לאחר שב-TheMarker פורסמה כתבה על הכשלים הרבים בענף הרכב, מצטרף לדברים גם מכון ירושלים לחקר שווקים, עמותה ללא כוונות רווח. במחקר שפירסמה חוקרת המרכז, קרן הראל-הררי, מפורטים המסים הכבדים שמושתים על מכוניות בישראל, ומופנית אצבע מאשימה כלפי משרד האוצר.
לפי המחקר, שיעור המס המוטל בישראל גבוה פי חמש מזה המוטל באירופה. באיחוד האירופי, לרוב, מוטל מע"מ בלבד על רכישת מכוניות ובסלובניה, המיסוי המירבי עומד על 31%, כשליש מאשר בזה שבישראל. עם זאת, החוקרת לא מציינת את דנמרק, שם המיסוי על מכוניות גבוה בשיעור דומה לזה בישראל.
המיסוי גורם לרמת המינוע בישראל (מספר המכוניות יחסית לאוכלוסיה) להיות נמוך בהרבה מזה שבאירופה - 324 מכוניות לאלף תושבים בארץ, לעומת 460 בהולנד, 489 בספרד ו-515 באוסטריה. רפורמת המיסוי הירוק לא סייעה להפחתת המס בישראל, ורק כ-10% מכלל המכוניות זוכות להטבת המס המירבית (15 אלף). יצוין כי גם הפחתת מס זו לא מגיעה ללקוח הפרטי, אלא ניתנת ליבואן. המיסוי הגבוה על המכוניות עצמן וכן על חלפים ודלק מקנה למדינה הכנסות של 30 מילארד שקל מהנהגים.
הראל-הררי מגדירה במחקר את ענף הרכב כריכוזי. ארבעת היבואנים הגדולים שולטים על יותר מ-50% משוק הרכב, בעזרת חמישה מותגים בלבד. בנוסף, הלקוח הפרטי מסבסד את ההנחות הגדולות הניתנות לחברות הליסינג.
המחקר כולל גם המלצות ובראשן הפחתה ניכרת של המיסוי על ענף הרכב. הראל-הררי כותבת כי "אין סיבה שבישראל מס הקנייה יהיה גבוה פי חמישה מזה שבאירופה, בייחוד לאור העובדה שאין בארצנו מענה תחבורתי הולם ותשתית ציבורית יעילה כאלטרנטיבה לרכישת רכב". במקביל, מומלץ במחקר כי הממשלה תפעל למען צמצום הריכוזיות בענף הרכב.
אולם ההמלצה העיקרית של הראל-הררי נוגעת לנהגים עצמם. החוקרת ממליצה להתחיל "מחאת גלגלים" למען הפחתת מסים והגברת התחרותיות בענף. לדבריה, מחאת האופנוענים שהביאה להפחתה בשיעורי הביטוח המוטלים עליהם מוכיחה כי רק עריכת מחאה נרחבת זוכה להטבות מטעם הממשלה, בעוד הנהגים, שלא מחו עד כה, סופגים גזרות רבות. "במדינה בא כל דאלים גבר" היא מסכמת, "דרושה מחאה בכבישים".



