מסמך אמריקאי חושף: המידע שהסתירה ישראל על הגז בלווייתן - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מסמך אמריקאי חושף: המידע שהסתירה ישראל על הגז בלווייתן

תכתובת מייל בממשל האמריקאי מגלה שכבר בדצמבר 2014 תיכנן משרד האנרגיה לפרסם כי נפח הגז במאגר נמוך משדיווחו בעליו, אך חזר בו והמידע פורסם שנה וחצי לאחר מכן - לאחר אישור מתווה הגז ■ את המסמכים השיג העיתונאי תומר אביטל בארה"ב בחסות דיני חופש המידע

43תגובות
קידוח לוויתן
אלבטרוס

עדות חדשה למאמצי ההסתרה של ממשלת ישראל בנוגע לנפח הגז האמיתי במאגר לווייתן הגיעה בימים האחרונים, באופן מפתיע, דווקא מארה"ב. תכתובת פנימית שנוהלה במשרד האנרגיה האמריקאי מגלה כי המשרד המקביל בישראל תיכנן כבר בסוף 2014 לפרסם לציבור הישראלי כי בבדיקות שערך מצא שעתודות הגז הטבעי במאגר נמוכות מכפי שדיווחו השותפות במאגר.

מידע זה פורסם לבסוף באופן רשמי רק שנה וחצי לאחר מכן — תוך שבמשרד האנרגיה מוטחת ביקורת ציבורית ופרלמנטרית קשה.

התכתובת הפנימית האמריקאית נחשפה במסגרת בקשה שהגיש העיתונאי העצמאי תומר אביטל, מייסד אתר "100 ימים של שקיפות", אל משרד האנרגיה האמריקאי, לפי דיני חופש המידע שם.

בחינת תוכן אחת מהודעות הדואר האלקטרוני שנמסרה מהמשרד, ולא הושחרה, מעלה כי בינואר 2015 היתה אמורה להיערך בישראל סדנת עבודה משותפת לאנשי המקצוע בשני משרדי האנרגיה בנוגע לרגולציה בשוק הגז הטבעי.

משרד האנרגיה הישראלי, כך מתברר, פנה אל שגרירות ארה"ב בישראל וביקש לדחות את הסדנה המשותפת. לפי הדיווח של אחד מהפקידים האמריקאים, "המשרד הודיע כי בכוונתו לפרסם בקרוב את הערכת משאבים מעודכנת באשר לכמות הגז בלווייתן".

את המידע על כך מסר לוושינגטון ב–3 בדצמבר 2014 תום קולמן, שהיה יועצו לענייני אנרגיה של השגריר היוצא של ארה"ב בישראל, דן שפירו.

דן שפירו
מוטי מילרוד

מהתכתובת הפנימית עולה כי כריסטופר סמית, יועצו של שר האנרגיה האמריקאי באותה עת, ד"ר ארנסט מוניז, היה אמור להיפגש באותו שבוע עם קית אליוט, סגן נשיא נובל אנרג'י למזרח התיכון. לקראת הפגישה תהה עוזרו אם לדעת קולמן יש נושאים שצריך להעלות במהלך הפגישה.

"נפח הגז נמוך ב–20% מהמדווח"

בין היתר, עידכן קולמן את המשרד האמריקאי בפגישה מתוכננת בין שרי יוון, קפריסין, האיחוד האירופי וישראל בנוגע לפרויקט הנחת צינור גז משותף, ואז עידכן בכוונת הישראלים לפרסם דו"ח עתודות מעודכן בלווייתן.

מהתכתובת עולה כי קולמן עידכן את ביני זומר, מנהל הפעילות של נובל אנרג'י בישראל, בדבר הבקשה הישראלית לדחות את הסדנה המשותפת לסוף פברואר או לתחילת מארס. יתר המידע שנכלל בהודעת הדואר האלקטרוני הושחר על ידי האמריקאים מטעמי חיסיון.

ארנסט מוניז
Matty Stern/U.S. Embassy Tel Avi

את המידע על כך שבידי משרד האנרגיה מונחות חוות דעת שלפיה נפח הגז בלווייתן נמוך מהמשוער חשף TheMarker עוד באפריל 2014 — אך במשרד סירבו אז להתייחס, בעוד השותפות במאגר הכחישו זאת, ושלושה חודשים לאחר מכן אף הקפיצו ב–16% את נפח הגז המדווח.

לאחר שנה של התדיינויות עם חברות הגז החליף משרד האנרגיה את חברות הייעוץ שמולן עבד, ושכר חברת ייעוץ חדשה שהגיעה למסקנות דומות. רק שבועיים לאחר אישורו הסופי מתווה הגז המתוקן בממשלה, במארס 2016, דיווח משרד האנרגיה כי לפניו אמנם מונחת חוות דעת שקבעה כי נפח הגז בלווייתן הוא 500 מיליארד מ"ק בלבד — ולא 620 מיליארד מ"ק, כפי שדיווחו עד אז השותפות במאגר לציבור ולממשלה. כלומר, כמות גז במאגר נמוכה ב–20% מהמדווח, ואילו עתודות יצוא הגז הצטמקו ביותר מרבע.

במשרד הגיבו אז לביקורת בדבר הסתרת המידע בכך שלא היו משוכנעים באמיתות הנתונים המקוריים, וכי החלפת חברות הייעוץ נבעה מסיום חוזה ההתקשרות עמן.

התיעוד האמריקאי על אודות כוונות המשרד לדווח על הממצאים עוד בסוף 2014 מעמיד לפיכך באור מביך את ההתכחשות הממושכת של משרד האנרגיה לממצאים שהזמין בעצמו, בתקופתו של שר האנרגיה הקודם, סילבן שלום. אלא שגם בתשובתה לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מתווה הגז, נמנעה הממשלה מלציין את מסקנות הדו"חות שהונחו בפניה עוד ב-2014 — ושכעת מתברר כי השלימה עם אמיתותם כבר אז.

סילבן שלום
מרק ישראל סלם

במשרד האנרגיה טענו אשתקד כי לצמצום עתודות הגז המשוערות בלווייתן אין כל השלכה על מדיניות יצוא הגז של ישראל, מכיוון שזו ממילא התבססה על אומדן נמוך מ–500 מיליארד מ"ק (BCM) גז בלווייתן, ומשום שעתודות הגז הקיימות עדיין עונות על המכסה המינימלית הדרושה לצורכי המשק (540 BCM).

עם זאת, במסגרת מתווה הגז ביצעה הממשלה שינוי ניכר במדיניות היצוא, ולקיצוץ הדרמטי במכסת היצוא עשויה היתה להיות השלכה על תחזיות היצוא המפליגות למשטרים שכנים. תחזיות אלה ששימשו בסיס לעקיפת התנגדות רשות ההגבלים העסקיים למתווה.

אביטל פנה אל משרד האנרגיה האמריקאי עוד במארס 2016 בבקשה לחשוף כל מידע על אודות פגישות והסכמים שנערכו מול חברת נובל אנרג'י האמריקאית, מפעילת קידוחי תמר ולווייתן. כמו כן ביקש כל מידע או תכתובת אודות התקשרויות כאלה ואחרות שנוהלו בידי נציגי הממשל בסוגיית הגז הישראלי.

בתום שנה של התדיינויות הסכימו האמריקאים להעביר 41 מסמכים רלוונטיים — שרובם הושחרו לצרכי חיסיון בנימוקים של סודות מסחריים או של מידע פיננסי ועסקי רגיש שיש בו כדי לפגוע בצדדים שלישיים.

המחיקות הבולטות יותר בוצעו בתכתובות הפנימיות האקטואליות שיותר שנוהלו ב–2015–2016 בסוגיית מתווה הגז ומצבה של נובל אנרג'י. כך, למשל, הושחר כולו דיווח שהגיע מישראל במארס 2016 לאחר אישורו הסופי של המתווה המתוקן בממשלה.

תכתובות אחרות שהופיעו בקבצים שנמסרו עסקו, בין היתר, בסוגיית הקידוחים על גבול המים הכלכליים של ישראל ולבנון, או בתיאום שולחנות עגולים עם צוותי המקצוע הישראלים. בקשה מעניינת שוגרה אל המשרד האמריקאי ב–2012 מצד חברת הייעוץ PFC, שהתעניינה אז במכרז שפירסמה ישראל לליוויה בטוויית מדיניות יצוא הגז.

לימים נרכשה PFC בידי ענקית הייעוץ IHS — שאכן הועסקה על ידי משרד האנרגיה הישראלי והיתה שותפה להטלת הספק בכמויות הגז בלווייתן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם