מה באמת חוסם את אובר, ומיהו "הסופרמן" שמסתובב בוואטסאפ של הליכוד - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה באמת חוסם את אובר, ומיהו "הסופרמן" שמסתובב בוואטסאפ של הליכוד

סיפורה של אובר מבטא את חוסר האונים של ישראל, כמו גם של מדינות אחרות, שמתקשות להתמודד עם בשורת הכלכלה השיתופית

37תגובות

"סופרמן??? מעניין איך ראש ממשלתי, ששומר עליי מסכנות איראן, החיזבאללה וחמאס, מאבו מאזן ומהשוודים, לא שומר על פרנסתם של חבריי נהגי המוניות, אזרחי ישראל, מול משקיע טייקון כמו אובר, ומסכן את עבודתן של 50 אלף משפחות? למה אתה גורם לי לא לסמוך עליך? מזל ששר התחבורה ישראל כ"ץ קיים ועומד על המשמר! אני כועס ומאוכזב, ביבי ראש הממשלה שלי".

את ההודעה הזאת שיגר אתמול יו"ר ארגון הגג של בעלי ונהגי המוניות, אברהם פריד, בקבוצת הווטסאפ הפנימית של פעילי הליכוד. זאת, בעקבות הנזיפה של ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי כ"ץ בישיבת הממשלה שלשום, בגין המכשולים שהוא מערים על כניסתו לישראל של שירות שיתוף הנסיעות של אובר (UberX). לכאורה, כ"ץ עושה זאת מתוך דאגה לאינטרס של איגוד המוניות, שמחזיק בכוח פוליטי מסוים במרכז המפלגה, וחושש כי בשורת התחבורה השיתופית תביא את ענף המוניות של ימינו לכליה.

אפליקציית ההסעות האמריקאית אובר השיקה באוגוסט 2014 ברוב טקס את פעילותה העסקית בישראל - אחת מתוך כ-60 מדינות שבהן היא מציעה כיום שירות סלולארי להזמנת מוניות. אובר ביקשה לכבוש פלח שוק בזכות הכנסת התשלום באשראי, ניסתה לפתות את נהגי האפליקציה המתחרה גט טקסי - ופזלה כל העת ליישום המודל העסקי הייחודי שלה, אובר איקס (UberX), שמגייס נהגים פרטיים לצורך הסעות בתשלום.

בשורה התחתונה, בסיכום שנה וחצי של פעילות (רשמית), קשה להכתיר את מעללי אובר בישראל כהצלחה. היא לא הטביעה חותם בשוק המוניות - וחרף ניסיונותיה העיקשים, חזון UberX נותר פחות או יותר באותה נקודה.

קורטני לאב מוניות אובר
מתוך עמוד האינסטגרם של לאב

למעשה, אלמלא הסכסוך הפוליטי שנתגלע בשבועות האחרונים בין נתניהו לכ"ץ - סביר להניח שהעניין הציבורי באפליקציה האמריקאית היה ממשיך לדשדש בצל הוויית השגרה.

החשוד המיידי בביורוקרטיה הזאת, מן הסתם, הוא השיקול הפוליטי. עובדה, רק יצר הנקם של ראש הממשלה גרם לו להתעניין, לראשונה מזה שנים, בהטיות הפוליטיות שמהן סובל ענף התחבורה. אבל להטיל את מלוא האחריות להצרת צעדיה של אובר על המשוכה הפוליטית בלבד תהיה מלאכה קלה מדי. אחרי הכל, בשורת "התחבורה השיתופית" שמביאה עמה אובר אינה אידיאל רומנטי - אלא עסק גלובלי ואגרסיבי, שמעורר בישראל גם רתיעה מאקרו־כלכלית אסטרטגית.

נתניהו רציני, או שיחרר קיטור?

לפני שצוללים לדיון הענייני, יש להסיר קודם מהשולחן את הפוליטיקה. זאת לא חסרה בכל הקשור בענף התחבורה בישראל, ולא רק בנישת מוניות הספיישל.

ראשית, ואין זה סוד, צמרת איגודי המוניות - אברהם פריד, בן בדרי ושמעון דהרי - מחוברים בעבותות למרכז הליכוד, ואחראים לפקידתם של 2,000-1,000 חברי מרכז. יו"ר איגוד המוניות, יהודה בר־אור, מזוהה עם המחנה הציוני, שם זמינים לטובת העניין כמה מאות חברים.

באיגוד המוניות לא מתביישים בזיקה הפוליטית. הם מתגאים בה. הגנה על קבוצות אינטרס באמצעות שימוש במנגנונים הפוליטיים נהפכה כבר מזמן לאמצעי מקובל, כשחברי מרכז אף מעמידים את שירותיהם כלוביסטים לכל דבר.

כ"ץ נזקק באחרונה לכל קול במרכז הליכוד, כדי לחסום את חזון האיחוד של נתניהו עם סיעת כולנו. הוא ניהל מערכה קשה לבחירתו של חיים כץ ליו"ר מרכז הליכוד - נגד מועמדו של נתניהו, צחי הנגבי. הוא יצא בפומבי נגד כוונת נתניהו להקדים את הפריימריז, ולמעשה מנהל התכתשות כמעט יומיומית על השליטה במנגנוני המפלגה.

כשהשורות נדרשות לאיחוד - לשר התחבורה אין פשרות בכל הקשור לאינטרסים של איגוד המוניות. כך, למשל, נקברה לפני כחודש בשקט הרפורמה המתוכננת של משרד התחבורה בשוק מוניות השירות - אף שהרגולציה בנישה הזאת כבר פקעה. כך גם נקברה הצעת החוק שביקשה ח"כ מירב בן ארי (כולנו) להגיש, כדי להכשיר את פעילות אובר איקס באמצעות תיקון תקנות התעבורה.

זאת לא הפעם הראשונה שבה היחסים הפוליטיים בצמרת הממשלה מותירים את רשמם בענפי הכלכלה. רפורמות בישראל מעולם היו מותנות בסידור נכון של הכלים הפוליטיים, ובעיתוי הנכון. אתרע מזלה של אובר להיכנס לישראל בשיא עוצמתו הפוליטית של שר התחבורה. יתמזל אולי מזלה, וקולות המלחמה בינו לבין ראש הממשלה יסלימו עד כדי מסע נקם בכ"ץ, באמצעות פגיעה במעוז כוחו במרכז המפלגה.

יהודה בר אור
טלי מאייר

נתניהו נפגש בשבוע שעבר בדאבוס עם מנכ"ל אובר העולמית, טראוויס קלניק. ספק אם רשמי הפגישה היו מוצאים בעבר את ביטויים בישיבת הממשלה שלאחריה. אבל ברקע הסכסוך הפוליטי הפנימי בליכוד, ולאחר שנה וחצי שבה שוק המוניות עניין אותו כקליפת השום - הביע לפתע נתניהו עניין רב בנעשה שם. כעת נותר רק לגלות אם ראש הממשלה באמת מתכוון לבצע סיכול ממוקד במעוז כוחו של כ"ץ, כלומר לקחת לידיו את סמכויות שר התחבורה ולפתוח את ענף המוניות להסעה חופשית - או שמדובר היה בשחרור קיטור שנועד לרמוז על יכולתו לעשות כן.

הספין של 
הורדת המחירים

הזיקה הפוליטית של בעלי המוניות למוסדות הליכוד לא אמורה, כמובן, להפחית מעוצמת טיעוניהם. פתיחת ענף המוניות לאפליקציות שמשמשות "תחנה" וירטואלית כבר שוברת את מבנה התחנות המסורתי; ומודל של הסעה פרטית מזדמנת בתשלום ירסק למעשה כליל את המעמד של בעלי "מספר ירוק".

מדובר בכ-19 אלף איש ששילמו למדינה 250-200 אלף שקל עבור הרישיון להפעיל מונית - ויכול להיות שהם יקומו מחר בבוקר והרישיון הזה כבר לא יהיה שווה דבר. לא בכדי התלכדו בעלי התחנות והמוניות כדי להיאבק באיום הקיומי עליהם ועל השקעתם - בדיוק כפי שעשו עמיתיהם ברחבי העולם.

ואולם הבעייתיות במודל של אובר לא מסתכמת בבעלי המוניות. באופן זה או אחר, תידרש הממשלה לפצות אותם בגין השקעתם. בינתיים, עם כל הכבוד, רפורמה שנוגעת לרכיבים כה רבים בחיי היומיום במשק לא אמורה להיעצר בגלל סכסוך כספי.

כאן נכנסת לתמונה הטענה שלפיה המכשול האמיתי שעומד בפני כניסת אובר איקס לישראל, לצד המשוכה הפוליטית - הוא דווקא זה הטכני.

המודל העסקי של אובר נשען על גיוס נהגים פרטיים לצורך הסעות בתשלום דינמי - כלומר שימוש באפליקציה כדי לקשר בין נהג פרטי זמין לבין נוסע פוטנציאלי שמחפש שירות הסעה. כך, אובר חוסכת עלויות הון ותפעול צי רכב - וגוזרת עמלה בזכות הפלטפורמה הסלולרית שהיא מעמידה לטובת שני הצדדים לעסקה.

מודל מוצע זה מייצר כמה בעיות, שחלקן פתירות - וחלקן טואטאו תחת השטיח. הבעיה הראשונה היתה הסרת הפיקוח הממשלתי הקיים על זהות נהגי המוניות, באמצעות הסדרי הרישוי הקיימים בחוק. הבעיה נפתרה לכאורה כשאובר הציעה לקלוט רק נהגים שצלחו את מבחני משרדי התחבורה. מנגד, הובע חשש כי מרגע שבו תותר הסעת נוסעים ברכב פרטי, ייפרץ סכר תודעתי שלא ניתן יהיה לחסום - ותופעת החאפרים תחגוג.

הבעיה השנייה שצפה היא בעיה ביטוחית. למשל, כיצד יתמודדו חברות הביטוח עם הזיגזוג שבין רכב פרטי לרכב הסעות - ומי יישא באחריות הביטוחית כלפי הנוסע. כאן טענה אובר כי הגיעה להסדר מול אחת מחברות הביטוח, שהוליד פוליסה גנרית סבירה. אגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר טוען כי אינו רואה כל בעיה באימוצו - כל עוד הסעת הנוסעים מוסדרת בחוק.

 ברכבת ישראל כץ בנימין נתניהו
מוטי מילרוד

אך גם הסדרה ביטוחית לא פותרת את הבעיה שנוצרת בשדה של יחסי עובד־מעסיק. באילו חובות נושאת אובר, אם בכלל, כלפי בעלי מכוניות שייפגעו בעבודתם? האם אובר פתורה לחלוטין גם מחובות מעסיק?

הבעיה הרביעית היא מיסויית. אובר התגאתה במנגנון תשלום באשראי בלבד, שיאפשר לרשויות המס פיקוח הדוק יותר מזה שקיים כיום על הכסף השחור בענף. הטענה נכונה - אם כי מתעלמת מהכנסת אלפי "עוסקים זעירים" לענף המוניות, שפטורים ממס, ויקזזו מההכנסות המדווחות כיום. ואולם סייג זה שולי נוכח המתחמקת הראשית מתשלום מס - אובר - שלא פועלת מישראל.

בעיה נוספת שלא טופלה היא תעריף הנסיעה. מחיר הנסיעה במוניות נתון כיום תחת פיקוח ממשלתי - אך לפי המודל של אובר, הוא אמור להיות דינמי ולהשתנות בהתאם לביקוש. בשעות שפל הוא יהיה נמוך באופן משמעותי מהמחיר כיום; אך בשעות עומס הוא יזנק ללא תקרה.

כשאובר מבטיחה הנחה של 40% על תעריף הנסיעה במוניות בישראל, היא מתייחסת להשוואה של תמחור נסיעה ממוצעת. אך האם בתל אביב, למשל, שכבר כיום סובלת ממחסור במוניות בשעות שיא הביקוש ומפקקים מתארכים עקב עבודות הרכבת הקלה - יוכל האלגוריתם שפיתחה אובר לקבוע תעריף זול מזה שמובטח כיום במודל הפיקוח הממשלתי? וגם אם כן, מי יבטיח זאת?

בעיה אחרת, שנותרה עד כה בגדר תעלומה, היא השלכת ההסעות הפרטיות על דפוסי השימוש בתחבורה הציבורית המסובסדת. שהרי הסטת נוסעים נרחבת מאוטובוסים ומרכבת ישראל לטובת נסיעה משותפת ברכב פרטי עשויה לחשוף את המדינה לתמיכה תקציבית מיותרת במפעילי התחבורה הציבורית.

מה חוסם את אובר?

פירוט הבעיות הללו רק נראה מאיים. רובן פתירות, גם אם לא באופן מלא — כל עוד קיים הרצון לפתור אותן. אך האם הרצון הזה בכלל קיים?

המשונה בשיח הביקורתי על הפרשה הוא הנטייה האוטומטית כמעט לייחס את חסימת השירות החדשני למרכז הליכוד, ולתלות את האשם בעיכוב בשורת התחבורה השיתופית בשר התחבורה.

מתי בדיוק יזם משרד התחבורה רפורמה צרכנית שפגעה במוקדי כוח פוליטיים של השר? הרי הרפורמה בנמלי הים פוגעת בוועדים, שעוצמתם הפוליטית נטועה בכלל במרכז מפלגת העבודה. עובדי רשות שדות התעופה, בניצוחו של איש הליכוד פנחס עידן, נהנים כיום מתקופת שגשוג חסרת תקדים בעוד שכ"ץ מגן על מונופול שמתעמר בלקוחותיו.

היכן משרד האוצר? היכן משרדי המשפטים והכלכלה? היכן רשות ההגבלים העסקיים, ומדוע נאלמה המועצה הלאומית לכלכלה? אימתי שולחת ממשלת נתניהו חברת ענק אמריקאית לכתת רגליה לבדה במסדרונות משרד התחבורה?

העובדה שבמשך שנה וחצי לא ניכרה הירתמות ממשלתית לקידומה של אובר, העובדה שניסיונות לקדם הצעות חוק בעניין נגנזו (בכנסת הקודמת ובנוכחית) והעובדה שהכל נהנים לטפול אשמה על כ"ץ - בעוד שזה נהנה לשאת ב"אשם", שבזכותו צבר עוד כמה נקודות במרכז הפוליטי - מלמדת כי ייתכן שמדובר במשחק. כלומר, מאחורי החסם הפוליטי והטכני, מסתתרת אמתלה נוספת, שבגינה איש לא מזדעק לטובתה של תחבורה שיתופית.

למעשה, הממשלה מפגינה אותו חוסר אונים משתק כלפי יתר סוכני הכלכלה השיתופית, כמו שירותי Airbnb בישראל, שבהיתקלות עמם מפגין הרגולטור הישראלי רתיעה מהולה בחשדנות. הרי מה אלה בעצם אובר ו-Airbnb? חברות היי־טק שעוברות ממדינה למדינה, ובחסות רשת האינטרנט העל־לאומית מפרקות סדרים מאובנים מקומיים לטובת חופש תעסוקתי, שעליו הן גוזרות קופון פטור ממס ובקרה.

לאובר, אגב, אין בדרך כלל סבלנות להמתין עד שהרגולטורים יעכלו את המהפכה הטכנולוגית. לרוב היא נוטה להכתיב מציאות באמצעות קביעת עובדות בשטח - על דעת עצמה, ובליווי קמפיינים אגרסיביים ומתריסים. בלונדון, למשל, נשאה אובר בקנסות שהוטלו על נהגיה, מאחר שבהסעה "הפיראטית" לכאורה הפרו את התקנות המקומיות. למעשה, הסיבה היחידה שאובר לא השיקה כבר את UberX בישראל היא שכאן, בניגוד לאנגליה, הסעת נוסעים ברכב לא מאושר וללא רישיון היא עבירה פלילית.

בשורה התחתונה, זהו עידן שירותי, שישראל לא יכולה לחמוק ממנו. גם אם חברות גלובליות נהפכות לאיום על הריבונות - השאלה היחידה שנשאלת כיום היא אם הלקוח נהנה, וכיצד יש לנהוג כדי לצמצם פגיעה משקית שתקומם את הרגולטור.

האם הלקוח נהנה? במקרה של אובר, ייתכן שהתשובה היא כן. האם המשק הישראלי ירוויח? בישראל, לפחות, איש לא בדק. העבודה הכלכלית היחידה שנעשתה עד כה לחישוב עלות/תועלת מהתחבורה השיתופית נעשתה על ידי חברת הייעוץ TASC, בהזמנת אובר.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם