"דמי תחרות": ההבטחה החשאית והאבסורדית של נתניהו למונופול הגז - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"דמי תחרות": ההבטחה החשאית והאבסורדית של נתניהו למונופול הגז

מונופול הגז לחץ - והמתחרים ישלמו לו "דמי תחרות" ■ סעיף נסתר בהסכם הפשרה שגיבשה הממשלה מול דלק ונובל אנרג'י, מתיר לחברות לגבות תמלוגים בשיעור 9% מהכנסות המתחרה החדש שירכוש מהן את מאגרי כריש־תנין

54תגובות

האם תוכנית הממשלה לשינוי פני ענף הגז הטבעי אמנם מקיימת את ההבטחה לפרק את מונופול הגז לשניים, או אפילו לשלושה מתחרים בלתי תלויים? התשובה, כך מתברר, שלילית. רגע לפני שהממשלה תציג את תוכניתה מעוררת המחלוקת - נחשפים פרטים נוספים על כברת הדרך שעשתה במטרה לרצות את מונופול הגז של דלק ונובל אנרג'י - גם במחיר הותרת החברות האלה כבעלות אינטרס בכל מאגרי הגז שלחופי ישראל.

ל–TheMarker נודע כי בעקבות מכבש לחצים שהפעילו דלק ונובל במהלך החודשים האחרונים, הסכימה הממשלה כי יוכלו להשאיר בידיהן אחיזה גם במאגרי הגז שאמורים להתחרות בהן בעתיד. לפי המתווה המתוכנן, לאחר שדלק ונובל ימכרו את מאגרי הגז הקטנים יחסית שלהן כריש ותנין למשקיע חיצוני חדש בענף, שאמור להתחרות בהן - הן יוכלו להמשיך לגבות ממנו תמלוגים בשיעור של עד 9% מהיקף הכנסותיו.

דלק ונובל יהיו למעשה בעלות עניין בפעילותו של המתחרה החדש בהן, ויחזיקו במנוף לחץ פוטנציאלי כלפיו - בדמות גריעת שיעור מרווחיו. מכיוון שלפי המתווה המוצע, נובל תמשיך להיות בעלת מניות במאגרי תמר ולווייתן, הרי שזכאותה לתמלוגים ממאגרי כריש ותנין תביא אותה למעשה לחלוש על כלל עתודות הגז בישראל - גם לאחר התוכנית לפירוק המונופול, לכאורה.

מליאה להגדלת מספר שרים
אוליבייה פיטוסי

בה בעת, התחרות שאותה קיוותה המדינה לייצר בין כריש ותנין הקטנים לבין מאגר לווייתן - תישאר נכה. זאת, מכיוון שהן לדלק והן לנובל, המחזיקות יחדיו ב–85% מהזכויות בלווייתן, יהיה כעת שוט אפשרי לשליטה גם במתחרה הקטן של המאגר הענקי, ואף זכות להתחלק ברווחיו.

לחשש מהנצחת הבעלות הצולבת של חברות המונופול בכל המאגרים - תוך הפרת ההבטחה לתחרות בלתי תלויה, גם אם חלקית, בעף הגז - מיתווסף איום נוסף שנשקף מהסעיף התמוה במתווה. כך, הדרישה מהמתחרה החדש שייכנס לענף הגז לשלם תמלוגים שוטפים נוספים תכביד על התזרים הראשוני שלו מהפרויקט, כך שהוא עשוי להתקשות בהשגת מימון, וכן תעמיס על העלות השולית שבה יישא לאורך הפרויקט - באופן שיקשה עליו להפגין גמישות בתמחור הגז שימכור. בכך, למעשה, יוכל המונופול לדאוג גם לריסון התחרות על מחיר הגז בשוק - אם בכלל תתפתח כזו.

עוד כניעה: לווייתן 
לא יפצה על גז חסר

דרישה זו של דלק ונובל לאחיזה כלשהי בפעילות השחקן שעתיד להתחרות בהן הועלתה בעבר במהלך המשא ומתן שניהלו מול רשות ההגבלים העסקיים - אך נדחתה. לפי המתווה המרוכך שממנו נסוג בדצמבר הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, אמנם הותר לחברות לגבות תמלוגים מבעלי כריש־תנין של עד 17.5% - אך רק במקרה עתידי של תגלית נפט בשטח הרישיון, ומהכנסות מכירת הנפט בלבד.

יצחק תשובה
עופר וקנין

ברשות ההגבלים התעקשו לשלול כל אפשרות כי דלק ונובל יקבעו תנאים או יגבו תמלוגים עבור מכירת הגז מכריש־תנין. לכן, נקבע כי החברות ימכרו את המאגרים בתוך כשנה, בתמורה להעברת סכום מלא במעמד העסקה ונטרול כל אינטרס עתידי בעתיד.

ואולם במהלך התקופה שלאחר הבחירות לכנסת, נסוגה במפתיע הממשלה מעמדתה והסכימה עקרונית כי סכום הרכישה שיקבלו דלק ונובל מידי השחקן השלישי ישולם לאורך תקופה כנגזרת מהכנסותיו ממכירת הגז. גילה טען כי מדובר בשילוב אינטרסים, שמקנה בעקיפין לדלק ולנובל אחוזים בכריש ותנין ועשוי לפגוע בתחרות. מנגד, טענו מקורות בממשלה טענו כי סעיף זה אינו מצדיק התעקשות שתסכן את ההגעה להסדר מוסכם על החברות. לטענתם, גביית תמלוגים מכריש־תנין לא תתמרץ את בעלי לווייתן שלא להתחרות בשוק, והסדר תשלומים זה מקובל גם על רוכשי כריש־תנין, מכיוון שהוא יקל עליהם את מימון הרכישה.

התפנית בעמדת הממשלה היתה אחת הסיבות לנטישתו של גילה את צוות המשא ומתן הממשלתי מול חברות הגז. בתוך כך, נודע כי אין מדובר בשינוי היחיד שביצעה הממשלה במתווה המקורי למכירת כריש־תנין על ידי המונופול - אף שמתווה זה אושר בעצם בעבר על ידו.

מאגרי כריש־תנין אוצרים, לפי הערכות, כ–70 מיליארד מ"ק גז בלבד (לעומת כ–920 מיליארד מ"ק במאגרי תמר ולווייתן יחדיו). עם זאת, לפי אומדן רזרבות מחמיר, המאגרים הקטנים מכילים נכון להיום רק 54.8 מיליארד מ"ק.

כך הופכים

כדי להימנע מתרחיש שבו הגז המתחרה בלווייתן יהיה מצומצם מדי - גם עבור מעט החוזים ארוכי הטווח שעליהם יידרש לחתום - קבעה רשות ההגבלים, בהסדר שבוטל לבסוף, כי הכמות החסרה, 15.2 מיליארד מ"ק, תימכר לבעלי כריש־תנין ממאגר לווייתן. כדי לרסן הפעלת כוח לא סביר מצד המוכרים, נקבע כי הגז החסר יימכר בהנחה על מחיר השוק שלו באותה עת בישראל.

כעת נודע כי גם הסדר זה הושמט מהתוכנית הממשלתית שגובשה בשבוע שעבר מול מונופול הגז - לאחר שבעלי לווייתן סירבו להסכים לו. כך, למעשה, שוב יוגבל כושר התמרון העסקי של בעלי כריש־תנין העתידי, ויגבר הסיכון ברכישת המאגרים.

מנגד, שוב ניסו בממשלה להמעיט בחשיבות הנסיגה, וטענו כי ממילא מדובר בסעיף בעייתי ליישום. אלא שסעיף דומה, שאף הוא נכלל במתווה המקורי מול מונופול הגז אך נועד לתמרץ אותו להסכים להסדר - דווקא נותר על כנו.

התרגיל הטקטי 
של חברות הגז

ועדת הכספים כנסת
אוליבייה פיטוסי

בתמורה למכירת כריש ותנין, סיכמו לפני שנתיים רשות ההגבלים וחברות דלק ונובל כי מכסת יצוא הגז המוגדלת שלה זכאים המאגרים הקטנים תועבר בתור פיצוי למאגר לווייתן. לפי החלטת הממשלה מ–2013, מדובר ביצוא של לא פחות מ–75% מהגז שבכריש־תנין, שייתווספו כעת למכסת היצוא של לווייתן, בעוד שהגז במאגרים הקטנים יובטח למשק המקומי בלבד.

בניגוד ליתר הסעיפים שבהם חוייב המונופול לפי טיוטת ההסדר אז, הטבה זו דווקא לא נגרעה מהמתווה הסופי שיונח בקרוב על שולחן הממשלה, אף שהמונופול לא יעמוד ביתר התנאים שנקבעו בעבר בתמורה לפיצוי זה. זאת, ככל הנראה, בזכות מה שמסתמן כניהול טקטי נכון מצד חברות הגז את המשא ומתן מול הממשלה.

כך, במהלך השבועות האחרונים, במקביל להגברת הלחץ מצד לשכת ראש הממשלה להגיע להסדר מוסכם מהיר מול החברות, הקשיחו לפתע דלק ונובל עמדות. הן דרשו לשנות את לוח הזמנים המקורי למכירת כריש־תנין - כשנה וחצי - ולהאריכו לשלוש שנים.

משמעות הארכת לוח זמנים זה היתה סירוס התחרות בענף, שכן מונופול תמר היה זוכה לאורכה משמעותית שהיתה מאפשרת לו להשתלט גם על יתר הלקוחות בשוק. לכן, עסקו הכל בבלימת לחצי המונופול לאשר הקלה מהותית זו, כשברקע נזנחות יתר ההתניות והמגבלות שהוחלו על המונופול במכירת מאגרים אלה.

קית' אליוט

משלחצי המונופול נבלמו, ונקבע כי כריש־תנין אמנם יימכרו על ידי דלק ונובל בתוך 14 חודשים - שלאחריהם תופקד המכירה בידי נאמן למשך ארבעה חודשים נוספים - הוצג סיכום זה כ"הישג", אף שלווה בוויתורים משמעותיים בכל הנוגע להצרת צעדיו של השחקן החדש בכריש־תנין.

בה בעת, יש לציין כי בממשלה דאגו לסנכרון חוזי הגז החתומים במשק עם לוח הזמנים לכניסת שחקן חדש בכריש־תנין. כך, הוחלט להקדים את "חלון" ההשתחררות של לקוחות מונופול תמר מהחוזים שעליהם חתמו, כבר לעוד כשנתיים. זאת, כדי שיוכלו לנהל משא ומתן תחרותי כביכול על שיפור תנאי החוזה - בזכות כניסת כריש־תנין לשוק - וכן לאפשר לבעלים החדש של המאגרים הקטנים לצבור חוזי עוגן למימון הפרויקט.

בעקבות התערבות רשויות החשמל וההגבלים ב–2012, שונו חוזי תמר מול יצרני החשמל במשק, שכבלו תחילה את לקוחות הגז להתקשרות של 15 שנה. ללקוחות הגז הגדולים בענף החשמל ניתנה האפשרות להודיע לבעלי תמר החל בשנה החמישית לאספקת הגז (ועד סוף השנה השביעית) על רצונם להפחית ב–50% את הגז שירכוש מהספקית. עם זאת, משמעות הסעיף היא פתיחת החוזים רק ב–2019–2020, בעוד שבעלי כריש־תנין זקוקים לחוזי גז חתומים כבר ב–2016–2017.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם