הנסיעה בכביש עוקף קריות נתקלה בבור של 200 מיליון שקל - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנסיעה בכביש עוקף קריות נתקלה בבור של 200 מיליון שקל

נתיבי ישראל תחרוג בשיעור של 24% מעלות הפרויקט, ותשלם פיצויי עתק בגין שינויים שהכניסה בתוכנית העבודה תוך כדי ביצועה - לרבות כניעה לסחטנות של ראשי עיריות סמוכות

8תגובות
מחלף בכביש עוקף קריות
נתיבי ישראל

חמש שנים לאחר חנוכתו החגיגית של כביש עוקף קריות (כביש 22), מסתמן כי פרויקט הסלילה יסתיים בבור תקציבי של 200 מיליון שקל — שמשמעותו חריגה של 24% מתקציב הפרויקט.

ל–TheMarker נודע כי חברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ) פנתה בימים האחרונים לחשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, בבקשה שיאשר לה לשלם לקבלנית העבודות בפרויקט, שפיר הנדסה, פיצויים בסכום של 160 מיליון שקל. זאת, לאחר שנתיבי ישראל כבר חויבה לשלם לשפיר פיצויים בסך 40 מיליון שקל במהלך הבוררות שמתנהלת בין החברות.

השופט בדימוס אליהו וינוגרד
תומר נויברג / ג'ינ?

כפי שנחשף בתחילת יוני, בתום הבוררות הממושכת, שהתנהלה בפני השופט בדימוס אליהו וינוגרד, הסכימה החברה הממשלתית לשלם לשפיר פיצויי עתק בגין שינויים שהכניסה בתוכנית הביצוע המקורית של הפרויקט. בתביעתה טענה שפיר כי הוראות השינוי שהכתיבה לה הנהלת מעצ הקודמת במהלך העבודות — ובהן "בקשות" שהונחתו על ידי ראשי הרשויות הסמוכות לתוואי הכביש — הביאו לייקור התוכניות המוקדמות. שפיר דרשה התחשבנות מחודשת, והגישה נגד נתיבי ישראל תביעת ענק בסך 600 מיליון שקל.

נתיבי ישראל נחלה אכזבות בדיוני הביניים בפני הבורר — וגם ניסיונה לפסול את וינוגרד נכשל, והותיר אותה בעמדת נחיתות לקראת המשך הבוררות. כעת יידרש החשב הכללי לבחון את סבירות ההסדר, את עומק הטיעונים שהעלתה שפיר ואת טענות הנגד של נתיבי ישראל, לפני שיכריע אם לאשר את פיצויי העתק, לאשר את חלקם או לדחות את ההסדר.

רוני חזקיהו
עופר וקנין

הסכמת נתיבי ישראל לשלם את הסכום העצום עוררה תהייה, לנוכח סירובן העקרוני של חברות התשתית הממשלתיות להיכנע לתביעות פיצויים מאוחרות שמגישים קבלנים. הסיבה לכך היא שתביעות אלה מוגשות לעתים קרובות כדי לחפות על תמחור חסר בהצעות הנמוכות שהגישו הקבלנים במכרזים. עם זאת, התביעה שהגישה שפיר גובתה בהיקף ראיות משמעותי יחסית שהוצג בבוררות, בהיקף שהעמיד את נתיבי ישראל במבוכה.

מצד שני, במקרה של שפיר ספציפית — תיתכן גם בחינת שיקולים נוספים, היות ששפיר מנהלת בימים אלה במקביל תביעות ענק גם מול רכבת ישראל (2 מיליארד שקל) ומול הכנסת (670 מיליון שקל).

שי ברס
עופר וקנין

4.5 מיליון שקל לפרקליט של ליברמן

לפני שנתיים ערך משרד האוצר ביקורת על תביעות הקבלנים שהוגשו נגד נתיבי ישראל, בעקבות פרשת השחיתות שנחשפה בחברה הממשלתית. בבדיקה התגלה כי התביעות מסתכמות ב–5 מיליארד שקל — ולכן קבע האוצר תקנה שלפיה כל הסדר פיצוי בסכום הגבוה מ–30 מיליון שקל יידרש באישור.

שפיר זכתה במכרז לסלילת כביש עוקף קריות בסוף 2009, תמורת 850 מיליון שקל. זאת, לאחר שהמדינה נסוגה מכוונתה לסלול את הכביש בזכיינות, והעבירה אותו לידי נתיבי ישראל.

עוקף קריות נועד לעקוף את שדרות ההסתדרות העמוסות, ולחבר בין עכו לחיפה באמצעות 19 גשרים ולאורך כביש של 14 ק"מ העובר בשטחן של שש רשויות מקומיות.

כפי נחשף בעבר בתחקירי TheMarker ו"הארץ", למרות היקף התביעה שהגישה שפיר ומורכבותה, הוחלט בנתיבי ישראל להפקיד את הטיפול בתיק הרגיש והיקר בידיו של עורך דין חיצוני, יואב מני, ששימש אז יועצה המשפטי של מפלגת ישראל ביתנו ופרקליטו של היו"ר, אביגדור ליברמן. זאת, בעוד הוא ממתין להכרעת היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, אם להאשימו בפרשת החשבונות בקפריסין. בתקופה שעד סגירת תיק החקירה נגדו ב–2013, שילמה נתיבי ישראל למשרדו של מני שכר טרחה בסך 4.55 מיליון שקל, ומאז שינתה כמה פעמים את הרכב עורכי הדין שלה בבוררות.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם