הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה בשבוע שעבר ניתוח נתונים של תאונות דרכים עם נפגעים ל-2006. מנתוני הדו"ח, שהתבסס על נתוני משטרת ישראל, עולה שמבין 16,995 נהגים שעברו עבירת נהיגה בעת התאונה, 2,417 לא צייתו לרמזור, 2,202 סטו מנתיב הנסיעה ו-1,739 לא שמרו על מרחק מן המכונית שלפניהם. ואולם, האם הנתונים שמשטרת ישראל מעבירה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמת משקפים את העבירות שביצעו הנהגים?

"במסוף המשטרתי אפשר לציין רק עבירה אחת כסיבה לתאונה", אמר רב פקד רוני לוינגר, ראש מחלקת תעבורה באגף התנועה, בישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים שהתקיימה בכנסת בינואר האחרון. "יש הרבה תאונות שסיבת העבירה הרשמית, כפי שמופיעה בנתוני המשטרה, היא למשל סטייה מנתיב או אי עצירה בעצור, או מהירות. כך היא מדווחת וכך היא נכנסת לסטטיסטיקה. אבל אם מה שגרם לסטייה מנתיב או מה שגרם למהירות המופרזת, או מה שגרם לאי עצירה בעצור זו השפעת סמים או אלכוהול - זה לא מדווח".

כלומר, אם נהג נתפס על ידי משטרת ישראל כשהוא שתוי ונוהג במהירות מופרזת, רק עבירת הנסיעה במהירות מופרזת תופיע בסטטיסטיקה. מדוע נרשמת עבירה אחת בלבד? לדברי לוינגר, "זו מערכת פרימיטיווית, ישנה".

"משטרת ישראל בדרך כלל מסמנת תאונה על בסיס עבירה אחת", מסביר ד"ר משה בקר, מומחה לתחבורה ולבטיחות בדרכים שהיה יועץ לוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים בראשות ח"כ נחום לנגנטל בשנת 2003. "יש כאן בעיה רצינית מבחינת אמינות הדיווח הסטטיסטי בגלל שיטת הסימון של שדה אחד בלבד. מדובר בדיווח חסר שנובע מן הצורה שבה כל המערכת המשטרתית בנויה. המשטרה מסמנת את העבירה שנראית לה מתאימה ביותר לצורך תביעה משטרתית מבחינת הפרקליטות".

נצ"מ מאיר אור, ראש מחלקת התנועה הארצית, אמר בתגובה: "אנחנו נמצאים בשלבים מתקדמים של פיתוח מערכת להזנת מידע שתיכנס כפיילוט לקראת חודש אוקטובר. מתחילת 2008 נעבוד עם המערכת החדשה".