זינוק של 40% במספר התביעות הייצוגיות: מי עומדות בראש הנתבעות? - דין וחשבון - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זינוק של 40% במספר התביעות הייצוגיות: מי עומדות בראש הנתבעות?

608 בקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו מתחילת השנה ■ יותר ממחציתן עסקו בנושאים צרכניים, רק 9 בתחום ניירות ערך ■ החברות הנתבעות מיוצגות על ידי הפירמות הגדולות, הציבור מסתפק במשרדים הקטנים

4תגובות

>> בכל יום מוגשות בישראל שלוש בקשות לתביעות ייצוגיות; מתחילת השנה הוגשו 608 בקשות לתביעות ייצוגיות - עלייה של כ-40% לעומת 2010. נתונים אלה, המבוססים על פנקס התביעות הייצוגיות של הנהלת בתי המשפט, הוצגו בכנס השנתי השני לתביעות ייצוגיות שערך אתמול מרכז "הלכה למעשה" במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

הנתונים, שהוצגו על ידי עו"ד אסף פינק, מלמדים כי ניסוח התביעות מתחלק בין מאות משרדי עורכי דין. עם זאת, היעדר התחרות במשק לא פסח על תחום התביעות הייצוגיות, ומרבית החברות והגופים הנתבעים מיוצגים על ידי הפירמות התל אביביות הגדולות.

אינפו קול החזקים + קול העם עמ' 32

מהנתונים עולה עוד כי 34 משרדי עורכי דין הגישו ב-2011 כ-65% מהתביעות הייצוגיות. שבעה משרדים המתמחים בהגשת תביעות ייצוגיות נגד רשויות הגישו כ-15% מהתביעות. כ-10% מהתביעות הוגשו על ידי עורכי דין שהגישו יותר מתביעה אחת ו-23% על ידי עורכי דין שהגישו תביעה אחת בלבד. המשרדים המובילים בישראל ייצגו את הנתבעים ביותר מ-200 תביעות, שהן כ-35% מהתביעות הייצוגיות שהוגשו ב-2011.

חברות התקשורת בראש הנתבעות

חברות התקשורת עומדות בראש החברות שנגדן הוגשו תביעות ייצוגיות ב-2011. שלוש חברות הסלולר הגדולות, סלקום, פרטנר ופלאפון, התמודדו השנה עם לא פחות מ-60 תביעות ייצוגיות. נגד חברות הטלפוניה הקווית, בזק והוט, הוגשו כ-25 תביעות. נגד קואופרטיב האוטובוסים אגד הוגשו חמש תביעות ונגד רכבת ישראל ארבע תביעות. עוד ברשימה: מפעל הפיס (4), קופת חולים מכבי (5) ורשות שדות התעופה (4). 140 תביעות הוגשו נגד רשויות עירוניות. נגד עיריית תל אביב הוגשו 11 תביעות חדשות, יותר מכל רשות אחרת.

מרבית התביעות שהוגשו השנה היו בנושאים צרכניים (372). זאת אף שהנזק הנגרם לצרכנים על פי רוב אינו גדול בהשוואה לנזק שנגרם לעמיתי חברות הביטוח, ללקוחות הבנקים או למחזיקי מניות מיעוט בחברות ציבוריות. מורכבות התביעות בתחומי הפיננסיים, ניירות הערך והביטוח גורמת לכך שפחות עורכי דין מתמחים בתחום ומוכנים לקחת על עצמם את הסיכון שבהפסד ואת העלויות הגבוהות שתביעות אלה מצריכות.

27 תביעות הוגשו בגין הפרה של דיני עבודה ו-23 בעילות של חוזי ביטוח. נגד הבנקים הוגשו 11 תביעות ייצוגיות. רק תשע תביעות הוגשו בתחום ניירות ערך, ושלוש בלבד בעקבות עבירות על דיני ההגבלים העסקיים.

סכום הפשרה הגבוה ביותר שהושג בתביעה ייצוגית בישראל עד כה היה בתחום ניירות הערך. במסגרת פשרה שנחתמה בין התובע המייצג, רו"ח דב כהנא, לחברת כור, שהחזיקה במכתשים-אגן, שילמה כור לבעלי מניות מכתשים-אגן מקרב הציבור 45 מיליון דולר. זאת לאחר שבית המשפט קבע כי כור קיפחה את בעלי המניות בהסכם למכירת מכתשים-אגן לחברת כימצ'יינה.

עורכי הדין ברוס וניו וליונל גלנסי, המתמחים בתביעות ייצוגיות בארה"ב והשתתפו בכנס, ציינו כי לעומת שיעור התביעות הייצוגיות הזעום בישראל העוסקות בדיני ניירות ערך, בארה"ב 40% מהתביעות הייצוגיות הן בתחום זה. גלנסי סבור כי בעקבות פסיקה חדשה בבית המשפט העליון בארה"ב, יגדל מספר התביעות הייצוגיות שיוגשו בישראל נגד חברות דואליות (חברות שנסחרות במקביל בבורסות בישראל ובארה"ב).

אינפו תביעות ייצוגיות עמ' 32

לדבריו, "עד כה התאפשר לבעל מניות ישראלי שרכש מניות בחברות דואליות בבורסה הישראלית להגיש תביעה ייצוגית בארה"ב. רבים מבעלי המניות העדיפו לעשות זאת בארה"ב, משום ששם הגמול לתובע גבוה יותר. באחרונה אסר בית משפט העליון בארה"ב על בעלי מניות שרכשו את המניות בישראל לתבוע חברות דואליות בארה"ב". וניו מציין כי בארה"ב שכר הטרחה לעורך הדין המייצג את התובע הוא 10%-30% מסכום התביעה. לדברי עו"ד גיל אוריון, שייצג את כור בתביעה נגדה, מיעוט התביעות בתחום נובע מכך שנדרשת מומחיות מקצועית גבוהה כדי לנסח את התביעה.

עו"ד יצחק אבירם, שייצג את כהנא בתביעותו נגד כור ומתמחה בהגשת תביעות ייצוגיות בניירות ערך, הדגיש את החשיבות החברתית של התביעות הייצוגיות: "לא הכל סובב סביב כסף בתביעות הייצוגיות. יש המון הנאה להגיש תביעות ייצוגיות משום שבכך אנו מעלים על סדר היום עוולה חברתית ומנסים לתקן את העולם. אנחנו גורמים לכך שנושאים שאף אחד לא הביא לבית משפט פתאום נדונים שם. אף אחד לא חלם שכמה שקלים שנגבים שלא כדין בחשבון הטלפון הסלולרי יידונו בבית משפט. רק כאשר אנו מגישים תביעה ייצוגית, הנתבע מתייחס אלינו ברצינות ובא לדבר איתנו".

אבירם הוסיף כי "בשונה מתביעות ייצוגיות צרכניות, בתביעות בתחום ניירות ערך יש להבין את הפרוצדורות בשוק ההון ולעבוד עם מומחים. עורך הדין חייב לזכור שהלקוח שלו יכול לשאת בהוצאות של מיליוני שקלים". בתביעה שהגיש כהנא, סיפר אבירם, השקיע כהנא מאות אלפי שקלים בחוות דעת של מומחים מטעמו.

הרשות האמריקאית פעילה הרבה יותר

עו"ד אופיר איל, הממונה על תביעות ייצוגיות ברשות ניירות ערך, הסביר שאף שהרשות רואה בתביעות ייצוגיות כלי חשוב לאכיפה, אין היא יכולה לטפל בכל ההפרות של החברות הציבוריות כי אין לה הכלים, האמצעים והמשאבים לכך. איל ער לטענה שהרשות אינה מעורבת מספיק בתביעות. לדבריו, "הנושא שאני פחות גאה בו הוא התייצבות הרשות כצד בתביעות ייצוגיות. לרשות יש זכות בחוק להתייצב ולהביע עמדות בהליכים, אבל למעשה היא התייצבה רק בשלושה מקרים בלבד עד היום. אני מסכים שאנחנו צריכים לעשות עבודה טובה יותר בנושא זה. אם מסתכלים על ארה"ב, הרשות האמריקאית הרבה יותר פעילה. אנחנו דנים בנושא וייתכן שנשנה מדיניות".

עו"ד ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל אביב, תומך בהגשת תביעות ייצוגיות בתחום ניירות ערך גם נגד גופים מוסדיים. לדבריו, "התנהלות הגופיים המוסדיים תשתפר אם יוגשו תביעות ייצוגיות".

עמ' 32 חמשת המופלאים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם