באיזה יום בשבוע תבחר להשאיר את האוטו שלך בחנייה? - דינמו ורכב - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

באיזה יום בשבוע תבחר להשאיר את האוטו שלך בחנייה?

איזו מפלגה תעודד נסיעה לעבודה באופניים, מי מציעה להוזיל הנסיעה בתחבורה הציבורית ל-2 שקלים, מי רוצה להלאים את מאגרי הגז ואיזה טיפ חילק יו"ר יהדות התורה לירוקים? ■ המועמדים לכנסת חושפים את הבטחותיהם בנושאי תחבורה, אנרגיה וסביבה

6תגובות

ב-22 בינואר ייקראו אזרחי ישראל אל הקלפיות כדי לבחור בנציגיהם לכנסת הבאה. בעוד ראשי המפלגות ממקדים את מצעם התקשורתי בזירה המדינית והמקרו-כלכלית, את הבוחר מעניינות לא פחות סוגיות שהן אולי שוליות יותר - אבל נושאות משמעות תקציבית של מיליארדי שקלים, משפיעות על איכות החיים ומטביעות חותם על המרחב הציבורי.

האם לאפשר תחבורה ציבורית בשבת? האם להשקיע בתשתיות כבישים או במסילות ובעידוד מעבר לתחבורה ציבורית? האם להתיר ליזמים לייצא את הגז הטבעי שלחופי ישראל? האם להמשיך לסבסד ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות מתעריף החשמל? - אלה חלק מהשאלות שנדונו בשבועיים האחרונים בכנסי בחירות שקיימו הארגונים "תחבורה היום ומחר", הפורום הישראלי לאנרגיה ו"חיים וסביבה". בכנסים, שעסקו בנושאי תחבורה, אנרגיה וסביבה, התארחו חברי כנסת ותיקים, לצד מועמדים חדשים, כדי להציג את עמדת המפלגות בסוגיות הבוערות.

print-image-1.1802663-1

עקבו אחרי TheMarker בטוויטר

עוד כבישים או תחבורה ציבורית?

בשנים האחרונות השקיעה הממשלה מיליארדי שקלים בסלילת כבישים, בהנחת מסילות ובהקמת מחלפים - אך בעיית הפקקים רק מחמירה. האם ההשקעה התקציבית הגדולה בתשתיות כדאית?

"צריכים לברור את הפרויקטים שלנו", אמרה סתיו שפיר (העבודה). "מדברים על פרויקטים גדולים, אבל יש פרויקטים שיהיו יעילים יותר, בתקציבים ובזמן שהם דורשים. אדם שמגיע מבאר שבע לעבודה בתל אביב ייסע אולי 50 דקות ברכבת - אבל אחר כך ייאלץ לנסוע עוד שעה בתוך תל אביב. אנחנו מציעים לטפל בתחבורה הציבורית בתוך הערים הגדולות, ולהציע נסיעה במחיר מסובסד של שני שקלים או אפילו בחינם, בתדירות גבוהה, עם מסלולים נפרדים לאוטובוסים. אפשר לעשות זאת מבלי לבנות תשתיות חדשות".

הדברים גררו הסכמה מצד הח"כ לשעבר מוסי רז (מרצ), שביקש להדגימם בנוגע למטרופולין ירושלים: "לא צריך להרחיב את כביש מס' 1 בכניסה לעיר בעלות של מיליארד שקל", אמר רז בהתייחסו לפרויקט שמקודם בימים אלה. "אמרו שהחל בינואר, כשיתחילו העבודות, יהיו שאטלים בחינם לירושלים. אז שיתחילו קודם עם השאטלים כדי לפתור את בעיית הפקקים. לא צריך לסלול כביש במיליארדים בשביל זה". לדברי רז, "ב-2011, לאחר שנים רבות של עלייה, נרשמה ירידה בנסועה לנפש בכבישים. מה גרם לזה? הרכבת הקלה בירושלים, שמסיעה יותר אנשים מרכבת ישראל בכל הארץ, הנתיב המהיר לתל אביב, ששיחרר את התחבורה הציבורית לעיר, והעלייה במחירי הדלק".

לדברים הצטרף גם חברו למפלגה, ח"כ ניצן הורוביץ: "אנחנו עומדים בפני קריסה תחבורתית. משרד האוצר מעריך את הנזקים שנגרמים לציבור כתוצאה מהפקקים ב-20 מיליארד שקל בשנה. מאז קום המדינה נהרגו בתאונות יותר אנשים משנהרגו במלחמות ובפיגועים. לפי תחזית משרד התחבורה, אם המצב יימשך כפי שהוא, מהירות הנסיעה הממוצעת מראשון לציון או מאשדוד לתל אביב תהיה 7 קמ"ש. לכן צריך תחבורה ציבורית שבעה ימים בשבוע".

הדברים זכו להסכמה גם מהצד השני של הקשת הפוליטית: "צריך להקדים השקעה בהסעת המונים להשקעות בכבישים. סדר העדיפויות כבר השתנה", אמרה סמדר בת אדם (הליכוד ביתנו). "אני מסכים שיחס הנסיעות צריך להיות 80% ציבורי ו-20% פרטי", הוסיף ח"כ אורי אריאל (הבית היהודי). "המצב כיום הוא שכל אחד נוסע ברכב פרטי לבד, והנתיבים שמיועדים למכוניות עם ארבעה נוסעים ריקים".

הרכבת הקלה בירושלים עמ' 5

לדברי פרופ' אלון טל (התנועה), על הממשלה לקבוע יעדים כמותיים ולא להסתפק בהצהרות: "באירופה מקובל לבצע 25%-50% מהנסיעות העירוניות באופניים. לפי מחקרים, אפשר להגיע לכ-25% נסיעות באופניים בתל אביב, אבל זה יקרה רק אם נפנה לאופניים את הדרך. במצע שלנו הצבנו יעד של 10% נסיעות עירוניות באופניים בתוך ארבע שנים".

אוטובוסים בשבת או יום שבתון בראשון ?

לצד ההשקעה בתשתיות, נותרה סוגיית התמריצים לרכב פרטי, שמעודדים את סתימת הכבישים במכוניות - כמו, למשל, ההקלות במס לרכבי ליסינג. "כולנו יודעים עד כמה קשה לקחת זכויות שכבר ניתנו לעובדים, ולכן אני חושבת שאתמוך בפתרונות שהועלו בעבר, כמו עידוד קאר-פול (נסיעה משותפת ברכב פרטי)", אמרה בת אדם. "במשבר הדלק של 1973 לא נסענו יום אחד בשבוע במכונית. כהתחלה זה רעיון טוב מאוד, ואפשר לאכוף דבר כזה", הוסיפה. על כך העיר פרופ' טל כי "הניסיון בעולם מלמד כי הוראה כזו תיצור תמריץ לרכישת מכונית נוספת, כדי שיהיה אפשר לנסוע בה ביום האסור לנסיעה".

סיבה נוספת לעלייה במספר רוכשי המכוניות ייחסו הדוברים בפאנלים להעדר תחבורה ציבורית בשבת. בניגוד לעמדתם המתבקשת של רז וטל להפעלתה בשבת, ח"כ אריאל התנגד להפרת הסטטוס קוו: "המדינה שלנו יהודית ודמוקרטית. הצד היהודי שבה אומר שיום השבת הוא יום המנוחה. מה שנמצא על סדר היום הציבורי הוא ההצעה להוסיף את יום ראשון כיום מנוחה נוסף. היה לזה רוב תיאורטי בכנסת הנוכחית, ואדאג לכך שיהיה ליוזמה רוב ממשי בכנסת הבאה. אין צורך לפגוע בשבת, שהיא היצירה המופלאה בעולם".

ח"כ דב חנין (חד"ש) הציע נוסחת פשרה בסוגיה, שכן לטענתו, גם תמונת הביקושים לתחבורה ציבורית בשבת שונה מביום חול. "אפשר להגיע לנוסחה מוסכמת, כמו הפעלת קו מוניות שירות בתל אביב, שלא משנה באופן דרסטי את צביון השבת", אמר.

האם לייצא את הגז?

אינפו עמ 17 - עמדת נציגי המפלגות בנושאי תחבורה אנרגיה וסביבה

אחת ההכרעות המהותיות שתונח על שולחן הממשלה הבאה מיד עם כינונה, היא שאלת ייצוא הגז הטבעי שהתגלה לחופי ישראל. זאת לנוכח המלצות ועדת צמח לייצא לפחות את מחצית הגז ולשמור לצורכי המשק גז ל-25 שנה בלבד - המלצה שגררה ביקורת ציבורית, וגם בתוך הקואליציה.

בת אדם, שכיהנה עד לאחרונה כראש המטה של שר האנרגיה, עוזי לנדאו, צידדה מן הסתם בהמלצות הוועדה. "ההערכות שהתקבלו בוועדה קבעו שיש די גז ל-25 השנים הקרובות לצרכים נרחבים ביותר, כולל לתחבורה ולתעשייה". ח"כ חנין טען לעומתה כי על ישראל להלאים את מאגרי הגז. "אני מציע לפצות את היזמים, להבטיח להם רווח הגון בעבור ההשקעה, אבל הגז שייך לציבור. הזקנה במסדרון בבית החולים בנהריה חשובה לי יותר מהרווחים של בעלי נובל אנרג'י, החברים הטובים של ביבי נתניהו.

"אם יש לנו גז, למה לייצא אותו למקומות אחרים?", הוסיף חנין. "בטווח הארוך, זה נכון לנו מבחינה חברתית וכלכלית. גז זול הוא מנוע נהדר לקידום המשק הישראלי. בואו נעשה אותו זול, ממלכתי, נייצר בגז ונייצר מערכת אנרגטית בטוחה לישראל".

ח"כ אריאל, לעומתו, דווקא תמך בייצוא. "אפשר לייצא הרבה גז לעולם ולהרוויח כסף, ולהשקיע אותו באנרגיה ירוקה. כרגע יש לנו עודפי גז ל-20 שנה ויותר, ואנחנו יכולים לייצא אותו ולהשקיע את הרווחים. כך נוכל להרוויח את האנרגיות המתחדשות בעבור הדור הבא, וגם לקבל גז טבעי".

האם לסבסד את האנרגיה המתחדשת?

אינפו עמ' 16 - לא יורדים מההגה

סוגיה נוספת שתובא בפני שרי הממשלה הבאה תהיה עדכון יעד שילוב האנרגיות המתחדשות במשק החשמל, שנקבע על 5% עד סוף 2014 - אך המדינה עשויה שלא לעמוד בו. שאלה זו נמצאת ברקע הוויכוח על הצורך לסבסד את ייצור החשמל הירוק באמצעות תעריף החשמל לציבור.

"בעצם עשו מאתנו צחוק - קבעו יעדים, ולאף אחד אין כוונות לעמוד בהם", העיר רז. "הצענו בעבר שיעד האנרגיות המתחדשות שקבעה הממשלה יהיה שווה ערך לתקציב מדינה, כך שאם היא לא עומדת בו - הולכים לבחירות", אמר. בת אדם הסתייגה מהדברים: "תעריפי החשמל צריכים לעלות, כי צריכים יותר אנרגיה סולארית, שצריך לשלם את עלות ייצורה. אבל הממשלה לוקחת בחשבון שיקולים נוספים, והיא מחכה שמחיר ייצור חשמל הסולארי יירד, והיא צודקת. התמריצים הסולאריים התחילו ב-2.01 שקלים לקוט"ש סולארי, ובמכרז אשלים קיבלנו הצעה ב-54 אגורות לקוט"ש. אם היינו הולכים על זה לפני שנתיים, היינו מקבלים אנרגיה הרבה יותר יקרה ובטכנולוגיה נחותה", אמרה.

מנגד, פרופ' טל תקף את מדיניות הממשלה. "התקנה שחייבה התקנת דודי שמש על הגגות היתה הפעם האחרונה שבה ממשלה קיבלה החלטה רדיקלית בנושא. בגרמניה ובאנגליה 'שטופות השמש' היה בשנה האחרונה שיא בייצור אנרגיה מתחדשת, ובדנמרק יותר מ-25% מהאנרגיה מיוצרת כך. אבל כשישבתי עם השר לנדאו ודנו בעצמאות אנרגטית, הוא אמר שצריך להקים עוד תחנת כוח פחמית. יש כאן קוצר ראייה, שיביא את הילדים שלנו לאותו מצב שלנו מבחינת ייצור אנרגיות מדלקים פוסילים וזיהום אוויר. יכולנו להיות במקום אחר, עם שיעור של 25%-50% אנרגיות מתחדשות. מדינה יכולה וצריכה לקבל החלטה שבדור הזה משלמים יותר על חשמל - כדי שבדור הבא נהנה מהתוצאות".

למה ראשי המפלגות מתעלמים מהסביבה?

הכנסת היוצאת ידעה מאבקים סביבתיים סוערים, בין היתר, סביב הרפורמה שקידמה הממשלה בחוק התכנון והבנייה - וסוכלה בלחץ ארגוני הסביבה. "אני חושש מאוד שבכנסת הבאה תחזור רפורמה כזאת, וזאת תהיה מערכה קשה יותר", אמר חנין, והציג רשימת חוקים סביבתיים שאותם ינסה להעביר בכנסת הבאה. בין היתר, חקיקת חוק חופים החדש (שיוחל גם על תוכניות ישנות), חוק להגנת ים המלח, חוק נפט מודרני, חוק לקידום תחבורה ציבורית, חוק לקידום תחבורת אופניים וחוק אחריות סביבתית.

פרופ' טל טען כי הנושא הדחוף ביותר לטיפול הוא זיהום האוויר. "הפגיעה הבלתי הפיכה בבריאות צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. אם באתר המשרד להגנת הסביבה כתוב ש-800 איש מתים מזיהום אוויר מדי שנה, אני לא מבין איך לא הצליחו להעביר את התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר (בשל התנגדות האוצר, א"ט). למרות שאחד מחמישה ילדים בחיפה חולה באסטמה, אפילו לא הכריזו עליה כעיר מוכת זיהום אוויר".

המשתתפים בפאנלים נשאלו מדוע הגנת הסביבה אינה נתפשת כנושא מרכזי בקרב ראשי המפלגות, הממעטים להתבטא בנושא. ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) טענה כי התקשורת היא שלא מתייחסת מספיק לנושאים אלה: "כולנו מתעסקים בנושאים שונים, כשבדרך כלל איכות הסביבה שזורה בהם. אבל לפעמים אתה שם לב שהנושאים שנוגעים לחצר האחורית של ישראל לא מגיעים לתקשורת. דווקא מהאוכלוסיות החלשות גוזלים את המשאבים, דווקא מעוטי יכולת לא יכולים לחלוק במשאבי הטבע".

ח"כ אריאל טען כי הסיבה להתעלמות היא דווקא היעדר מחלוקות בנושא בין המפלגות. "סביבה היא נושא שחוצה מפלגות. היתרון הזה הוא גם חיסרון, מכיוון שדברים שנמצאים בהסכמה, אין סביבם מתח או שיח ולכן הם אינם נשמעים. יש פה מישהו נגד עלייה? לא. מתעסקים בזה? כמעט שלא. זו בעיה, וזה גם יתרונה. יש התקדמות גדולה, אבל אנחנו רחוקים מאוד ממה שצריך להיות".

בסוגיה זו חלק עליו ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שהעיד כי בנושאי הסביבה מתקיימים מאבקים קשים, אך רחוק מעיני הציבור. "כשמוניתי ליו"ר ועדת הפנים והסביבה, היו מאבקים קשים מאוד והופעלו עלי לחצים כבדים בניסיונות לחסום את חוק החופים ואת חוק אוויר נקי", אמר ח"כ גפני. בהקשר זה הוא הזכיר גם את חקיקת החוק החדש למיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי): "אני לא בטוח שבכנסות אחרות חוק ששינסקי היה עובר. הפעילו לחצים על גדולי התורה כדי שלא אעביר את זה. הסבירו שאסור להעביר את החוק מבחינה הלכתית כי זו הפרת חוזה כביכול. אני התנגדתי והעברתי את החוק. לא שיניתי בחצי אחוז את מה שהמליצה ועדת ששינסקי".

על הרפורמה בתכנון ובבנייה אמר ח"כ גפני: "אל תשלו את עצמכם בעניין הזה. צריך להיאבק על זה עכשיו, כבר בהסכמים הקואליציוניים". הסכים אתו ח"כ איתן כבל (העבודה), שטען כי "מי שחושב שנושא איכות הסביבה הוא הדובדבן שעל הקצפת טועה". לדבריו, "לכאורה יש הסכמה סביב הנושאים הנוגעים להגנת הסביבה. אבל בסוף, הפעילות היא סביב אינטרסים כלכליים. יש בזה המון המון כסף, והקרבות הם לא על הגנת הסביבה, אלא על הרבה כסף. אנחנו רואים את הכוח של הלוביסטים שמתארגנים סביב כמעט כל נושא שקשור לתחום".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם