מחכים לאור בקצה המנהרה: למה מתעלמים הנהגים ממנהרות הכרמל? - דינמו ורכב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחכים לאור בקצה המנהרה: למה מתעלמים הנהגים ממנהרות הכרמל?

שנתיים וחצי לאחר חנוכת פרויקט האגרה של מנהרות הכרמל - התמונה קודרת ■ נפחי התנועה במנהרות נמוכים בשליש מהתחזיות, והמדינה נאלצה לסבסדן ב-50 מיליון שקל ■ בענף התחבורה מזכירים כי גם כביש חוצה ישראל המצליח סבל מחבלי לידה, אך מודים כי תעריף הנסיעה במנהרות, שיעלה שוב ביוני הקרוב ב-15%, פשוט גבוה מדי

158תגובות

שנתיים וחצי חלפו מאז חנוכתו החגיגית של פרויקט האגרה השני בישראל - מנהרות הכרמל בחיפה. בנוכחות יותר מ-700 אישי ציבור ובכירי המשק, גזר אז ראש הממשלה בנימין נתניהו את הסרט בכניסה למנהרות, כשלצדו שרי אריסון, בעלי קבוצת שיכון ובינוי, המחזיקה ב-50% ממניות הפרויקט, לצד אשטרום.

שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, דיבר בשבחי פרויקטי הזכיינות במשק, ושר התחבורה ישראל כץ אף "עקץ" את הפרויקטים המעוכבים בגוש דן. אלא שבחלוף הזמן, התברר כי המציאות עדיין לא מאירה פנים לפרויקט היומרני בלב הר הכרמל, שנותר עדיין בצל ההצלחות של כביש חוצה ישראל ‏(כביש 6‏) והנתיב המהיר לתל אביב.

שנתיים וחצי לאחר פתיחתו, נפח התנועה במנהרות הוא רק כ-66% מתחזית התנועה שעמדה בבסיס המודל הפיננסי של הפרויקט. בשל כך, המדינה נאלצת להפעיל רשת ביטחון שפיצתה עד כה את הזכיינית בכ-50 מיליון שקל, בגין הכנסות החסר. אם לא די בכך, הרי שתעריף אגרת הנסיעה בפרויקט עתיד להתייקר ביוני הקרוב בפעם השלישית מאז שנחנך, ולהכביד עוד יותר על סיכויי היחלצותו מהדשדוש התחבורתי.

בקרב העוסקים בענף התחבורה, הדעות חלוקות. כמה טוענים כי היעדר הביקוש המספיק למעבר במנהרות הכרמל נובע מחבלי לידה צפויים, מאי השלמת תשתיות מזינות ומזכירים כי גם כביש 6 נתקל בחשדנות מצד הנהגים בשנותיו הראשונות. מנגד, טוענים אחרים כי פרויקט מנהרות הכרמל איבד למעשה מהרלוונטיות שלו עם הארכת כביש 6 צפונה, נועד לפתור רק מצוקה בקרב תושבי חיפה וכי תעריפי האגרה הנגבים מהמשתמשים בו גבוהים מדי.

עמ 20 מנהרות הכרמל
דרור ארצי

"30 שקל ליום - 
יקר מדי"

פרויקט מנהרות הכרמל, שהוקם במשך שלוש שנים בהשקעה של 1.22 מיליארד שקל, מאפשר לחצות את חיפה מכביש החוף ועד לצומת הצ'ק פוסט, דרך מחלף ביניים סמוך לגרנד קניון בחיפה, באמצעות מסלול של כ-6 ק"מ, מתוכו 5 ק"מ במנהרות שנכרו בהר. הכביש נועד לחסוך לנהגים בדרכים לצפון או לדרום את המעבר העמוס ברכס הכרמל או בעיר התחתית של חיפה, לדלג על 27 רמזורים, ולחצות את העיר בשמונה דקות בלבד, לעומת ממוצע של 45 דקות בחלופות כיום.

זכיינית המנהרות, כרמלטון, מסרבת לפרסם את הנתונים על מספר המכוניות שעוברות במנהרות מדי יום. לפי הערכות, מדובר ב-60 אלף נסיעות ביום, מהן כ-72% נסיעות של מנויים. כרמלטון מתגאה אמנם ב-570 אלף מנויים, 80% מתוכם תושבי חיפה והצפון, ו-17% תושבי המרכז, ואולם מספר המנויים העושים בדרך האגרה שימוש קבוע נמוך בהרבה.

עמ 21 עמדות התשלום במנהרות הכרמל
חגי פריד

חברת ההפעלה של המנהרות, נתיבי הכרמל, היא חברה אחות של דרך ארץ המפעיל, חברת ההפעלה של פרויקט האגרה המקביל בכביש 6. לפיכך, הרשתה לעצמה נתיבי הכרמל לרשום את כל המנויים הפרטיים של כביש 6 - 400 אלף במספר - כמנויים גם בפרויקט מנהרות הכרמל, ואלה התבקשו לאשר את המנוי שלהם באמצעות הטלפון.

היקפי הנסועה במנהרות נמוכים בכשליש מאלה שסיפקו התחזיות המוקדמות. עם זאת, היקף הנסועה זינק בשנה החולפת בכמעט 50%, לאחר שבתום השנה הראשונה להפעלת הפרויקט היה נפח התנועה כ-42% בלבד מהמודל. זאת, גם בשל תעריף האגרה הגבוה, אך גם בשל עיכובים בפרויקטים משלימים שאמורים היו להזרים את תנועת הנהגים בצורה מהירה ויעילה יותר אל המנהרות. כך, מיד עם פתיחת הפרויקט נתקעו הנהגים שיצאו מן המנהרות בפקקים שנבעו בהיעדר הסדרי תנועה מתאימים בצומת הצ'ק פוסט. בנוסף, התעכבה פתיחתו לתנועה של כביש עוקף קריות. כביש זה, לאורך 14 ק"מ, מתחיל בצומת כרי נעמן ‏(דרומית לעכו‏), ואמור היה לנתב את התנועה לאורך הקריות בדיוק אל הכניסה למנהרות הכרמל, ולאפשר נסיעה רצופה מכביש החוף בואכה חיפה ועד עכו בתוך 15 דקות בלבד. זאת, כתחרות לציר המקביל של כביש 6.

"יש עלייה אטית במספר המשתמשים במנהרות, בעיקר בשל בעיות בתשתית", אומר גורם המקורב לפרויקט. "הכניסה המזרחית מסובכת, ותשתפר עם השלמת החיבור של המנהרות לכביש עוקף קריות ‏(ראו ידיעה). ואולם, הבעיה הרצינית יותר היא המחירים הגבוהים, שמעוגנים בחוזה הזיכיון מול המדינה, שעד כה נכשלו הניסיונות להורידם", הוא מודה.

תמורת הסיוע לחצייה מהירה של חיפה, נקבה תחילה זכיינית הפרויקט במחיר גבוה יחסית: 11.4 שקל עבור מכונית פרטית, 34 שקל עבור אוטובוס ולא פחות מ-57 שקל עבור משאית. מחיר זה עודכן כבר פעמיים במהלך השנתיים וחצי האחרונות, והוא עתיד להתעדכן בפעם השלישית ביוני הקרוב ולהשלים התייקרות של כ-30%, שתביא את עלות המעבר מצומת הצ'ק פוסט למת"ם שבמבואותיה הדרומיים של חיפה ל-15 שקל לכיוון (בעבור מכונית פרטית).

עמ 21 אינפו התייקרות של 30% בשנתיים

לפי חישובי הזכיין, הנסיעה במנהרות חוסכת חצי שעה של פקקים בכל בוקר. "החיסכון בדלק ובבלאי משלם את מחיר האגרה", טוען מקורב לפרויקט, אך נראה כי הטיעון לא משכנע חיפאים רבים. "תשלום של 30 שקל בכל יום, עבור קטע כביש קצר בחצי מזה של הנתיב המהיר לתל אביב למשל, ועוד לחיפאים - שלא מורגלים עדיין לשלם בעבור שימוש בתשתיות - זה כנראה יותר מדי", טוען גורם בענף התחבורה.

תעריף האגרה ומנגנון עדכונו החצי שנתי ‏(צמוד למדד‏) נקבע בהסכם הזיכיון שנחתם בין המדינה לכרמלטון. משכך, כל שינוי בו יחייב את המדינה להרחיב את רשת הביטחון שפרשה לטובת הפרויקט, כלומר להגדיל את הסבסוד לו. כך, אמורה היתה האגרה לזנק ב-1 בינואר 2012 ב-20%, בהתאם למודל הפיננסי שנקבע בהסכם הזיכיון ובהתאם לסל ההצמדות התקופתי. ואולם מחשש לביקורת ציבורית על מתווה פרויקטי האגרה ככלל, ומחשש לפגיעה צרכנית בפרויקט עצמו, הגיעו המדינה והזכיין להסדר עקרוני שלפיו ייקור האגרה יתפרס על פני שנה וחצי, ואילו המדינה תספוג את אובדן ההכנסות לזכיין מקופתה, שנאמד ב-1.4 מיליון שקל מדי חודש.

"כביש לא בונים לשנתיים־שלוש", מגיב גורם באוצר. "עם פתיחת עוקף קריות התמונה תשתנה. בתוך חמש שנים הפרויקט יעבוד בתפוסה מלאה. גם כביש חוצה ישראל לא התחיל לפי הצפי שלו. לאורך שנים הפרויקט יוכיח את עצמו".

ירידה של כ-20% בעומסים בחיפה

הרעיון לכריית מנהרות הכרמל הוצע לראשונה בשלהי סוף שנות ה-80, ושלבי המכרז הראשונים לביצועו החלו ב-1993. באותן שנים, מרבית תושבי הגליל עברו דרך חיפה בדרך לכביש החוף ולמרכז הארץ, אלא שמאז השתנתה התמונה, ואלה מעדיפים כיום את הנסיעה בחוצה ישראל. בכרמלטון טוענים כי המנהרות תוכננו ככביש מטרופוליני, ולא בין־עירוני, ועם החיבור לכביש חוצה קריות, לנהגי הגליל יהיה משתלם ומהיר יותר להשתמש במנהרות ובכביש החוף כדי להגיע למרכז, במקום בכביש 6.

עמ 21 מפה תוואי מנהרות הכרמל בחיפה

פרופ' דורון בלאשה, לשעבר מנכ"ל יפה נוף, חברת התשתיות העירונית של חיפה, לא מתרגש. "באף כביש אחר לא בודקים את נפחי התנועה, אלא את ההשפעה שלו על כבישים אחרים בסביבה, ואנחנו רואים שמנהרות הכרמל משרתות היטב את המטרה, ומפחית עומסי תנועה בחיפה. לכן, ספירת התנועה רלוונטית".

בעוד שהשימוש במנהרות מקרטע, השפעתן על הכבישים הצפופים של חיפה דווקא רבה. ספירות תנועה שערכה חברת התשתיות העירונית של חיפה, יפה נוף, במארס 2011, מעט לאחר פתיחת המנהרות, גילתה ירידה של כ-20% בתנועת המכוניות בצמתים המרכזיים שעל רכס הכרמל ‏(זיו וחורב‏). "הפרויקט שיחרר עומסים בכמה מקומות בעיר. על הכרמל העומסים ירדו באופן מובהק, והוא גם הוריד תנועה מהעיר התחתית", אומר מנכ"ל יפה נוף, ערן לויטה.

"לפרויקט ייקח יותר זמן כדי להוכיח את עצמו, אבל העתיד שלו נראה טוב. זה נובע מהכבישים המתחברים אליו, ומתוכניות הפיתוח של העיר, שכרגע הן בשלבי התהוות. לא קרו דברים מבחינת אזורי תעסוקה בעיר בשנים האחרונה, ועכשיו יש תוכניות לאזור תעשייה יפה בצ'ק פוסט. אפשר לומר שצריך עדיין חזון כדי לבחון את הפרויקט זה".

עם זאת, בלאשה מצביע על בעיית עלות המעבר במנהרות. "בשונה מכביש 6, המנהרות הן כביש עירוני, ורוב המשתמשים הם יוממים ‏(עובדים מחוץ לאזור מגוריהם, ד"ש‏), ולכן מחיר האגרה הוא יקר", אומר בלאשה.

לדברי לויטה, הפרויקט אינו עונה על כל הציפיות. "האכזבה היא שהפרויקט לא מושך משאיות. המשאיות שיוצאות מנמל חיפה חוצות את העיר וגורמות לזיהום אוויר רב ולעומסי תנועה". לשאלה מדוע כרמלטון לא מעודדת תנועת משאיות במנהרות, משיב לויטה, "לדעתי, כשיש כמות משאיות גדולה, עלות התפעול גדולה יותר, מכיוון שצריך אוורור במנהרות ויש בלאי גבוה לתשתית הכבישים".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם