בעלי תמר יגרפו מיליארדים – הגז של לווייתן יישאר בים - דינמו - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי תמר יגרפו מיליארדים – הגז של לווייתן יישאר בים

שנתיים לאחר שהממשלה התירה יצוא - חברות הגז מבקשות לשנות את תנאיו ■ בין הדרישות: לייצא גז מתמר בלי לחבר את לווייתן לחוף ולהגמיש את המיסוי

29תגובות

שנתיים לאחר שהממשלה התירה לבעלי מאגרי תמר ולווייתן למכור את הגז לשווקים בחו"ל - מבקשות חברות הגז לפתוח את ההחלטה, ולשנות כמה מהתנאים שנקבעו במסגרתה. ואמנם, לאחר שבימים האחרונים היא נסוגה מהתוכנית המקורית לפירוק מונופול הגז הטבעי - צפויה ממשלת ישראל לסגת גם מכמה מההוראות שקבעה כתנאי ליצוא. זאת, במסגרת ההסדר הכולל שהיא מבקשת להשיג מול חברות המונופול - דלק ונובל אנרג'י.

ל-TheMarker נודע כי נציגי החברות פנו אל משרדי האנרגיה והאוצר, בבקשה לאשר להן שורת הקלות בסעיפי החלטת הממשלה. ההקלות נועדו להקדים את לוחות הזמנים ליצוא הגז ממאגר תמר, להגדיל את נפח הגז המותר ליצוא, להגמיש את תנאיו - וכן להסיר מגבלות מיסוי שנקבעו ליצוא.

חנוכת פלטפורמת תמר 2
אלבטרוס צילומי אוויר

חלק מהבקשות צפוי להידחות על הסף, אך לפחות אחת הבקשות, שנומקה בצורך להאיץ את יצוא הגז למצרים – צפויה להיענות כבר בתקופה הקרובה. מדובר בביטול של אחת ההתניות המרכזיות שנקבעו בהחלטת הממשלה על היצוא ביוני 2013. לפי ההתניה, לא יותר יצוא משמעותי של גז מתמר — קודם שיחובר מאגר לווייתן לחוף. נוכח העיכוב הצפוי בפיתוח לווייתן, שבו מחזיקות דלק ונובל ב–85% מהזכויות, מבקשים בעלי תמר, שם מחזיקות דלק ונובל ב–67% מהזכויות — "להגמיש" את ההתניה ולאפשר להן לייצא גז מתמר קודם לפיתוח לווייתן.

הבקשה גובתה באיום מצד אחד הלקוחות הגדולים של הגז המתוכנן ליצוא, ככל הנראה יוניון פנוסה הספרדית, שלפיו היא תבטל את הסכם העקרונות שעליו חתמה לפני שנה מול בעלי תמר לרכש 24% מנפח הגז במאגר ב–15 השנים הבאות. זאת, אם לא תובטח אספקת הגז החל בעוד כשנתיים.

הספרדים מחזיקים מתקן הנזלת גז מושבת בצפון מצרים. הגז הישראלי נועד להחליף את המצרי החסר ולהימכר לשווקים זרים. לכן זקוקים הספרדים לגז בטווח זמן מיידי, והודיעו כי בהיעדר אספקה ישראלית החל ב–2017 - הם יפנו לבדיקת חלופות.

.

תחת אזהרה זו בוחנים בימים אלה בממשלה, לבקשת בעלי תמר, פתרון מתוחכם לעקיפת מגבלת הזמנים שנקבעה בהחלטת הממשלה.

עיכוב בלווייתן - הקלות בתמר

היענות הממשלה לאשר יצוא גז נומקה מלכתחילה בכך שרק אם יותר יצוא - ניתן יהיה להבטיח את הכדאיות הכלכלית של פיתוח לווייתן. זאת, מכיוון שפיתוחו יקר יחסית לזה שנדרש במאגר תמר - ובעוד הביקוש המקומי לגז רווי יחסית, לא יוכלו בעלי לווייתן לסגור די חוזים מקומיים לצורך השגת המימון. תחת מטרת־על זו קבעה החלטת הממשלה כי ישראל לא תאפשר יצוא גז מתמר - קודם לחיבורו של לווייתן לחוף הישראלי.

ההתניה נועדה להבטיח לבעלי לווייתן תזרים מספיק כדי לממן את הפיתוח, ובה בעת נועדה להבטיח מקור גז נוסף לטובת המשק, וכן יתירות תשתית אסטרטגית — לפני יצירת מחויבות אספקה למדינה זרה. כמו כן, ההחלטה נועדה להציב תמריץ לבעלים המשותפים של תמר ולווייתן - דלק ונובל - לפתח במהירות את לווייתן, ולא לגרור רגליים תוך הארכה מלאכותית של תלות ישראל במונופול תמר.

.

להתניה קריטית זו נקבע סייג, בלחץ בעלי תמר. לבקשתם, התירה הממשלה בהחלטתה מכסת יצוא מוגבלת שאותה יוכל המאגר לייצא עוד לפני חיבור לווייתן. זאת, לכאורה, כדי שלא לפגוע בהסכם העקרונות שהתגבש אז לשיווק הגז הישראלי למפעלי הים המלח הירדניים. ואמנם, הממשלה קבעה כי תתיר יצוא מוקדם מכסה של 20 מיליארד מ"ק (BCM) ל"מדינות גובלות" בלבד. כלומר, למדינות שלהן גבול משותף עם ישראל — ושאספקת הגז לשטחן תעשה דרך תשתית הולכה ישראלית.

בתחילת 2014 אמנם דיווחו השותפות בתמר על עסקת ליצוא 1.8 מיליארד מ"ק גז למפעלי ים המלח הירדניים, אך במאי דיווחו בעלי תמר כי חתמו על מזכר הבנות נוסף למכירה כוללת של 67.5 מיליארד מ"ק גז (24% מנפח המאגר) ליוניון פנוסה גז (Union Fenosa Gas) הספרדית, באמצעות יצוא כ–4.5 BCM גז טבעי בשנה למשך 15 שנה, בסכום כולל שעשוי להגיע ל–15 מיליארד דולר.

במקביל לריצת בעלי תמר אחר עסקות יצוא גז - התחיל להתעכב לוח הזמנים לפיתוחו של לווייתן. הזרמת הגז, שהובטחה לציבור על ידי הממשלה ל–2017 — נדחתה כבר ל–2018. נוכח הקפאת פיתוח המאגר, בגלל המאבק הרגולטורי סביב פירוק מונופול דלק־נובל וברקע עצירת ההשקעות בעולם הגז עקב צלילת מחירי הנפט — צפוי הפיתוח להידחות בעוד שנה לפחות.

קידוח גז טבעי
משה בנימין

כעת מתברר כי בעלי תמר פנו לממשלה בבקשה כפולה: האחת, לבטל את המכסה המותרת שנקבעה ליצוא מוקדם (20 BCM) - או להגדילה משמעותית. השנייה, "לרכך" את ההגדרה של "מדינות גובלות". כלומר, להכליל בהגדרת יעדי היצוא המוקדם גם את מצרים - אף שאינה נכללת תחת הגדרת "מדינה גובלת", מכיוון שאספקת הגז לשטחה לא נעשית דרך תשתית ישראלית.

כך, למעשה, תבוטל בעקיפין התניית יצוא הגז מהמאגר בהנחת הצינור מלווייתן לחוף - והסעיף שנכלל בהחלטת הממשלה ירוקן מתוכן. זאת, יש להבהיר, כשהממשלה מחשבת את היצוא לפי סך הכמות החוזית - ולא לפי מכירה בפועל.

בינתיים, מתברר כי השותפות בתמר לא ממש המתינו למענה מצד המדינה. כך, בדו"חות הכספיים שפירסמו שותפויות הקידוחים של דלק לרבעון השלישי של 2014, נכתב כבר בעמוד הראשון כי מועד אספקת הגז הצפוי מתמר למצרים צפוי ב–2017. זאת, כששני עמודים לאחר מכן, באותו הדו"ח, צוין במפורש כי מועד הזרמת הגז מלווייתן צפוי רק לאחר מכן, ב–2018.

בעלי לווייתן ימכרו למצרים גז זול יותר

עסקת היצוא ליוניון פנוסה עוררה כבר חשש להפרות מגבלות היצוא של ממשלת ישראל. כפי שפורסם ב–TheMarker, לבעלי תמר הותר לייצא עד 50–60 BCM מהגז במאגר (תלוי ביתרת הגז שלא נמכר) - בעוד שאלה מתכוונים לחתום על עסקות ליצוא גז בהיקף 70 BCM לפחות.

בתמר נימקו בשעתו את המהלך בכך ששיקללו בחישוב הגז בתמר גם את הגז שאצור במאגר השכן, "תמר SW", אף שזה עדיין לא הוכרז תגלית מסחרית - ואף שמבנה הבעלות עליו שנוי במחלוקת, והוא אינו נתון בחזקתן המלאה של השותפות בתמר.

אלא שזו לא הרמת הגבה היחידה שגררו העסקות הנרקמות עם מצרים. בצד מגבלות המכירה, כפופות חברות הגז גם לכבלי מיסוי, שנועדו להבטיח בראש ובראשונה את אספקת צורכי השוק המקומי. זאת, מכיוון שהחברות המייצאות אינן מחויבות בתשלום מס על רווחי יצוא.

כדי שלא ייווצר לחברות הגז תמריץ ברור להעדיף את חלופת היצוא על פני מכירת הגז לשוק המקומי, קבעה ועדת ששינסקי סייג, שלפיו כל עסקה ליצוא גז תחויב בהיטל (20%–50% מרווחי התאגיד), שייגזר מהמחיר הממוצע של העסקות האחרונות בשוק המקומי. כלומר, ספקית גז לא תוכל לייצא גז במחיר נמוך מזה שבו היא מוכרת את הגז לשוק המקומי. כך גם הובטח כי לכל הפחות, תזכה המדינה לחלק זהה במכירת הגז, ללא קשר לייעודו.

אלא שגם דינה של קביעה זו מתקרב לכרסום. זאת, נוכח המחיר המונופוליסטי המנופח יחסית של הגז בשוק המקומי — שאותו הקפיץ מונופול תמר מאז 2009 בכ–56% — בעוד שמנגד, שוק יצוא הגז נהפך תחרותי יותר, ומתאפיין כיום בירידות מחירים חדות בעקבות צלילת מחירה של חבית נפט.

כך, למשל, פורסם לפני כחצי שנה כי מזכר ההבנות שעליו חתמו השותפות במאגר לוויתן - ליצוא גז למתקני ההנזלה של BG בצפון מצרים — כלל מחיר רצפה של 4.7 דולר למיליון BTU. זאת, בעוד שמחיר הגז בחוזים האחרונים של תמר בשוק הישראלי נע ב–2014 בטווח של 5.7–5.8 דולר למיליון BTU.

אמנם המחיר המדובר בעסקת היצוא למצרים הוא מחיר המינימום בחוזה, אלא שמחיר הבסיס, שנסגר לפי הערכות סביב 6.8 דולר למיליון BTU, הוצמד למחיר הנפט העולמי ונקבע בסוף יוני - כשחבית נפט נסחרה במחיר של כ–100 דולר, וזה ירד מאז בחדות.

לכאורה רשאיות חברות הגז למכור גז ליצוא במחיר שימצאו לנכון — ואולם חישוב ההיטל שבו יחויבו ייגזר ממחיר השוק המקומי, ולכן יהפוך את היצוא להפסדי עבורן. משכך, נודע כי גם בזירה זו פועלות חברות הגז לתיקון מסוים של חקיקת המס על הגז המיוצא. עד כה, נתקלה הבקשה בסוגיה זו בסירוב.

הירדנים ירכשו גז ששוריין לישראל?

בעוד שהבקשות הנזכרות עד כה, להקמת היצוא מתמר ולהגמשת האיסור על מכירת גז מוזל יחסית, נובעות לכאורה מתנאי השוק המשתנים, בקשה נוספת שהפנו חברות הגז לא נולדה כתוצאה מהמצב כיום, אלא היא ניסיון מחודש מצדן — שכבר נדחה בעבר — להגדלת מכסת הגז המותרת ליצוא.

מדובר בבקשה להכיר ביצוא הגז לירדן כמכירה בשוק המקומי — כך שמכסת היצוא לא תיגרע בגלל עסקה זו. בקשה זו מטעם השותפות בלווייתן, עמדה במוקד ויכוח קשה שנוהל בישיבת הממשלה לפני שנתיים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יאיר לפיד, הסכימו אז לגרוע את היצוא לירדן ולרשות הפלסטינית מהמכסה שתישמר לשוק המקומי — אך שר האנרגיה סילבן שלום התנגד לכך, ונקבע כי החלטה זו תידחה לעתיד.

ואולם בישיבת הממשלה בנושא דרש השר להגנת הסביבה דאז, עמיר פרץ, כי פרצה זו תיסגר כבר בהחלטת הממשלה הרשמית, ויובהר כי כל יצוא כזה ייגרע ממכסת היצוא בלבד — כך שבכל מקרה, יישמרו 540 BCM נטו לטובת השוק המקומי. ואמנם, בתום דיון קולני, הסכימו השרים לאשר את ההסתייגות. כעת מתברר כי מאז חברות הגז חידשו את דרישתן.

עד כה לא נעתרו בממשלה לדרישה, אם כי לא בטוח שידבקו בעמדתם. לדעת כמה מקורות בממשלה, ניתן כיום לאשר את הגדלת מכסות היצוא — כמו גם את הקדמתן - נוכח הגידול בעתודות הגז ביחס לידוע בעת קבלת ההחלטה בממשלה; וכן לאור הגידול המתון יחסית בביקוש לגז במשק ביחס לתחזיות שעמדו בבסיס עבודתה של ועדת צמח ליצוא הגז.

בינתיים הפנו חברות הגז בקשות אחרות, שצפויות להיפסל. אחת מהן, שנחשפה באחרונה ב–TheMarker, הועלתה על ידי נובל במסגרת המשא ומתן על מתווה פירוק מונופול הגז - ועיקרה ניוד מכסות גז ליצוא בין המאגרים.

נובל ביקשה להגדיל את מכסת היצוא שאושרה לה ממאגר תמר — על חשבון הגז שישוריין לטובת השוק המקומי — במידה שיוטלו עליה מגבלות בשיווק גז מקומי. החברה האמריקאית הציעה כי במקום לוותר על מכירת מכסת הגז המקומית מתמר — היא תפנה אותה ליצוא, ובתמורה תפנה לשיווק מקומי חלק ממכסת הגז שמיועדת ליצוא בלווייתן.

בתרחיש כזה, תפחת למעשה מכסת הגז מתמר שמיועדת לתחרות בשוק המקומי — לטובת חיזוק נוסף למעמדו של מאגר לווייתן. הבקשה צפויה היתה להידחות בעקבות עמדת הגורמים המקצועיים במשרד האנרגיה, שטענו כי תמר צריך לשמש מאגר אסטרטגי לצורכי המשק הישראלי — ולכן יש להפחית את מכסת היצוא שלה יהיו זכאים בעליו.

זאת ועוד, בנוסח החלטת היצוא של הממשלה מ–2013 נכללו התניות והוראות אחרות — שכלל לא קוימו על ידי חברות הגז. למשל, חיוב בעלי תמר בהנחת צינור הולכת גז תת־ימי לאשקלון, בנוסף על זה שמוליך כיום את הגז לאשדוד.

שותפות תמר סירבו להגיב לדברים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם