הקרטל המסריח שעולה לכם 100 שקל בארנונה - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרטל המסריח שעולה לכם 100 שקל בארנונה

משרדי הגנת הסביבה והאוצר בוחנים הטלת פיקוח על השוק הריכוזי שמגלגל 2 מיליארד שקל בשנה ■ הסיבה: תעריף הטיפול בפסולת הכפיל את עצמו מאז 2008 ללא סיבה ■ משמעות רווחיות היתר בארנונה השנתית: 50–100 שקל למשק בית

26תגובות

המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר בוחנים את האפשרות להטיל פיקוח על מחירי פינוי הפסולת העירונית והטיפול בה. זאת, מחשש לריכוזיות ענפית בוטה שהביאה בשנים האחרונות להאמרת תעריפי הטיפול בפסולת בשיעור של 100%-150%, ללא סיבה, ובעוד אלה מגולגלים על הציבור בתשלומי הארנונה.

לפי הערכות המשרדים, שליטת מונופולים אזוריים (לא מוכרזים) בשרשרת של שינוע הפסולת העירונית, בתחנות המעבר ובמטמנות האשפה הפרטיות - גובה מדי שנה מהרשויות המקומיות תשלומים עודפים במאות מיליוני שקלים. זאת, כשהרנטה העודפת במקטע שינוע הפסולת העירונית בלבד נאמדת ב-110 מיליון שקל בשנה. משמעות קיזוזו של סכום זה בלבד היא הוזלת הארנונה בסכום של 50–100 שקל בשנה (למשק בית משלם).

אדם מחטט בפה אשפה באשקלון
אילן אסייג

בעקבות זאת, כוננה ועדת מחירים בין־משרדית שפנתה אתמול בשימוע לכלל הגורמים בענף, ולפי פרק ז' לחוק הפיקוח, דרשה מהחברות העסקיות דיווח על מחירים ורווחיות.

שרשרת הטיפול בפסולת העירונית מתחילה אמנם בציי משאיות הזבל של הרשויות המקומיות, אך תפקידן של הרשויות מסתיים בתחנות מעבר אזוריות, שמהן מושכות חברות פרטיות את הפסולת להטמנה.

ממסמך השימוע שעליו חתומה סמנכ"לית כלכלה וטכנולוגיה במשרד להגנת הסביבה, ד"ר אור גולדפרב, עולה כי קיימת תחרות מעטה, אם בכלל, בין ספקי השירותים השונים בענף, שביניהם אף אותרו בעלויות צולבות. כלומר, גורם עסקי אחד מחזיק באתר הטמנה ובתחנת מעבר, או שמחזיק באחד מהם לצד היותו קבלן פינוי.

מציאות זו הובילה, לפי ממצאי בדיקה ראשונית שערך המשרד, לעלייה לא מוסברת בשיעור של 90%–100% במחירי ההטמנה במשק מאז 2008, לתמחור שרירותי לכאורה של הטמנה באזורים שונים - ואף לשונות בין לקוחות שונים באותו האתר.

משאית זבל
אייל ורשבסקי

"תחנות המעבר מהוות מונופולים טבעיים אזוריים בגלל מגבלות כמות פסולת, מגבלות תכנוניות ומגבלות סביבתיות, כך שבפועל מוקמת תחנת מעבר אחת בלבד המיועדת לרשויות ספציפיות", הסבירו במשרד להגנת הסביבה. "בניתוח של כמה תחנות מעבר, נמצא כי המחירים גבוהים ב-119% בממוצע ביחס לתמורה שכבר כוללת רווח סביר", הוסיפו.

שוק הפסולת בישראל מוערך ב-2 מיליארד שקל, שמתוכם כ-700 מיליון שקל מנוהלים בשרשרת הטיפול במרחב החוץ העירוני ו-300 מיליון שקל משולמים במטמנות. בראש רשימת השחקנים הגדולים בענף נמנית קבוצת ואוליה, שמחזיקה באתרי הטמנה, בשלוש תחנות מעבר וכן בחברה לאיסוף, פינוי ושינוע פסולת.

רשות ההגבלים העסקיים התחילה בעבר בבדיקת הריכוזיות בענף הפסולת, אך לא ידוע על צעדים אופרטיביים שנקטה.

מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "בין אם מדובר בתשלומים עודפים בסלולר, בדיור או בפסולת - זהו כסף שהציבור משלם. נוביל למהפכה בתחום הפסולת כדי לצמצם למינימום עלויות מיותרות לרשויות המקומיות ולכיסו של הצרכן".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם