כך התנהל מסלול הכסף שהרקיב את מוסדות השלטון - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
פרשת הולילנד

כך התנהל מסלול הכסף שהרקיב את מוסדות השלטון

כתבי האישום שהוגשו אתמול בפרשת הולילנד מתארים עשור של שחיתות שפשתה במסדרונות עיריית ירושלים ובמינהל מקרקעי ישראל ■ ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי ויו"ר בנק הפועלים לשעבר דני דנקנר - כולם מואשמים בלקיחת שוחד

9תגובות

כתב האישום שהגישה אתמול הפרקליטות נגד 13 אנשים, ובהם שני ראשי עיריית ירושלים לשעבר, אהוד אולמרט ואורי לופוליאנסקי, מגולל עשור של שחיתות לכאורה שפשתה במסדרונות עיריית ירושלים ובמינהל מקרקעי ישראל ובאה לידי ביטוי מחריד על רכס הר יפהפה שיוותר לנצח כעדות כעורה למה שניסו המעורבים לכאורה שמתן וקבלת שוחד להסתיר.

מאות ההתנגדויות שהוגשו לוועדות התכנון והבנייה בניסיון למנוע את הפרויקט, אלפי השאלות שנישאלו ונותרו חסרות מענה, זכו אתמול למענה חלקי בדמות כתב אישום הנושא 83 עמודים. על הפרקליטות מוטל עתה נטל אדיר להוכיח את האישומים הקשים שהיא מעלה נגד ראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר, יעקב אפרתי, סגן יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, שני ראשי העיר ירושלים לשעבר, מהנדס העיר לשעבר, אורי שטרית, שולה זקן, עוזרתו האישית של אולמרט, אליעזר שמחיוף, סגן ראש העיר והאחראי על ניהול הכספים והנכסים של העירייה ועוד.

אינפו מחיר השחיתות עמוד 8

חומרת כתב האישום היא "לא רק בהיקפו, אלא בעובדה שאין מדובר בעובד ציבור בודד שסרח, אלא במספר רב של עובדי ונבחרי ציבור", כתבה הפרקליטות. כתב האישום עוסק בשלוש פרשיות נפרדות, שכרוכות אחת בשנייה ועניינן "קידום פרויקטי נדל"ן שונים בישראל תוך מתן שוחד לעובדי ונבחרי ציבור, בדגש על עבירות שליוו את הליכי התכנון בעיריית ירושלים ובמינהל מקרקעי ישראל".

במרכז כתב האישום עומדת העיר ירושלים ומלון הולילנד לשעבר, שנהפך לפרויקט בנייה ענקי המתנשא על רכס ונראה כמעט מכל חלקי העיר, על אף שרק מחצית מהתוכנית המקורית הושלמה ושאר הבנייה בהקפאה. בעבר, ניצב על הרכס מלון קטן של 100 חדרים, אך באמצעות ארבע תוכניות שקודמו ואושרו בזו אחר זו במשך עשור על ידי מוסדות התכנון, תוך המעורבות של הנאשמים השונים, נהפך המלון לשכונת מגורים עתירת ממדים בת יותר מ-1,000 יחידות דיור, חלקן בשני מגדלים של יותר מ-30 קומות.

כתב האישום מתאר מערכת יחסים בין יזמי הנדל"ן ובעלי הקרקע בפרויקט הולילנד לבין עובדי ונבחרי הציבור, שפעלה לאורך זמן ובשיטתיות, כאשר היזמים מספקים מעת לעת את צורכיהם הכספיים של עובדי הציבור והמקורבים להם בשלבים השונים של ההליכים התכנוניים. בתמורה, פעלו עובדי ונבחרי הציבור להסרת מכשולים, דחיית התנגדויות, קיצור דרמטי בלוחות הזמנים של ההליכים התכנוניים, הגדלה ניכרת של אחוזי הבנייה, שינויים בייעוד המקרקעין, הקלות בחובות הבנייה והפחתת מסים לפי בקשת היזמים.

אינפו 3 הפרשות עמוד 9

לצד פרשת הולילנד, מפורטות בכתב האישום שתי פרשיות נוספות של תשלומי שוחד במקומות נוספים בישראל. האחת מספרת את סיפור חברת תעשיות מלח והשנייה של חברת הזרע, שנוגעות בקידום ענייניהם של יזמי הנדל"ן בקרקעות בצפון (עתלית וחוות יבור), באזור המרכז (חוות שלם) וקרקעות בדרום (חוות מבחור, אילת).

עזר לאחיו בתמורה לשוחד

אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר

האישום: קבלת שוחד בתמורה לקידום פרויקט הולילנד

אהוד אולמרט
אמיל סלמן

אהוד אולמרט כיהן מנובמבר 1993 ועד פברואר 2003 כראש העיר ירושלים. מאוחר יותר נבחר אולמרט לכנסת ה-16 והתפטר מתפקידו כראש עיר. הוא מונה לכהן כשר התעשייה, המסחר והתעסוקה והיה הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, כשבמקביל כיהן גם כממלא מקום ראש הממשלה.

לפי האישום, ב-1994 נפגש אולמרט עם יזם הפרויקט הלל צ'רני ועם עד המדינה בפרשה, שהציגו בפניו את תוכניתם לשינוי ייעוד הקרקע. מיד לאחר שתוכנית הולילנד אושרה בוועדה המקומית, פנה אולמרט לעד המדינה וביקש לקבל סכומים משמעותיים לטובת אחיו, יוסי אולמרט, שלדבריו "נקלע למצוקה כלכלית". לפי כתב האישום, צ'רני ועד המדינה סיכמו על הסכום שיועבר לאחיו של אולמרט.

לפי האישום, בפגישה שהתקיימה בין עד המדינה ליוסי בבית קפה, מסר לו עד המדינה סדרה של צ'יקים בסכום כולל של 500 אלף שקל, לבקשת אולמרט - כך אמר העד לאח.

במקביל, בתקופה שבה כיהן אולמרט כשר התמ"ת ובהמשך לשיתוף הפעולה שהיה לו עם עד המדינה בכל הקשור לפרויקט הולילנד, נטען בכתב האישום כי עד המדינה פנה לאולמרט בשם יזמי הנדל"ן אביגדור קלנר ואמנון ספרן בבקשה לקדם את ענייניה של חברת הזרע לשינוי ייעוד הקרקעות, כדי שאולמרט יקדם עניינים אלה במינהל מקרקעי ישראל.

בנוסף, לפי כתב האישום, פנתה מעת לעת ראש לשכתו של אולמרט, שולה זקן, לעד המדינה וביקשה ממנו לקבל טובות הנאה עבורה ועבור אולמרט. לאור בקשותיה של זקן העביר העד לאולמרט באמצעותה סכום של 100 אלף שקל באפריל 2004. בנוסף, ביקשה זקן מעד המדינה, כך לפי האישום, לממן סקר בחירות שביקש אולמרט בסכום של 70 אלף שקל.

5,000 שקל במתנה לחתונת הבת

אליעזר שמחיוף ואברהם פנר

האישום: לקיחת שוחד בסך 245 אלף שקל. שמחיוף ופנר הושעו מתפקידם

שכונת הולילנד, ירושלים
אייל טואג

אליעזר שמחיוף כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים ב-1998-2008. כמו כן, שימש סגן ראש העיר ובמסגרת תפקידו החזיק בתיק הגזברות והיה אחראי על ניהול הכספים והנכסים של העירייה. במקביל, שימש שמחיוף כחבר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

ב-2005 קיים שמחיוף פגישה עם עד המדינה וביקש ממנו כספים. עד המדינה סיכם עם יזם פרויקט הולילנד, הלל צ'רני, כי יעביר לשמחיוף ולפולק 245 אלף שקל ב-11 צ'קים. שמחיוף אף קיבל 5,000 שקל כמתנה לחתונת בתו.

אברהם פנר, שכיהן ב-1998-2007 בתפקידים שונים בעירייה, ובהם חבר מועצת העיר, חבר הנהלה, חבר וממלא מקום בוועדה המקומית וחבר ועדת המכרזים. ב-1999 הכיר עד המדינה בין פנר לצ'רני, ובמהלך אותה שנה קיבל פנר כספים מצ'רני, באמצעות העמדת תרומות בסכום של 693 אלף שקל למוסדות שבניהולו.

יו"ר הפועלים לשעבר מואשם במתן שוחד

דני דנקנר, יו"ר חברת תעשיות מלח ולשעבר יו"ר בנק הפועלים

האישום: מתן שוחד בסך 45 אלף שקל לטובת קידום שינוי ייעוד קרקעות שבבעלות תעשיות מלח בעתלית ובאילת

דני דנקנר
מוטי קמחי

דני דנקנר כיהן ב-2004-2002 כיו"ר חברת תעשיות מלח. בשנים האלה היתה תעשיות מלח חברה ציבורית שהחזיקה באדמות מינהל מקרקעי ישראל בעתלית ובאילת, לצורך עיבוד מלח. במקביל, הוא כיהן כיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים.

דנקנר פעל לקידום שינוי ייעוד קרקעות שבבעלות תעשיות מלח בעתלית ובאילת מול המינהל. מכתב האישום עולה כי ב-2003 הכיר אביגדור קלנר מהולילנד פארק וחברת הזרע בין מאיר רבין, עוזרו האישי של עד המדינה, לדנקנר. דנקנר ורבין, שהיה מקושר למנהל המינהל באותה העת, יעקב אפרתי, סיכמו ביניהם, לפי כתב האישום, כי רבין יקבל כספים מדנקנר ויעבירם לאפרתי בתמורה לכך שהאחרון יקדם הסכמים לטובת תעשיות מלח בקרקעות הרלוונטיות. בהתאם לסיכום, נתן לכאורה דנקנר לרבין 1.1 מיליון שקל בחברת תעשיות מלח כדי שרבין יתן טובות הנאה כספיות לאפרתי. מתוך סכום זה נטען בכתב האישום כי רבין העביר לידי אפרתי 45 אלף שקל.

שמו של דנקנר השתרבב גם לפרשיית הולילנד, אך לא כנאשם. לפי כתב האישום, מהנדס עיריית ירושלים, אורי שטרית, ביקש להפחית חוב בסכום של 2.5 מיליון שקל בחשבון בנק הפועלים שהיה בבעלות אחיו שנפטר. עד המדינה ומנהלו של רבין, ביקש את התערבות דנקנר, והחוב, לפי כתב האישום, הופחת ל-105 אלף דולר. סכום זה כוסה מכספים שקיבל שטרית מעד המדינה, ב-42 שיקים בסכומים של 2,500 דולר כל אחד.

ביקש תרומות ליד שרה

אורי לופוליאנסקי, לשעבר ראש העיר ירושלים

האישום: לקיחת שוחד בסך 2.74 מיליון ש'

אורי לופוליאנסקי
קמחי מוטי

לופוליאנסקי, סגן ראש העיר ירושלים ב-1993-2003, שימש מתוקף תפקידו כיו"ר ועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. במסגרת תפקידיו היה לופוליאנסקי ממונה, בין היתר, על מחלקת תכנון העיר, האגף לרישוי ופיקוח ומחלקת היטלי השבחה, וכן חבר בוועדה המקומית. ב-2003 נבחר לראשות העיר, עד לנובמבר 2008, ובמסגרת תפקידו כיהן כיו"ר הוועדה המקומית.

במקביל לכהונתו כסגן ראש העיר, שימש לופוליאנסקי יו"ר עמותת יד שרה שאותה הקים. לפי האישום, לופוליאנסקי הכיר את עד המדינה וידע כי הוא פועל בשמו ומטעמו של צ'רני לקידום פרויקט הולילנד. כבר אז סיפר לופוליאנסקי לעד המדינה כי הוא עומד בראש עמותת יד שרה, וסיפר לו על הצרכים הכלכליים של העמותה. עד המדינה פנה שוב לצ'רני והסביר לו על החשיבות של לופוליאנסקי במסגרת תפקידיו השונים בקידום הפרויקט, והשניים סיכמו כי בקשותיו של לופוליאנסקי לכספים ייענו.

לפי האישום, עידכן עד המדינה את לופוליאנסקי באשר להסכמה העקרונית בינו לבין צ'רני ומאותו שלב, פנה לופוליאנסקי לצ'רני ולעד המדינה וביקש תרומות ליד שרה וטובות הנאה נוספות. במחצית השנייה של 2000, קיבל לופוליאנסקי טובות הנאה כספיות בדרך של מתן תרומה ליד שרה. לפי האישום 1.25 מיליון שקל מצ'רני, שבהמשך העביר תרומה נוספת של 830 אלף שקל לעמותה. אבל לופוליאנסקי לא הסתפק בכך ולפי כתב האישום במאי 2003, בעקבות בקשותיו העביר צ'רני סכום של 77 אלף שקל לצורך רכישת ארון קודש לבית כנסת שתוכנן להיבנות בבניין יד שרה.

בספטמבר 2004 הצטרפו קלנר, גלאון והולילנד פארק למערכת התשלומים והעבירו באמצעות צ'קים מעד המדינה וחברות שבבעלותו 425 אלף שקל כתרומה ליד שרה. לפי האישום, חלק מהכספים הועברו לטובותיו האישיות, כמו תשלומים לפעילים במערכת הבחירות בסכום של 120 אלף שקל ותרומה לישיבה בראשות בנו בסכום של 40 אלף שקל. בסך הכל קיבל לופוליאנסקי 2.74 מיליון שקל לידיו ככספי שוחד בתמורה לקידום ענינייהם של היזמים בפרויקט הולילנד.

רצה להפוך את המלון הקטן לפרויקט של 1,000 דירות

הלל צ'רני, לשעבר בעל הזכויות של מתחם הולילנד

האישום: מתן שוחד במיליוני שקלים, רישום כוזב והלבנת הון

עמוד 7 הלל צ'רני

הלל צ'רני היה בעל הזכויות על מתחם הולילנד. על הקרקע במתחם היה בנוי משנות ה-60 בית מלון צר מידות, מלון הולילנד.

חברתו של צ'רני פעלה עד 1999 לשינוי ייעוד המקרקעין ולהגדלת זכויות הבנייה במתחם. על פי כתב האישום, החל מאמצע שנות ה-90 "החליט לפעול להשאת רווחיו באמצעות שינוי ייעוד המקרקעין במתחם הולילנד ממלונאות לבנייה למגורים או בעיקר למגורים".

בתחילת 1994, לפי האישום, רקם צ'רני עם עד המדינה בפרשה תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע ולהגדלה משמעותית של זכויות הבנייה. בכתב האישום נטען כי בשל היקפו יוצא הדופן של הפרויקט, "ידע צ'רני שיזדקק לתמיכתם של ראש העיר, נבחרי הציבור ועובדי הציבור הבכירים שאמורים לקדם את ההליכים התכנוניים ולאשר את התוכניות". במטרה לקבל תמיכה זו, העסיק לכאורה צ'רני את עד המדינה כדי שיפעל מול נבחרי ועובדי ציבור אלה.

צ'רני, לפי האישום, אישר העברת כספים "תוך שהוא מתחייב לממן ולכסות את סכומי השוחד הנדרשים". ב-1994-1999 נתן לכאורה לעד המדינה כ-9 מיליון שקל כדי שהאחרון יעבירם לנבחרי ועובדי ציבור. בין היתר, נטען כי צ'רני העביר לכאורה 1.5 מיליון שקל לאולמרט וזקן, לפי בקשותיהם, לצורך מימון עלויות מערכות בחירות שבהן התמודד אולמרט ולכיסוי גירעונות שנצברו במערכות אלה. בנוסף, לפי האישום, צ'רני העביר לזקן 350 אלף שקל ב-1997 לצורך כיסוי חלק מחובותיה ברכישת בית.

עוד עולה מכתב האישום, כי 1.5 מיליון שקל הועברו ללופוליאנסקי. 693 אלף שקל הועברו לכאורה פנר.

"היד הארוכה של המעורבים בפרשה"

מאיר רבין, עוזרו של עד המדינה

האישום: תיווך, מתן ולקיחת שוחד

מאיר רבין עמוד 8

מאיר רבין חבר ב-1996 ליזם פרויקט הולילנד, הלל צ'רני ולעד המדינה. אלה ידעו, לפי כתב האישום, על קשריו החברתיים והמשפחתיים של רבין עם שורה של נבחרי ועובדי ציבור - וגייסו אותו לתפקיד העוזר האישי של עד המדינה.

לפי כתב האישום, בין עד המדינה לרבין התקיימו יחסי קירבה ואמון, שבעקבותיהם שימש רבין נציג של עד המדינה בקשרים שנוצרו עם נבחרי ועובדי הציבור ובעניינים כספיים.

בנוסף, ב-2003 הכיר אביגדור קלנר בין רבין לדני דנקנר, שכיהן בתקופה הרלוונטית כיו"ר משותף בחברת תעשיות מלח וכיו"ר דירקטוריון בנק הפועלים. דנקנר ורבין, שהיה מקושר למנהל מינהל מקרקעי ישראל באותה התקופה, יעקב אפרתי, סיכמו ביניהם, לפי כתב האישום, כי רבין יקבל כספים מדנקנר ויעבירם לאפרתי בתמורה לכך שהאחרון יקדם הסכמים לטובת תעשיות מלח. בצורה זו, העביר דנקנר לידי אפרתי - באמצעות רבין - 45 אלף שקל.

כסף מזומן לכיסוי הוצאות

שולה זקן, ראש לשכתו של אהוד אולמרט

האישום: לקיחת שוחד של מאות אלפי שקלים והלבנת הון

שולה זקן
ניר קידר

שולה זקן היתה ראש לשכתו של אולמרט בעיריית ירושלים מנובמבר 1993 ועד פברואר 2003. היא עברה עמו למשרד התמ"ת, שם ניהלה את לשכתו עד מאי 2006. על פי כתב האישום, בשנים אלה היתה זקן יד ימינו ובת בריתו של אולמרט, "חפצה וקידמה את האינטרסים שלו ובמקביל את שלה, ופעלה בשיתוף פעולה עמו".

לפי כתב האישום זקן נפגשה עם עד המדינה ב-1994 והכירה אותו כמי שפועל מטעמו של צ'רני. זקן פנתה בספטמבר 2002 לעד המדינה וביקשה כסף מזומן לצורך כיסוי הוצאות שונות שלה ושל אולמרט. בעקבות כך, פנה עד המדינה לצ'רני שאישר העברת 10,000 דולר. זקן פנתה פעם נוספת וביקשה כספים למערכות הבחירות של אולמרט. צ'רני העביר עד המדינה לזקן 4 צ'קים בסכום של 50 אלף שקל. זקן הפקידה את הכספים בחשבונה האישי.

במקביל, בהיותו אולמרט שר התמ"ת יקדם את שינוי ייעוד הקרקעות של חברת הזרע במינהל מקרקעי ישראל, פנתה זקן ב-2003-2004 לעד המדינה שהיה גם נציג של חברת הזרע ביקשה ממנו לקבל טובות הנאה עבורה ועבור אולמרט. בצורה זו, רכש עד המדינה לזקן באותן שנים עגילים בשווי 10,000 שקל אותם החליפה בסט של שלוש טבעות בשווי 11 אלף שקל. עד המדינה שילם גם את ההפרש. בנוסף, בינואר 2004 הוא רכש לזקן תמונת שמן בשווי 1,200 דולר, ונעליים ותיק בסכום כולל של 3,000 שקל.

תמך בפרויקט מרגע שאחיו נכנס לחובות

אורי שטרית, מהנדס העיר ירושלים

האישום: לקיחת שוחד והלבנת הון

עמוד 8 אורי שטרית
מוטי קמחי

אורי שטרית, אדריכל במקצועו, כיהן כמהנדס העיר ירושלים מנובמבר 2000 ועד סוף ינואר 2006. במסגרת תפקידו היה הגורם המקצועי הבכיר ביותר בתחום התכנון והבנייה בעיריית ירושלים. שטרית היה אחראי על קביעה מדיניות התכנון העירונית ושימש גורם מייעץ לוועדה המקומית וועדות המשנה. בנוסף, היה בעל סמכויות סטטוטוריות לפי חוק התכנון והבנייה ובין היתר, היה זכאי להשמיע עמדה בוועדה המחוזית ובעל סמכות להגיש התנגדות לתוכניות. בנוסף, יש לו סמכות ברשות הרישוי העירונית לצורך מתן היתרי בנייה.

לפי האישום, שטרית הביע התנגדות לפרויקט הולילנד עד יולי 2002, אז נפטר אחיו, ושטרית נקלע למשבר כלכלי קשה לאור ערבות לחובות אחיו. מיד לאחר פטירת האח פנה שטרית לאולמרט וסיפר לו על הקשיים הכלכליים שאליהם נקלע. אולמרט, לפי האישום, כדי להבטיח את המשך כהונתו של שטרית ולאור יחסי הקירבה ביניהם, הבטיח לסייע לו.

לפי האישום, נפגש עד המדינה בפרשה עם שטרית וסיכם עמו כי בהתאם לבקשת אולמרט ובתמורה להמשך תמיכתו בקידום הפרויקט, יקבל שטרית כספים להסדרת חובותיו. לפי כתב האישום, בעקבות הסיכום, פנה שטרית מעת לעת לעד המדינה החל מסוף 2002 וביקש ממנו כספים.

בצורה זו קיבל שטרית טובות הנאה וכספים בסכום של 1.4 מיליון שקל, כאשר צ'רני שילם 200 אלף שקל והיתרה שולמה על ידי קלנר, ספרן, גלאון, עד המדינה והולילנד פארק. הכספים הועברו לשטרית בצ'קים לפקודת משרד אדריכלים פרטי שהיה בבעלותו. בנוסף, לפי האישום, ביקש שטרית להפחית חוב של 2.5 מיליון שקל בחשבון בנק הפועלים שהיה בבעלות אחיו. עד המדינה ביקש את התערבותו של יו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, והחוב הופחת ל-105 אלף דולר בלבד - סכום שכוסה מכספים שקיבל שטרית מעד המדינה ב-42 צ'קים בסכומים של 2,500 דולר כל אחד.

מנהל המינהל שמעד

יעקב אפרתי, מנכ"ל משרד התשתיות ומנהל מינהל מקרקעי ישראל

האישום: קבלת שוחד של 45 אלף שקל לטובת קידום עניינים של חברת תעשיות מלח

יעקב אפרתי עמוד 8

ב-1999 מונה יעקב אפרתי לתפקיד מנכ"ל משרד התשתיות, שבאותה העת ועד מארס 2002 היה ממונה על מינהל מקרקעי ישראל. ינואר 2001 הוא מונה למנהל המינהל וכיהן בתפקיד עד יוני 2008.

במחצית השנייה של 2001 פנו אביגדור קלנר ואמנון ספרן - שבמקביל לתפקידיהם בחברת הולילנד פארק נשאו גם בתפקידים בחברת הזרע - לעד המדינה בפרשה והציעו לו לקדם גם את ענייני הזרע לשינוי ייעוד הקרקעות שלה. הקרקעות שעליהן דובר הן חוות שלם הסמוכה לתל אביב, חוות מבחור הסמוכה לצומת פלוגות וחוות יבור הסמוכה לצומת יבור. עד המדינה השתמש בעוזרו האישי, מאיר רבין, קרוב משפחתו של אפרתי, לצורך העברת כספים לאפרתי, כדי שיקדם את ענייני הזרע במינהל. בדרך זו העבירו קלנר וספרן לרבין יותר מ-1.2 מיליון שקל ב-2002-2004

בנוסף, באוגוסט 2004 העביר קלנר באותה דרך 126 אלף שקל לרבין. בפרשייה נוספת שלגביה הוגש כתב האישום, קיבל אפרתי שוחד מיו"ר דירקטוריון משותף בתעשיות מלח, דני דנקנר, בתמורה לקידום עניינה של תעשיות מלח בשינוי ייעוד של קרקעות שבבעלותה באילת ובעתלית. כאן קיבל רבין לידיו סכום של 240 אלף שקל מדנקנר, שמתוכם העביר לאפרתי 45 אלף שקל.

אנשי הנדל"ן: רצו להרחיב את היתרי הבנייה בהולילנד

אביגדור קלנר, אמנון ספרן ושמעון גלאון

האישום: מתן שוחד, רישום כוזב והלבנת הון

אביגדור קלנר

חברת הולילנד פארק הוקמה ב-1999 על ידי אביגדור קלנר ואמנון ספרן במטרה לרכוש חלק מהמקרקעין במתחם הולילנד ולהמשיך לקדם את הליכי התכנון והבנייה בו. לרכישה הצטרפו כמה גורמים עסקיים, שמחזיקים במתחם עד היום: פולאר נדל"ן, שמחזיקה ב-60% - מתוכם 20% באופן ישיר ו-40% באמצעות קלדש בנייה; קרדן נדל"ן, שנהפכה לחברה ציבורית, ומחזיקה ב-30%; ובנק לאומי השקעות, שמחזיק ב-10% מהמתחם.

ב-1996-2007 כיהן קלנר כמנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של החברה הציבורית פולאר השקעות וכיו"ר הדירקטוריון בחברה הבת פולאר נדל"ן ובחברה הנכדה, קלדש בנייה. מתוקף תפקידו היה קלנר מעורב מלא בתהליכי קבלת ההחלטות בהולילנד פארק. בנוסף, שימש קלנר יו"ר עמית בחברת הזרע. בתחילת 2000 חבר קלנר להלל צ'רני, בעל זכויות במקרקעין שבמתחם, ולעד המדינה בפרשה במטרה להגדיל את שיעורי הבנייה בפרויקט הולילנד ולקדמם.

ספרן כיהן מ-1998 ועד סוף מאי 2004 כמנכ"ל פולאר נדל"ן ומנכ"ל קלדש בנייה והיה מנהל פעיל מטעמן בהולילנד פארק. בנוסף, בתקופה זו היה ספרן חלק מצוות הניהול של חברת הזרע. גלאון כיהן כמנכ"ל קרדן נדל"ן יזום ופיתוח מ-1998 ועד אמצע 2005. בתקופה זו הוא היה מנהל פעיל מטעמה בהולילנד פארק. גם ספרן וגם גלאון חברו למערכת יחסי השוחד בתחילת 2000.

לפי כתב האישום, עד המדינה היה שליחם של צ'רני, קלנר, ספרן, גלאון בכל הקשור לתהליכי התכנון והבנייה של הפרויקטים במתחם הולילנד. בכתב האישום כתבו נטען כי עד המדינה "היה שליחם לביצוע עבירות השוחד שבאמצעותן ביקשו המעורבים לקדם את הפרויקטים".

החל מ-2001 התוודעו קלנר וספרן לדרכי פעילותו של עד המדינה. החל מ-2003 החלו השלושה לקדם את תוכניות פרויקט הולילנד והליכים נוספים באמצעות מתן שוחד לכאורה למהנדס העיר ירושלים דאז, אורי שטרית, ראש העיר ירושלים הקודם, אורי לופוליאנסקי, וסגן ראש עיריית ירושלים לשעבר, יהושוע פולק. בנוסף, ב-2005 השניים מואשמים כי אישרו העברת שוחד גם לחבר מועצת העיר וסגן ראש העירייה, אליעזר שמחיוף.

לפי האישום, הכספים נמשכו מחשבונותיו של עד המדינה ומחשבונות החברות שבבעלותו. כך, לפי האישום, מיולי 2003 ועד ספטמבר 2006 העבירו השלושה כ-3.3 מיליון שקל למטרת שוחד לעובדי הציבור בעיריית ירושלים. מיולי 2003 ועד סוף מאי 2004 העבירו השלושה 825 אלף שקל לשטרית.

בנוסף, לפי כתב האישום, מיולי 2004 ועד סוף אותה השנה העבירו השלושה יותר מ-1.5 מיליון שקל לשטרית, לופוליאנסקי ולפולק. מאוגוסט 2005 ועד ינואר 2006 הפסיק גלאון לכהן בתקפידו. קלנר העביר סכום של 906 אלף שקל לשטרית, לופוליאנסקי, שמחיוף ופולק. בספטמבר 2006 נתן קלנר 100 אלף שקל נוספים במטרה שיועברו ללופוליאנסקי.

תגובות: "סיפורי אלף לילה ולילה שנולדו במוחו של עד המדינה"

אמיר דן, יועץ התקשורת של אהוד אולמרט, אמר בתגובה לכתב האישום: "הגשת כתב האישום דווקא כעת, תוך כדי ניהול המשפט נגד אולמרט ובניגוד לכל אמת מוסר של הגינות בסיסית, היא שערורייה בפני עצמה, ויש בה ניסיון פסול להשפיע על בית המשפט הדן בימים אלה בעניינו של אולמרט ועומד בפני קבלת הכרעות.

"כתב האישום הוגש בלי שהפרקליטות איפשרה לאולמרט אפילו את זכותו הבסיסית לשימוע, למרות הידיעה הברורה של אנשי הפרקליטות כי התיק בעניין הולילנד, בכל הנוגע לאולמרט, הוא מופרך מיסודו ומורכב מטענות בעלמא של עד מדינה מפוקפק, שאפילו חוקריו חשדו בו כי שיבש ראיות. כתב האישום מתבסס על סיפורי אלף לילה ולילה שנולדו במוחו של עד המדינה, שבתי משפט שדנו בענייניו כבר ביקרו אותו בעבר בחריפות ואת נטייתו שלא לומר אמת. האיש אף לא היסס להסתיר מהמשטרה ומהפרקליטות את העובדה שניסה לסחוט אנשים שונים, אותם הפך אחר כך בהבל פיו לחשודים.

"הפרקליטות, במקום להוקיע אדם זה ולהעמיק את הבדיקות בעניינו, החליטה לשלם לו מיליונים רק כדי שישמיע את מה שמשלמים לו להשמיע. הדבר נעשה במחשכים הרחק מעיני הציבור ואפילו כעת, לאחר שמוגש כבר כתב אישום, מסרבת הפרקליטות לגלות לציבור את תנאי ההסכם שחתמה עמו.

"אולמרט הצהיר בצורה הברורה ביותר כי מעולם לא לקח שוחד, לא במישרין ולא בעקיפין, והגשת כתב אישום כעת לא תשנה עובדה זו. אולמרט, כראש העיר ירושלים תמך בפרויקט הולילנד כבר מתחילתו, וזאת במתכונתו הראשונית של הפרויקט, לפני שהוכנסו בו שינויים רחבים לאחר תקופתו".

עוה"ד של דני דנקנר, נבות תל-צור, יורם ראב"ד ויוסי בנקל, אמרו: "דנקנר דוחה בתוקף את הטענות המיוחסות לו בכתב האישום. הוא מעולם לא שיחד איש והטענות בעניין חסרות שחר ואין להן בסיס כלשהו בחומר הראיות. צר לנו שמבססים כתב אישום ורומסים כבודו של אדם ללא בדל ראיה ובהתבסס על עדות מפוקפקת חסרת כל אמינות של עד מדינה שהתגלה כבר כסחטן וכזייפן חסר תקנה. דנקנר פעל בתום לב, בשקיפות ובהתאם להוראות הדין. אנו רואים בחומרה את הגשת האישום מבלי להתייחס ומבלי לבחון כלל את הטענות המהותיות שהועלו בשימוע.

"הדחייה הגורפת של הטעונים בשימוע מלמדת שהליך השימוע היה בגדר 'משחק מכור', שיש בו לפגוע באופן אנוש במוסד השימוע ובאמון הציבור בשיקול דעת הפרקליטות ש'דאגה' להביא לידיעת דנקנר את דבר החלטתה בעניין זה כמו בעניינים אחרים באמצעות כלי התקשורת".

עוה"ד ירון קוסטליץ, הדס ליס ונעה פירר ממשרד ד"ר וינרוט, המייצגים את יעקב אפרתי, אמרו: "אפרתי אינו קשור לפרשת הולילנד ולא יוחסה לו כל עבירה בגינה. הפרקליטות הזמינה אותו לשימוע בעניינים אחרים בכלל - חברת הזרע וחברת תעשיות מלח.

"הפרקליטות קיבלה במלואה את עמדתנו בשימוע, שלפיה אפרתי לא קיבל שוחד ממאן דהוא בעניינה של הזרע, ולפיכך החליטה שלא להעמידו לדין בעניין. הפרקליטות קיבלה גם את מרבית טענותינו בעניין חברת תעשיות מלח. אנו מאמינים שגם הטענה הבודדה שנותרה בעניינו תידחה על ידי בית המשפט, שיזכה את אפרתי מכל אשמה. מצער מאוד שהפרקליטות החליטה להעמיד לדין בכל זאת את אפרתי, ולגרור אותו למשפט סבוך בעניינים שכלל אינם נוגעים לו לפי עמדת הפרקליטות עצמה".

מסנגורו של אביגדור קלנר, עו"ד איתן מעוז, נמסר בתגובה: "אנו ניאבק על חפותו של קלנר בבית המשפט".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם