רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתווה הגז בוטל: הפצצה של בג"ץ - "חציית הגבולות המותרים בדמוקרטיה"

הרכב שופטי בג"ץ החליט ברוב קולות על ביטולו של מתווה הפשרה הממשלתי מול מונופול הגז בשל פסקת היציבות השנויה במחלוקת ■ בג"ץ השעה את הצהרת הבטלות למשך שנה - כדי לאפשר למדינה לתקן את המתווה שגיבשה

96תגובות
שר האנרגיה יובל שטייניץ וראש הממשלה בנימין נתניהו לוחצים ידיים בטקס החתימה על מתווה הגז
אילן אסייג

בתום הליך משפטי שנמשך כחודשיים החליט היום (א') הרכב שופטי בג"ץ ברוב קולות כי מתווה הפשרה הממשלתי מול מונופול הגז יבוטל, בשל פסקת היציבות השנויה במחלוקת, שלגביה נקבע כי אינה חוקית.

בג"ץ השעה את הצהרת הבטלות של המתווה למשך שנה - כדי לאפשר למדינה לתקן את המתווה שגיבשה. הכוונה היא לעגן את סעיף היציבות בחקיקה בכנסת, לשנותו או לבטלו. אם לא יגובש הסדר חלופי עד למועד זה, יבוטל המתווה כולו.

על רקע מערכה ציבורית ופוליטית קשה, בעד ונגד המתווה, השלים הרכב השופטים את הכרעתו בימים האחרונים באשר לארבע העתירות שהוגשו נגד המתווה. בראש ההרכב ישב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין, כשלצדו השופטים עוזי פוגלמן, אסתר חיות, נעם סולברג וסלים ג'ובראן.

"תיתכן בעיניים ציבוריות שאלה אם בג"ץ צריך להתערב בנושא, ואם בהיות השאלה כלכלית ביסודה, עליו למשוך ידו מעיסוק בו", העירו השופטים בהקדמה. "כאן התשובה היא כי מתחת לנושא הכלכלי טמון נושא משפטי יסודי, והוא גבולות סמכות הממשלה במשטר דמוקרטי, ועד כמה ניתן למתוח את סמכותה השיורית, מקום שהמחוקק לא הסמיך אותה מפורשות, כאשר המשמעות הכלכלית הראשונית עצומה כל כך. זו השאלה המשפטית שבה אנו מתמקדים בסופו של דבר".

עקבו אחר הציוצים בטוויטר של גיא רולניק ורותם שטרקמן:

ברוב של ארבעה שופטים (רובינשטיין, ג'ובראן, חיות ופוגלמן), כנגד דעת מיעוט של השופט סולברג - נקבע כי פסקת היציבות בטלה. לדעת שלושה שופטים (רובינשטיין, ג'ובראן ופוגלמן), לנוכח הצהרת הממשלה וחברות הגז שלפיה סעיף היציבות הוא תנאי לקיומו של המתווה, אזי דין המתווה להתבטל. ואולם, השופטים קצבו למדינה פרק זמן של שנה כדי לפעול לתיקון הסעיף או המתווה. השופטת חיות סברה כי יש לבטל את המתווה מיידית, ללא תקופת המתנה.

באשר לעיגון המתווה בחקיקה, הוחלט ברוב של שלושה (חיות, פוגלמן וסולברג) מול שני שופטים (רובינשטיין וג'ובראן) כי המתווה אינו נדרש בחקיקה ראשית. ברוב של ארבעה שופטים מול מסתייג אחד (ג'ובראן) הוחלט כי לא נעשה שימוש לא סביר בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים.

נתניהו: "נחפש דרכים להתגבר על הנזק"

"החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בדבריו הצטרף נתניהו לקולות הפוליטיים הבוטים נגד בג"ץ, ואמר כי "ישראל נתפשת כמדינה עם התערבות משפטית מוגזמת, שקשה לעשות בה עסקים. בוודאי שלאיש אין מה לחגוג על כך שהגז עלול להישאר במעמקי הים ושמאות מיליארדי שקלים לא יגיעו לאזרחי ישראל. נחפש דרכים אחרות להתגבר על הנזק הקשה שנגרם לכלכלת ישראל בעקבות פסיקה תמוהה זו״.

שר האנרגיה, יובל שטייניץ, פירסם תגובה חריפה להכרעת בג"ץ, שלפיה "מדובר בהחלטה אומללה" ו"בלתי־סבירה". לדבריו, "עם כל הכבוד לבית המשפט העליון, לעניות דעתי, התערבות מסוג זה בהחלטות הממשלה והכנסת לא היתה מתרחשת בדמוקרטיות מערביות אחרות".

"זו החלטה שהשלכותיה השליליות על פיתוח משק הגז, על הביטחון האנרגטי, על כלכלת ישראל, ועל אובדן ההכנסות למדינת ישראל ואזרחיה, עלולות להיות קשות ביותר — ואולי אף בלתי־הפיכות (...) העובדה ששישה חודשים לאחר אישור המתווה בממשלה בכנסת, וכמה שבועות לאחר התנעת התהליך לפיתוח לווייתן, בית המשפט העליון מחליט להחזיר אותנו לאחור, היא בעיני בלתי־סבירה", אמר שר האנרגיה, והוסיף כי "בימים הקרובים נצטרך לשקול את המשך דרכנו ופעולתנו בנושא".

מהשותפות במאגר לווייתן נמסר בתגובה כי "בית המשפט בהחלטתו קיבל את כל מתווה הגז למעט סעיף היציבות — ועל כך אנו מברכים. עוד עולה מההחלטה כי גם השופטים מכירים בנחיצותן של יציבות רגולטורית ויצירת תנאים שיאפשרו את ההשקעות הדרושות לצורך חיפוש ופיתוח מאגרי גז. נפעל יחד עם הממשלה, באופן מיידי, לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר על מנת שנוכל לעמוד ביעדי המתווה ובראשם פיתוח לווייתן עד סוף 2019".

"הוראות כבילה 
בצבע בלתי־חוקי"

על חוסר הנחת של השופטים העיד הדיון האחרון שקיים בג"ץ בעתירות נגד המתווה לפני שישה שבועות. הדיון הסתיים בדרמה, לאחר שהשופט רובינשטיין הציע למדינה לשקול את האפשרות לאשר את סעיף היציבות בחקיקה.

לפי סעיף היציבות, התחייבה הממשלה כי לא תבצע עוד שינויים במדיניות המיסוי בענף הגז והנפט ובסדרי היצוא, ולא תכתיב בענף שינויים מבניים נוספים, למשך עשור. כלומר, הממשלה תתחייב להסתפק בשינויים שביצעה במסגרת חוק ששינסקי (חוק מיסוי רווחי נפט), כחלק מהחלטת היצוא מ–2013 (לאחר שינויה במסגרת המתווה) ובשינוי המבני שמעוגן במתווה, ואף תצהיר כי "אינה רואה צורך בשינוי נוסף, שייראה מהותי בעיני המשקיע הסביר, בחלקו של הציבור ברווחים של בעלי המאגרים". זאת, למעט שינויים רוחביים במשטר הפיסקלי במשק, שאינם ייעודיים לענף הגז בלבד.

בנוסף, מתווה הפשרה עם חברות הגז מבטיח לבעלי מאגר לווייתן "חסינות" מפני כל שינוי מבנה הבעלות בו, או חיוב בתחרות פנימית, לתקופה של עד 15 שנה — תוך הפקעת סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים. אם לא די בכך, מתחייבת הממשלה לפעול נגד הצעות חוק פרטיות שיוגשו בעתיד לכנסת בניסיון להפר הבטחה זו.

ברוב דעות פסקו לפיכך השופטים כי הסעיף אושר בחוסר סמכות, היות שזה מנוגד לכלל הבסיס במשפט המנהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות. לדעת רובינשטיין, אין בסמכותה של הממשלה להחליט שלא להחליט ושלא לפעול, על אחת כמה וכמה כשהדברים מצויים במחלוקת פוליטית של ממש, וכאשר הרשות המבצעת מבקשת לכבול את שיקול דעתה של ממשיכתה. לדברי רובינשטיין, משהוחלט במתווה כי הממשלה תימנע משינוי רגולטורי — יש בכך, בפועל, כדי לכבול במהות אף את שיקול דעתה של הכנסת.

השופט ג'ובראן הוסיף כי לטעמו קיים טעם לפגם גם בניסוח הגורף של הוראות היציבות, שעלול לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל ככל שהמדינה תיאלץ לחזור בה מההתחייבות אותה נתנה. השופט פוגלמן הדגיש כי היקפה ומשכה של פסקת היציבות, כמו גם "תג המחיר" הנלווה להפרתה הצפויה, יוצרים הלכה למעשה כבילה אסורה של שיקול הדעת המינהלי — אף שהדגיש את חשיבות הוודאות הרגולטורית למשקיעים.

השופטת חיות ניסחה עמדה חריפה, שלפיה "ההתחייבות האקטיבית של הממשלה במסגרת הוראות הכבילה לסכל כל שינוי בחוק הנוגד את המתווה, אם יחוקק בעקבות הצעת חוק פרטית, חוצה את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית וצובעת את הוראות הכבילה בצבע בלתי־חוקי ברור ומובהק". עוד הזהירה השופטת כי "הוראות הכבילה יוצרות קיפאון רגולטורי וחקיקתי בשל החשיפה לתביעת פיצויים משמעותית מצד חברות הגז בשיעור שאינו ידוע".

בדעת מיעוט סבר השופט סולברג כי פסקת היציבות הרגולטורית אינה בלתי־חוקית, וכי הממשלה מוסמכת לכבול את שיקול דעתה, בכפוף ליכולת ההשתחררות מן ההבטחה המנהלית, וכי אין במהלך כדי לפגוע בעצמאות שיקול הדעת של הכנסת.

"אין חובה להביא 
את המתווה לכנסת"

פסק הדין עסק בחמש סוגיות נוספות: הפעלתו התקדימית של סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, השאלה אם נדרש לעגן את המתווה בחקיקה, ההחלטה שלא להטיל פיקוח על מחירי הגז, והשינויים שבוצעו במתווה במדיניות היצוא והמיסוי של הגז.

עם זאת, בשלוש הסוגיות הכלכליות האחרונות החליטו השופטים שלא להתערב. באשר להפעלת סעיף 52, שבמסגרתו הופקעו סמכויותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים לטובת אישור המתווה שלו התנגד, טען רובינשטיין כי השימוש בסעיף, מטעמי חוץ וביטחון, נעשה בסמכות ובסבירות. זאת, חרף פגיעה משמעותית באינטרס התחרותי.

"ככל שהפגיעה באינטרס התחרותי חזקה יותר, כך יידרשו טעמים ביטחוניים־מדיניים חזקים יותר לשם הפעלת הסעיף; וכאמור בנסיבות, חרף הפגיעה המשמעותית באינטרס התחרותי, הטעמים הביטחוניים־מדיניים הם כבדי משקל", פסק רובינשטיין. כל זאת, לאחר שהמדינה הבהירה כי השימוש בסעיף ייעשה בנסיבות חריגות בלבד.

לעומת זאת, השופט ג'ובראן סבר כי בהחלטה להפעיל את סעיף 52 נפלו פגמים, שכן בהפעלת הסעיף חסרה חוות דעת שתבחן את השפעותיו של מתווה הגז על התחרות במשק. כמו כן טען השופט כי "הליך השימוע הציבורי היה דחוק באופן שפגע בעיקרון שיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות ובשקיפות ההליך הפוליטי".

סוגיה דרמטית לא פחות שהוכרעה על חודו של קול התייחסה לשאלת ההסדר הראשוני, כלומר לשאלה אם היה מקום להסתפק בהחלטת ממשלה או לדרוש את אישור המתווה בחקיקה.

בג"ץ לא התערב במחלוקות הכלכליות

לדעת השופט רובינשטיין, הממשלה חרגה מסמכותה בהחלטתה שלא להביא את המתווה לכנסת, היות ש"לפנינו מקרה מובהק, שבו מכלול ההיבטים הטעונים אסדרה, בהצטברותם, מחייבים אסדרתה של הסוגיה בחקיקה ראשית, בתהליך ליבון מסודר ושקוף בשיתוף הציבור והגורמים הרלבנטיים על ידי הרשות הנבחרת".

יו"ר ההרכב הדגיש כי ביחס לכל פרק במתווה, יכולה להישמע טענה כאילו הוא אינו נדרש בחקיקה. ואולם, לדבריו, "העיקר הוא המכלול, וענייננו במקרה שבו השלם עולה על סך חלקיו, שכן מדובר באסדרה כמעט ראשונית של סוגיית הפקת ומכירת הגז הטבעי על היבטיה השונים בעל השלכות כלכליות עצומות והמצויה במחלוקת ציבורית עמוקה".

עם זאת, סולברג יצא נגד קביעה עקרונית זו. לדעתו, הממשלה מוסמכת להחליט על כל אחד מרכיבי המתווה, ולכן תהה "כיצד ניתן לאסור על הממשלה לפעול מכוח חקיקה מסמיכה זו, רק בשל מראית פני ה'מכלול'?"

לדברים הצטרף גם השופט פוגלמן, באומרו כי "אף אם ראוי היה מן מהבחינה הציבורית כי המתווה יובא לפתחה של הכנסת בגדריה של חקיקה ראשית, הרי שבנסיבות העניין לא קמה חובה משפטית לעשות כן". לעמדתו, את שאלת ההסדר הראשוני אין לבחון לפי המכלול — כאשר כל רגולטור רלוונטי פעל בתחום סמכותו, וכי איגום הכוחות עוגן בהחלטת ממשלה.

"בלעדי הפסיקה - שלטון החוק בסכנה"

ארבע עתירות נדונו בבג"ץ נגד המתווה בבקשה לבטלו, או לבטל כמה מסעיפיו, בטענה כי אושר ללא סמכות, בניגוד לחוק ובניגוד לסדרי מינהל תקין.

בבכורה בין העתירות זכתה התנועה לאיכות השלטון, שעתרה יחד עם עמותת אדם טבע ודין והפורום הישראלי לאנרגיה. "אנו מברכים על פסיקתו ההיסטורית של בית המשפט העליון, שקיבל החלטה אמיצה אך הכרחית להגנה על הדמוקרטיה הישראלית", מסרו הארגונים. "בית המשפט יצא להגנה על מערכת האיזונים והבלמים אשר בלעדיה שלטון החוק נתון בסכנה. בית המשפט התיר את השלשלאות הבלתי־חוקיות שבהן ניסתה ממשלת ישראל לכבול את הרשות המחוקקת והממשלות העתידיות. אלמלא היה בית המשפט מתערב, אזרחי ישראל היו מוצאים עצמם כבולים במשך שנים קדימה לקרטל מונופוליסטי אימתני, תוך סיכון הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".

העתירה השנייה הוגשה על ידי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, וזו התמקדה בביקורת על סעיף היציבות. עו"ד אפי מיכאלי אמר בשם המוסד כי "פסיקת העליון מהווה איתות ברור לרשות המבצעת ולראש הממשלה העומד בראשה, שכוחם מוגבל לכדי הסמכות המוקנית לה בחוק וניסיונות שונים לפרוץ סמכות זו — לא יצלחו. אזרחי ישראל צריכים לברך על החלטת העליון, שכן היא מחזקת את שלטון החוק ואת עקרון עליונות החוק ומשתלבת באופן מובהק עם האיזון הנדרש בין רשויות השלטון במדינה".

סיעת מרצ היתה העותרת השלישית, והתמקדה בעתירתה בחוסר הסבירות שבהפעלת סעיף 52. את העתירה הרביעית הגישה סיעת המחנה הציוני, באמצעות עורכי הדין גלעד ברנע וחגי קלעי, שלצד ביקורת על סעיף היציבות וסעיף 52 טענה כי המתווה משקף פגיעה בלתי־מידתית בציבור — מכיוון שלא יוכל להשיג את יעדיו המוצהרים.

TheMarker 5.2011 חושף: מונופול הגז של דלק ונובל לא ביקש פטור מהסדר כובל
לפני כניסתו למאגר לווייתן — ולכאורה, לא יוכלו לפתחו יחדיו
9.2011 הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה,
מכריז על שותפות לווייתן כהסדר כובל ועל שותפות תמר —
מונופול, בכפוף לשימוע
3.2014 רשות ההגבלים מפרסמת לשימוע טיוטת פשרה, שלפיה דלק ונובל אנרג'י
ימשיכו להחזיק במאגרי לווייתן ותמר — תמורת מכירת מאגרי הגז הקטנים
12.2014 פרופ' דיויד גילה נסוג מטיוטת הפשרה; ראש הממשלה מכונן צוות ממשלתי
לגיבוש מתווה חלופי
2.2015 הממשלה מציגה לחברות הגז טיוטת מתווה לשינוי פני שוק הגז — שלימים
תחזור בה מעקרונותיה
25.6 הקבינט המדיני־ביטחוני מאשר כי שיקולי מדיניות חוץ וביטחון מצדיקים את
אישורו של מתווה הגז חרף התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים
הההחלטות הכושלות שהולידו את מתווה הגז
21.7 מבקר המדינה
תוקף את מתווה
הגז: "המו"מ נוהל
מעמדת חולשה —
לבחון פיקוח
מחירים"
5.8 יו"ר רשות החשמל,
אורית פרקש־הכהן,
מודחת מתפקידה
בעקבות החלטת
הממשלה לפרק
את הרשות — על
רקע התנגדותה
למתווה הגז
16.8 הממשלה מאשרת
את מתווה הפשרה
מול מונופול הגז
30.6 ברקע לחץ ציבורי: הממשלה חושפת
לראשונה את מתווה הפשרה מול
מונופול הגז
Eni 30.8 האיטלקית מדווחת על תגלית גז
ענקית בחופי מצרים — ומשנה את
פני שוק הגז האזורי
1.11 שר הכלכלה, אריה דרעי, מתפטר כדי
לאפשר לנתניהו לחתום במקומו על
סעיף 52 לחוק ההגבלים, ולאשר את
מתווה הפשרה מול מונופול הגז
14.12 ועדת הכלכלה של הכנסת ממליצה
לראש הממשלה לא לאשר את
המתווה
3.2.2016 הדיון הראשון של הרכב שופטי בג"ץ בעתירות נגד
המתווה
14.2 לראשונה: ראש ממשלה מופיע בפני בג"ץ. השופטים
רומזים: סעיף היציבות עשוי להתבטל
27.3 בג"ץ מחליט ברוב קולות על ביטול המתווה בשל פסקת
היציבות, ומשעה את הצהרת הבטלות לשנה — כדי
לאפשר למדינה לתקן את המתווה
17.12 ראש הממשלה, בכובעו כשר
הכלכלה, חותם לראשונה על
סעיף 52 לחוק ההגבלים, כדי
להכניס לתוקף את מתווה הפשרה
מול מונופול הגז
צילום: רויטרס
מה דעתכם על ההחלטה הדרמטית של בג"ץ? הגיבו ושתפו
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם