הבטיחו להוזיל את המוניות מנתב"ג? המס החצוף החדש של רשות שדות התעופה - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבטיחו להוזיל את המוניות מנתב"ג? המס החצוף החדש של רשות שדות התעופה

רשות שדות התעופה הכפילה את העמלה שתגבה מכל מונית שתעזוב את השדה - ל-11 שקל לנסיעה. רש"ת: העמלות נמוכות ב-30% מהסכום שגבינו עד כה. במשרד התחבורה סירבו להגיב

84תגובות
מוניות בנתב"ג
תומר אפלבאום

שבועיים חלפו מאז בישר מונופול רשות שדות התעופה (רש"ת) על כך שנענה לדרישות משרדי התחבורה והאוצר, וישנה את מודל הפעלת המוניות מנמל התעופה בן גוריון, במטרה להוזיל את השירות.

במהלך ראוי לשבח הסכימו ברש"ת לוותר על התמלוגים שהם גובים מדי שנה מזכיינית ההסעות במוניות. ההכנסות מתמלוגים בלבד הסתכמו ב–6.3 מיליון שקל ב–2016, שאותם העבירה תחנת המוניות הדר־לוד, זכיינית הנסיעות מנתב"ג מאז ומעולם.

מאחר שרש"ת היא תאגיד סטטוטורי ללא כוונת רווח, התמלוגים האלה היו אמורים לכסות את הוצאות הרשות בהפעלת שירות המוניות, כמו הקצאת שטח תפעולי והעסקת סדרנים. אלא שלמרבה התמיהה, הדר־לוד היא זו שנושאת בעלות העסקה של כ–30 סדרנים משורותיה, ואף משלמת לרש"ת מדי שנה כ–350 אלף שקל בעבור שכירת משרדים וחניה למוניות.

אם לא די בכך, הרי שעד היום נדרשים נוסעי המוניות מנתב"ג בתשלום אגרה בסך 5 שקלים בעבור כל נסיעה, שהכנסותיה מועברות לרש"ת גם כן, כדי לכסות את הוצאותיה. לפיכך, עולה השאלה לשם מה נגבית אגרה זו, אם רש"ת ממילא זוכה להכנסות של לפחות 6.6 מיליון שקל בזכות שירות המוניות — ולאן בעצם מנותבים הכספים האלה? באופן תמוה, לא ברש"ת ולא במשרד התחבורה השיבו על השאלה בסוף השבוע.

שאלות קשות ללא מענה
לאיזה צורך מוזרמת ההכנסה הזאת, ומתי בפעם האחרונה
2 עודכן התעריף?
מדוע מתיר משרד התחבורה לרש"ת לגבות דמי יציאה של
5 1 שקלים מכל נוסע מונית שעוזב את השדה?
לשם מה גובה רש"ת מכל מונית דמי הרשאה של 5.8
שקלים — אם ברוב העלויות של הפעלת שירות המוניות
3 ממילא נושא הזכיין?
איזו עבודה כלכלית הראתה כי רש"ת זקוקה ל– 15.5 מיליון
שקל מדי שנה עבור הענקת זיכיון המוניות, במקום להפחית
4 את הסכום ולהעניק הנחה גבוהה יותר לנוסעים?
מדוע קבעה רש"ת מנגנון המגדיל באופן אוטומטי את
הכנסותיה עם הגידול בתנועת המוניות ללא צורך בהוכחת
5 תשומות גדלו

כך או כך, במכרז החדש שפורסם עבור הפעלת המוניות מהשדה בשלוש השנים הבאות לפחות, בישרו רש"ת והממשלה כי המציעים לא יתמודדו עוד על גובה התמלוגים שיבטיחו מדי לשנה לרש"ת — ולא יידרשו לשלם תמלוגים. תחת זאת, הוחלט כי המציעים במכרז יתמודדו על גובה ההנחה שיעניקו לנוסעים ביחס לתעריפי הנסיעה המקסימלים שנגבים כיום, ושנקבעו על ידי משרד התחבורה במסגרת צו פיקוח.

ברש"ת התחייבו להפחתה ניכרת בעלות הנסיעה, בזכות המודל החדש של המכרז שמאפשר תחרות על התעריפים, וגם בזכות פתיחת האפשרות להעלאת נוסעים עבור כל נהג מונית מזדמן — ולא רק עבור נהגי תחנת מוניות אחת נבחרת.

מה שברש"ת לא דיווחו הוא שאין בכוונתם לוותר על הכנסות המיליונים שגרפו לקופתם הרוויה ממילא, וכי טובת רווחת הציבור עומדת לנגד הרשות הממשלתית עד לרגע שבו היא מאיימת לבוא על חשבון קופת התאגיד המונופוליסטי.

לפיכך, הרשות קבעה במסמכי המכרז כי במקום תמלוגים היא תגבה מעתה דמי הרשאה בסך 5.8 שקלים מכל מונית שתאסוף נוסעים מנתב"ג, בנוסף לדמי היציאה בסך 5 שקלים, שאותם תמשיך לגבות מהנוסעים.

זינוק של 20% בשלוש שנים הגידול במספר הנסיעות במוניות ספיישל מנתב"ג, באלפים

תרגיל יחסי ציבור בשווי 2 מיליון שקל

לפי נתוני רש"ת, ב–2016 בוצעו מנתב"ג 1.425 מיליון נסיעות מיוחדות (במוניות ספיישל). כלומר, לפי המודל החדש של רש"ת, היא אמורה לוותר על תמלוגים שנתיים בסך 6.3 מיליון שקל, ולהמירם בדמי הרשאה בסך 8.3 מיליון שקל בשנה.

הפער הזה של שני מיליון שקל אינו מביא בחשבון את הגידול בתנועת הנוסעים בנתב"ג, שעשוי להעלות את הכנסות הרשות בעתיד — בלי שזו תידרש בתוספת תשומות בהתאם. לשם המחשה, ב–2013–2016 זינק מספר נסיעות הספיישל מהשדה בכ–20%.

בסך הכל צפויה רש"ת לזכות מדי שנה בלפחות 15.5 מיליון שקל בעבור הזיכיון לשירות מוניות בשטח נתב"ג, כשסכום שרירותי זה מגולגל למעשה על כיסי הנוסעים: 5 שקלים לכל נסיעה שישלמו מכיסם, בלי שאיש יודע להסביר לשם מה; ועוד 5.8 שקלים שאמנם יקזזו את ההנחה שתוכל המונית להציע לנוסעיה בכל נסיעה — אך בה בעת ירפדו בעוד שני מיליון שקל את רווחיו של מונופול רש"ת.

TheMarker פנה בשבוע שעבר לרש"ת בשאלה לשם מה מיועדים דמי ההרשאה, והאם קדמה לקביעתם עבודה כלכלית שהצדיקה את גבייתם — אבל ברש"ת לא השיבו על כך.

נסיעות במוניות שירות מנתב"ג 2016-2013

לשאלה בדבר המשך גביית דמי היציאה נמסר כי "התשלום מעוגן בצו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ונשאר ללא שינוי, כפי שהיה גם במכרז הקודם".

לשאלה מדוע לפיכך הכפילה רש"ת את העמלות שהיא גובה בעבור כל מוניות יוצאת — גם אם בידיעה שאלה יגולגלו לבסוף על הנוסעים — השיבה הרשות כי המעבר לדמי הרשאה דווקא מפחית ב–30% מהתשלומים השוטפים של המוניות בשדה.

לתוצאה הזאת הגיעה רש"ת לאחר שהציגה חישוב חלקי בלבד, שהתבסס על הכנסותיה ממוניות הדר־לוד וממוניות מזדמנות בלבד (900 אלף נסיעות בשנה), בלי ששיקללה פלח נסיעות ניכר (37%) של מוניות ספיישל מוזמנות מראש. אלה מוזמנות בדרך כלל מתחנות אחרות, ומספר הנסיעות שלהן הגיע ב–2016 ליותר מ–500 אלף נסיעות.

"על פי התחשיבים מדובר בהקלת נטל תשלומים משמעותית באמצעות מעבר ממודל של תשלום חודשי קבוע (שאינו מתחשב בכמות הנסיעות שבוצעה בפועל) — לתשלום דמי הרשאה קבועים בגין כל נסיעת מונית ('לא נסעת לא שילמת')", נמסר. עוד הבהירו ברש"ת כי "תנאי המכרז אוסרים במפורש לגלגל את דמי ההרשאה על הנוסעים במונית".

הרווח הגולמי של רש"ת 2014-2012

TheMarker פנה בנושא גם למשרד התחבורה, שנשאל מדוע הוא מתיר עדיין לרש"ת לגבות דמי יציאה בסך 5 שקלים, ומתי עודכן באחרונה תעריף זה. עוד נשאל המשרד אם גביית דמי הרשאה של 5.8 שקלים מכל מונית נעשתה על דעתו או באישורו.

במשרד התחבורה סירבו להגיב.

רשות רווחית - ללא כוונת רווח

הסכומים שדורשת רש"ת להכניס לקופתה מעלים תמיהה נוספת לנוכח העובדה שבמסמכי המכרז שפורסמו מטילה הרשות על זכיין ההסעות שייבחר את מכלול הפעולות הנדרשות לצורך הפעלת השירות ותחזוקתו, לרבות רישום, בדיקה, תיעוד, גבייה, סדרנות, הכוונת נוסעים, תחזוקה וניקיון, אכיפה, פיקוח ועוד.

במלים אחרות, כלל העלויות של שירות המוניות מוטלות מעתה על אחריות הזכיין הפרטי — בעוד רש"ת כמעט אינה חשופה לעלויות, ועוד תמשיך לגבות דמי שכירות בעבור השימוש במתקניה.

אם כך, לשם מה זקוקה הרשות הממשלתית ל–15.5 מיליון שקל, שאת חלקם, אם לא את רובם, ניתן היה להחזיר לנוסעים באמצעות הגדלת מרווח התמרון של המתמודדים המתחרים על מחיר הנסיעה?

תשובה אפשרית לכך ניתן לקבל לנוכח התנהלותה מוכוונת הרווח של רש"ת גם בגזרות אחרות, כמו למשל דמי השכירות הגבוהים שנגבים מדוכני המזון היקרים או אגרות הנוסע המאמירות.

כל אלה מניבים לרש"ת עודף הכנסות על הוצאות של יותר מחצי מיליארד שקל מדי שנה, וכן 5.6 מיליארד שקל שמופקדים בקרן פיתוח. כספים אלה אינה מוחזרים לקופת המדינה, ואם כן — תמורת פיצוי נדיב לכיסם של עובדי המונופול.

בעוד רש"ת מתעקשת לשמור על עצמאות בכל הנוגע לפעילותה המסחרית — כמו גם לשמור לעצמה את רווחיה הצבורים, ולא לחלקם כדיווידנד למדינה — פעילותה בתחום המוניות נשענת עדיין על פיקוח ממשלתי, כשבידי משרדי התחבורה והאוצר מונחת האפשרות להתערב בה.

הדבר נכון במיוחד כששירות האוטובוסים ומוניות השירות מהשדה הוא חלקי, שכן רכבת ישראל אינה נוסעת בשבתות ובחגים, וקהל הנוחתים בכולל תיירים רבים נותר לקוח שבוי.

יש לציין את קשריו ההדוקים של משרד התחבורה תחת השר ישראל כ"ץ עם הנהלת רש"ת ועם ועד העובדים העוצמתי שלה — מה שמפחית מסיכויי המשרד להיכנס לעימות עם רש"ת בסוגיית המוניות.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם