תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עיר עם 21 אלף תושבים וקו אוטובוס אחד שעושה 62 נסיעות ביממה

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף נתונים עגומים ביחס לתחבורה הציבורית ביישובים ערביים ■ האוצר: חצי מיליארד שקל בשנה נחוץ לסגירת הפערים בתחבורה ציבורית בציבור הערבי

53תגובות

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם היום (ב') חושף נתונים עגומים ביחס לתחבורה הציבורית ביישובים ערביים. השירות דליל, בתדירות נמוכה ולא נוח לשימוש. לפי משרד האוצר, נדרשת השקעה של 400 מיליון שקל לשיפור תשתיות בישובים ערביים, ועוד חצי מיליארד שקל בשנה כתוספת סובסידיה. זאת, רק כדי לסגור את הפערים מישובים יהודיים.

בדו"ח, שהוכן לבקשת ח"כ תמר זדנברג, יו"ר השדולה לתחבורה בת קיימא, מתברר כי אמנם בשנים האחרונות מתחילה פעילות של תחבורה ציבורית בישובים ערביים, ויש מגמה של שיפור בשירות, אך השירות הוא מוגבל או חלקי. בדו"ח ניתנות כמה דוגמאות לכך. בג'לג'וליה למשל, אין קו ישיר לכפר סבא הסמוכה או לאיזור התעשייה בפאתיה המזרחיים, שמרוחק רק 3 ק"מ מהיישוב. בבענה שבצפון יש שירות לעיר הקרובה, כרמיאל, אך הוא פועל רק ארבע פעמים ביום.

עמ 11 אוטובוס אגד
אליהו הרשקוביץ

מחבר הדו"ח, ד"ר יניב רונן, כותב כי "שירות זה הוא דליל למדי ואינו מאפשר הסתמכות על תחבורה ציבורית למילוי צרכי היום-יום של האוכלוסייה". עם זאת, מודגש בדו"ח כי אין קריטריונים ומדדים לשירות תחבורה ציבורית טוב, ולכן," אין דרך לשפוט האם השירות הניתן כיום הוא מספק ועומד בתנאים מינימליים. עם זאת, היישובים הערביים מאופיינים בהרכב אוכלוסייה צעיר יחסית, וברמת מינוע נמוכה, ומאפיינים אלה מצביעים על נחיצות גבוהה לשירותי תחבורה ציבורית".

דו"ח של עמותת סיכוי מ-2012 מדגים את מהפערים. בכפר קאסם, בו חיים 21 אלף תושבים, יש רק קו אוטובוס אחד עם 62 נסיעות ביממה. בשוהם, בה חיים 19.5 אלף תושבים, יש 232 נסיעות ב-27 קווים שונים. באום אל-פאחם, בה חיים כ-50 אלף איש, המצב טוב יותר, עם 184 נסיעות ב-26 קווים. אבל, בפרדס חנה-כרכור, בה חיים 35 אלף תושבים, יש הרבה יותר נסיעות - 694 ביממה, ב-33 קווים שונים.

לפי עמותת סיכוי, חמישה חסמים מקשים על פעילות התחבורה הציבורית בישובים ערביים. הראשונים שבהם הוא הגדרת קריטריונים למתן שירות, שיאפשרו לקבוע באיזה יישובים נחוץ שיפור שירות (הדבר נכון לא רק לגבי ישובים ערבים). חסם נוסף הוא התקשורת הלקויה בין הרשויות המקומיות הערביות למשרד התחבורה ושיפור יכולתן לדרוש תקציבים. היעדר התשתיות הוא החסם השלישי - רבים מהרחובות צרים, ללא מפרצי עצירה ומסופים בסוף הקו. חסמים נוספים הם תקציב וכוח אדם ייעודי.

מרכז המחקר והמידע בדק את השירות ב-13 יישובים ערביים, והתוצאות דומות - שירות התחבורה הציבורית דליל, ואי אפשר להסתמך עליו. הדבר מפריע במיוחד לאוכלוסייה הערבית, שם שיעור העוני גבוה יותר והאבטלה חמורה יותר מאשר ביישובים יהודיים. נשים, שרבות מהן נטולות רישיון, נפגעות מהיעדר התחבורה הציבורית במיוחד, כי הדבר מקשה עליהן למצוא עבודה.

האוצר טוען כי תוספות התקציב הנדרשות נידונות כעת באגף התקציבים, לקראת הכנת תקציב המדינה לשנה הבאה. בנוסף, משרד התחבורה יתחיל קורס להכשרת ממוני תחבורה ציבורית בישובים ערביים, ויפיץ מדריך לשיפור התקשורת עם משרד התחבורה.

ח"כ תמר זנדברג (מרצ), יו"ר משותף בשדולה לתחבורה בת קיימא, אמרה בתגובה כי "תחבורה ציבורית היא שירות בסיסי ונדרש אשר כל אזרח זכאי לקבלו. היא מספקת אפשרויות תעסוקה, חינוך ובריאות, אשר כה נדרשות במגזר הערבי ובעיקר נדרשות לשיפור מעמדן ומצבן הכלכלי של נשים ערביות. אנחנו רוצים שנשים ערביות ישתלבו בשוק העבודה, אבל בשביל זה יש לספק להן את האפשרות לצאת מהבית ליישובים ולאזורי התעשייה הקרובים אליהן. הפערים הקיימים בתחום זה בין המגזר הערבי לכלל המדינה הם בלתי נסבלים ומהווים אפליה מקוממת, נוודא כי הכוונות הטובות של משרדי האוצר והתחבורה אכן מתממשות בשטח לכדי תקציבים ופעילות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם