בחוק ניירות ערך קבועה ברירת מחדל לפיה כל הקצאת מניות ו/או אופציות לרכישת מניות הינה פעולה הנכללת בהגדרת "הצעה לציבור", ולפיכך יש לבצעה על פי תשקיף שאושר לפרסום ע"י רשות ניירות ערך1 בישראל.
הליכי פרסום תשקיף הינם הליכים ממושכים הכרוכים בעלויות והשקעת משאבים רבים, כך שהחובה לפרסם תשקיף כתנאי לחלוקת הון לעובדים במסגרת תוכנית תגמול היתה עלולה להיות נטל כבד שבעטיו היו חברות רבות נמנעות מלתגמל את עובדיהן בדרך זו.
אומנם נמצאו מספר פתרונות יצירתיים לשם עקיפת דרישת התשקיף, כך למשל הסתמכו חברות רבות על קביעת רשות ניירות ערך לפיה המונח "ציבור" אינו כולל קבוצה של פחות מ-35 משקיעים ובכך התאפשר להקצות לעובדים עד למספר זה את התגמול ההוני, ואולם פתרונות אלו היו חלקיים ולא נתנו מענה הולם שניתן היה להסתמך עליו לשם השגת מלוא הצרכים הנדרשים.
מתוך הכרה בבעייתיות זו, ומתוך רצון להקל על המבקשות חברות לתגמל את עובדיה בתגמול הוני,2 חוקק בחודש מארס 2000 תיקון לחוק ניירות ערך3 אשר קבע, בין היתר, כי בהתקיים מספר תנאים יינתנו הקלות במספר מקרים רלוונטיים.
המקרים נשואי ההקלות נחלקים למעשה לשתי קבוצות עיקריות: מקרים בהם הקצאת אופציות לא תיחשב כלל כ"הצעה לציבור", ועל כן לא תהא טעונה פרסום תשקיף, וכן קבוצה נוספת של מקרים בהם אף אם ההקצאה תיחשב כ"הצעה לציבור", יינתן פטור מחובת פרסום התשקיף.
להלן נעמוד בקצרה על המקרים הרלוונטיים לענייננו הכלולים בכל אחת מהקבוצות.
מקרים רלוונטיים בהם ההצעה לא תיחשב כ"הצעה לציבור":
בקבוצה זו כלולים המקרים הבאים:
א. הקצאה למספר מוגבל של משקיעים: הצעה לקבוצה של עד 35 ניצעים4, כאשר בספירה זו ייכללו גם הניצעים במהלך 12 החודשים שקדמו להצעה, ואולם לא ייכללו בה בעלי השליטה בחברה, המנכ"ל וכן הדירקטורים בתאגיד שניירות הערך שלו מוצעים או בתאגיד הנשלט על ידו.
ב. מתן הסברים באסיפת עובדים: מתן הסברים באסיפת עובדי התאגיד או של עובדי תאגיד הנשלט על ידו, בקשר לפרטי הצעת ניירות הערך לעובדים, כאמור, ובלבד שלא יימסר
מידע שלא דווח עליו כשמדובר בתאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה בישראל. בנוסף יש לרשום פרוטוקול באסיפה ולהעמידו לעיון העובדים.
מקרים רלוונטיים בהם יש פטור מחובת פרסום תשקיף:
בקבוצה זו כלולים המקרים הבאים:
א. הצעה לעובדי תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה בישראל (לרבות הצעה לעובדי התאגיד שבשליטתו), בהתקיים התנאים שלהלן:
i) ההצעה נעשית במסגרת תוכנית לתגמול העובדים.
ii) במקום התשקיף יש לפרסם "מתאר" (מסמך המכיל פרטים בדבר ההצעה בהתאם לקבוע בתקנות5).
ב. הצעה לעובדי תאגיד פרטי (לרבות הצעה לעובדי תאגיד שבשליטתו), בהתקיים התנאים שלהלן:
i ) ההצעה נעשית במסגרת תוכנית לתגמול העובדים.
ii) התמורה הנובעת מההצעה, הכוללת את התמורה הנובעת מכל ההקצאות שבוצעו במהלך השנה שקדמה להצעה, אינה עולה על 15 מיליון שקל (סכום זה מתעדכן אחת לשנה לפי שינוי המדד ביחס למדד חודש מאי 2001).
iii) השיעור המירבי מההון המונפק והנפרע של התאגיד אשר יוקצה לעובדים בהתאם להצעה, בצירוף ההקצאות שבוצעו במהלך השנה שקדמה להצעה, לא יעלה ביום ההצעה על 10% מן ההון המונפק והנפרע (בהתחשב גם במניות שהוקצו בהצעה ובמניות שנבעו ממימוש האופציות שניתנו לעובדים במהלך השנה שקדמה ליום ההצעה).
ג. הצעה לעובדי תאגיד פרטי בידי המדינה (לרבות הצעה לעובדי תאגיד שבשליטתו), במסגרת הליכי הפרטה בהתקיים התנאים הנקובים בסעיף ב' לעיל.
ד. הצעה תוך כדי מסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר.
ה. הצעה לעובדי תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים רק בבורסה מחוץ לישראל (לרבות הצעה לעובדי התאגיד שבשליטתו), הרשות רשאית לפוטרו מתשקיף בהתקיים התנאים שלהלן:
i) ההצעה נעשית במסגרת תוכנית לתגמול העובדים.
ii) הרשות נוכחה כי חוקי המדינה שבה רשומים ניירות הערך למסחר מבטיחים די הצורך את ענייניו של ציבור העובדים בישראל, בדומה למידע הנדרש במיפרט והיא רשאית להתנות את מתן הפטור בתנאים שתקבע לצורך העניין.
1 חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968
2 דברי ההסבר לחוק
3 תיקון מס' 20
4 תקנות ניירות ערך (פרטים לעניין סעיפים 15א עד 15ג לחוק) התש"ס-2000
5 תקנות ניירות ערך (פרטי מתאר הצעת ניירות ערך לעובדים) התש"ס-2000
יודגש כי האמור במסמך זה הינו בגדר מידע חלקי וכללי בלבד שאינו מהווה ייעוץ משפטי מוסמך
ואין להסתמך עליו ככזה. |
