רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
המחדל

כך לא חוסל טרור המנהרות: מכרז משרד הביטחון, הזוכה האלמונית וההון שבוזבז

הדס שבשליטת אמריקאי הופקדה לפני כעשור על מציאת פתרון למנהרות, אך עבודתה הופסקה לאחר השקעה של מיליונים ■ מנכ"ל הדס רומז: "עניין של סדרי עדיפויות"

126תגובות

לפני כ–14 שנה פירסם משרד הביטחון מעין מכרז להובלת הפתרון הטכנולוגי לאיום המנהרות ברצועת עזה. שלושה מתמודדים ניגשו למכרז, שעליו הופקדה מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד.

כתבות נוספות ב-TheMarker

מכ"מ, מיקרופון וכוח המשיכה: כך מגלים מנהרות ומונעים פיגועים

למה הדנים הם העם הכי מאושר בעולם?

מנהרה בין עזה לישראל שהתגלתה באוקטובר האחרון
אי-אף-פי

המתמודד הראשון היה המכון הגיאופיסי לישראל - חברה ממשלתית הכפופה כיום למשרד התשתיות. מתמודדת שנייה היתה חברה פרטית, שלימים נרכשה על ידי אלביט מערכות. השלישית היתה חברה אלמונית בשם הדס, שהוחזקה בידי קבוצת משקיעים - ברובם אנשי עסקים אמריקאים.

בהליך שיגרור לימים ביקורת, בחרה מפא"ת בהצעתה של חברת הדס. כמעט שמונה שנים ליוותה הדס את מערכת הביטחון בניסיונותיה למצוא פתרון לאיום המתעצם והולך של מנהרות הטרור. ואולם ההתקשרות עמה הסתיימה בכישלון - ובירידתם לטמיון של מיליוני שקלים.

לפני כשלוש שנים הוחלט להפקיד את קידום העניין בידי קונסורציום, שעמו נמנים גופים ציבוריים לצד פרטיים. זאת, בניסיון מפוכח להאיץ את פיתוח היכולת הטכנולוגית לאתר מנהרות שנכרות אל תוך שטח ישראל, או כאלה שמשמשות את הפלסטינים להברחות משטח מצרים. אלא שניסיון מאוחר זה החמיץ את האפשרות למנוע את חטיפתו של החייל גלעד שליט, למשל, או לסייע לחיילי צה"ל להיערך לסבב העימות הנוכחי מול חמאס. זאת, כשבימים האחרונים נפלו לפחות שני חיילים מאש מחבלים, שצצו מפתחי מנהרות בסמוך לגדר המערכת.

"טענתי שיש עשרות מנהרות - והותקפתי"

בשיחה עם TheMarker מתייחס לראשונה מנהלה לשעבר של הדס, ד"ר גיל פוגזליץ', לעבודתו מול משרד הביטחון, וטוען כי זו היתה רחוקה מלהיות כישלון טכנולוגי: "מיליוני השקלים הושקעו רק בהוכחת ההיתכנות של הטכנולוגיה. ההשקעה במערכת עצמה לא הסתיימה", הוא אומר, ומשליך רמז עבה לנסיבות שליוו את הכישלון לכאורה. "לדעתי, ההחלטה של מפא"ת לא להמשיך ולהשקיע במערכת לא היתה קשורה לטכנולוגיה".

במלים אחרות, הטיפול הטכנולוגי באיום המנהרות הוזנח בגלל סדרי עדיפויות?

חיילי צה"ל בעזה
דובר צה"ל

פוגזליץ': "יכול להיות. יש מספיק מהנדסים מצוינים בישראל. אפשר לרכז כוח ולטפל בנושא בשקט. זו לא בעיה בלתי פתורה".

חברת הדס, מספר פוגזליץ', הוחזקה בידי 15 בעלי מניות, שעמם נמנו בין היתר משפחת מילשטיין, היזם אמיר אייל, ובעיקר איש עסקים אמריקאי בשם דייויד אנתוני, שהחזיק בשליטה בה. בעשור הקודם לוותה פעילותה של הדס בפרסומים, שלפיהם זכתה בחוזה לאבטחת צינורות גז ונפט של ענקית האנרגיה הברזילאית פטרובראס, ואף שיתפה פעולה עם חברת מקורות.

ואולם לטענת פוגזליץ', המשקיע אנתוני הלך לעולמו ב–2010 - ובעקבותיו נסגרה גם החברה. הוא מכחיש את הטענות שלפיהן הדס קרסה פיננסית. לדבריו, בינואר 2010 מכרה הדס את רוב הידע שבו החזיקה לחברת רפאל הממשלתית, והצוות המקצועי שעבד בה - עזב.

למה מפא"ת בחרה בטכנולוגיה שלכם?

"כל הטכנולוגיות פועלות על אותו עיקרון: פרישה של חיישנים ואלגוריתמיקה. למכון הגיאופיסי לא היתה מערכת, ואין להם גם עכשיו. היו להם סנסורים סיסמיים, שיודעים לזהות תנודות תת־קרקעיות - אבל בלי אלגוריתם אין בכך תועלת. זה לא אומר שאם יתנו להם תקציב וזמן, הם לא יוכלו לפתח מערכת על בסיס הידע שלהם - אבל בשורה התחתונה, שתי הטכנולוגיות המתקדמות לא היו שלהם, ובסופו של דבר נמכרו לרפאל ולאלביט".

אם כך, במה התקדמתם במשך שמונה שנים?

"אני לא יכול לדבר על כך".

מי ששש לדבר על הזמן היקר שביזבזה מערכת הביטחון הוא הגיאולוג יוסי לנגוצקי. אל"מ (במיל') לנגוצקי, מי שמוכר כיום כ"אבי" תגליות הגז תמר ודלית, הספיק בעברו להקים את ענף המבצעים המיוחדים באמ"ן ולפקד על היחידה הטכנולוגית־מבצעית באגף. שם, זכה בשני פרסי ביטחון ישראל (אישי ויחידתי) בעבור פיתוחים שהוביל.

"זו היתה טעות גדולה שלא הטילו על המודיעין לפתור זאת", אומר לנגוצקי. "שלוש פעמים נתן משרד הביטחון לגופים פרטיים את המפתחות למציאת פיתרון - ושלוש פעמים הגופים האלה נכשלו, במה שהמכון הגיאופיסי הציע בכלל לעשות בהתנדבות".

תחקיר שפירסם ב–2010 רונן ברגמן ב"ידיעות אחרונות" העלה כי כבר בשנות ה-90' ביקשו במכון הגיאופיסי לנצל את הניסיון שצברו במיפוי חללים תת־קרקעיים לצורך איתור פיתרון לחשיפת המנהרות. הפיתוח שהציגו למשרד הביטחון ב–2001 היה גדר סיסמית תת־קרקעית, שעמודיה המוטמנים בעומק הקרקע צוידו בחיישנים רגישים, שהתחקו אחר תנודות בתת השטח. לטענת המכון, בניסוי שבוצע בגדר באזור כרם שלום - לא רחוק מהמקום שבו נחשפה בימים האחרונים מנהרת ענק שכרה חמאס - הצליחה הגדר לבודד רעשי רקע, ואף להתחקות אחר נתיב הכרייה של המנהרה.

אלא שבמשרד הביטחון לא מיהרו לאמץ את הפיתרון שהוצג לפניהם, והעדיפו את הפיתוח המתקדם יותר של הדס. במקביל, פיתח המכון הגיאופיסי גם מערכת לאיתור חללים "שקטים" שאינם פעילים, בשם "בן ארי". במערכת הביטחון טענו כי המערכת לא הוכחה כיעילה.

ב-2004 מונה לנגוצקי ליועצו של הרמטכ"ל דאז, משה (בוגי) יעלון, לנושא איום מנהרות הטרור. ב–2005 הנפיק דו"ח עב כרס על הנושא, שבו מתח ביקורת חריפה על התנהלות מפא"ת. קריאותיו בדבר האיום האסטרטגי הנשקף לישראל כתוצאה ממנהרות הטרור לא זכו לאוזן קשבת במטכ"ל - ואף זכו להתעלמות בוטה בכנסת. "חברי כנסת, בעידוד קצינים בצה"ל, הטיחו בי שאני זורע בהלה מטעמים אישיים, כשטענתי שמרצועת עזה נכרו עשרות מנהרות. והנה, כיום מתברר שיש שם מאות מנהרות", טוען לנגוצקי.

"מנהרות הלואו־טק הן איום אסטרטגי, והגיאופיסיקה היא הפיתרון", הוא אומר. "אמרתי להם 'תקימו מינהלת ייעודית - ותוך שנתיים אני מסדר לכם שגבול עזה יהיה ממוגן מחדירות'. זו לא משימה לצה"ל ולא מדע טילים. זו גיאופיסיקה. המלצתי על תוכנית חירום, כפי שעשו ב'כיפת ברזל'. אי אפשר שהטיפול יבוזר בין 20 גורמים, ושאלוף פיקוד הדרום יגיד שהוא הכתובת לרעיונות. בשביל תרופות פונים לראש העיר? לוקחים פרויקט, מפקידים עליו אחראי אחד - והוא עובד רק על זה".

"כולם חכמים בדיעבד"

לזכותו של לנגוצקי ייאמר כי הוא המשיך להטריד את קברניטי המדינה ואת ראשי מערכת הביטחון באין ספור מכתבים ופניות ששיגר אליהם בדבר הסכנה האסטרטגית שבאיום המנהרות. "זהו מחדל רבתי", הוא אומר בכעס. "המערכת הוזהרה. היו לרשותה די כוחות מדעיים, אבל מערכת הביטחון נמנעה במשך שבע שנים לעשות את מה שניתן היה להשלים בתוך שנתיים".

למשמע הדברים הקשים, טוען פוגזליץ' כי לנגוצקי עצמו אישר בשעתו את הבחירה בהדס, ועוקץ את המכון הגיאופיסי: "ברור שמי שרוצה להיות מתוקצב מכספי ציבור — יגן על האינטרס שלו. אני מבין את זה, אבל צריך גם להבין את הצד השני".

אתה עדיין מאמין בטכנולוגיה של הדס?

גוזליץ': "אני מאמין בה בהחלט, וגם בעיקרון ההנדסי שהצענו".

ומה התחושה כשצופים בימים אלה באסונות שיצרו המנהרות?

"אני לא חושב שיש לי את הכלים לשפוט את ההחלטות שהתקבלו. מדובר בניהול סיכונים. כשקורה אסון, כולם חכמים בדיעבד. אבל כשיש תקציב נתון, אז השיקולים אחרים. כאזרח, אין לי טענות".

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם