזרח הקטן מפני הנושים המפלצתיים, האוליגרכים, המוסדיים וכל שותי הדם למינהם. יש כאן הסתה ברורה נגד השופטת, שאלפי פסיקותיה הצילו אזרחים רבים במדינה. עורכי דין רדודים שמופיעים בפניה חוטפים אולי, שילמדו את החומר ואז יופיעו, עבור זה משלמים להם. כל היתר תעמולה ושטויות.

12
עו"ד
  • 13:00
  • 26.01.12

מי שביקר פעם באולמה של אלשיך יודע כי האולם "מפוצץ" מעו"ד ובעלי דין. הרבה מאד כסף וגם לא מעט יצרים מעורבים בתהליך שבחלק מהמקרים חייב להסתיים באותו יום או שנזק כביר ייגרם. ככלל, לפעמים השופט או השופטת מכתיבים לקלדנית ולפעמים הקלדנית מקלידה עצמאית. אין להעלות על הדעת שפרטיכל, שכולל החלטות ביניים או אף החלטות סופיות לא ייבדק וייערך ע"י השופט שחותם עליו. השיטה בה אוטומטית מופיעה "חתימת השופטת" באופן גרפי ממוחשב, מעביר את הכושר וסמכות ההחלטה לקלדנית. וזה כמובן אבסורד. לכן, אין שום בעייה בעריכה של הפרטיכל ע"י השופט. כמובן אם יש הבדל ב ה ח ל ט ה זה בוודאי דבר אחר, אבל הבדל בפרטיכל? רבים לא יודעים שבביהמ"ש העליון אין כלל פרטיכל רשמי. נכון שיש קלדנים המקלידים אבל ביהמ"ש העליון באופן קבוע מסרב להתייחס לפלט הפרטיכל כמסמך רשמי ומחייב. אין שום סיבה שנוהל זה לא יחול בביהמ"ש האחרים עד שיימצא התקציב להקלטה ושיעתוק של הדיונים. אני מתרשם שהעליהום על אלשיך בא מנימוקים זרים לעניין. היא ישרה, חרוצה וידענית מאין כמוה. נכון שראיתי שאין לה סבלנות לטיפשים, אבל למי יש?

11
מסכים עם הטור
  • 20:34
  • 24.01.12

10
עו״ד
  • 19:47
  • 24.01.12

מדובר במקרה פרטי כיצד הגעת לקונספירציה בין נאמן לברזילי חוצפה !

09
קשישה
  • 18:15
  • 24.01.12

כל עורכי הדין רועדים ממנה ההתנהגות שלה לא צפויה וכולם מפחדים לדבר מחשש שיום אחד ימדו מולה הסק הזה נמשך כבר שנים רבות והגיע הזמן לשים את הדברים ל השולחן

08
שרונה
  • 14:50
  • 24.01.12

אם הצדדים הסכימו או לבטלה מאכיפה חוזית.פחות לחץ על שופטים -מה הבעיה?

06
רני
  • 11:49
  • 24.01.12

גם לתלונה של אלשייך וגם לכך כי ביקשו את התגובה הנהלת בתי המשפט.

05
והפוליטיקאים מלאכים פחחחח
  • 11:26
  • 24.01.12

04
עו"ד מרכז
  • 09:49
  • 24.01.12

אם נכונה הכתבה, על מנהל בתי המשפט לקיים ישיבה דחופה ופומבית בה יובהר לכל ציבור המשפטנים בישראל הן הפרטיים והן עובדי המדינה כי אין לעשות שימוש פוליטי במערכת המשפט.
היכל הצדק אמור להיות טהור ( מה שברור שכיום הוא לא )

03
אבי
  • 09:39
  • 24.01.12

הרי מטרת המשפט היא עשיית צדק. שופט רגזן וחם מזג פוגע ביכולת לברר את העובדות האמיתיות.
נכון שצריך לשים גם גבולות לעורכי הדין, אבל אין שום סיבה להתנהגות בוטה.

02
שמיצ
  • 09:29
  • 24.01.12

השופטת הנכבדת תאכל ארוחת ערב, וכטוב ליבה ביין, כרסה במטעמים תנפח את נפיחותיה דרך האינטרנט לקלדנית, שהיא תהיה הפוסקת האחרונה.

שינוי הפרוטוקול הוא זיוף!!! זיוף!!! זיוף!!!

מה לדעתך יהיה עונשו של עד/עו"ד שיעשה מעשה דומה??? או שוטר שקצת ישפץ את עדות הנחקר?

הגב' אלךשיך ראויה להיזרק ממדרגות המחוזי בחזרה לחור שבו עורכי הדים בישראל נמצאים בו - בשפל המדרגה/מדרכה.

כשאלו הם פני המשפח - אל לנו להתלונן על הפוליטיקאים!

01
.
  • 08:41
  • 24.01.12

לחשוב שלא ראוי ללשכת עוה"ד לבקש בירור עניין הפרוטוקול עם הנהלת בתי המשפט. אם יש תלונה נגד עו"ד על סמך דברים שאמר בדיון ויש 2 פרוטוקולים המתעדים כביכול את הדיון - חובה לברר איזה מהם הוא הנכון; אחרת - מניין יהיו ראיות לכאורה לנקיטת הליכי משמעת נגד עוה"ד? אם יעמידוהו לדין לפי הפרוטוקול השני - ולא יבררו את טענתו בדבר קיומו של פרוטוקול אחר - הרי זה מרשם די ברור לזיכויו לפחות מחמת הספק.
וחוץ מזה: האם זו השפלה לשופט שתיקן פרוטוקול במעמד צד אחד ולא טרח להמציאו לצד השני ובוודאי שלא טרח לבקש תגובתו לתיקונים שערך (גם אם רובם טכניים, חלקם הקטן אינו טכני וחייב שמיעת עמדת הצד השני)? אם זו השפלה, ראשית שהשופט לא ינהג בדרך כזו; ושנית - מה ההבדל הענק בין זה לבין פרשת הילה כהן או שמעון שטיין?
ומעל הכל - מי שלא רוצה להיות "מושפל" - ב ל ישפיל אחרים.

הפופולריות בדין וחשבון
תגיות נבחרות
הצעות מיוחדות