ב–2018 אמור לצאת לדרך פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן - והכסף הגדול הכרוך בהקמתו קורץ לחברות ענק עולמיות. בחודשים הקרובים תפרסם מקימת הפרויקט, חברת נ.ת.ע, את המכרזים לרכישת קרונות הרכבת ולהקמת המערכות האלקטרוניות הכרוכות בפרויקט. היקף שני מכרזים אלה בלבד, ללא עבודות המנהור וההנדסה הנלוות לפרויקט, עשוי להסתכם בלא פחות מ–4 מיליארד שקל, עם אופציות בהיקף 3 מיליארד שקל.
בחברות הרכבות בעולם נערכים זה כמה חודשים למכרזים אלה באמצעות גיוס דמויות בולטות במשק הישראלי ככלל ובענף התחבורה בפרט - כדי שישמשו נציגיהן בישראל, ילוו את גיבוש ההצעה במכרז ויעמדו מול הרגולטורים המתאימים.
כזו היא למשל חברת סקודה הצ'כית, מיצרניות הרכבות הקלות והקטרים הבולטות באירופה, אשר טרם הצליחה להשיג דריסת רגל בענף המסילתי בישראל - ומתכוונת לשנות את התמונה הזו בקרוב. סקודה, המתמחה בציוד נייד חשמלי, התקשרה באחרונה עם חברת ייעוץ ישראלית, אשר תלווה אותה במהלך המכרזים הקרובים שתפרסם נ.ת.ע, ואולי גם במכרזי הצי החשמלי שעתידה חברת רכבת ישראל לפרסם בשנים הקרובות.
ל–TheMarker נודע כי בראש חברת הייעוץ שעמה התקשרה סקודה עומד לא אחר מאשר יצחק (חקי) הראל, מנכ"ל רכבת ישראל לשעבר. הראל (54), אלוף (במיל.), פרש מצה"ל ב–2006 לאחר 32 שנות שירות, והספיק לכהן כיו"ר מעצ לפני שנחשף לעולם הרכבות ב–2009. ביוני אשתקד הוא סיים את כהונתו ברכבת, בתום קדנציה סוערת ודו־שלבית בת שלוש שנים וחצי, ופנה לעסקים פרטיים.
מספרד - לנמל אשדוד
סקודה לא נמנית על ספקי הציוד של רכבת ישראל. אינטראקציה אחת שתועדה בינה לבין הנהלת הרכבת בראשות הראל - לא הסתיימה בהכרח לטובתה. היה זה במכרז מעורר המחלוקת שאליו יצאה הרכבת בסוף 2009, לרכש של 74 קרונות דו־קומתיים (Double Deck) בהיקף של כ–1.5 מיליארד שקל. ההשתתפות במכרז הוגבלה אז ליצרניות רכבות המוכרות קרונות באירופה בלבד - כדי לחסום את היצרניות הסיניות. אלא שהרכבת פסלה את האפשרות לרכוש קרונות בשלדת אלומיניום, שאותם מייצרת סקודה. בשל כך, השתתפו במכרז רק שתי ספקיות: פירמה האיטלקית, אשר נקלעה לקשיים פיננסיים, וחברת בומברדיה הקנדית - שזכתה לבסוף במכרז.
הראל, כך מסתבר, ניצב אמנם בחזית חברת הייעוץ, אך אינו הדמות היחידה בתמונת הליווי של סקודה. בחברת הייעוץ שלו מחזיקים מאחורי הקלעים שני שותפים מוכרים ודומיננטיים אף יותר בסצנה העסקית בישראל: יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר, משה טרי, וחברו ושותפו לעסקים יו"ר חברת החשמל לשעבר, מוטי פרידמן.
השניים ייסדו את חברת הייעוץ במסגרת פעילותם בחברת אפולו - זרוע הפעילות העסקית שהם מנהלים עבור איל ההון היהודי־בריטי המסתורי פטריק לנדאו. במקביל, אגב, מנהלים טרי ופרידמן את חברת היזמות טריפל M, שבראשה עומד איל הון אחר, אברהם נניקשווילי. טריפל M עוסקת בעיקר ביזמות בענף האנרגיה, ומתעתדת להתמודד במכרז הסיבים האופטיים של חברת החשמל.
ביחד, מתכוונים הראל, טרי ופרידמן לתקוע יתד גם בענף המסילתי בישראל. זאת, לאור ההזדמנויות העסקיות שהוא יטמון בחובו בעשור הקרוב עבור החברות הפרטיות בישראל ובעולם. השלושה לא היו היחידים לזהות את הפוטנציאל הממשמש ובא - וגם סקודה, כך מסתבר, לא היתה היחידה לזהות את הצורך באיתור אנשי קשר בעלי השפעה בענף התחבורה הישראלי.
כך, גייסה גם יצרנית הרכבות הספרדית CAF את שירותיה של דמות מוכרת בענף, גדעון סיטרמן. סיטרמן כיהן עד לפני שלוש שנים כמנכ"ל משרד התחבורה, והשלים קדנציה בת שלוש שנים תחת שני שרי תחבורה: שאול מופז וישראל כץ. בחודש שעבר מונה סיטרמן לדירקטור בחברת נמל אשדוד הממשלתית, והוא אף מועמדם של שר התחבורה כץ ושל שר האוצר יובל שטייניץ לתפקיד יו"ר הדירקטוריון.
בסייגים הנדרשים, ניתן לציין בהקשר זה גם את יו"ר דירקטוריון רכבת ישראל, אורי יוגב, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והממונה על התקציבים באוצר. כלפי יוגב נטען לקשרי עבר אישיים שניהל עם מנכ"ל שלוחת בומברדייה בישראל, יוסי דסקל. דסקל, אשר כיהן כחבר בוועדה המייעצת לחברת ווייטווטר שבבעלות יוגב, שימש בעבר מפקדו של יוגב בעת שירותו הצבאי. אשתקד נחשף ב–TheMarker כי יוגב נכח במשא ומתן שניהלה רכבת ישראל מול בומברדייה לרכישת קרונות בבית מלון בברלין, אף שטען כי טס לגרמניה לביקור אישי, ושמו הושמט מהפרוטוקולים שתיעדו את המשא ומתן המסחרי שנוהל.
11 תחנות בשני מיליארד שקל
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריע בנובמבר 2010 כי פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן יוצא מידי הזכיינית הפרטית MTS, ויועבר לביצוע במימון תקציב המדינה ובאמצעות זרוע ממשלתית - חברת נ.ת.ע. שעות ספורות לפני הדיון כבר מיהרה נ.ת.ע לפרסם בקשה לקבלת מידע (R.F.I) באשר לרכישת קרונות רכבת קלה מיצרניות הרכבות ברחבי העולם.
מדובר ברכש של 86–97 קרונות בעלי רצפה נמוכה (בגובה הרציף) ובאורך של 32–35 מטר האחד, המיועדים לשירות בקו האדום של הרכבת הקלה (בין פתח תקווה לבת ים). האומדן הראשוני לרכש הציוד מוערך ב–200–250 מיליון יורו (כמיליארד שקל). ואולם, נ.ת.ע עשויה לכלול במסמכי המכרז אופציה לרכש נוסף של קרונות גם עבור הקו הירוק המתוכנן של הרכבת הקלה (בין ראשון לציון להרצליה). במקרה שכזה, תוכל המדינה להזמין כ–80 קרונות נוספים במחיר המכרז - והיקף המכרז יצמח בהתאם לשני מיליארד שקל.
נ.ת.ע פנתה ישירות ל–12 חברות בינלאומיות במטרה לעניינן ב–- R.F.I ונענתה בידי 16 חברות מהעולם. בין היתר, מדובר בסימנס (גרמניה), אלסטום (צרפת), בומברדיה (קנדה), סקודה (צ'כיה), אנסלדו ברדה (איטליה), Kinki Sharyo (יפן), CAF הספרדית והחברות הסיניות CNR (שנפסלה בעבר במכרז רכבת ישראל) ו–CSR.
פרסום המכרז מתעכב לפי שעה בשל מורכבותו, אך במקביל צפויה נ.ת.ע לצאת לדרך בפרויקט שהיקפו הכספי גדול פי שלושה. בחודשים הקרובים אמורה החברה לפרסם את שלב המיון המוקדם (P.Q) במכרז הסיסטם, לביצוע העבודות האלקטרו־מכניות בפרויקט. במסגרת מכרז זה ייבחר הקבלן האחראי, בין היתר, על עבודות החשמול של הרכבת הקלה, מערכות האיתות, בקרת התנועה והאש וכן על הקמת הדפו של הרכבות.
היקף מכרז זה מוערך ב–600 מיליון יורו, ללא תחזוקה - וצפויות להשתתף בו בין היתר החברות סימנס, אלסטום ובומברדיה. במידה ועבודות האחזקה יכללו אף הן במכרז, צפוי היקפו לצמוח בעוד 400 מיליון יורו, ולהסתכם במיליארד יורו.
במקביל, מתכננת נ.ת.ע לצאת בשנה הבאה במכרז להקמת תחנות הרכבת הקלה ("קופסאות"), שנמצאות בימים אלה בתכנון חברה קנדית. במסגרת מכרז זה יידרש הזכיין להקים את המערך השלם של 11 התחנות התת־קרקעיות לאורך תוואי הקו האדום, לרבות הדרגנועים, מערכות האוורור והגנרטורים. היקף מכרז זה מוערך בשני מיליארד שקל נוספים. את סדרת מכרזי הענק יחתמו מכרזי הכרייה של מנהרות הרכבת בשיטות השונות (TBM ו–NATAM). היקף מכרזים אלה נאמד בשלושה מיליארד שקל, והם יפורסמו במקביל לכרייה המתנהלת של פירי העבודות, בצומת גהה־אם המושבות, בגלי גיל שברמת גן (ליד הבורסה ליהלומים) וברחוב הרצל בתל אביב.
מכרזים אלה, כאמור, ילוו במכרזי ענק שמתעתדת לפרסם במהלך שלוש השנים הבאות גם חברת רכבת ישראל. מדובר בעיקר במכרז המחודש לחישמול 90% ממסילות רכבת ישראל (כ–450 ק"מ) בעלות של כחמישה מיליארד שקל. המכרז הבינלאומי הראשון לחישמול המסילות התפרסם כבר ב–2007, אך בוטל בחלוף שנתיים לאחר שהתברר כי הקדים את תכנון החישמול. בנוסף, נדרשת רכבת ישראל בפרסום מכרז לרכש ציוד נייד חשמלי ולהתאמת מתחמי הרכבת לצי החשמלי הנכנס בעלות של כ–6 מיליארד שקל נוספים.
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
