לפני כשנה יזם משרד האוצר הקמה של ועדה בין-משרדית להגברת התחרותיות בשוק הרכב. אנשי המשרד החלו לדבר עם גורמי מקצוע במשרד התחבורה, אך בעוד שהוועדה מתגבשת, הודיע שר התחבורה ישראל כץ על הקמת ועדה משלו לבדיקת התחרות בענף, בראשות פרופ' ירון זליכה.
במשרד האוצר לא אמרו נואש, וביקשו להקים ועדה בין-משרדית לבחינת ענף הרכב, לפי המלצת ועדת טרכטנברג. ואולם כץ ערך מחטף פעם נוספת, והודיע באופן חד-צדדי כי נציגים מהאוצר ומרשות ההגבלים העסקיים יצורפו לוועדת זליכה. באוצר למדו מהתקשורת כי הם חברים בוועדה ודחו את ההזמנה להצטרף אליה, אך כץ הרוויח הון פוליטי - כעת הוא לא מוצג כסרבן לשיתוף פעולה.
במארס הציגה ועדת זליכה את מסקנותיה והמלצותיה. אז נראה היה כי במשרדי התחבורה והאוצר למדו את הלקח, והסכימו לכונן צוות בין-משרדי ליישום ההמלצות. בצוות היו חברים נציגים מרשות המסים, אגף התקציבים באוצר ורשות ההגבלים העסקיים, ובהמשך אף הצטרפו אליו נציגי אגף שוק ההון והפיקוח על הביטוח. הפעם, נראה היה כי מתקיים ד יון רציני במצב שוק הרכב.
אך ביום ראשון, רגע לפני שוועדת הכלכלה התכנסה לדון בדו"ח זליכה, שר התחבורה פירסם כי הוא מאמץ חלק מהמלצות צוות היישום. הבעיה היא שצוות היישום כלל לא ידע שכבר גיבש המלצות, ולמד על כך מהתקשורת. כץ שוב הצליח להציג את שותפיו כלא רלוונטיים. מה היה המניע למחטף השלישי? בסביבתו של כץ טוענים שלא היתה סיבה לחכות, אבל גורמים אחרים הקשורים לצוות היישום טענו כי מדובר בתגובה מהירה להחלטה להקדים את הבחירות.
בזכות ההחלטה החד-צדדית של כץ, הוא יכול היה להגיע לוועדת הכלכלה כרפורמטור, שלא לומר כ"כחלון". אבל המבחן האמיתי של רפורמות הוא לא בהכרזות והצהרות או בהודעות חגיגיות לעיתונות, אלא ביישום, ונראה כי ההחלטיות המדומה של שר התחבורה אולי מועילה לו בפריימריס, אבל מזיקה לציבור.
כץ הוכיח אתמול כי הוא דואג יותר להאדרת שמו מאשר לשינוי אמיתי בשוק הרכב, והמלחמות בין הרגולטורים מעכבות את האפשרות לשינוי אמיתי. לא לחינם אמר בכיר בענף הליסינג עם סיום הישיבה: "זו היתה הצגה יפה, אבל ברור שאי אפשר יהיה להעביר חקיקה עד לבחירות".
