למכונית החשמלית של מיצובישי קוראים i Miev, או בקיצור Miev. מדובר ביצור עגלגל, בועתי, שמקבל מיד ציון 10 בסולם החמידות. בכנף האחורית של האוטו, משני הצדדים, יש מכסים שנראים בדיוק כמו פתחים למילוי דלק. אלה המכסים של שקעי החיבור לחשמל ולטעינה. ל-Miev אין מיכל דלק ולא אגזוז. 100% חשמלית.

Miev חיכתה לי בקומה מינוס חמש בחניון של מיצובישי בתל אביב, מחוברת לחשמל. אמיתי, האחראי על נסיעות המבחן בחברה, ניתק אותה מהזרם ("היא כבר מלאה"), מסר לי את המפתח ולחש לי באוזן את הקוד של הקודנית. באסה. גם במכונית חשמלית יש קודנית? מי ירצה לגנוב אוטו כזה? הרי הגנב ייתקע בלי חשמל לפני טול כרם.

התנעתי. כלומר סובבתי את המפתח בסוויץ'. בצג היה כתוב - 123 ק"מ. זה טווח הנסיעה שנשאר לי.

טיפסתי ממינוס חמש לפני הקרקע. המרחק האמיתי הוא אולי 300 מטר, אבל הצג הודיע לי שנשארו רק 121 ק"מ. כלומר, שרפתי שני ק"מ של חשמל על 300 מטר של נסיעה. אני מעריך שהמצבר יתרוקן בקרוב לגמרי ואתקע באמצע הכביש המהיר, אומלל, חסר ישע ומבוהל.

נסעתי לפגישה בצפון העיר, מתקדם לאט וזהיר כמו שועל זקן. הנהגים שסביבי צפרו, עשו פרצופים ותנועות ידיים. אחד רצה להרוג אותי. הוא עקף אותי, נכנס לנתיב שלי, בלם בפראות וקיווה לתאונה. אחר כך, ברמזור, ניסיתי להסביר לו שזה אוטו חשמלי ושאני נוסע לאט ומנסה לחסוך בחשמל, כי אני צריך להגיע אחר הצהריים לילדים שלי במודיעין ולקחת אותם לתל אביב ולהחזיר אותם למחרת ושאני פוחד להיתקע באמצע הכביש בלי חשמל. הוא חייך חיוך שאומר "בא לי להרוג אותך עכשיו", נתן גז וברח.

נהג מונית אחד שאל אותי כמה האוטו הזה נוסע. אמרתי לו 100, 120 ק"מ.

"ואז? מפעילים איזה מנוע?"

"לא. אין כאן עוד מנוע. נגמר החשמל ולא טענת בזמן - אתה נתקע".

עשה פרצוף, נתן גז, נעלם באופק בתוך ענן שחור.

ברמזור הבא הבנתי שהם שונאים אותי כי אני מבשר שינוי.

בוחר ברכבת

השיווק של Miev בישראל יתחיל ככל הנראה לקראת סוף השנה. מחירה עדיין לא נקבע. זה בטח לא יהיה זול: בבריטניה היא עולה 29 אלף ליש"ט, שזה כמו אאודי A6.

נוסע מרחוב המסגר לכיכר המדינה, והטווח שלי ירד כבר ל-109 ק"מ. אם אקח את הילדים ואחזיר אותם מחר, בטוח שאתקע. מה עושים? אולי אקח מכונית נורמלית ואסע למודיעין. אולי אסע ברכבת. כן, רכבת זה רעיון מעולה. אשאיר את הדבר הזה בתל אביב ואסע ברכבת.

נסיעה בחרדה

נשארו לי 90 ק"מ ונסיעה הלוך-חזור למודיעין. לרגע אחד לא התאפקתי ולחצתי על הדוושה (דוושת החשמל?) עד לרצפה. האמת? הופתעתי. ה-Miev הזאת, אם לא חוסכים בחשמל, יכולה להיות ממש זריזה. כן, אני יודע, במנועים חשמליים שיא המומנט הוא כבר מסל"ד אפס. החרדה להיתקע באמצע הכביש גרמה לי לכבות את הרדיו. מי יודע, אולי גם הוא גונב הרבה חשמל חיוני.

ובכלל, המכונית הזאת מאובזרת בכל מיני אביזרים זוללי חשמל. יש אפילו חימום למושבים. גם אם הייתי קופא למוות לא הייתי משתמש בו. עדיף לקפוא למוות מאשר להיתקע עם מכונית חשמלית באמצע כביש מהיר.

אל תצאו מהעיר

למחרת נסעתי למודיעין. בהתחלה במהירות של 60 קמ"ש, אחר כך הרשיתי לעצמי 100 קמ"ש. המחוג היה עדיין בתחום הירוק (ירוק בהיר). מוזר לנסוע במהירות של 100 קמ"ש. חשבתי שזו המהירות החוקית המרבית. שמתי לב שכולם, כולל משאיות ואוטובוסים, עוקפים אותי. הגעתי למודיעין עם 50 ומשהו ק"מ במכל (במכל?). קצת מלחיץ אבל כנראה שאשרוד. חבל שאין איזו מנואלה ידנית לשעת חירום. אתה נתקע בלי חשמל, מסובב אותה, מזיע קצת וטוען את המצבר בחשמל שיספיק לך להגיע לעיר. ואולי בכלל אסור לצאת מהעיר. אולי זה העניין: מכונית חשמלית היא מכונית עירונית. בטח אם אין לה אפשרות להחלפת סוללות.

הנסיעה עברה בשלום. הגעתי לתל אביב ואפילו נשארו לי כמה ק"מ. בחנייה של מיצובישי ראיתי שטווח הנסיעה החשמלי חפף לטווח הנסיעה בפועל: לפי מד החשמל נשארו לי 20 ק"מ מתוך 123 ק"מ שהיו לי בהתחלה. לפי מונה הק"מ שאיפסתי בתחילת הנסיעה נסעתי 95 ק"מ.

מיצובישי Miev i היא מכונית צפופה עם תא מטען קטנצ'יק (המנוע יושב מאחור ותופס מקום). המתלים שלה איומים ונוראים - סוגרים מהלך גם בעיר, והנוסעים נחבטים. אבל אלה פרטים טכניים שוליים: במהות מדובר במכונית חשמלית מקסימה, שמכריחה את הנהג לפתח תשומת לב לנהיגה שלו ולסביבה.

בעד: מסמנת את הכיוון.

נגד: עדיין לא שם.

שורה תחתונה: חשמל זה הכי, אחי.