>> בסוף יוני השנה דיווחו כל אתרי הטכנולוגיה והטלקום על החדשות החמות: הולנד הפכה למדינה הראשונה שאימצה חוק המחייב נייטרליות רשת. משמעות המונח היא שחברות המחזיקות בתשתיות תקשורת, חברות סלולר, תשתיות אינטרנט וספקיות אינטרנט, אינן יכולות להתערב בגלישה של הלקוחות. כלומר הן אינן יכולות לחסום תוכן מסוים ולתעדף תוכן אחר על פניו.

הסיפור התחיל כמה חודשים קודם לכן, כש-KPN, אחת ממפעילות הסלולר בהולנד, הודיעה כי תגבה כסף נוסף מלקוחות שרוצים, במסגרת חבילת הגלישה הסלולרית, לראות קטעי וידיאו, לצ'וטט בתוכנת Whatsapp או להשתמש בתוכנות כמו סקייפ או וייבר.

KPN בנתה תמחורים מיוחדים לשירותים הללו, וכנראה הגדישה את הסאה. חברי פרלמנט קצפו על היוזמה, והעבירו חוק שאוסר על אפליה של שירותים במסגרת חבילת הגלישה, ובכלל בגישה לאינטרנט. KPN מסרה בתגובה כי הדבר יוביל לעליית מחירי חבילות הגלישה.

למעשה, הולנד היא לא הראשונה. יש עוד מדינה שיש בה כבר חוק המחייב נייטרליות רשת. קוראים לה ישראל, וסעיפי הנייטרליות הטכנולוגית עברו בה במסגרת חוק ההסדרים, בסמוך לתקציב הדו-שנתי שעבר לשנים 2011-2010. רק שבהולנד, חוק הוא חוק, ומיד עם פרסומו הודיעה KPN שהיא נסוגה מכוונתה לגבות תשלום נוסף מצרכני שירותי קול, וידיאו ומסרים מיידים (IM). ואילו בישראל חוק הוא דבר גמיש יותר, והממשלה לא עושה דבר כדי לאכוף את כללי הנייטרליות שהיא עצמה קידמה.

רשתות התקשורת חווות עלייה הולכת וגוברת בצריכת הנתונים בשנים האחרונות. סרטוני Youtube, ההורדות, שיחות הסקייפ - כל אלו הם שירותים זוללי פס רחב, והשימושים רק גוברים. הערכה היא שמשק בית משתמש ב-20 ג'יגה-בייט של נתונים בחודש.

העלייה בצריכה מחייבת את החברות לעבות את התשתית שלהן. הספקיות הקוויות צריכות נתבים ושרתים חזקים יותר, וכן לרכוש יותר קיבולת רוחב פס בינלאומית. אצל הספקיות הסלולריות הבעיה אף יותר גדולה, מכיוון שבנוסף לכל אלה, הן צריכות לרכוש עוד תדרים, לעבות את הרשת על ידי הוספת אתרי סלולר, וכן לרכוש (או לפרוש) עוד קיבולת בתקשורת-לאחור (Backhauling).

אבל בזמן שחברות התקשורת צריכות להשקיע עוד ברשת, הלקוחות לא תמיד מוכנים לשלם יותר - בטח שלא ביחס ישיר להשקעות הנדרשות. לכן, הספקיות מתפתות להגדיל את ההכנסה מכל לקוח, על מנת לשמור על הרווחיות הגבוהה אליה הורגלו. על פי דו"ח Allot, כבר היום 32% מחברות הסלולר בעולם נוקטות במה שמכונה בשפה עדינה: Aware Charging-Application, כלומר - גבייה נוספת לפי יישום. מפעילת הסלולר הבינלאומית וודאפון, למשל, דיווחה כי הצליחה לחסוך 31% מהעלייה בצריכת הנתונים באמצעות פתרונות שונים המגבילים את הגלישה.

זה אולי נשמע הגיוני, אבל בהיגיון הזה טמונה סכנה גדולה. האופי החופשי של האינטרנט הוא זה שאיפשר את התפתחותה. סקייפ קיימת רק בגלל שהיא לא נחסמה מלכתחילה. אם בראשית ימי האינטרנט ספקיות תקשורת היו גובות כסף נוסף על שירותים שונים, יתכן שסקייפ, ICQ, פייסבוק ו-Youtube לא היו קיימות. לקוחות לא היו מתנסים בשירותים אלה. נייטרליות רשת היא זו שמאפשרת חדשנות.

חברת שלדור הכינה עבור ממשלת ישראל עבודה מקיפה על שוק התקשורת, ומצאה לנכון להתייחס בהרחבה לסוגיה. בעבודה נכתב כך: "נייטרליות הרשת, חובת רשת בזק ציבורית לשאת כל מידע ולתמוך בכל יישום, היא מפתח לטיפול בחשש המרכזי של אסדרת ענף התקשורת, לתעדף בין זרמי המידע ולפגוע בקיומה של תחרות. המונח נייטרליות רשת נולד לאחר שספקיות אינטרנט בעולם הגבילו לקוחות בשימושי אינטרנט שונים. נייטרליות רשת היא הסוגיה הרגולטורית המהותית ביותר לשנים הקרובות בתחום הסלולר ובעלת ההשפעה הגדולה ביותר על רווחת הצרכן בטווח הארוך". לא פחות.

חוסמים כחול-לבן

לפני כמה שבועות קיימה אמדוקס כנס סגור מיוחד בנושא "חוויית לקוח", שבו התארחו גם ארבעת מנכ"לי חברות הסלולר הישראליות. הכנס עסק בשיטות להגביל גלישה באינטרנט, וזאת בעקבות רכישה של חברה קנדית שמתמחה בתחום בשם Bridgewater על ידי אמדוקס.

בכנס מסרה אמדוקס את הדברים הבאים: "צריכת הדאטה (הסלולרית, א"ז) בישראל שולשה בשנה האחרונה. ישראל ידועה כמספר אחת בעולם מבחינת זמן הגלישה באתרים חברתיים. מכירות הסמארטפונים מהוות 60% מהמכירות של מכשירים חדשים. לכ-600 אלף ישראלים יש אייפון, ול-370 אלף יש מכשירי אנדרואיד.

"הרשתות של המפעילות ישראליות עדיין עומדות בעומס הצריכה הגוברת של שירותי תקשורת נתונים, אך לא לאורך זמן, במיוחד לאור הספקטרום המוגבל הקיים עבור שירותי הדור הרביעי. השחקניות המקומיות בוחנות היום מחדש את משאבי הרשת העומדים לרשותן, ואת מערכות התמיכה, תהליכי העבודה והמודלים העסקיים שלהן, כדי לקבל החלטות שיבטיחו את מעמדן התחרותי מחר".

אלי גלמן, מנכ"ל אמדוקס, הגדיל ואמר: "ההתמודדות עם הגידול האקספוננציאלי בדרישה לנתוני וידיאו ומוסיקה אינה פשוטה. המפעילים מחפשים את הדרך הנכונה לייצר הכנסות מההשקעה האדירה בתשתיות. השאלה היא איך מוכרים ביט אחד לאנשים שונים במחירים שונים, בדומה למחיר השונה של הנתיב המהיר בכביש האגרה".

מנכ"ל סלקום, עמוס שפירא, אמר בכנס: "70% מהתנועה ברשת מבוססת על שירותי תקשורת נתונים, אך 70% מהכנסות המפעילות מבוסס עדיין על שירותי קול". אם לסכם, גלמן רוצה לסגור את האינטרנט הפתוח שלו הורגלנו, ולסלול בו "כבישי אגרה" רבים. לשיטתו, מהר מאוד נמצא עצמנו תקועים בפורטל המפעילה הסלולרית, וכל דבר נוסף יעלה לנו כסף.

הפתרון: שקיפות

מי שמסנגר על נייטרליות הרשת הוא איגוד האינטרנט הישראלי ויושב הראש שלו רימון לוי. לדבריו, "יש שלושה עקרונות אוניברסליים לאינטרנט: הזכות לגישה למידע, הזכות לבחירה בין שירותים, ושקיפות. הזכויות הללו נפגעות אם מישהו לא מאפשר לי להגיע למידע מסוים או לא מאפשר לי לבחור בין שיחה בסקייפ או ברשת הסלולר".

לוי מתייחס גם לפרקטיקת DPI - Deep Packet Inspection, שבה ספקית התקשורת מציצה לתוך הבייטים ברשת שלה, ויכולה לתעדף שירותים: "אפשר להשוות את זה להאזנות סתר. אנחנו ידועים שיש גורמים, כמו גופי הביטחון, שמבצעים האזנות בטלפון, אבל זה מוסדר על פי חוק, תחת ביקורת שיפוטית, והמטרות לגיטימיות. כל זה לא קיים באינטרנט.

"אם ברשת ספקית מבצעת פעולה לצורך השגת יתרון מסחרי, אז יש פה בעיה. נייטרליות רשת נכנסה בישראל בחוק ההסדרים, אך אין אכיפה, מהטעם הפשוט שקשה להוכיח ביצוע העדפה מטעמים שאינם טכנולוגים - כמו טעמים מסחריים ופוליטיים. עכשיו, כשוועדת חייק מקדמת קבוצות תקשורת, כך שמי שמחזיק בתשתית יחזיק גם בתוכן, יש חשש יותר גדול לפגיעה בחופש הבחירה של הצרכן".

מצד אחד, ספקיות התקשורת טוענות לעומסים גדולים על הרשת. מצד שני, ברור שנייטרליות רשת היא חיונית לחופש הבחירה ולקידום החדשנות. מצד שלישי, יש חוק בישראל שמחייב נייטרליות רשת, אך הוא לא נאכף. מה הפתרון המהיר והישים ביותר? עזי רונן, שעבד עשר שנים ב-Allot ונחשב למומחה בעל שם עולמי בנושאי ניהול תעבורה בפס-רחב, מספר על הפתרון הבריטי: "באנגליה אימצו מדיניות של שקיפות, כחלק מרגולציה עצמית. הספקיות שם צריכות להצהיר באתריהן מהי מדיניות ניהול התעבורה שלהן, וכך הלקוח יכול לבחור".

לוי מסכים: "מה שאנחנו רוצים לדרוש זה שהחברות יהיו שקופות. שיגידו מה המדיניות שלהן. כרגע אין שקיפות בישראל בנושא, והצרכן לא יודע אם הוא מקבל את השירות המובטח. אנחנו בוחנים את האפשרות להגביר את השקיפות, ואם הספקית לא יעשו את זה בעצמן, אנחנו נבחן אפשרות שזה יעשה על ידי גורם נייטרלי שלישי".

נייטרליות רשת - מה אומרות החברות

>> פנינו לספקיות האינטרנט הישראליות כדי לברר מה הן חושבות על עיקרון נייטרליות הרשת, ובאילו פרקטיקות של ניהול תעבורה הן נוקטות. רק חלקן הגיבו.

ספקיות אינטרנט ביתי

012 סמייל: אנו מאמינים בעיקרון הבסיסי של רשת חופשית, ועל כן לא מתערבים בתכנים המועברים ברשת, ואף מתחייבים לכך.

013 נטוויז'ן בחרה שלא להגיב לשאלות.

בזק בינלאומי: החברה מקדמת נייטרליות רשת ואינה מתערבת בתכנים אליהם גולשים לקוחותיה, אינה חוסמת פורטים, אפליקציות או כל תעבורה אחרת העוברת על גבי רשת האינטרנט.

אקספון 018: החברה סבורה כי עתיד שירותי התקשורת ודרישות הצרכנים נמצא בשירותי ענן, לכן הדבר החשוב ביותר הוא הבטחת open access ונייטרליות רשת. במסגרת השימוע של וועדת חייק, 018 עמדה על חשיבות השחקן הקטן, שיבטיח תחרות מצד שירותי הענן אל מול קבוצות התקשורת בעלות סל השירותים המלא. נשמח לחשוף את מדיניות ניהול התעבורה שלנו אשר מטרתה העיקרית היא מתן שירות תחרותי, אמין וחדשני לצרכן.

טריפל C: על פי החזון של טריפל C, נגבה מלקוחות אינטרנט על פי נפח השימוש, כך שאין לחברה עניין למנוע מלקוחות שימוש כלשהו ברשת. גם כיום החברה נמצאת עם רוחב פס כזה המאפשר לה לא לעשות שום מניפולציה לתעבורה.

ספקיות אינטרנט סלולרי

פלאפון: אנו לומדים את הנושא ונפעל כחוק.

סלקום: סלקום פועלת בעניין זה כמו בכל נושא אחר בהתאם לדרישות הדין והרישיון.

פרטנר: פרטנר שומרת על עקרון נייטרליות ברשת. החברה פועלת על פי הנחיות משרד התקשורת ותנאי הרישיון, ואינה מבצעת פעולה המונעת שימוש בשירותי הרשת.

כפי שמנחה הרגולטור, נעשה שימוש במערכות הנדסיות, אשר מייעלות את הנצלת משאבי הרשת, ומונעות פעולות פוגעניות מצד משתמשים.