בקשה לביהמ"ש: אישור דיווידנד העתק בבזק ישפיע על כל שוק ההון - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
התקדים הבא?

בקשה לביהמ"ש: אישור דיווידנד העתק בבזק ישפיע על כל שוק ההון

לפני כחודש וחצי הגיש בעל מניות בבזק בקשה לתביעה נגזרת בסך 900 מיליון שקל נגד החברה, בעל השליטה שאול אלוביץ והדירקטורים, בטענה כי חלוקת הדיווידנדים בסך 3.7 מיליארד שקל פגעה בחברה ■ כעת מגיש המרכז האקדמי למשפט ועסקים בקשה להצטרף להליך כידיד בית המשפט

5תגובות

>> בקשה ראשונה מסוגה הוגשה בסוף השבוע לבית המשפט הכלכלי בתל אביב: המרכז האקדמי למשפט ולעסקים הגיש בקשה להצטרף כידיד בית המשפט לבקשה לתביעה נגזרת שהוגשה נגד חברת התקשורת בזק, בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון שאול אלוביץ' ודירקטורים נוספים בחברה, בהם בנו של אלוביץ' אור וכלתו, אורנה אלוביץ' פלד.

לפני כחודש וחצי הגיש איש העסקים הירושלמי אסף זקן חמו תביעה נגזרת נגד בזק בגין הפרת חובת הזהירות, חובת האמונים וחובות ההגינות כלפי החברה, בעקבות דיווידנד ענק שהחברה חילקה. זקן חמו העמיד את תביעתו על סך 900 מיליון שקל.

זקן חמו מחזיק ב-1,162 מניות בזק בשווי שוק של כ-9,000 שקל. בתביעתו הוא מציין כי בסך הכל, ב-2010 אושרו לחלוקה שני דיווידנדים בסך כולל של כ-3.73 מיליארד שקל, אל מול נטילת הלוואות בסך של 2.2 מיליארד שקל. באמצעות עוה"ד רנן גרשט, אופיר נאור ושגית סלומון הסביר זקן חמו כי "פעולה זו, שבה בזק נוטלת הלוואת עתק ומחלקת את כספי ההלוואות כדיווידנד לבעלי מניותיה, נועדה להקטין את עלויות המימון ואת הסיכונים הכרוכים במימון הענק שנטל בעל השליטה לצורך מימון רכישת השליטה בבזק עצמה, וכן עלויות ריבית אדירות, שאינן משמשות את פעילותה של החברה בצורה או דרך כלשהן. כל זאת תוך שהיא מעמיסה על החברה את הסיכונים הכרוכים בנטילת הלוואות ענק אלה".

שאול אלוביץ'
מוטי מילרוד

בחוות דעת שנערכה לבקשת זקן חמו נמצא כי העלות של חלק מאותן הלוואות שניטלו עולה לחברה במונחי ריבית ועלויות גיוס בלבד בסך של כ-2.13 מיליארד שקל. התובע הדגיש כי על קופתה של בזק הועמסו הלוואות ב-2011 שעלותן הכוללת עולה על שני מיליארד שקל, כדי לאפשר לחברה לחלק דיווידנדים שנועדו להיטיב עם אינטרס בעל השליטה.

המרכז האקדמי מנמק את הבקשה שהגיש, באמצעות עו"ד עמירם גיל, להצטרף להליך כידיד בית המשפט בחשיבותו העקרונית של ההליך בעניין בזק, "נוכח שכיחותה הגוברת של התופעה, שבה משקיעים, עובדים ונושים במשק נפגעים כתוצאה מחלוקת דיווידנדים שלא בהתאם למבחן הרווח". המרכז טוען כי המטרה העיקרית של חלוקה זו והאופן שבו היא נעשית אינה לאפשר לכלל בעלי המניות ליהנות מפירות השקעתם, אלא לממן עבור בעל השליטה את עסקת המינוף שבה רכש מלכתחילה את החברה.

בנוסף תוקף המרכז האקדמי את השיטה שמאפשרת את חלוקת הדיווידנד, והיא הסתמכות על חוות דעת כלכלית שהוזמנה ומומנה על ידי החברה המבקשת לחלק את הדיווידנד. המרכז מסביר כי חשיבותו של עניין בזק רבה יותר לעומת מקרים דומים אחרים, בשל ההיקף יוצא הדופן של הדיווידנד שבו מדובר - יותר משלושה מיליארד שקל - וכן היקף ההלוואות שנטלה החברה כדי לחלקו, שיעורן של הוצאות המימון הכרוכות בהלוואות הללו, משך הזמן הארוך יחסית שבמסגרתו הותר לחברה לחלק את הדיווידנד ושיקול הדעת שנדרש מהדירקטורים בבזק בכל אחד משלבי החלוקה.

עמירם גיל

"שיבוש מדאיג"

המרכז האקדמי חוזה כי ההכרעה בעניין בזק והשאלות העקרוניות המתעוררות בתיק צפויות להשפיע על שוק ההון הישראלי בכללותו, ולעצב את טיב והיקף ההגנות הניתנות לחוסכים המשקיעים את כספם בשוק באמצעות הגופים המוסדיים.

המרכז מתייחס בבקשתו לשלוש בעיות מרכזיות בהליך אישור הדיווידנד בבזק. הראשונה היא חלוקת דיווידנד ללא רווחים, שנעשית כשיטת מימון לעסקות מינוף של בעל השליטה. השנייה היא הפגיעה הגלומה בחברה, במשקיעים שלה, בעובדיה ובנושיה כתוצאה מחלוקת דיווידנד כזו. הבעיה השלישית היא הפסול שבחלוקת דיווידנדים שנסמכת על חוות דעת כלכלית שהוזמנה ומומנה על ידי החברה שמחלקת את הדיווידנד.

בנוגע לחלוקת דיווידנד שאינו מגובה ברווחים לצורך מימון עסקת מינוף שבאמצעותה רכש בעל השליטה את מניות החברה, נטען כי בעוד בעל השליטה נהנה מהדיווידנד שחולק, הרי שהחלוקה כרוכה בסיכונים רבים עבור בעלי מניות המיעוט, הנושים והעובדים. "חלוקת דיווידנד הנעשית שלא לפי מבחן הרווח וכחלק מעסקת מינוף מהווה ביטוי חריף לבעיית הנציג שבין בעל השליטה לבין בעלי מניות המיעוט. ביטוי זה של בעיית הנציג אופייני בעיקר לשווקים בעלי מבנה ריכוזי כמו זה הישראלי", נכתב בבקשה.

עמוד 25 אינפו אלוביץ' לווה ומחלק

לפי חוק החברות יכולה חברה לחלק דיווידנד אם היא עומדת במבחן הרווח ובמבחן יכולת הפירעון. חלוקת דיווידנד במקרים אחרים מחייבת קבלת אישור מיוחד ועמידה בתנאי החוק. המרכז האקדמי מתריע כי "התופעה שאנו עדים לה בשנים האחרונות, שבה חברות מובילות במשק פונות לבית המשפט בבקשה לחלק דיווידנד שאינו נסמך על רווחים כחלק מעסקת מינוף, מבטאת שיבוש מדאיג ביישום ההסדר שקבע המחוקק. החברה שמחלקת דיווידנד חדלה בפועל מלהיות מונחה על ידי אסטרטגיה עסקית רחבה, המציבה במקום הראשון מטרות יצרניות כגון חדשנות מסחרית או מתן שירותים, והופכת לשמש כלי מימוני, לעתים בר חלוף, בידיו של בעל השליטה".

המרכז האקדמי מוסיף כי "כעניין שבשגרה, נושאי המשרה המאשרים חלוקת דיווידנדים כחלק מעסקות מינוף אינם ממלאים את תפקידם על פי דין, לשרת את טובתה של החברה, אלא מעדיפים את טובתו של בעל השליטה". חלוקת דיווידנד חריג, שאינו מבוסס על רווחים, ממשיך המרכז האקדמי ומסביר, מכניסה לרוב את החברה לטלטלה פיננסית, והיא עלולה לבוא על חשבון מהלך עסקיה של החברה, כולל השקעות שוטפות ופיתוח ארוך טווח.

כך למשל מודגם בבקשת המרכז כי סוכנויות וחברות דירוג מורידות את דירוג החברה ואיגרות החוב שהיא מנפיקה, המלווים דורשים תשואה גבוהה יותר בגין האשראי שהם מעמידים לרשות החברה ובכך נפגעת יכולתה לגייס הון, וערך המניה סופג לעתים מכה. איתנותה הפיננסית של החברה נפגמת עד כדי כך, שלעתים נשקפת סכנה ליכולתה לעמוד בהתחייבויותיה בטווח הארוך.

עמוד 24 אינפו הדיווידנדים של בזק

פגיעה במעמד העובדים

ההשלכות של דלדול קופת החברה משפיעות גם על עובדי החברה ועל מעמד העובדים בישראל בכלל, כפי שמומחש בבקשה: "הגריעה מההון של החברה מובילה לצעדי התייעלות, שמשמעותם מבחינת העובדים הם לעתים הקפאת או הורדת שכר. לחברות המתעלות משאבים לצורכי דיווידנדים חריגים נוצר תמריץ להעסיק עובדים באמצעות קבלני שירותים וכוח אדם במטרה לחסוך בהטבות סוציאליות ובפיצויי פיטורים, האמורים להיות מופרשים מקופת החברה המידלדלת".

המרכז האקדמי דוחה את הסברי מנהלי החברות, ומציין כי "חרף הכחשותיהם הפומביות של בעלי השליטה והמנהלים באותן חברות, קשה שלא להבחין בקשר הברור שבין הקיצוץ החד במצבת כוח האדם שיזמו החברות הללו לבין הדיווידנד שחילקו זמן קצר יחסית קודם לכן".

חברת פרטנר מובאת בבקשה כדוגמה נוספת לחלוקה בעייתית של דיווידנד עתק. פרטנר חילקה ב-2010 דיווידנד בסך 1.4 מיליארד שקל שלא מתוך הרווחים כדי לממן לבעל השליטה בחברה, אילן בן דב, את עסקת המינוף שבמסגרתה קיבל אשראי לרכישתה. המרכז טוען כי "במרוצת השנתיים שלאחר מכן חלה הרעה משמעותית באיתנותה הפיננסית של פרטנר, שייתכן כי הושפעה מהתמורות שאירעו באותה תקופה ברגולציה ומהתחרות בשוק הסלולר, אך אין להפחית מתרומתו של הדיווידנד להתרחשותה".

סוגיה נוספת שאליה מתייחס המרכז האקדמי נוגעת לחוות הדעת הכלכליות - הערכות השווי - שעליהן מסתמכות החברות בבואן לאשר חלוקת דיווידנד. המרכז האקדמי מסביר כי "לאור השפעתן הרבה, מתבקש היה שהערכות שווי תיערכנה בשקיפות מלאה, ותוך הימנעות מניגוד עניינים בין החברה שהזמינה את ההערכה לחברה שמספקת אותה. מן הראוי שעצמאות המעריך והיעדר התלות מצדו בבעל השליטה או בחברה ששכרה את שירותיו יהוו תנאי לתקפותה של הערכת השווי".

אלא שהמציאות שונה בתכלית - המרכז מתאר כי "תעשיית הערכות השווי אפופה בניגודי עניינים ברוח "חבר מביא חבר". חברות גדולות במשק הזקוקות להערכת שווי פונות למספר מצומצם של מעריכים, המצויים עמן זה שנים בקשרי עבודה ולעתים אף בקשרים אישיים בין בעלי החברה שמבצעת את הערכת השווי לבין בעל השליטה בחברה המזמינה את ההערכה".

המרכז האקדמי מצביע על ניגוד העניינים המובנה שבו מצויים החברות והמומחים שמנפקים את חוות הדעת החשבונאיות: "מעריכי השווי מקבלים את שכרם מהחברה שהזמינה את השירות, ובכך נוצרת תלות אינהרנטית, הפוגעת בעצמאותו של מעריך השווי ובאובייקטיביות של ההערכה. המעריך מוצא עצמו תלוי לפרנסתו בחברה שהזמינה ממנו את ההערכה ושילמה עבורה. על פניו, קיים אפוא סיכוי נמוך שמעריך המקבל את שכרו מחברה בעלת אינטרס בחלוקת הדיווידנד יעניק בהערכתו משקל גבוה דווקא לסיכונים הנשקפים לציבור מהחלוקה".

לכן, מוסבר בבקשה, אין לאפשר חלוקת דיווידנד חריג בהסתמך על הערכת שווי שהזמינה ומימנה החברה המעוניינת לחלק את הדיווידנד, ונדרשת הערכת שווי מאת מעריך עצמאי ובלתי תלוי, שימונה על ידי בית המשפט או על ידי הרשות לניירות ערך, ואשר החברה המבקשת לחלק את הדיווידנד תישא בעלות שכרו.

השופטת רות רונן שבפניה יידון ההליך הורתה לצדדים להגיב לבקשת המרכז האקדמי להצטרף להליך בתוך עשרה ימים.

מחקר: שופטים מאשרים לגוף להצטרף כ"ידיד בית המשפט" אם הוא תומך בקבוצה מוחלשת

מחקר שנערך באחרונה באוניברסיטת חיפה בחן את עמדות בתי המשפט בישראל לבקשות של ארגונים להצטרף להליכים כ"ידיד בית המשפט". במחקר נמצא כי המשתנה היחיד שמעלה את הסיכוי של גוף כלשהו להצטרף להליך משפטי כידיד בית המשפט הוא תמיכתו של אותו גוף בקבוצת מיעוט או בקבוצה מוחלשת.

עוד מצא המחקר כי למרות קשר בודד זה, השופטים עצמם מנמקים את החלטתם להעניק אישור בגורמים מוסריים, כגון חשיבות העניין לציבור, מעמדו הציבורי של ה"ידיד" ועוד. החוקרים ציינו כי "ייתכן, אם כי מדובר בהשערה בלבד, שלבית המשפט נוח יותר לבסס את החלטתו על שיקולים שנראים ‘אובייקטיביים' מאשר על שיקולים שעלולים להיראות ‘פוליטיים'".

הכלי "ידיד בית המשפט" נכנס למשפט הישראלי ב-1999. במחקר הנוכחי, שאותו ערכו ד"ר ישראל (איסי) דורון וד"ר גיא אנוש מאוניברסיטת חיפה, יחד עם הסטודנטים מנאל תותרי-ג'ובראן וטל רגב, בחנו החוקרים את כל הבקשות של גופים שונים לקבל מעמד של ידיד בית המשפט, במטרה למצוא מאפיינים להתייחסות של בתי המשפט לכלי משפטי זה. בסך הכל אותרו 125 בקשות, כשהנתון הראשון הראה כי קיימת מגמה ברורה של עלייה בשימוש בכלי זה - ב-1999 היתה בקשה אחת, ואילו ב-2006-2007 הגיע מספר הבקשות ל-25.

עוד נמצא כי בית המשפט שקיבל את מירב הבקשות ל"ידידות" היה בית המשפט לענייני עבודה (37 פניות), ולאחר מכן בית המשפט העליון (35 פניות) ובג"ץ (29 פניות). מירב הפניות היו של עמותות. "לרוב, ידיד בית המשפט מבקש להצטרף בתמיכה חד צדדית לתובע או לעותר, שהוא אדם פרטי שמנהל את ההליך מול המדינה - כלומר, לצד ה'חלש'", ציינו החוקרים.

החוקרים בחנו את הנימוקים של בתי המשפט לאישור או לדחייה של הבקשה להיות ידיד בית המשפט, ומצאו שהנימוקים המרכזיים לאישור היו האינטרס הציבורי, מומחיות מיוחדת ותרומה מיוחדת לדיון. רק ב-3% מהמקרים ציין השופט כי הוא מקבל את הבקשה מכיוון שקיימים פערי כוחות גדולים בין הצדדים. ואולם, כשבחנו באופן סטטיסטי עד כמה מאפיינים אלה ואחרים קשורים בפועל לאישור או לדחיית הבקשה, התברר שרק לזהות של הצד שעליו מבקשים להגן יש קשר: בתי המשפט ייטו לאשר הצטרפות למי שמבקש להגן על קבוצות מיעוט או קבוצות מוחלשות.

"נדמה שארגוני זכויות רבים בישראל, לצד ארגונים חברתיים אחרים, טרם הפנימו או טרם השכילו להבין את פוטנציאל השימוש בכלי זה, במיוחד ככל שמדובר בארגונים שמייצגים אינטרסים חברתיים חשובים, אשר לבתי המשפט קל יותר לתייגם כמי שיכולים לתרום תרומה רבה לסוגייה", סיכמו החוקרים.

 

 

ידיד בית המשפט

מעמד משפטי שניתן לגופים ציבוריים שיכולים להביע את עמדתם המקצועית בעניין שהם תופשים כעקרוני, אף שהם אינם צד ישיר בסכסוך המשפטי

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם