היי-טק

 

המדען הראשי צריך לקחת סיכון

אם המדען הראשי אינו מסוגל לחדש את שיטות עבודת משרדו - חבל על הכסף

בשנה האחרונה יש מי שמזהיר אותנו מהידרדרות ביתרון התחרותי שלנו בתעשיית ההיי-טק. אנשי הון סיכון והמדען הראשי בתמ"ת, אבי חסון, קושרים את ההידרדרות לצמצום ומחסור בתקציב המדען הראשי. עם זאת, אין טעם להעביר עוד כספים למדען כל עוד הוא לא מתחיל לחשוב אחרת.

בעשור האחרון היתרון התחרותי שלנו הידרדר בגלל חוסר המיקוד וחוסר אסטרטגיה של המדען. אני משקיע, פחות או יותר, בשתי חברות בשנה. המדען הראשי משקיע ב-1,300 חברות, כלומר המדען מבצע יותר משלוש השקעות ביום, כולל סופי שבוע וחגים. ועכשיו רוצים כסף למימון של עוד 500 חברות בשנה. לאיזו מטרה? איזה יתרון תחרותי ייווצר לישראל ולכלכלתה מפיזור לכל החברות האלה ובכל מיני תחומים?

הגודל והכמות אינה מטרה כשל עצמה. יצירת תעשייה או תחומי פעילות חדשניים צריכים להיות המטרה. ואולם כיום המערכת אינה מסוגלת לחשוב אחרת ולהצליח: כאשר פקידים ממשלתיים, המנותקים מהשוק כבר שנים רבות, מתבקשים להשקיע את כספי המסים בטכנולוגיה, החזון שלהם - ומכאן, גם החלטותיהם - מוגבלים מאוד.

התוצאה היא ערימה של חברות טכנולוגיה שאינן מקבלות הון סיכון, אבל כן מקבלות מהמדען הראשי מימון בהיקף שאינו מספיק כדי לחולל שינוי. במלים אחרות, השוק דחה את הטכנולוגיות האלה, אבל הממשלה, משום מה, החליטה להעניק להן את כספי משלמי המסים. זוהי גישה נחשלת שאינה משפרת את היתרון הטכנולוגי התחרותי שלנו כמדינה. חוץ מלצעוק שאין לו מספיק כסף, האם הציג המדען הראשי תוכנית ואסטרטגיית השקעה ליצירת יתרון תחרותי לעתיד המדינה?

אנו זקוקים לרעיונות חדשים ולאסטרטגיה חדשה בתחום המו"פ כדי להחזיר לעצמנו את היתרון התחרותי שלנו. אנו זקוקים לסנכרון גופים ממשלתיים בהשקעות מו"פ. המדען הראשי צריך לקחת סיכון ולא לחלק סוכריות קטנות לכולם. כן, גם במחיר של לקיחת חמצן מחלק מהנתמכים הסדרתיים והחדשים של המדען. תפקידו אינו כמו משקיע רגיל. המדען חייב להקים, לממן ולפתח תשתית טכנולוגית, מחקרית, הונית ואנושית לקידום יתרון התחרותי של המדינה - לטווח של עשור עד כמה עשורים, וזה מחייב חשיבה מחודשת וחדשנית.

הריטואל הקבוע של ההתכתשות השנתית בין המדען לאוצר כבר משעממת. אין בה בשורה. אני בעד השקעה יותר מאסיבית במו"פ וגם בהשקעה בהסבה מקצועית לכל מי שרוצה לעבור לתחומי העתיד. זה מגיע לאזרחים וגם למדינה. אבל, אם המדען הראשי אינו מסוגל לחדש את שיטות עבודת משרדו ולחשוב בעצמו מחוץ לקופסה, אז חבל על הכסף.

אבי חסון, באת לתפקיד מרקע של משקיע ועם הרבה התלהבות - אולי תנסה גישה חדשה?

הכותב הוא שותף בקרן ההון סיכון בנצ'מארק

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
14
>> פתח תגובה
אולי אם כבודו יצליח לגייס כסף וגם ישקיע בחברות תהיה לו את הזכות לדבר
סטארט-אפיסט
  • 20:09
  • 05.12.11

בינתיים, הוא עד כדי כך חדל אישים, שהמונגולואידים שיושבים במוסדיים מעדיפים להשקיע את הכסף בכפרי פוטיומקין של תשובה ודנקנר בווגאס ותיזי ברומניה בגלל משבר שקרה לפי יותר מעשור.

והוא אוכל בג'ירף בהרצליה פיתוח, משקיע בחברות "מאגניבות" לאייקונים במובייל, ומייבש אלפי מדענים ומהנדסים ישראלים צעירים.

13
>> פתח תגובה
הבעיה בכלל טמונה במקום אחר
אבי וייס
  • 16:55
  • 24.11.11

הכסף הגדול של המדען בכלל לא הולך לחברות הזנק ולא ל- Seed. הוא הולך לחברות הגדולות והוותיקות (והעשירות). זו המציאות. רק השיירים הולכים לחברות החדשות ואז נגמר הכסף ומתחילים לצעוק הצילו, חסר, הורסים אותנו ויכו"ב - טענות שעשויות להטעות אנשים טובים שחושבים שבאמת חסר כסף למדען.

12
>> פתח תגובה
הצעה חדשנית
שי
  • 18:31
  • 23.11.11

מייקל היקר,
אני מציע שבמקום שתקרא לאבי חסון לצמצם את הכמות של החברות בהן הוא משקיע, תיטול קורה מבין עיניך ותפתח מודל משולב עם המדען - ותספק לו אתה את הכסף תוך התחייבות שלך - ולא שלו , שאתה משקיע את הסיבוב השני - בתנאים טובים לממשלה ( ואולי אפילו קונה את הממשלה החוצה תוך היוון זרמי הכנסות עתידיים).
במקום להקרא משקיע הון סיכון (אבל שלא לוקח סיכון) תראה קצת ציונות ותשקיע את המאמץ שלך בתמיכה במדען, לשלוש השנים הקרובות.
לפחות תהיה הצדקה לדמי הניהול שאתה לוקח ( אל תדאג - בהשקעה עם המדען לא תוכל - כיוון והתנאים אוסרים זאת).

בהצלחה

11
>> פתח תגובה
יש ריח של ניגוד עניינים
רמי
  • 06:37
  • 23.11.11

עד שהכותב לא יפיג את התחושה שזה פוגע לו בעבודה ובפרנסה, זה מריח לא טוב. כסף שמוזרם לשוק הוא דבר חשוב מאוד. כמובן שהוא צריך להיות חכם. אך מחקר ופיתוח זה מיזם, זה מקום הממשלה צריכה להשקיע בנפרד במסגרת אוניברסיטאית וזה כבר סיפור אחר על מגדל שן מנומנם ועצל וממש לא תחרותי. כסף יזמי צריך ללכת ליזמים ואף אחד לא יודע מי יצליח בגדול - זו האמת. לכן רק פיזור גדול וחכם עובד. הייתי כן לוקח חלק מהכסף ומצמיד אותו בק טו בק לאנגלים מוצלחים, ושומר את המניות למדינה לשם שינוי, את המעורבות בחברה יוביל האנג׳ל. 5 השקעות לכל אנגל ואח״כ בוחנים תוצאות. לצאת מהמשרדים ולהגיע למשקיעים האמיתיים.

10
>> פתח תגובה
טעות תפיסתית גדולה
אודי
  • 02:16
  • 23.11.11

מכיוון שהמדע"ר פחות מחובר לשווקים אסור לו לעשות העדפה סקטוריאלית. ומה אם המדע"ר יבחר להתרכז רק בחברות ניו מדיה לדוגמא ועוד שנתיים התחום הזה יפול? יש מישהו כולל הכותב הנפוח שיודע מה יהיה עוד שלוש שנים. פיזור הביצים זו אסטרטגיה חכמה עבור הממשלה. ובמספרים כה גדולים של 1300 חברות, מבחינה סטטיסטית סיכויי ההצלחה במונחי מאקרו למשק (לא רווח לבעלי המניות) - טובים יותר!
מעבר לתמיכות המדע"ר הרגילות יש חממות מתמחות ותוכניות יעודיות (ביוטק, טכנולוגיות מים) שנותנות את המיקוד הסקטוריאלי - -שאלת המיליארד דולר היא בתמהיל הסיוע. שלדעתי הוא בהחלט סביר.
מקורות הגיוס של החברות הן קודם כל המדע"ר ואחר כך הקרנות (ולא כפי שמציין הכותב) . גיוס כסף מהמדע"ר קל ונוח עשרות מונים (וזול יותר בטווח הארוך) מגיוס אצל הקרנות. לכן מי שלא ניגש למדע"ר אלו אותן חברות המיעדות עצמן להמכר לחברה זרה ויעמדו בפני הגבלת חוק המו"פ להוצאת הקניין הרוחני שלהם מחוץ לישראל - זאת כמעט הסיבה היחידה לחברות לגשת לקרנות הון סיכון ולא למדע"ר.
מודל התמיכה הישראלי במו"פ הוא מודל טוב, קובעי מדיניות מכל העולם עולים אלנו לרגל מזה שנים להתרשם וללמוד ממנו, בדיקות כלכליות על ידי חברות חיצוניות הראו את ההשפעה החיובית הגדולה שלו על המשק הישראלי.
לפחות בדבר אחד צודק הכותב, חייבים לחדש, העולם משתנה והתחרויות גדלה, צריך כל הזמן כלים חדשים, רעיונות פורצי דרך אבל אסור להרוס בשם החדשנות מודלים עובדים שמוכחים עצמם.

09
>> פתח תגובה
מדען ראשי
יורם
  • 19:44
  • 22.11.11

לגמרי טעות בחשיבה. כספי משלם המיסים שיעודן תמיכה בפיתוח טכנולוגיןת ישראליות חיבות להיות מחולקות לא למגזר מסוים אלא ליזמים טכנולוגים באשר הם קימים ואז יש סיכוי מוכח שהכמות יוצרת איכות גם עם היחס הוא 1:10 אני יזם וותיק משנות השמונים ועד היום הקמתי למעלה מ 10 מיזמים מוצלחים וכולם בעזרת כספי המדען

07
>> פתח תגובה
צודק- בלעדי המדען היו פחות 1233 חברות במשק....
.
  • 18:53
  • 22.11.11

סליחה 1231 (מייקל משקיע ב-2)

06
>> פתח תגובה
קרנות הון ולא קרנות הון סיכון...
יזם
  • 18:14
  • 22.11.11

אתה ממש מדהים.... אתם לא משקיעים כבר שנים בחברות בשלב הסיד....משקיעים רק וגם מסתבר לא בתבונה יתרה בחברות שיש להם כבר מוצר בשלב זה או אחר. מי לדעתך ישקיע בשלב הסיד. נכון במדען לא יושבים אנשים נפוחים שמלאים מעצמם (למרות שבדרך כלל לא הקימו שום חברה בחיים שלהם. אבל לעומת זה עצות רבות הם יודעים לתת). אז תודה לאל שיש מדען שעוזר לעבור את שלב הסיד. ואז אולי להיות אחת משתי החברות שאתה משקיע בהם....

05
>> פתח תגובה
השאלה מה עדיף ? חצי "חבית" מלאה , או תחתית "כוס" ריקה ?
אודי מ - AItype
  • 14:46
  • 22.11.11

אני חייב להגיד שאני אוהב לשמוע את מייקל אייזנברג, ושמעתי אותו גם לאחרונה בהרצאה באוניברסיטה הפתוחה. אבל...
מייקל אייזנברג מודה בזה שהוא בסה"כ משקיע בשתי חברות בשנה מתוך עשרות או מאות שהוא דוחה, וגם אז לא בטוח שהוא מצליח להביא תשואה למשקיעים שלו.
הממוצע של הצלחה של חברות החממה הוא בין 50% -65% (ואני שותף באחת שהגיע כבר למכירות - ואפשר להגיד , הצליחה בקנה מידה של חברות חממה). אם זה היה תלוי בקרנות הון סיכון -אין מצב שהיינו מגיעים לזה בלי הכספים של המדען.
השאלה אם חצי ה"חבית" המלאה לא שווה יותר מה"כוס הריקה" של מייקל אייזנברג ? וזה מה שהוא מציע למדען לעשות.
לוותר על האפשרות ש- 750 חברות יתווספו למעגל משלמי המיסים, והמעסיקים, ואלה שיש להם סיכוי להכניס לקופת המדינה כסף זר ומשקיעים.

04
>> פתח תגובה
לפני שאתה מדבר
יזם
  • 14:13
  • 22.11.11

עד כמה שזכור לי גם מהשקעות שלכם (ושלך בפרט) לא יצא יותר מדיי. לפחות המדען יצר מקומות עבודה וסיכוי עבור אנשים שמאמינים בעצמם.

03
>> פתח תגובה
הישועה לא תבוא ממכם אז אולי מהמדען..
לפחות מנסה
  • 13:17
  • 22.11.11

זה שאתה משקיע בשתי חברות בשנה ויש כמוך אולי 15 קרנות זו בדיוק הבעיה. אני לא יודע עם עוד 500 או רק 100 חברות צריך אבל ברור שיש פה בעיה חמורה. הייתי קודם עושה בדק בית אצל הקרנות, כי הכשלון שלכם כרגע מביא את ענף ההיטק לקריסה. לפחות המדען הראשי עושה קולות של מנסה לעזור לתעשיה.
ואני לא רואה אתכם מוותרים על חלק מהעמלות שלכם שבחישוב גס מתסכמות ב-20% ע"פ קרן (כן היה אפשר להקים עוד 20% חברות).

האמת - צריך להעביר את מחאת הקוט'ג גם לעולם הקרנות!

02
>> פתח תגובה
המאמר נוגע בנקודה מאוד חשובה
אדם
  • 11:49
  • 22.11.11

כבר שנים שהמדען הראשי רואה עצמו כמי שצריך לרצות את כולם אך בפועל לא ממש מספק אף אחד. היתרון היחסי שישראל הציגה לפני כ 15 שנה בזכות השקעה ממשלתית הגיע מהיכולת לזהות את היתרון בסקטור לפני ששוק ההשקעות היה משוכלל ונגיש. עכשיו המטרה לזהות ארת הסקטורים הבאים בהם עדיין לא רץ כסף פרטי ולייצר בו יתרון תחרותי.

01
>> פתח תגובה
אולי לבקש ממנו להחזיר את הכסף?
אלי באבא
  • 11:26
  • 22.11.11

מכוון שההשקעות שלו פוגעות בחברות הגדולות אולי עדיף? לא מייקל ?

נושאים
הפופולריות בהיי-טק
תגיות נבחרות
הצעות מיוחדות
צהריים טובים
שם
התנתק
שלום אורח
דה מרקר מתאים את עצמו אליך. התחבר לאתר כדי להפוך את חוויית הגלישה לאישית יותר. תוכל לעקוב אחר מניות ותגובות גולשים, לשמור כתבות לקריאה מאוחרת יותר או להתעדכן בנעשה בפייסבוק שלך
שכחתי סיסמא
משתמש חדש
  • תיק אישי
  • קפה
  • פייסבוק
  • תגובות
  • רשימת קריאה
פרוייקטים מיוחדים