ההיסטוריה העתיקה של תחום החינוך מתחילה ככל הנראה לפני יותר מ-4,000 שנה, אז הוקמו במצרים בתי הספר הראשונים. מאז ועד היום עבר עולם החינוך אינספור תהפוכות ושינויים: מהפכות תרבותיות, שינויים טכנולוגיים וגם עשייה אקדמית עיצבו מחדש את הצורה שבה האנושות מתייחסת לחינוך ולהכשרת הדורות הבאים.
באופן טבעי, השינויים הללו קורים גם במערכת החינוך הישראלית, שמתמודדת כל הזמן עם שינויים תרבותיים, תפיסות חדשות וטכנולוגיות פורצות דרך. מכון מופ"ת, שמציין כעת 40 שנה, עוסק במחקר, בפיתוח ובהכשרה של מורים על מנת לסייע להצעיד קדימה את עולם החינוך בארץ. המכון הארצי למחקר ולפיתוח בהכשרת מורים ובחינוך הוקם בשנות השמונים ביוזמת משרד החינוך ועוסק כיום בשורה ארוכה של פעילויות הכוללות תוכניות הכשרה ומחקר אקדמי.
"אחת המטרות העיקריות שלנו היא קידום שינוי מערכתי שישפיע על מערכת החינוך", מספר פרופ' חן שכטר, ראש מכון מופ"ת. "אנחנו רוצים לטפח ולהוביל שינויים ארוכי טווח בתהליכי למידה והוראה של סטודנטים הרוכשים כיום את השכלתם כמורים לעתיד. את היעד הזה אנחנו מגשימים בעזרת עבודה עם הסגל שמכשיר את אותם סטודנטים. כלומר, אנחנו עושים מעין זום-אאוט מערכתי ומסייעים להתפתחות המקצועית של אותה קבוצה שיש לה השפעה מכרעת על עתיד החינוך בישראל".
העשייה של מכון מופ"ת מתבטאת בתוכניות הכשרה שעוסקות בפיתוח מקצועי, בפעילויות סיוע במחקר שנועדו לתמוך במוסדות אקדמיים שמבצעים מחקרים עדכניים בתחומי החינוך, וכן בפיתוח תוכניות מיוחדות בעולמות המנהיגות וצמצום הפער בין התיאוריה לפרקטיקה.
הבינה המלאכותית בפתח
את המו"פ לטכנולוגיה ולחדשנות בחינוך במכון מוביל ערן עדי ציובן. במסגרת תפקידו, הוא עוסק בהיבטים הפדגוגיים-טכנולוגיים של עולם החינוך. "לאורך הקריירה שלי עסקתי בנושא הלמידה המשמעותית בעזרת הטכנולוגיה. אל תפקידי הנוכחי נכנסתי בתחילת 2022, בעיצומה של טלטלה שחווה כל עולם הלמידה בעקבות המעבר המוחלט ללמידה מקוונת. במו"פ לטכנולוגיה ולחדשנות בחינוך שמנו לנו כמטרה לסייע למוסדות להכשרת מורים לעדכן את הדרך שבה מלמדים ומכשירים מורים בישראל – בעזרת פדגוגיה חדשנית המשלבת כלים דיגיטליים.
"אנחנו נמצאים כיום בתקופה מאתגרת מאוד", הוא מוסיף. "כיום מוסדות הלימוד נדרשים לא רק להיענות בזמן קצר לשינויים הגדולים שנכפו עליהם, אלא גם לתכנן וליישם מדיניות ארוכת טווח. צריך להבין שמוסדות אקדמיים ומוסדות להכשרת מורים הם יותר מאשר רק מקום שבו מקנים ידע לסטודנטים: אלו מעבדות של ממש שבהן מלמדים איך מלמדים בעתיד הלכה למעשה באמצעות למידה אחרת".
אחד מהחידושים הטכנולוגיים שמעמידים את עולמות החינוך בפני מבחנים חדשים הוא הופעת טכנולוגיות הבינה המלאכותית הגנרטיביות. "אין שיבוש טכנולוגי וחברתי גדול יותר מזה שמחוללת כיום הבינה המלאכותית. ההשפעה היא לא עתידית – היא קורית כבר עכשיו. כל מי שיכול – כבר משתמש בבינה מלאכותית בתחום החינוך. בתוך חודשים ספורים, לא יהיה תלמיד שתהיה לו גישה לאינטרנט ולא יעשה שימוש בבינה מלאכותית".
כעת, הוא מדגיש, זוהי שעת מבחן למערכת החינוך ואסור לה לטמון את הראש בחול. "אם אנחנו, אנשי החינוך, לא נחליט לאן מנווטים – ניתקע עם הראש בקיר. ראינו לאחרונה החלטה מאוד תמוהה של מדינת ניו יורק שאסרה על שימוש ב-ChatGPT במוסדות חינוך. הרבה ראייה לעתיד אין בהחלטה כזו. אנחנו נמצאים בנקודה מאוד קריטית: או שנשכיל להנחות את הלומדים ללמוד כיצד לעשות שימוש מועיל בכלים האלה, או שנוותר על הזכות והחובה שלנו להיות אנשי חינוך ולהשפיע על עתיד הדור הבא.
"הבינה המלאכותית משכתבת את האינטרנט", הוא מפרט. "בעזרת כלים כמו ChatGPT, אנחנו יכולים לגשת לכמויות אדירות של מידע ולעשות סינתזה של המידע בקלות ובמהירות חסרות תקדים. זאת מהפכה אדירה שמורידה את המגבלות על הידע. עם זאת, קיימת סכנה שהשינוי הזה יביא לשחיקה של מיומנויות יסוד בקרב הלומדים – וזה המקום שבו אנחנו כאנשי חינוך צריכים להיכנס לתמונה. אם נניח לדור הבא להתמודד לבד עם השינוי, אנחנו עלולים להגיע מהר מאוד למצב שבו הבינה המלאכותית נעשית מורכבת יותר – בזמן שהבינה האנושית נעשית רדודה יותר".
השינוי הזה בפתח אך עדיין לא התגשם לחלוטין. "טכנולוגיות הבינה המלאכותית עדיין בראשית דרכן. אמנם בשנת הלימודים הקרובה הן כנראה לא ישפרו משמעותית את איכות הלמידה, אבל לא בגלל שזה לא בר השגה מבחינה טכנולוגית – אלא דווקא בגלל שאנחנו עדיין צריכים להבין מהם השימושים בעלי הערך המוסף שמצדיקים שימוש בהן. אלה בדיוק הנקודות שמכון מופ"ת מקדם באמצעות מחקר ופיתוח בתחום הלמידה".
"זה לא קסם"
מהסיבות האלו בדיוק מתגבשת ההבנה עד כמה חשוב לאנשי חינוך ולתלמידים להבין את הטכנולוגיה שמאחורי הבינה המלאכותית. העובדה שהידע מתקבל מפי מערכת טכנולוגית שמייצרת את התשובה הנכונה ביותר מבחינת סטטיסטית, אך לא בהכרח הגיונית, ולא מפי בני אדם – חייבת להילקח בחשבון. "מורים שיפעילו את הכלים האלה לפני שיבינו אותם פועלים בצורה לא אחראית. אסור לנו לייצר נורמה של שימוש בתוצאות גולמיות ולהשתמש בהן כמוצר מוגמר", הוא מסביר.
מעבר לכך, הוא מעריך כי הבינה המלאכותית לא תייתר את המרכיב האנושי בשוק התעסוקה העתידי. "אפשר להשוות את הדברים לתחום התעופה האזרחית, שבו רוב שלבי הנחיתה מבוצעים על ידי טייס אוטומטי. זה לא אומר שהפסקנו ללמד את הטייסים איך להנחית מטוס. להפך: טייסים נדרשים להתאמן ולשמור על היכולות שלהם ביתר שאת, אך עכשיו הם מפקחים על התהליך ולא בהכרח מבצעים אותו. בכל תעשייה יהיו פעולות טכניות שבינה מלאכותית תבצע – במקום לבזבז עליהן את המשאב האנושי היקר".
"הבינה המלאכותית תשפיע על המיומנויות הנדרשות ממורים", הוא מסכם. "אנחנו צריכים להכשיר את המורים לעולמות שבהם חלקים גדולים מהעבודה הטכנית מתבצעת בידי בינה מלאכותית – כאשר הם נדרשים לדעת לא רק כיצד להפעיל את הכלים המתקדמים האלה ולעבוד עם התוצרים שלהם, אלא בעיקר למה לעשות את זה ומתי זה נכון. בעשורים האחרונים פקדו את מערכת החינוך טרנדים טכנולוגיים מעט חלולים – אך העידן הזה מסתיים כעת".
בשיתוף מכון מופ"ת
