בתכנון תוכנית אופציות, היבט שחשוב להתייחס אליו הינו כללי החשבונאות הרלוונטיים . כללים אלו מכתיבים לעתים קרובות את המבנה של התוכנית. חברה המאמצת תוכנית אופציות תוך התעלמות מהכללים, עלולה להביא לתוצאות שליליות שלא ניתן יהיה למנוע. להלן תיאור תמציתי של כללי החשבונאות בישראל ובארה"ב:
הכללים בישראל
ככלל, כללי החשבונאות בישראל אינם מתייחסים לאופן הטיפול החשבוני בהענקת תגמול מבוסס הון. אין כיום תקן חשבוני ישראלי המחייב רישום הוצאות בגין תוכניות אופציות לעובדים. על פי הפרקטיקה המקובלת בישראל, אין רושמים הוצאות שכר בגין הענקת אופציות לעובדים. יחד עם זאת, ניתן ליישם את הכללים הנהוגים בארה"ב בנושא זה כפרקטיקה מקובלת.
הכללים בארה"ב
כללי החשבונאות האמריקאים (US-GAAP) מחייבים רישום הוצאת שכר בגין ההטבה לעובדים בתוכניות תגמול מבוססות הון. במידה שחברה ישראלית מתכוונת ליישם את כללי החשבונאות האמריקאים (למשל עקב צפי עתידי להנפקת מניות בבורסה אמריקאית), יש להתייחס להיבטים חשבוניים על פי כללי החשבונאות האמריקאים עוד בשלב תכנון תוכנית הטבה לעובדים ובנייתה.
להלן פירוט ההשלכות החשבוניות העיקריות בתוכניות תגמול לעובדים המבוססות על הון החברה:
מדידת ההטבה
נושא הענקת אופציות לעובדים הוסדר לראשונה בתקן חשבוני אמריקאי מס. 25
(APB-25), על פיו ההטבה לניצעים תימדד בהתאם לשווי הפנימי של האופציות (מחיר המניה בניכוי מחיר המימוש).
הגישה לנושא שונתה לחלוטין בתקן חשבוני אמריקאי מספר 123 (FAS-123), הקובע כי ההטבה לניצעים תימדד על פי השווי ההוגן של האופציות (בהתאם למודל תמחור מקובל כגון מודל Scholes & Black).
עם זאת, לגבי עובדים מאפשר התקן להמשיך למדוד את ההטבה לפי הערך הפנימי, תוך מתן גילוי (בביאורים לדו"חות הכספיים) של ההשפעה שהיתה על הדו"חות הכספיים לו נמדדה ההטבה בשווי הוגן.
תוכנית "קבועה" ותוכנית "משתנה"
כללי החשבונאות האמריקאים (APB 25) מבחינים בין שני סוגי תוכניות: תוכנית "קבועה" ותוכנית "משתנה". תוכנית תיחשב ל"תוכנית קבועה" אם ביום הענקת האופציות מספר המניות שינבעו מהאופציות ומחיר המימוש קבועים וידועים מראש. כל תוכנית שאינה עומדת בתנאים אלו הינה "תוכנית משתנה".
הגדרת התוכנית כ"קבועה" מחייבת מדידה של ההטבה במועד הענקת האופציות בלבד, אין צורך לעדכן את ההטבה לעובדים באופן שוטף. פריסת ההוצאה בספרים תיעשה לאורך תקופת הזכאות (vesting) של הניצעים הקבועה בתוכנית (פריסה של ההוצאה קדימה על פני תקופת הזכאות, כאמור, תבוצע גם אם תוגדר התוכנית כ"תוכנית משתנה").
הגדרת התוכנית כ"משתנה" מחייבת למעשה עדכון שוטף של ההוצאה הנרשמת בספרים בגובה ההטבה המעודכנת הקיימת לעובדים. היה ושווי החברה יעלה באופן ניכר, קביעת התוכנית כ"משתנה" תגרור רישום מתמשך של הוצאות שכר בספרים, מה שעלול לפגוע באופן מהותי בתוצאות החברה המוצגות בדו"חות הכספיים.
רוב החברות (המיישמות את כללי החשבונאות האמריקאים) בוחרות ליישם את הוראות APB-25 לעובדיהם ולכלול את השפעת FAS-123 בביאור כנדרש. בנוסף, רוב החברות מנסות ככל האפשר להביא לכך שהתוכנית תיחשב ל"קבועה" מבחינה חשבונית. במצב זה, אם ביום ההענקה מעניקה החברה את האופציות כאשר מחיר המימוש שווה למחיר המניה, אזי ערך ההטבה הניתן לעובדים יהיה אפס ולא יהיה צורך ברישום הוצאות שכר בספרים. |
