בית המשפט מבצע ניסוי מבוקר בבזק - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט מבצע ניסוי מבוקר בבזק

בזק ופרטנר הן דוגמאות בולטות לדיווידנד חריג כזה

תגובות

>> כאשר השופטת דניה קרת מאיר מבית המשפט הכלכלי בתל אביב אישרה לבזק להמשיך לחלק עוד מנה מתוך הדיווידנד הענק שהחברה מחלקת לא מתוך רווחים שצברה, היא גם הניחה תשתית לניסוי מבוקר. "אינני רואה מניעה כי נושה", כתבה השופטת, "יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בכל עת, גם אחרי אישור חלוקה על ידי בית המשפט, כדי לטעון כנגד ביצוע תשלום כלשהו, אם יש בידו כדי להצביע על שינוי מהותי לרעה ביכולת הפירעון של החברה".

בית המשפט אישר לבזק במארס 2011 חלוקת דיווידנד בהיקף של 3 מיליארד שקל שיחולק בשש פעימות על פני שלוש שנים. האישור נדרש כי בזק חילקה את הדיווידנד תוך הפחתת הון. בספטמבר האחרון כבר פנו מחזיקי אג"ח לבית המשפט הכלכלי והתנגדו להמשך החלוקה.

הניסוי של קרת מאיר יאפשר לבחון את היכולת של שחקני השוק ושל רשות ניירות ערך לטפל בפטנט הסטנדרטי להשתלטות על חברות בישראל. השיטה: משתלט נוטל הלוואות בהיקף גדול ורוכש גרעין שליטה בחברה הנראית לו בעלת פוטנציאל. לאחר רכישת החברה מחלק המשתלט דיווידנד לבעלי המניות, שהוא הנהנה העיקרי ממנו כבעל שליטה ריכוזי, ומחזיר את ההלוואות תוך החצנת הסיכון לנושי החברה הנרכשת. אם לחברה אין רווחים לחלוקת דיווידנד, המשתלט פונה לבית המשפט ומבקש אישור לדיווידנד תוך הפחתת הון.

חלוקות דיווידנד כאלה חשודות מטבען, אך בעלי השליטה משכנעים את בית המשפט באותות ובמופתים בעמידות החברה. הבעיה היא שהחריג עלול להיהפך לשגרה. בזק ופרטנר הן דוגמאות בולטות לדיווידנד חריג כזה. כפי שהזהיר בשבוע שעבר הנגיד סטנלי פישר, שהתייחס לתופעת בעלי השליטה המבקשים לעשות "תספורת" למחזיקי אג"ח אף שהם יכולים להתאמץ ולעמוד בתשלום חובותיהם, זהו הכלל הנוהג בישראל - אין דבר שאינו ראוי כל עוד בית המשפט נותן לו אישור. על רקע זה, בקשת המרכז האקדמי למשפט ועסקים להביע עמדה בתביעה הנגזרת נגד בזק על חלוקת הדיווידנד נועדה להמריץ את בית המשפט הכלכלי לבחון מחדש את יחסו לחלוקות דיווידנד כאלה.

בית המשפט אינו חייב להמציא פרוצדורות אישור מכבידות יש מאין. הוא יכול לשנות את נקודות האיזון, אם הוא סבור שבעלי השליטה מתחו את החבל יותר מדי. למשל, ידוע כי ועדת הביקורת של דירקטוריון בזק לא דנה באישור הדיווידנד החריג. בזק הסבירה בבית המשפט כי לא היתה חובה להביא את הדיווידנד לאישור ועדת הביקורת. תשובה לגיטימית, אבל בל נשכח כי ועדת הביקורת היא הגוף הבלתי תלוי והאובייקטיבי ביותר במנגנון ניהול החברה. דו"ח הוועדה בעניין הממשל התאגידי בראשות פרופ' זוהר גושן העניק לוועדת הביקורת משקל גדול בנטרול החשש מפני ניצול כוחו העודף של בעל השליטה מול בעלי מניות המיעוט וגורמים אחרים, כמו נושי החברה.

ממשל תאגידי תקין יכול להיבחן גם ביחס לפרוצדורות שחברה נוטלת על עצמה באופן וולונטרי. אין מניעה שבית המשפט הכלכלי יחליט, למשל, להטיל נטל הוכחה כבד יותר באישור דיווידנד שלא מתוך רווחים כאשר ההחלטה לא נבחנה במשקפי דירקטורים בלתי תלויים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם