הנהג הישראלי מרגיש באחרונה מוזר בכל עצירה ברמזור. מיום ליום מתברר לו כי הוא יושב באחת המכוניות הנמוכות יותר על הכביש, כשהוא מוקף מצדיו בג'יפים, ג'יפונים ורכבי שטח בשלל דגמים.

התחושה הזאת אינה מקרית. בעשור האחרון היטשטשו הגבולות בין רכב השטח הקלאסי למכונית הפרטית, ומספרם של הג'יפים וכלי הרכב דמויי הג'יפ (רכבי פנאי) על כבישי ישראל גדל בקצב מואץ. מ-2005 זינק שיעורם מבין כלי הרכב הנמכרים ברחבי המדינה ב-75%. ברבעון הראשון של 2012 הגיעו כלי רכב אלה בישראל לנתח שוק של 10.4%, כך שאחת מתוך עשר מכוניות שנמכרות כיום בישראל היא רכב שטח או פנאי.

נתון זה דומה אמנם לשיעור בכבישי אירופה למשל, והוא עדיין נמוך משמעותית מזה של ארה"ב, שם כל מכונית חמישית היא רכב שטח. ואולם, עבור הקהל הישראלי השמרן יחסית, במדינתו העירונית וצרת הממדים, מדובר בכמעט מהפכה חברתית ותרבותית. "זו הסחורה הכי טובה בשוק", אומר אורי דגמי, מנכ"ל חברת סחר הרכב ביי אנד דרייב. "סגמנט מכוניות המנהלים מת לגמרי, ורוב הלקוחות של רכבי השטח והפנאי נשארים אתם כי מי שהתרגל לשבת גבוה, קשה לו לחזור לשבת נמוך".

המכירות זינקו ב-60% בתוך שנה

הג'יפ נולד במלחמת העולם השנייה כרכב צבאי עם הנעה לכל הגלגלים ויכולת עבירות גבוהה. ליצרנית הג'יפ וויליס התברר אז כי יש לו ביקוש רב גם בשוק האזרחי. עם השנים הצטרפו לשוק מתחרים שהציעו כלי רכב "מתורבתים" יותר, עם מרכב סגור ונוחות נסיעה גבוהה גם בכביש.

במקביל, כדי לענות על הביקוש לרכבי 4X4 באזורים המושלגים, הוצגו גרסאות מוגבהות ומוקשחות של רכבי כביש כמו פולקסווגן גולף סינכרו או גרסאות כפולות הנעה לדגמי סובארו. אבל התכונה העיקרית שמשכה את הקונים לג'יפים לא היתה יכולות השטח שלהם אלא דווקא העיצוב הבוטה והמרשים.

בשנות ה-90 החלו להופיע מכוניות שהזכירו במראן את אותם ג'יפים אך יועדו בעיקר לכביש. מתחת לפח הן התבססו על מכוניות נוסעים, עובדה שאיפשרה לצמצם את עלויות הייצור שלהן - ולהגדיל את הרווח של היצרנים. כך למשל מבוסס הונדה V-CR, שמחירו מתחיל ב-180 אלף שקל, על הונדה סיוויק שמחירה מתחיל ב-140 אלף שקל.

כך, במקום רכב אדיר ממדים בעל מרכב נפרד מהשלדה, הנעה 4X4 ומנוע דיזל, נהפך רכב השטח בהדרגה למכוניות עם הנעה קדמית, מרכב אחוד (מונוקוק), מנוע בנזין וממדים שאינם חורגים מאלה של מכונית פרטית, למעט הגובה. ניסאן קשקאי למשל, שהוצג ב-2007, כבר ויתר על ההנעה לכל הגלגלים ונותר עם הנעה קדמית, כדי לשפר את צריכת הדלק ולהפחית את המחיר. קשקאי וניסאן ג'וק האופנתי היו אחראיים ליותר ממחצית מכירות ניסאן בישראל ב-2011 (כ-5,500 מכוניות), הזניקו את שווי מכירותיהם ב-62% לעומת 2010 ותרמו לבדם כ-23% מהכנסותיה של היבואנית קרסו.

"לא להיות עם העדר"

במקביל אגב, גם המיניוואנים המסורתיים זכו לעיצוב רבוע יותר, ונהפכו במודעות הפרסום לרכבי פנאי. קשה למשל לומר אם מכוניות כמו קיה סול או שברולט טראוורס הן רכבי פנאי. רכבי השטח האמיתיים, כמו טויוטה לנד-קרוזר ומיצובישי פאג'רו, נעלמים מן השוק - ונרכשים רק על ידי מי שבאמת צריך לעבור מחוץ לדרכים כבושות.

השינויים הטכניים מרחיקי הלכת שחווה הג'יפ המקורי מובילים למסקנה כי למעשה, קהל לקוחות הרכב אינו מעדיף כיום רכבי שטח אלא רק את הדימוי שלהם. "אנשים כבר לא מחפשים ביצועים אלא רק את הלוק", מגדיר זאת דגמי מפורשות. "ללקוחות לא אכפת איזה מנוע יש למכונית - העיקר שיש ג'אנטים יפים בחוץ. 90% מרכבי השטח נמצאים בעיקר על הכביש", הוא אומר. "הנשים אוהבות את הג'יפ ורוצות מכונית כמו שיש לחברות. הלוק הוא שמוכר".

"ברגע שהכוח מגיע לצרכן הפרטי, הוא בוחר לא להיות עם העדר ומעדיף משהו לא קונבנציונלי", אומר גורטלר, שרואה במגמה הצרכנית החדשה גם את אחד הסימנים להיחלשות הליסינג. ואמנם, שיעור הרכישות של מכוניות משפחתיות בישראל צלל מ-50% ב-2010 ל-35% ב-2011, ואת מקומן תפסו מכוניות המותאמות לצרכים המשתנים של הלקוחות: דגמי מיני קטנים, מרכבי סטיישן שימושיים ורכבי פנאי מרשימים למראה.

"אנשים מאמינים שג'יפ בטוח יותר"

רכבי פנאי אמנם נראים חזקים ויציבים יותר, אך אין במראה כדי להעיד על כך שהם מגינים טוב יותר על הנוסעים. בתאונות דרכים יש יתרון לרכב הכבד והגדול יותר, אבל רכבי השטח הישנים היו גבוהים וצרים יחסית ולכן סבלו מבעיות בטיחות אחרות כמו אחיזת כביש נמוכה. רכבי הפנאי החדישים מציעים אחיזה טובה ואבזור בטיחותי מקיף, אולם הם ויתרו על יתרון המשקל.

"כשהתחילו לייצר רכב שטח משלדה אחודה במקום שלדת צינורות, רכבי השטח נהפכו גם להרבה יותר נוחים", מסביר רפאלי. "רכבי השטח של לפני 20 שנה היו בעצם גרסת נוסעים לטנדר, כמו פורד אקספלורר או ניסאן פאת'פיינדר, אבל טכנולוגיות הייצור השתכללו וכיום אפשר להציע טויוטה ראב4 על בסיס טויוטה קורולה, או ניסאן ג'וק על בסיס ניסאן מיקרה".

לעומתו סבור בעלי דלק מוטורס, גיל אגמון, כי ההסבר לתופעה נעוץ בשיקולי עלות-תועלת פשוטים. הפופולריות של רכבי השטח גואה כבר 15 שנה, הזכיר באחרונה אגמון. "בעבר נמכרו יותר כלי רכב מדגם טויוטה לנד-קרוזר מאשר מרצדס, אאודי וב.מ.וו יחד", ציין והסביר: "השאלה הגדולה היא למה לי לשלם יותר, וכדי לרכוש מכונית יקרה צריך לשכנע אנשים כי המכונית מציעה יותר. רכבי השטח מציעים כיום יותר, כי אתה יכול לנסוע באמצעותם לשטח, אתה יושב גבוה, ואדם שתיתן לו יותר, לתפישתו, יסכים לשלם יותר".

ירון גורטלר, סמנכ"ל השיווק של UMI, יבואנית שברולט, לוקח את התזה הזאת צעד אחד קדימה וטוען כי הסיבה למהפך נעוצה פשוט במחיר: "במחיר של מכונית מנהלים, כ-160 אלף שקל, יש כיום מבחר גדול של רכבי שטח", הוא אומר. "לקוחות בני 40-50, ובטח שצעירים יותר, כבר לא רוצים להיראות במכוניות מנהלים, ונתח השוק שלהן התרסק. עכשיו רכבי הפנאי נכנסים לטווח המחירים סביב 120 אלף שקל, אזור המחיה של המשפחתיות, ונוגסים גם בנתח השוק שלהן". אלא שבעוד המומחים עוסקים בניתוח השינויים שעבר קהל הלקוחות, תודלקה המהפכה בשינויים מהותיים שעבר גם רכב השטח עצמו במטרה לזכות באהדת הקהל.

עלות האחזקה של רכב פנאי - דומה לזו של מכונית מנהלים

מחיריהם של רכבי הפנאי ירדו אמנם באחרונה לרמת המחיר של מכוניות מנהלים, אך הניסיון היקר של תחזוקת רכבי שטח מעלה את התהייה אם השימוש ברכבי הפנאי משתלם לאורך זמן. כדי להשיב על שאלה זו, השווה מכון חשב את עלות האחזקה השנתית של מכונית מנהלים כמו מאזדה 6 לזו של רכב פנאי דוגמת יונדאי ix35 (עם הנעה קדמית) ולזו של רכב שטח גדול - טויוטה לנד-קרוזר.

התוצאות היו מפתיעות: בנטרול ירידת הערך, האחזקה של יונדאי ix35 תעלה 46,829 שקל בשנה - רק 600 שקל יותר מעלות האחזקה של מאזדה 6. אחזקת רכב שטח יקרה בהרבה, ומגיעה ל-50,245 שקל בשנה.

ומה באשר לירידת הערך השנתית? לפי נתוני מחירון יד2, רכבי פנאי מפסידים פחות מערכם מדי שנה. ב-2011 למשל איבד יונדאי ix35 כ-10.7% מערכו, וניסאן קשקאי איבד 9.7%, בעוד מחירה של מאזדה 6 ירד ב-12.6% ופורד מונדיאו איבדה 21.9% מערכה. אגב, שיאן שמירת הערך הוא טויוטה ראב4, שמחירו ירד ב-2011 רק ב-6%.

5,700 המודעות של הג'יפים המוצעים למכירה באתר יד2 הן 12.6% ממודעות המכירה באתר, ומנותקות מהעונתיות שאיפיינה בעבר את הביקוש לרכבי שטח בשוק המשומשות, בעיקר לקראת הטיולים של הקיץ. גם בכך יש להעיד כי מכוניות אלה נהפכו לכלי רכב עירוניים יומיומיים.