רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אזהרה דרמטית לממשלה: "מונופול גז - סכנה לקבלת ההחלטות במשק"

בפנייה חסרת תקדים למשרדי הממשלה הביע אתמול המשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט, חשש מפני ריכוז עוצמה בידי קבוצת דלק-נובל אנרג'י

39תגובות

הכשל בשוק הגז הטבעי וחוסר האונים הרגולטורי אל מול המציאות המונופוליסטית המסוכנת שמתהווה בו, גוררים לראשונה התערבות מצד לשכת היועץ המשפטי לממשלה. בנייר עמדה דרמטי ששיגר אתמול המשנה ליועץ, עו"ד אבי ליכט, הוא הזהיר מפני ההשלכות הלאומיות של אחזקת קבוצת דלק־נובל אנרג'י במאגרי הגז הגדולים תמר ולווייתן.

"אין עוד תחום של תשתית חיונית בישראל, בעל השפעה כזו, הנשלט בידי גורם פרטי יחיד", כתב ליכט למשרדי הממשלה ולרגולטורים בענף. "כוח השוק שמרכזת הקבוצה מעורר חשש ברמת התחרותיות הענפית ובהשלכה שלה על המחיר לצרכנים. אך הבעיה רחבה יותר. יש להוסיף עליה את החשש מריכוז העוצמה ברמה הכלל־משקית. זהו חשש החורג משאלות של מחיר ותחרות לעבר תחומים אחרים של יכולת השפעה על תהליך קבלת ההחלטות במשק", הדהים ליכט.

בנייר העמדה החריג שחיבר מפציר ליכט בממשלה להתנתק מ"המסגרות הקיימות" כלשונו, בכל הנוגע לטיפול בשווקים כלכליים - ולבנות מנגנון רגולציה רב־משרדי אחד, שיקבע את המדיניות הממשלתית בענף האנרגיה ואף ינהל אותה ויפקח עליה.

"המטרה היא לנסות ולהציע דרך פעולה אחרת, שמבוססת על ההבנה כי האירוע הרגולטורי העומד בפנינו הוא אירוע חריג שלא ניתן לטיפול בדרך הפעולה הרגילה. הוא גדול מדי, מורכב מדי וההשלכות של אי הצלחה בו ישפיעו על כלל המשק. התנהלות רגילה עלולה לקבע מצב בעייתי בענף", הזהיר ליכט.

אמיל סלמן

"יש לווייתן בחדר"

תחת הכותרת "יש לווייתן בחדר - הצעה לחשיבה חדשה לשם הסדרת תחום הגז הטבעי", פנה ליכט אל המנכ"לים במשרדי ראש הממשלה, האוצר, האנרגיה והגנת הסביבה, וכן אל הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, יו"ר מועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל ואל הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי - וקרא להם לשינוי תפישתי.

"בשנים האחרונות הועברו לטיפולי שורה של סוגיות בתחום הגז הטבעי שהדגישו את הייחודיות של התחום ואת היקף הבעיות שהוא מעורר", כתב ליכט. "מטרתו של מכתב קצר זה היא להצביע בפניכם על הקשיים המרכזיים שמעלה התחום, בשל הייחודיות שלו, וכן להציג בפניכם הצעה ראשונית לקידום ההסדרה לטובתם של כלל בעלי העניין".

ליכט הדגיש כי אין מדובר בחוות דעת משפטית - אלא "בהצעה על בסיס הניסיון שנצבר אצלנו בשנים האחרונות, בעקבות עיסוק משפטי אינטנסיבי בשורה של החלטות בתחום". הוא התייחס גם לעיתוי מכתבו, ערב פיזור הכנסת: "מובן כי חלק מהנושאים שעולים במכתב אינם מתאימים לטיפול בעת הנוכחית. ואולם אשמח אם מכתבי זה יסייע בידכם ליצור את התשתית המקצועית לפעולה בממשלה הבאה", ציין ליכט.

אלבטרוס

התערבות ליכט, באופן החורג לכאורה מהגדרות תפקידו (ראו מסגרת), נעשית על רקע קיפאון רגולטורי מביך שבו נגועים הרשויות הממשלתיות בשנים האחרונות - בכל הקשור לקבלת החלטות מכריעות לעיצוב פניו העתידיים של שוק הגז הטבעי. בין היתר, מדובר בשיתוק כל מהלך התמודדות עם מונופול דלק־נובל אנרג'י, המחזיק בכל עתודות הגז שלחופי ישראל, השתהות הממונה על ההגבלים בהכרזת הסדר כובל בלווייתן, התמהמהות ועדת הפיקוח על המחירים בהכרעה האם להטיל פיקוח על מחיר הגז - וכן מדיניותו העמומה והחלשה של משרד האנרגיה בכל הקשור לפיקוח על הרישיונות שניתנו בידי המונופול, על פתיחת הענף לתחרות ועל הטיפול ביתרות מערכת הגז.

"נדמה כי אין עוד תחום ברגולציה הכלכלית המנקז אליו כמות רבה כל כך של אינטרסים, בעלי עניין, השפעה והיקף הכנסות - כמו תחום הגז הטבעי, כשחלק מהאינטרסים נוגדים ומחייבים איזון והכרעה", כתב ליכט.

"רגולציה מגיבה 
- לא יוזמת"

אלא שהכרעה זו, מודה ליכט, אינה פשוטה, ולכן יוצרת מציאות של "רגולציה מגיבה ולא יוזמת", כלשונו. לטענתו, הטיפול בגז הטבעי נדרש בהתמחות מקצועית נרכשת לאורך שנים, כשהידע המקצועי והמימון לכך מצויים בעיקר בידיהם של המשקיעים הפרטיים הזרים - ולא בידי ממשלה, שלמעשה מפתחת תלות בהם. זאת, כשהיא ממילא ניצבת בפני עידן של מונופול.

הבעיה הראשונה שבה נוקב ליכט בדרך לפתרון הנדרש היא זו של ריבוי הרגולטורים בענף, שמושפע בידי שורה ארוכה של משרדי ממשלה, גופים ורשויות ממלכתיות, שחלקם בעלי סמכויות חופפות ומתנגשות ללא מנגנון הכרעה מסודר. כך למשל, במקרה האחרון שבו האריך משרד האנרגיה את רישיונות הקידוח שבידי מונופול דלק־נובל — בעוד שהממונה על ההגבלים ויתר משרדי הממשלה שוקדים על הצרת צעדיו של המונופול.

"היעדר התיאום פוגע ביכולת הביצוע של משרדי הממשלה השונים בתחום זה", מעיר ליכט. "סוגיות היסוד 'גדולות מדי' על כל רגולטור וכל משרד יהא אשר יהא. לכן, כאשר הרגולטור פועל בתחומו, בגדרי סמכותו 'הרגילה', הפתרון לא יכול להיות מיטבי וכולל".

מכאן, חותר ליכט למסקנתו שלפיה "רק שילוב כוחות ופעולה בכיוון אחד תוך שימוש בכלל האמצעים העומדים לרשות הממשלה, לרבות קידום חקיקה, יכול להביא לתוצאה אופטימלית". לשם הדגמה, מביא ליכט את הניסיון המוצלח לגיבוש עבודת מטה בין משרדית במסגרת ועדות ששינסקי וצמח.

ניהול על־משרדי

הפתרון שמציע ליכט מבקש קודם להפקיע את מונופול משרד האנרגיה על הפיקוח בענף - לטובת ניהול על־משרדי. זאת, בהתבסס על עיקרון האחריות המשותפת - שלפיו הממשלה היא שאחראית בפני הכנסת, ולא שר בודד.

לשם כך, מציע ליכט הקמת צוות משימה קבוע לטיפול בענף הגז הטבעי, שיאויש בידי הפקידים הבכירים הרלוונטים לתחום. לצוות תהיה תכלית כפולה: גיבוש המלצות למדיניות ממשלה ברורה בסוגיות היסוד - "סוגיה זו מחייבת פתרון כולל ולא התנהלות פרטנית של כל רגולטור לעצמו". התכלית השנייה תהיה תיאום והסרת חסמים ביישום המדיניות שתאומץ.

"נציגי המשרדים יונחו על ידי הממשלה לפעול ברוח של פשרה והגעה להסכמות", מאפיין ליכט את עבודת הצוות המוצע, ואף מציע דרך לפתור מחלוקות שוטפות: "במקרה של מחלוקת שלא ניתנת לגישור יכריע יושב ראש הצוות. חברי הצוות יפעלו בהתאם להכרעתו, אלא אם כן יסבור מישהו מהחברים כי מדובר בטעות מהותית. במקרה של טעות מהותית לדעת מי מחברי הצוות, יועלה הנושא לדיון מהיר בוועדת שרים חדשה וייעודית לענייני הגז הטבעי. ועדת השרים תקבל הכרעה מהירה וכל המשרדים יפעלו בהתאם לה".

בסיכום דבריו האיץ ליכט באנשי הממשלה לדון בנושא בהקדם - גם אם לא תאומץ הצעתו. "הניסיון מלמד שקבלת החלטות תחת לחץ זמנים אינו מאפשר, לעתים, הגעה לפתרון המיטבי. ייתכן ונמצא עצמנו עם קבוצה אחת שאמנם מספקת גז למשק למשך שנים רבות, אך היא בעלת כוח שוק חזק ביותר המשפיע על שווקים רבים".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם