מסתבכים לא רק עם ארגוני הסביבה: בזן תשלם לנמל חיפה 40 מיליון שקל - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

מסתבכים לא רק עם ארגוני הסביבה: בזן תשלם לנמל חיפה 40 מיליון שקל

בתום הליך משפטי שנמשך שמונה שנים חייב בית המשפט המחוזי בחיפה את בית הזיקוק שבשליטת עידן עופר בתשלום דמי תשתית לנמל הממשלתי - ואף פסק לנמל הוצאות משפט בכמיליון שקל ■ בזן צפויה להמיר ערבויות בסך 120 מיליון שקל לתשלום לנמל

תגובות
בתי הזיקוק בחיפה
ירון קמינסקי

לאחר שמונה שנים של דיונים משפטיים ממושכים חייב בסוף השבוע בית המשפט המחוזי בחיפה את חברת בתי הזיקוק בחיפה (בזן) בזן נתונים גרפים עבור בזן שער שינוי לאתר Finance  , מקבוצת החברה לישראל, לשלם לנמל חיפה 34.7 מיליון שקל (כ–40 מיליון שקל אחרי ריבית והצמדות) — בגין דמי תשתית שהפסיקה בזן לשלם על דעת עצמה ב–2009.

בית המשפט דחה את כל טענות בזן נגד חיובה באגרה, ומנגד קיבל במלואה את תביעת התשלום שהגיש הנמל הממשלתי. בעקבות פסק הדין צפויה בזן להמיר ערבויות בנקאיות בסך 120 מיליון שקל לטובת תשלום לנמל — מה שצפוי לשפר באופן משמעותי את מצב קופתו.

כמו כן, חויבה בזן בתשלום שכר טרחת עורכי הדין של הנמל, גדעון שרויאר ושמעון אוחנינה, בסך 600 אלף שקל, וכן חויבה לשאת בתשלום של מאות אלפי שקלים נוספים בגין שכר טרחת המומחים מטעם הנמל, ובראשם פרופ' אשר בלס, שהכין עבור הנמל את חוות הדעת הכלכלית בתיק.

בזן, שצפויה לערער על הפסיקה, הפסיקה ב–2009 על דעת עצמה לשלם לנמל חיפה דמי תשתית, שבהם מחויב כל בעל מטען שעושה שימוש בשירותי הנמל ובמתקניו. לטענת בית הזיקוק, פריקת הנפט הגולמי שהוא מייבא נעשית דרך מקשר ימי המרוחק 3 ק"מ משובר הגלים של הנמל ואינו דורש שירותים מהנמל, מכיוון שקשירת האוניות נעשית בידי החברה הממשלתית תש"ן.

לחלופין טענה בזן כי דמי התשתית שנגבים ממנה אינם סבירים לנוכח השירותים שמסופקים לה לכאורה, וכי יש להפחיתם עד לגובה השירות היחסי.

בזן עתרה לבית המשפט בבקשה שיורה לנמל להפסיק לגבות את דמי התשתית — ונענתה בתביעה נגדית שבמסגרתה ביקש הנמל לחייב את בזן בתשלום האגרה הקבועה, שמחושבת כשיעור מערך המטען המיובא.

לטענת הנמל, עצם השימוש של בזן בתשתית הנמלית — לרבות המקשר הימי, המעגנה ונתיבי השיט — מקים כשלעצמו בסיס לגביית דמי תשתית, ואין סיבה להפלות את בזן ביחס לכל בעל מטען אחר.

טענות בזן כי מדובר ב"מחיר" ולא באגרה, כמו גם טענות בדבר סבסודים כפולים בתפעול הנמל — נדחו על ידי השופט אמיר טובי בטענה כי מדובר באגרה, וכי "אין צורך בקורלציה ישירה בין העלות של השירות הניתן על ידי הנמל לבזן לבין סכום האגרה".

באשר לגובה האגרה פסק השופט כי נמל חיפה אינו הכתובת לערעור: "משנקבע כי מדובר באגרה וכי ניתנה תמורה בגינה בדמות תחזוקה ופיתוח של התשתיות הנמליות, וכי לא מדובר בסכומים שרירותיים, לא נותר לנמל שיקול דעת להפחית את הסכומים שנדרשו כדמי תשתית ואשר נקבעו על ידי מחוקק המשנה. ככל שסבורה היתה בזן כי מדובר בסכומים ובשיעורים בלתי־מוצדקים, שומה היה עליה לנקוט הליכים של תקיפה ישירה של הוראות מחוקק המשנה", נכתב בפסק הדין.

לפי הפסיקה, הוכח כי נמל חיפה אמנם מספק לבזן תשתית נמלית המאפשרת את פריקת הנפט במקשר הימי, וכי הנמל אמון על פיתוח מתקנים שבגינם נגבית האגרה. מנגד, נקבע כי בזן לא הוכיחה כי סכום האגרה שרירותי ונעדר כל היגיון — ולכן תביעת נמל חיפה התקבלה במלואה.

קבוצת בזן מסרה בתגובה: "החברה קיבלה היום את פסק הדין ובכוונתה לערער עליו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם